לדברי דורית בכר, המפקחת הארצית על מידענות ואתיקה ברשת, במשרד החינוך, “עקב האכילס בנושא השימוש במחשבים הוא אי המעורבות של ההורים”.

עוד עלה בסקר כי כ-20% מהתלמידים נוהגים לגלוש למעלה מ-13 שעות. היות והסקר התבסס על תשובות התלמידים, סביר להניח כי נתונים אלו אף מוטים כלפי מטה, כלומר שאחוז הגולשים שעות רבות גבוה אף יותר.

האם ישנה הגדרה להתמכרות למחשבים?

“קשקוש”, אומר פרופ’ עזי ברק, פסיכולוג בחוג לחינוך באוניברסיטת חיפה, העוסק בחקר ההיבטים הפסיכולוגים של האינטרנט על הניסיון להגדיר התמכרות לפי שעות שימוש במחשב. “אין הגדרה אובייקטיבית למכור שניתן לתחום אותה בשעות שימוש. ישנה הצעה לכלול התמכרות לאינטרנט על ידי איגוד הפסיכיאטרים בארה”ב, ברשימת הפתולוגיות, אבל יש על זה ויכוח מאוד גדול וזה עדיין לא קרה.

“הורה צריך להיות מודאג כאשר הילד נהיה תלוי פסיכולוגית והוא לא יכול להשתחרר מזה - כמו כוח ששולט בו. מספר השעות הוא אינו מדד רלוונטי. מה שחשוב זה עד כמה השימוש הינו כפייתי ומזיק והאם הוא על חשבון פעילויות אחרות של הילד. אם השימוש באותו משחק או אפליקציה הוא בדיס-פרופורציה עם צרכים בריאים אחרים או פעילויות שהילד אמור לקחת בהן חלק, כמו להיות עם המשפחה, לאכול ולישון אז אני אגיד שזה מזיק וצריך להתערב. להערכתי 1-1.5% מאוכלוסיית הילדים מכורים ברמה פתולוגית למחשב”.