http://www.eshnav.org.il/ בלוג עמותת אשנב he >אשנב, אנשים למען שימוש הוגן באינטרנט (C) 06/02/2012 21:32:08 20 http://www.eshnav.org.il/default.asp?PageID=14&ItemID=1 דומה שאין היום איש שלא נתקל בשוכני הרשת המרשים לעצמם הכל. לקלל ולהשמיץ, להכפיש ולהעליל, לזרוק רפש ולבוציא דיבה. <BR><BR>אנו מוצאים אותם בכל מקום: באתרים המאפשרים הכנסת תגובות על כתבות (לדוגמה: NRG, Ynet, ואחרים). בחדרי הצ'אט ובפורומים הפועלים, בין היתר, באכסניות מכובדות ובבלוגים שאנשים פותחים וכותבים בהם כל מה שעולה על דעתם, בלי לתת חשבון לאיש, בלי לעצור לרגע ולחשוב על הצד האחר, על מי שייפגע (לעיתים אנושות). <BR><BR>אנשים שלא יעזו לפגוע בזולתם בגלוי, שכן הם מחוברתים ויודעים לכאורה להבחין בין התנהגות רצויה להתנהגות שאינה מקובלת בחברה אנושית מתוקנת, חושפים בעולם הווירטואלי צגגים נטולי מצפון ומפכידים באלימותם. מי שלא היה מעז לנבל את פיו בגלוי, עושה זאת בחסות האנונימיות, מי שלא היה מעלה בדעתו להתלהם בפומבי, להשתלח בזולתו, לתקוף ולפגוע בלי שום רסן, מעז לעשות זאת ברשת. <BR><BR>עיון קצר בתגובות לכתבות, ברשימות המופיעות בבלוגים, בשיחות הצ'אט ובשרשורי הפורומים מראמעד כמה אין כבוד לזולת ואין כיבוד ערכים, אין סבלנות ואין סובלנות, הכוח המצוי בידי הכותב להצליף, לקטול ולהתלהם מטריף, חושים והכול בשם חופש הדיבור, כאילו ערכי הדמוקרטיה הם העומדים לנגד עיני הכותבין האלה. <BR><BR>אבל לדמוקרטיה באמת יש כאן חלק, אם כי לא בהכרח חיובי. כל שכן רק במקרים קיצוניים ביותר מסכימים בתי המשפט לדרוש מספקי האינטרנט לחשוף רת זהותם של הכותבים. <BR><BR>בהיעדר חוק המגן על הנפגעים באשר הם, המתיר לחשוף רת זהות הכותבים האנונימיים הפוגעים ללא רחם בזולת, אין כל אפשרות להגיש נגדם תביעה או לדרוש מהם פיצוי. במצב עניינים שכזה אין פלא שהכותבים מרשים לעצמם הכול. <BR><BR>נותר רק לנסות לחנך להדריך ולהסביר לצעירים ולכל מי שמוכן להקשיב: לא להיגרר, לא לשתף פעולה. להגיב (גם להקנטות) במתינות ובכבוד. לגלות אמפתיה לזולת והעיקר לנהוג על פי הכלל: "את השנוא עליך אל תעשה לחברך".. 29/05/2008 http://www.eshnav.org.il/default.asp?PageID=14&ItemID=2 <DIV>&nbsp;קורי עכביש <BR>משתרגים נפרסים<BR>פורצים לימין<BR>ולשמאל לפעמים<BR>למטה למעלה<BR>קדימה אחורה <BR>למרכז והחוצה .</DIV> <DIV><BR>רשת נט <BR>איטרנט <BR>רשת עכביש <BR>וירטואלית אודיוקאלית<BR>פורצת אוניברסיטה <BR>בית ספר ובית.</DIV> <DIV>&nbsp;<BR>חודרת חוקרת <BR>נבכי אקטואליה ונפש <BR>נוברת בוררת</DIV> <DIV>פרטיות חודרת <BR>בריונות יוצרת<BR>משמעת סוררת.</DIV> <DIV><BR>משטר מקעקעת<BR>חברה מתפרעת<BR>&nbsp;נדרשת משמעת<BR>שימוש נבון <BR>אשנ"ב נכון.</DIV> 18/05/2008 http://www.eshnav.org.il/default.asp?PageID=14&ItemID=3 <DIV>דומה שאין היום איש שלא נתקל בשוכני הרשת המרשים לעצמם הכל. לקלל ולהשמיץ, להכפיש ולהעליל, לזרוק רפש ולבוציא דיבה. <BR><BR>אנו מוצאים אותם בכל מקום: באתרים המאפשרים הכנסת תגובות על כתבות (לדוגמה: NRG, Ynet, ואחרים). בחדרי הצ'אט ובפורומים הפועלים, בין היתר, באכסניות מכובדות ובבלוגים שאנשים פותחים וכותבים בהם כל מה שעולה על דעתם, בלי לתת חשבון לאיש, בלי לעצור לרגע ולחשוב על הצד האחר, על מי שייפגע (לעיתים אנושות). </DIV> <DIV>&nbsp;</DIV> <DIV>דומה שאין היום איש שלא נתקל בשוכני הרשת המרשים לעצמם הכל. לקלל ולהשמיץ, להכפיש ולהעליל, לזרוק רפש ולבוציא דיבה. <BR><BR>אנו מוצאים אותם בכל מקום: באתרים המאפשרים הכנסת תגובות על כתבות (לדוגמה: NRG, Ynet, ואחרים). בחדרי הצ'אט ובפורומים הפועלים, בין היתר, באכסניות מכובדות ובבלוגים שאנשים פותחים וכותבים בהם כל מה שעולה על דעתם, בלי לתת חשבון לאיש, בלי לעצור לרגע ולחשוב על הצד האחר, על מי שייפגע (לעיתים אנושות). </DIV> <DIV>&nbsp;</DIV> <DIV>דומה שאין היום איש שלא נתקל בשוכני הרשת המרשים לעצמם הכל. לקלל ולהשמיץ, להכפיש ולהעליל, לזרוק רפש ולבוציא דיבה. <BR><BR>אנו מוצאים אותם בכל מקום: באתרים המאפשרים הכנסת תגובות על כתבות (לדוגמה: NRG, Ynet, ואחרים). בחדרי הצ'אט ובפורומים הפועלים, בין היתר, באכסניות מכובדות ובבלוגים שאנשים פותחים וכותבים בהם כל מה שעולה על דעתם, בלי לתת חשבון לאיש, בלי לעצור לרגע ולחשוב על הצד האחר, על מי שייפגע (לעיתים אנושות). </DIV> 10/04/2008 http://www.eshnav.org.il/default.asp?PageID=14&ItemID=14 <DIV dir=rtl> <DIV dir=rtl> <P dir=rtl>מאת: נילי גולן </P> <P dir=rtl><BR>האינטרנט כבר כאן. מיליוני אנשים ונשים ברחבי העולם גולשים בו מדי יום. האינטרנט הוא מקום שוקק חיים. האינטרנט הוא מרחב וירטואלי הקיים לצד העולם המציאותי, מרחב שיש בו מן החיוב ומן השלילה.</P> <P dir=rtl>ל``מרחב ``הוירטואלי(Cyberspace) קשר לעולם המציאותי, אולם לא בכל המקרים מוכנים גולשי האינטרנט המכונים (Netizens) לקבל את הסדר החברתי הקיים בו. כך הולכת ונוצרת ברשת מערכת אנרכיסטית הפוסלת כל ארגון חברתי וכלכלי, כל בדל של צנזורה ודורשת גישה חופשית לכל המידע.</P> <P dir=rtl>רוב משתמשי האינטרנט דוגלים בדמוקרטיה בהנחה שלמרות שינויי הטכנולוגיה, אופי האדם נשאר בעינו, מניעיו הבסיסיים נשארים רלוונטיים למרחב החדש, שבו נוכל למצוא את כל התחלואים האנושיים. על פי כללי הדמוקרטיה, לא יתכן מרחב אנושי ללא חוקים או אמנות, שימנעו את השימוש לרעה וידריכו את המשתמשים בו בדרך בה ראוי לנהוג - מה שקרוי בימינו אתיקה.<BR>האתיקה באינטרנט, הנקראת נטיקה, עוסקת בנושאים הקשורים לשימוש נאות באינטרנט על ידי<BR>המשתמשים. מכיוון שמאחורי החזות הבלתי אנושית של המחשב נמצאים המשתמשים, שהם בני אדם, יש צורך בכללי אתיקה בין-אישיים וחברתיים. וכללים נוספים בתחומים ספציפיים כמו: מסחר, תקשורת, חינוך ועוד. הכוונה שכל משתמש יזהה את הבעיות האתיות תוך כדי שימוש באינטרנטויפתח ביקורתיות מוסרית. ביחד יוכלו כל המשתמשים ליצור נורמות התנהגותיות חיוביות.<BR><BR><B>הנטיקה - האתיקה של תקופת המידע</B></P> <P dir=rtl>הנטיקה כוללת בתוכה את כללי האתיקה, שראשיתם בכללי ``חופש ``הביטויבעל פה ביוון העתיקה, המשכם בכללי ``חופש הביטוי בספרים `` המודפסיםאו כפי שהם נקראים היום: כללי ``חופש `` העיתונותוהמשכם המודרני בכללי ``חופש הגישה למידע``.<BR>כללי הנטיקה המודרניים נבנים היום תוך כדי התהליך, תוך כדי התפתחות הכוחות החדשים וכתגובה לקונפליקטים המוסריים והאתיים בשדה המידע, כאשר הטכנולוגיה מקדימה את הנטיקה ומעוררת את השאלות האתיות בדיעבד.</P> <P dir=rtl>הטכנולוגיה העכשווית מאפשרת לגולשים להיכנס למחשבים זרים ולבדוק את תחולתם. הרבה לפני שעובדי CIA-ה האמריקאי החליטו לנצל יכולת זו, הוכיחו גולשים המכונים האקרים שביכולתם לפרוץ לאתרים, לדלות מהם מידע ולעשות בהם ככל העולה על רוחם. על פי ההאקרים - מטרתם אינה פלילית, אלא הוכחה לבעלי האתרים שהמרחב שלהם פרוץ ואם אין רצונם ב``אורחים בלתי `` קרואיםעליהם לתקן את המעוות. על פי החוק היבש ההאקרים הם פורצים לכל דבר. האם כך הוא לגבי האינטרנט? האם אין כאן משום דרישה לגישה חופשית למידע, לכל מידע גם המסווג ביותר?</P> <P dir=rtl>תרומתם הגדולה של ההאקרים אינה דווקא בתוכנות המונעות פריצות לאתרים, אלא, בחוקי חופש המידע הנחקקים במדינות שונות ובדרישה הגוברת מגופים ציבוריים לשמירה על חוקים אלה. גם משרדי הממשלה הישראליים הנדרשים לשקיפות ולחופש מידע לאזרח. האם הם עומדים בכללים אלה? האם המידע המבוקש מתקבל מהם? ומה מידת המהימנות של המידע המתקבל?<BR>יש להניח שמידע המתקבל מגופים ממלכתיים נגוע במידה זו או אחרת בשיקולים פוליטיים, מידע<BR>המגיע מגופים אחרים נגוע בשיקולים מסחריים, אישיים, סקסיסטיים ואחרים. תפקיד גולשי<BR>האינטרנט הוא לאבחן את השיקולים העומדים מאחורי המידע, לבדוק את אמינותו ואת<BR>מהימנותו.<BR>דוגמא למידע בעל שיקולים פוליטיים היא השאלה האקטואלית: האם בין לאדן חי או מת? האם הוא נמצא באפגניסטן או בכל מקום אחר על גבי הגלובוס? המידע הבא מאפגניסטן מדבר על מותו של בין לאדן לעומת המידע המגיע מארה``ב וממשלתה המדבר ברמיזות על מקום הימצאו של הפושע המבוקש. ברורים ושקופים לחלוטין השיקולים של שני המקורות הללו ולעתיד פתרונים.<BR><BR>ישנם גופים או אנשים פרטיים המפיצים באופן מכוון מידע חלקי או בלתי נכון, במסווה של ידיעה<BR>חדשותית, מאמר או רמז. כאשר מדובר במחלקות מודיעין של ממשלות וגופים צבאיים הדבר מובן. אבל, ישנם אנשים העושים זאת במסווה של ``גורמים יודעי `` דברומפרסמים מידע בלתי מהימן, מוטעה, חלקי (דיסאינפורמציה) , מסווג או מידע שלא נבדק לפי הכללים העיתונאיים הידועים של דיוק, בדיקה ומתן אפשרות תגובה. אתר ממוסד ישתדל להימנע ממעשים מעין אלו, אבל אנשים פרטיים או אנשים בעלי עניין ואנשים מעורערים בנפשם עשויים לנצל אפשרות זו ללא מגבלה אתית. לדוגמא: פעילויות צבאיות מפורסמות בקבוצות דיון חדשות לבקרים, על מותו של השר רחבעם זאבי קראנו בקבוצת דיון הרבה לפני שהתקבל הפרסום הרשמי.<BR>בפורומים קיימת אפשרות של מחיקת הודעות על ידי מנהל הפורום. מנהלים עושים שימוש במחיקת הודעות מתלהטות (flamimg), הודעות זבל (spaming) וכן הודעות שלא מן העניין (off topic) דבר זה בלתי אפשרי בצ`טים, שם המנחה מסתפק באזהרה או בהוצאת המשתמש, מה שלא מונע ממנו לחזור בכינוי אחר או ממחשב אחר במקרה שנחסמה כניסתו (אפשרות קימת במקרה שמספר IP-ה של מחשבו ידוע). בכל מקרה, עדיין לא ברור כמה עיניים קראו את הידיעות הללו טרם מחיקתן.<BR>לאחר הפצת המידע נשאלת השאלה מה נעשה בו על ידי משתמשים אחרים? אם גם המשתמשים בהמשך אינם שומרים על כללי הנטיקה הדבר עלול להפוך לכדור שלג של מידע מפוברק. בנוסף, יכול כל אדם לרכוש שם דומיין מכובד ולהפיץ מידע בלתי בדוק באתר, הנראה אמין בעין בלתי מקצועית. המידע מועבר במהירות הלאה ומקורו נמחק או מטשטש.<BR>כל ניסיון מאוחר יותר לבדוק את אמינות המידע נתקל בבעיה הידועה של השינויים הנעשים בהינף המקלדת. כל פרסום באינטרנט הוא זמני וקצוב, המידע אינו בעל יכולת קיום ממושך. האינטרנט מטבעו מהיר והחדשות המשתנות נמחקות ומוחלפות בחדשות עדכניות יותר. המידע אינו נאגר בדרך כלל באתרים וגם, האתרים הגדולים ברשת (מאגרי מידע, עיתונים וכו`) אינם שומרים את כל המידע בארכיונים ואלה שנשמרים עשויים להיות הגרסאות המתוקנות של המידע המקורי. ואין כל אפשרות הוכחה לצרכים אתיים או משפטיים.<BR></P> <P dir=rtl><B>בעל הידע הוא בעל המאה הוא בעל הדעה</B></P> <P dir=rtl>לא בכדי, נקראת התקופה שלנו תקופת המידע או אוטוסטרדת המידע. במידע יש הרבה כוח. קידוש ``חופש `` המידעהביא להתפתחות מוקדי כוח קפיטליסטים. חברות כמו: מיקרוסופט שומרות על קודי מקור התוכנות שהן מייצרות ומונעות ממשתמשים אחרים לשנות או להפעיל את התוכנות לצורכיהם הפרטיים.<BR>מיקרוסופט לא הצליחה עד כה למנוע ממשתמשים להעתיק את המידע כלומר את התוכנות. אמנם, מוסדות גדולים המשתמשים בתוכנות בלתי חוקיות, עשויים להיתבע בבתי משפט, תוך ניצול ``םלשינים`` מקומיים. משתמשים פרטיים כמעט ואינם נתבעים בגין שימוש בלתי חוקי. המשתמשים ``החופשיים`` טוענים שזו דרכם להכריע את המונופול של מיקרוספט ולהכריח אותה להוריד מחירים, אולם אין בכוחם לדרוש מהמונופול הגדול לפרסם את קודי התוכנה, לפחות עד כה.</P> <P dir=rtl>בעלי ידע גדולים נוספים ברשת הם: הפורטלים הגדולים, האוספים מידע על לקוחותיהם והרגלי<BR>הגלישה שלהם, החנויות ברשת האוספות מידע על כרטיסי האשראי של הקונים, הבנקים המנהלים את החשבונות וכל כספי הציבור, האוניברסיטאות האוגרות עבודות מחקר ומאמרים של חוקרים, המדינה האוספת כל שביב מידע אודות האזרחים במאגריה, וכפסע בין המידע הרגיש הזה לבין ניצולו על ידי מי מהקרובים אליו.</P> <P dir=rtl>לכן, רבה החשיבות בהתנהגות אשר לא תנצל את הגישה למידע לצרכים אחרים מאשר ייעודם המקורי. כי, למידע באינטרנט יתרונות רבים: כמותו הרבה, הדמוקרטיות שלו, והנגישות הקלה. מספר המשתמשים במידע הוא עצום, האפשרות לקבלת מידע ללא התחשבות בגבולות בין המדינות, ללא התחשבות בחוקים, בתרבויות ובמנטליות יצרו עולם גלובלי, שרק השוהים בו אחראים ליצירת מערכת הרמונית לטובתם ולתועלתם. המערכת ההרמונית תיוצר אך ורק אם גולשי האינטרנט יבנו כללי נטיקה וידאגו לשמירתם.<BR></P> <P dir=rtl>*הכותבת היא עורכת וכתבת <A href="http://www.bsh.co.il/">בפורטל בסט שופינג</A> - הפורטל הישראלי לצרכנות, חברהואינטרנט.</P></DIV></DIV><!-- - End Content - --> <SCRIPT> //<![CDATA[ CRLnk('0312a9b8-df02-4ec5-a2c3-f7cec9f0d846') //]]> </SCRIPT> 20/06/2008 http://www.eshnav.org.il/default.asp?PageID=14&ItemID=15 <P dir=rtl>לנוכח כתבות בטלוויזיה ובעיתונים בנושא פדופיליה באינטרנט, ייתכן שהורים רבים זעו בחוסר נחת בכורסה, אמרו ש"חייבים לעשות משהו", וחזרו בתוך זמן קצר לשגרת החיים. </P> <P dir=rtl>מה היה עושה הורה אילו ידע שגבר בן 50 המתחזה לבן 16 מנהל בחדר הסמוך שיחה ערה עם בתו על הפנטזיות המיניות שלה ומנסה לפתות אותה להיפגש? ומה היה עושה לו ידע שנערים מהכיתה של בנו מפיצים מידע שקרי שהוא "אוהב גברים", בליווי תמונה שלו עירום בסאונה עם גברים אחרים? </P> <P dir=rtl>מחקרים שנעשו בארץ ובעולם מצביעים על פערים בין מה שההורים חושבים שהילדים עושים ברשת לבין מה שהילדים עושים בפועל. מחקר שנעשה בעת האחרונה באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת חיפה מצביע על כך שילדים מדווחים על חשיפה משמעותית לפורנוגרפיה באינטרנט – 29% מהילדים ביסודי, 53% מחטיבות הביניים ו-73% בתיכון. לעומת זאת רק 10-18% מהוריהם של אותם ילדים העריכו שילדיהם אכן נחשפים לפורנוגרפיה באינטרנט. הפגיעה הנפשית שסופג ילד מחשיפה לא מבוקרת למגע וירטואלי עם חורשי רעה יכולה להיות קשה בהרבה ממה שיקרה לו בהפסקות בבית הספר או במסיבות אלכוהול במועדונים. </P> <P dir=rtl>כדי לחנך, להנחות ולהתוות דרך בנושא כלשהוא יש להתמצא היטב באותו תחום. לצערי, אפשר לקבוע שיותר מדי הורים אינם עושים את המאמץ הנדרש כדי ללמוד ולהרחיב את השכלתם בכל הקשור לאינטרנט. </P> <P dir=rtl>ואולם הבעיה העיקרית היא שמרבית <B>ההורים</B> <B>אינם רוצים לדעת על הסכנות באינטרנט</B>. והם אכן מצביעים ברגליים: במפגש בנושא זה בבית ספר גדול באזור המרכז הגיעו בקושי 20 הורים. להדרכה במתנ"ס באזור הצפון המשרת אלפי משפחות הגיעו 30 הורים.</P> <P dir=rtl><B>מדוע ההורים אינם רוצים לדעת?</B></P> <P dir=rtl>ראשית, יותר נוח לא לדעת מאשר להיות במצב שעליך לפעול. באופן בסיסי, הורים מעדיפים שהילד יימצא בחדרו ולא ישוטט ברחובות או במועדונים מפוקפקים. </P> <P dir=rtl>שנית, אי הידיעה מונעת מהורים להתערב בצורה נחרצת בהתנהגות ילדיהם באינטרנט, לקבוע כללים וסייגים ולאכוף מגבלות בעניין זה –מספר שעות הגלישה ביום, סוג האתרים המותרים, רמת החשיפה של פרטים אישיים בבלוגים, ועוד. המצב בעייתי במיוחד כשמדובר בבני 13-14 ומעלה. הצבת כללים חדשים ועימות מול הילדים בנושאים אלו יכולים, מנקודת ראותם של הורים, רק "להחמיר" את תקשורת הרופפת שיש להם עם ילדיהם בגיל זה.</P> <P dir=rtl>מצב דומה היה קיים במשך שנים בנוגע לשימוש בסמים בקרב בני נוער. ואולם בנושא הסמים התגייסו התקשורת והממשלה, באמצעות הרשות למלחמה בסמים, כדי להסביר את הסכנות ולהבהיר להורים את התוצאות האומללות שעלולות להגיע לבתיהם אם הם ימשיכו להתעלם מהנושא.</P> <P dir=rtl>לפני עשור, כשהאינטרנט הייתה עדיין בראשית דרכה והמודעות לסכנות שבה הייתה ממש אפסית, בני, ערן ז"ל, שיתף חברי פורום מסוים באינטרנט במצוקותיו בצבא. הוא סיפר על קשיים עצומים, ובתגובה קיבל הודעות שעודדו אותו לשים קץ לחייו. בשל חוסר המודעות שלי לסכנות באינטרנט נמנעתי מלהתערב במעשיו של בני ברשת. לא העליתי בדעתי שהמופנמות שלו מצד אחד, והזמינות של האינטרנט מצד אחר, יכולות להוביל אותו לשיתוף בהרהורי לבו הכמוסים ביותר דווקא באינטרנט, ושיכולים להיות אנשים כה חסרי לב שבמקום לתמוך ולחבק ידחפו אותו אל מותו.</P> <P dir=rtl>עמותת אשנב – אנשים למען שימוש נבון באינטרנט – שאת הקמתה יזמתי לפני כ-7 שנים להנצחתו של ערן ז"ל (www.eshnav.org.il) פועלת להגברת המודעות הציבורית לסיכונים באינטרנט, בעיקר בקרב ילדים והורים. בהרצאות להורים בבתי ספר, במתנ"סים ובמקומות עבודה אנו מסבירים גם על הסכנות, וגם על הדרכים ליצור דיאלוג בנושא עם ילדיהם. אנו מדגישים כי אמצעים טכנולוגיים לחסימת אתרים אינם פיתרון לבעיה! הם יכולים לבוא כתוספת לכללי התנהגות מסוימים, ויהיו בסך הכול אמצעי לשמירה על אותם כללים.</P> <P dir=rtl>חשוב שההורים ויתחילו להתעמת עם העובדות הקשות: האינטרנט, שמביאה ברכה רבה לאפשרויות התקשורת בין אנשים, ארגונים ותרבויות, טומנת בחובה גם סיכונים, במיוחד לגולשים הצעירים. </P> <P dir=rtl><B>ההורים חייבים לדעת זאת.</B></P> 16/06/2008 http://www.eshnav.org.il/default.asp?PageID=14&ItemID=13 <P dir=rtl><B>איך נבטיח שימוש נבון של ילדינו ברשת</B>?</P> <P dir=rtl><B>האם אנו יודעים מה עושים ילדינו ברשת? </B></P> <P dir=rtl><B></B></P> <P dir=rtl>הם משתמשים באמצעי התקשורת: דואר אלקטרוני, חדרי צ'אט, בלוגים, אתרי ווב 2.0, פורומים וטלפונים סלולריים. בתקשורת זו הם "נפגשים", משוחחים ומעבירים מסרים לתכנן ארועים חברתיים, לשתף מוסיקה, הקלטות, תמונות, לפגוש חברים, לקנות ולמכור קלפי משחק, תחביבים וכו'. </P> <P dir=rtl>האנונימיות ברשת מביאה לכך שאנו מרגישים חופשיים יותר לעשות ולומר דברים, אותם לא היינו עושים או אומרים בלעדיה. האנונימיות נותנת אפשרות להטריד, להיות אלימים מילולית ואף פיזית בהמשך, להתחזות, לרמות, לפתות ולחשוב שלא יתגלו, לא ייתפסו ולא ייענשו.</P> <P dir=rtl>ברשת יש הטרדות והעלבות של שליחת מיילים או SMS, תוך שימוש במלים פוגעות, מעליבות, איומים, פגיעה ישירה באדם המקבל. קיימת הפצה של מודעות שטנה, פרסום סודות אישיים, סיפורי עלילה, פרסום תמונות מזוייפות, פרטיות, או סודיות, אף תוך שימוש בתקשורת דואר אלקטרוני של בית הספר. ידועים מקרים של פדופילים שמתחזים לנשמות טובות, מפתים להיפגש במציאות לביצוע זממם. </P> <P dir=rtl><B>איך נפתור באמצעות חינוך והכוונה בתקשורת טובה</B></P> <P dir=rtl><B></B></P> <P dir=rtl>בגישה נכונה, בלי לחץ, כאמור בעלון הגלישה של איגוד האינטרנט ועמותת אשנב, חשוב לא למנוע מהילדים את הגישה לאינטרנט, ולא להכניסם למשטר שאוסר על גלישה באופן כולל. החשש הוא "שנהיה מרוכזים בסכנות ונשכח את יתרונותיה". סינון חומרי הגלישה צריך להיעשות במסגרת תהליך שמכבד את הילד, בפיתוח אחריות שיסייע לו הרבה יותר מהפחדה. אל תלחיצו את הילד, תנו בו אמון. כללית, אל תעקבו אחריו בלא ידיעתו, מחשש שלא יראה בכם בני שיח, תעוררו התנגדותו ועשיית דווקא, או גלישה במחשב של חבר. רק לבדוק שהכל כשורה, די בהצצה בהסטורית תוכנות המסרים המידיים(מסנג'ר, איסיקיו). </P> <P dir=rtl><B></B></P> <P dir=rtl>ראשית נלמד בעצמנו את הכלי ותרבות האינטרנט, שנבין את כללי המשחק. נוכל כך להכיר לילד אתרים ידידותיים, בעלי תכנים איכותיים דוגמת אלפי, הלול, דףדף, סבבה, הופ, סנונית, מטח ואחרים, או אתרים בתחומי הענין שלהם.</P> <P dir=rtl>נגלה מעורבות, לא נוותר עליה, אף אם אנחנו חשים שהילד יודע יותר מאתנו בכל הנוגע לאינטרנט, יש לנו אחריות ומחויבות להיות מעורבים בהרגלי הגלישה שלו, בהצצה מעבר לכתפו, כפי שבהמך מומלץ למקם את המחשב בסלון.</P> <P dir=rtl><B></B></P> <P dir=rtl>נסביר לילדינו עשה ואל תעשה ברשת:</P> <P dir=rtl>נדאג שהמחשב לא יהיה בחדר פרטי סגור, אלא בסלון הפתוח, למשל.</P> <P dir=rtl>נומר שאין להעביר מידע כמו שם, תמונה, טלפון, פרטי כרטיס אשראי, תמונה, כתובת בית וכתובת דואר אלקטרוני, שם בית ספר. החשש הוא לחשוף את הילד לסכנה של מטרידים ופושעים.</P> <P dir=rtl>נסביר איך לבחור בצ'אט כינוי שאינו מאפשר זיהוי מין, שם משפחה, כתובת, בית ספר.</P> <P dir=rtl>נלמד מתי לצאת מפורום אם מרגישים מוטרדים, מבקשים מהם פרטים, מאיימים עליהם, או שלא נוח להם מהשיחה. נסביר שלא יכנסו לצ'אטים שמיועדים מלכתחילה למבוגרים. לא לענות להצעות מטרידות ולהתעלם מאיומים, מהצעות גסות , או מכל דבר שנראה לא בסדר. תגובה רק תגרור הטרדה נוספת. בכל מקרה אם הם מרגישים לא נוח בצ'אט או בתוכנת המסרים, אם מישהו שלח להם קישור או תמונה פוגעים – ללמדם לסיים את השיחה מיד.</P> <P dir=rtl>נזהיר מצ'אט בחדר פרטי, שם מעצם היותם לבדם, בלי נוכחות וירטואלית של משתתפים אחרים, קל יותר לפתותם למסור פרטים אישיים, להטרידם וכו'. בדיוק כשם שלא יפתחו את הדלת לאדם זר כשהם לבדם בבית, כך גם לא לפתוח את הדלת הוירטואלית כשלא מזהים את המבקרים. נזהיר אותם מאשליות. לפעמים אחרי שיחת צ'אט שנמשכת שעות, נראה להם שבצד השני נמצא האביר שלהם, נסיך החלומות שלהם. לא תמיד זה כך. יש התחזות בצל האנונימיות, מפתים ומטרידים.</P> <P dir=rtl>נוודא שייכנסו רק לחדרי צ'אט שיש בהם מנהל. יש אתרים שמודיעים בכניסה לצ'אט שלהם מנהל. אצל אחרים ניתן לבדוק זאת בכניסה להגדרת הפרטיות של האתר בדף הבית.</P> <P dir=rtl>נסביר שיש להיזהר מזרים, לא לקבוע פגישות אמיתיות עם אנשים זרים שפגשו באינטרנט, בעיקר לא עם מישהו שמציע להם לבוא לפגישה לבד. לא להסכים לקבל מתנות מזרים שפגשו בצ'אט. להימנע מפגישה עם מישהו שרוצה לבוא לביתם למסור משהו, ובכל מקרה תמיד לספר להורים על כל קשר שיצרו ברשת, בעיקר כזה שמעורר חשד כלשהו. אמרו לילדים שאם אינם מרגישים נוח, שיספרו לחברים או לקרובי משפחה.</P> <P dir=rtl>לא נרשה לילדים להיפגש עם חבר/היכרות וירטואלית מהרשת, ביחידות, ללא ליווי מבוגר, בבית, או בבית של חבר, שלא במקומות ציבוריים הומי אדם, ולא בשעה מאוחרת, לאחר החשיכה. בשניה שהם מרגישים בהתנהגות חשודה- שיסתלקו מהמקום ויתקשרו להורים או לחברים שעשויים להימצא בסמוך. נוודא שהילד מרגיש מספיק בטוח לספר לנו על כל קשר שיצר עם זרים בצ'אט, ועל כל הצעה לפגישה שהועלתה בפניו.</P> <P dir=rtl>נדאג ליצור תקשורת והבנה טובה עם ילדינו. נשוחח אתם לברר היכן הם מבקרים ברשת, עם מי הם מדברים, האם באנונימיות, סוגי המסרים שמועברים, פיתויים, הטרדות, הרגשת אי נוחות וכו'. נסביר את עמדתנו ודרכי פעולה המתיחסות, כאילו למישהו אחר. לעתים ילדים קולטים טוב יותר מסרים שמיוחסים למישהו אחר – חבר, מורה, מדריך חברתי, קרוב משפחה וכו'.</P> <P dir=rtl>נבדוק מדי פעם תכני הפורומים והצ'אטים בהם משתתפים ילדינו, כדי לגלות אם הילד מוטרד, מאוים, במצוקה, בפיתוי, בלחץ, מבקש עזרה במקומות לא ראויים ולא רצויים. על אף הרצון לשמור על הפרטיות, כאן אין ברירה, הענין בנפשנו.</P> <P dir=rtl>ניצור הסכם גלישה בשיתוף, אמון, הבנה ובהסכמה של ילדינו. מוכח בסקרים שבמקום שיש הסכם כזה, הסכנה פחותה מאשר במקום שלא הגיעו להסכם כזה. ההסכם אמור לכלול התחיבות הילד לא למסור מידע על עצמו כמצויין לעיל, להודיע להורים על איום, הרגשה לא נוחה, לא להיפגש עם זר מהרשת, ללא בדיקה עם ההורים, לא לשלוח תמונתו ללא אישור ההורים, לא להגיב למסר לא נוח ולהודיע להורים, לא לגלוש לאתרים שהתחייב לא לגלוש, לגלוש כמספר השעות שנקבע בהסכמה ולהיות בקשר מתמיד עם ההורים בנושא כללי ההתנהגות ברשת. ההורים מתחייבים בהסכם ללמוד ולדעת על הגלישה ברשת כמה שיותר, ולקיים דיאלוג שמציב גבולות שיטוט ברשת, מתוך אמון וללא חרדה מיותרת. </P> <P dir=rtl><B>איתותי אזהרה לתשומת לבנו</B></P> <P dir=rtl><B></B></P> <P dir=rtl>הילד מסרב ללכת לבית הספר או לצאת מהבית לחברים.</P> <P dir=rtl>הילד מסרב לגלוש</P> <P dir=rtl>הילד מסרב לענות לטלפון הנייד או הקבוע.</P> <P dir=rtl>הילד מקבל שיחות מאנשים שאינו מכיר.</P> <P dir=rtl>מגיעות הביתה חבילות שלא הזמנתם.</P> <P dir=rtl><B>איך נפעל במקרה של:</B></P> <P dir=rtl><B></B></P> <P dir=rtl>הודעה של הטרדה, נשמור ונעביר לטיפול ספק האינטרנט. נדווח למחלקת אבטחת מידע/abuse של ספק האינטרנט.</P> <P dir=rtl>התנהגות לא ראויה, מרמה, הטרדה או ניצול מיני, נדווח לרשויות ולמנהל הפורום/הצ'אט. אפשר גם לדווח למועצה לשלום הילד.</P> <P dir=rtl>הטרדה בטלפון נדווח לספק, או/ו נחליף מס' טלפון.</P> <P dir=rtl>במקרה של עבירה חמורה נפנה למשטרה.</P> 16/06/2008 http://www.eshnav.org.il/default.asp?PageID=14&ItemID=17 <H1 dir=rtl style="MARGIN: 12pt 0cm 3pt"><SPAN style="COLOR: #000000; FONT-FAMILY: Arial"><SPAN dir=ltr style="FONT-SIZE: 14pt">Social Engineering</SPAN><SPAN dir=rtl></SPAN><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 14pt"><SPAN dir=rtl></SPAN><SPAN style="mso-spacerun: yes">&nbsp; </SPAN>- שם חדש למנהג ישן</SPAN><SPAN lang=HE><?xml:namespace prefix = o ns = "urn:schemas-microsoft-com:office:office" /><o:p></o:p></SPAN></SPAN></H1> <P class=MsoNormal dir=rtl style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt"><SPAN lang=HE><o:p><SPAN style="FONT-SIZE: 12pt; COLOR: #000000; FONT-FAMILY: Times New Roman">&nbsp;</SPAN></o:p></SPAN></P> <P class=MsoNormal dir=rtl style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt; TEXT-ALIGN: justify"><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 12pt; COLOR: #000000; FONT-FAMILY: Arial">זה יכול להתחיל בשיחת טלפון תמימה בנוסח הבא: "שלום, מדבר &lt;שם&gt;<SPAN style="mso-spacerun: yes">&nbsp; </SPAN>מסיוע טכני, מהלך הגיבוי היומי שלנו נכשל עבור מספר משתמשי דואר אלקטרוני. תיבת הדואר שלך היא בין אלו שלא גובו, כדי לאתר את הבעיה ולטפל בה יש צורך להיכנס למערכת עם הסיסמא שלך...."<o:p></o:p></SPAN></P> <P class=MsoNormal dir=rtl style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt; TEXT-ALIGN: justify"><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><o:p><SPAN style="FONT-SIZE: 12pt; COLOR: #000000">&nbsp;</SPAN></o:p></SPAN></P> <P class=MsoNormal dir=rtl style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt; TEXT-ALIGN: justify"><SPAN style="FONT-SIZE: 12pt; COLOR: #000000"><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial">השיטה של פניה אל משתמש שתוארה היא אחת מהדרכים האפשריות לקבלת מידע שתאפשר חדירה למערכות מחשב. היא אינה משתמשת באמצעים טכנולוגיים מתקדמים, היא אינה מנצלת פרצות שקיימות במערכות התוכנה, אינה חודרת דרך ה-</SPAN><SPAN dir=ltr style="FONT-FAMILY: Arial">FireWalls</SPAN><SPAN dir=rtl></SPAN><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><SPAN dir=rtl></SPAN> של הרשת בארגון ואינה דורשת כניסה פיזית לאתר בו נמצאות מערכות המחשב. אך זוהי שיטה שמאפשרת לגורמים בעלי מטרות עוינות גישה אל מערכות ונתונים של ארגונים ופרטים.<o:p></o:p></SPAN></SPAN></P> <P class=MsoNormal dir=rtl style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt; TEXT-ALIGN: justify"><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><o:p><SPAN style="FONT-SIZE: 12pt; COLOR: #000000">&nbsp;</SPAN></o:p></SPAN></P> <P class=MsoNormal dir=rtl style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt; TEXT-ALIGN: justify"><SPAN style="FONT-SIZE: 12pt; COLOR: #000000"><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial">השיטה נקראת בז'רגון של ההאקרים<SPAN style="mso-spacerun: yes">&nbsp; </SPAN></SPAN><SPAN dir=ltr style="FONT-FAMILY: Arial">Social Engineering</SPAN><SPAN dir=rtl></SPAN><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><SPAN dir=rtl></SPAN> או כפי שהמושג מוסבר, הטעיה ושכנוע של משתמשים במערכות מידע למסור נתונים שיאפשרו גישה למערכות לגורמים לא מורשים. התהליך יכול להיעשות בשיחת טלפון, בדואר אלקטרוני, או דרך אתר אינטרנט. בדרך זו ניתן להשיג קודי משתמש וסיסמאות, פרטים אישיים, קודים סודיים של כרטיסי חיוג, כרטיסי אשראי ועוד.<o:p></o:p></SPAN></SPAN></P> <P class=MsoNormal dir=rtl style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt; TEXT-ALIGN: justify"><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><o:p><SPAN style="FONT-SIZE: 12pt; COLOR: #000000">&nbsp;</SPAN></o:p></SPAN></P> <P class=MsoNormal dir=rtl style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt; TEXT-ALIGN: justify"><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 12pt; COLOR: #000000; FONT-FAMILY: Arial">בשיטה עצמה אין מורכבות טכנולוגית או ייחודיות מעבר לדרכים רגילות בהם משתמשים נוכלים כדי להונות קורבנות תמימים, מלבד העובדה שהיא משמשת בעיקר כדי להשיג גישה לנתונים ומערכות ממוחשבים.<o:p></o:p></SPAN></P> <P class=MsoNormal dir=rtl style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt; TEXT-ALIGN: justify"><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><o:p><SPAN style="FONT-SIZE: 12pt; COLOR: #000000">&nbsp;</SPAN></o:p></SPAN></P> <P class=MsoNormal dir=rtl style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt; TEXT-ALIGN: justify"><SPAN style="FONT-SIZE: 12pt; COLOR: #000000"><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial">כמו במקרים אחרים של מעשי הונאה, גם ב-</SPAN><SPAN dir=ltr style="FONT-FAMILY: Arial">Social Engineering</SPAN><SPAN dir=rtl></SPAN><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><SPAN dir=rtl></SPAN> יש מגוון של דרכים בהם נעשה שימוש, מהנפוצות שבהן:<o:p></o:p></SPAN></SPAN></P> <P class=MsoNormal dir=rtl style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt; TEXT-ALIGN: justify"><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><o:p><SPAN style="FONT-SIZE: 12pt; COLOR: #000000">&nbsp;</SPAN></o:p></SPAN></P> <P class=MsoNormal dir=rtl style="MARGIN: 0cm 18pt 0pt 0cm; TEXT-INDENT: -18pt; TEXT-ALIGN: justify; mso-list: l0 level1 lfo1; tab-stops: list 18.0pt"><SPAN style="COLOR: #000000"><SPAN style="FONT-FAMILY: Symbol; mso-fareast-font-family: Symbol; mso-bidi-font-family: Symbol"><SPAN style="mso-list: Ignore"><SPAN style="FONT-SIZE: 12pt">·</SPAN><SPAN style="FONT: 7pt 'Times New Roman'">&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; </SPAN></SPAN></SPAN><SPAN dir=rtl><B><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 12pt; FONT-FAMILY: Arial">המשתמש חסר האונים</SPAN></B></SPAN><SPAN style="FONT-SIZE: 12pt"><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><B>–</B> באמצעות שיטה זו ינסה הגורם המתחזה לפנות אל שירותי התמיכה בארגון (מוקד שרות, מוקד סיוע לקוחות) יציג את עצמו כמשתמש לגיטימי ויבקש סיוע להיכנס אל מערכת או שירות שמשום מה הוא אינו מצליח להיכנס אליה למרות שהוא עובד לפי כל ההנחיות.</SPAN><SPAN dir=ltr style="FONT-FAMILY: Arial"><o:p></o:p></SPAN></SPAN></SPAN></P> <P class=MsoNormal dir=rtl style="MARGIN: 0cm 18pt 0pt 0cm; TEXT-INDENT: -18pt; TEXT-ALIGN: justify; mso-list: l0 level1 lfo1; tab-stops: list 18.0pt"><SPAN style="COLOR: #000000"><SPAN style="FONT-FAMILY: Symbol; mso-fareast-font-family: Symbol; mso-bidi-font-family: Symbol"><SPAN style="mso-list: Ignore"><SPAN style="FONT-SIZE: 12pt">·</SPAN><SPAN style="FONT: 7pt 'Times New Roman'">&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; </SPAN></SPAN></SPAN><SPAN style="FONT-SIZE: 12pt"><SPAN dir=rtl><B><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial">איש התמיכה היעיל –</SPAN></B></SPAN><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"> במקרה זה כיוון הפעולה שונה, המתחזה יפנה אל משתמש במערכת, יציג את עצמו כעובד בגוף התמיכה / שירות / מערכות מידע / אבטחת מידע ויודיע למשתמש על תקלה או אירוע שנתגלה שכדי למנוע נזק למשתמש יש צורך בקוד המשתמש ובסיסמה או בקוד הסודי שלו.</SPAN><SPAN dir=ltr style="FONT-FAMILY: Arial"><o:p></o:p></SPAN></SPAN></SPAN></P> <P class=MsoNormal dir=rtl style="MARGIN: 0cm 18pt 0pt 0cm; TEXT-INDENT: -18pt; TEXT-ALIGN: justify; mso-list: l0 level1 lfo1; tab-stops: list 18.0pt"><SPAN style="COLOR: #000000"><SPAN style="FONT-FAMILY: Symbol; mso-fareast-font-family: Symbol; mso-bidi-font-family: Symbol"><SPAN style="mso-list: Ignore"><SPAN style="FONT-SIZE: 12pt">·</SPAN><SPAN style="FONT: 7pt 'Times New Roman'">&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; </SPAN></SPAN></SPAN><SPAN dir=rtl><B><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 12pt; FONT-FAMILY: Arial">המשתמש הבכיר –</SPAN></B></SPAN><SPAN style="FONT-SIZE: 12pt"><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial">גם במקרה זה, ההטעיה מופנית כלפי אנשי התמיכה בארגון, המתחזה יציג את עצמו כאיש בכיר (לדוגמא</SPAN><SPAN dir=ltr></SPAN></SPAN><SPAN dir=ltr style="FONT-FAMILY: Arial"><SPAN dir=ltr></SPAN><SPAN style="FONT-SIZE: 12pt">;</SPAN></SPAN><SPAN dir=rtl></SPAN><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><SPAN dir=rtl></SPAN><SPAN style="FONT-SIZE: 12pt">סמנכ"ל מכירות שמטלפן מבית מלון בשעת לילה מאוחרת לפני פגישה עם לקוח), ינזוף באנשי התמיכה על כל שאינו יכול להשתמש במערכת והדבר גורם נזק לעסקה חשובה ויבקש גישה מיידית למערכת.</SPAN></SPAN><SPAN dir=ltr style="FONT-FAMILY: Arial"><o:p></o:p></SPAN></SPAN></P> <P class=MsoNormal dir=rtl style="MARGIN: 0cm 18pt 0pt 0cm; TEXT-INDENT: -18pt; TEXT-ALIGN: justify; mso-list: l0 level1 lfo1; tab-stops: list 18.0pt"><SPAN style="COLOR: #000000"><SPAN style="FONT-FAMILY: Symbol; mso-fareast-font-family: Symbol; mso-bidi-font-family: Symbol"><SPAN style="mso-list: Ignore"><SPAN style="FONT-SIZE: 12pt">·</SPAN><SPAN style="FONT: 7pt 'Times New Roman'">&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; </SPAN></SPAN></SPAN><SPAN dir=rtl><B><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 12pt; FONT-FAMILY: Arial">השיטה המקוונת –</SPAN></B></SPAN><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 12pt; FONT-FAMILY: Arial"><SPAN style="mso-spacerun: yes">&nbsp; </SPAN>העתקה של שיטות הונאה אל העולם המקוון (</SPAN><SPAN style="FONT-SIZE: 12pt"><SPAN dir=ltr style="FONT-FAMILY: Arial">On-line</SPAN><SPAN dir=rtl></SPAN></SPAN><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><SPAN dir=rtl></SPAN><SPAN style="FONT-SIZE: 12pt">), במקרים אלו ישלחו הבקשות בדואר אלקטרוני, או שתעשה הפניה לדף </SPAN></SPAN><SPAN style="FONT-SIZE: 12pt"><SPAN dir=ltr style="FONT-FAMILY: Arial">HTML</SPAN><SPAN dir=rtl></SPAN></SPAN><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><SPAN dir=rtl></SPAN><SPAN style="FONT-SIZE: 12pt">בו יש צורך להזין קוד משתמש וסיסמא.<SPAN style="mso-spacerun: yes">&nbsp; </SPAN></SPAN></SPAN><SPAN dir=ltr style="FONT-FAMILY: Arial"><o:p></o:p></SPAN></SPAN></P> <P class=MsoNormal dir=rtl style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt; TEXT-ALIGN: justify"><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><o:p><SPAN style="FONT-SIZE: 12pt; COLOR: #000000">&nbsp;</SPAN></o:p></SPAN></P> <P class=MsoNormal dir=rtl style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt; TEXT-ALIGN: justify"><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 12pt; COLOR: #000000; FONT-FAMILY: Arial">השיטות שתוארו הן רק חלק מהדרכים בהם<SPAN style="mso-spacerun: yes">&nbsp; </SPAN>נעשה שימוש כדי לגרום למשתמשים למסור פרטים שצריכים להיות חסויים. היכולת של מפעילי השיטות להצליח תלויה בעיקר היכולת השכנוע שלהם וברמת החשדנות או התמימות של הצד השני. סיכויי ההצלחה גדולים יותר כאשר מדובר בארגונים גדולים כאשר לא "כולם מכירים את כולם".<o:p></o:p></SPAN></P> <P class=MsoNormal dir=rtl style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt; TEXT-ALIGN: justify"><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><o:p><SPAN style="FONT-SIZE: 12pt; COLOR: #000000">&nbsp;</SPAN></o:p></SPAN></P> <P class=MsoNormal dir=rtl style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt; TEXT-ALIGN: justify"><SPAN style="FONT-SIZE: 12pt; COLOR: #000000"><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial">כיצד ניתן לזהות מצבים של ניסיונות </SPAN><SPAN dir=ltr style="FONT-FAMILY: Arial">Social Engineering</SPAN><SPAN dir=rtl></SPAN><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><SPAN dir=rtl></SPAN><SPAN style="mso-spacerun: yes">&nbsp; </SPAN>ולהקטין את סיכויי ההצלחה של אותם נוכלים שמנסים להוציא מאתנו מידע חסוי ?<o:p></o:p></SPAN></SPAN></P> <P class=MsoNormal dir=rtl style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt; TEXT-ALIGN: justify"><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><o:p><SPAN style="FONT-SIZE: 12pt; COLOR: #000000">&nbsp;</SPAN></o:p></SPAN></P> <P class=MsoNormal dir=rtl style="MARGIN: 0cm 18pt 0pt 0cm; TEXT-INDENT: -18pt; TEXT-ALIGN: justify; mso-list: l1 level1 lfo2; tab-stops: list 18.0pt"><SPAN style="COLOR: #000000"><B style="mso-ansi-font-weight: normal"><SPAN style="FONT-FAMILY: Symbol; mso-fareast-font-family: Symbol; mso-bidi-font-family: Symbol"><SPAN style="mso-list: Ignore"><SPAN style="FONT-SIZE: 12pt">·</SPAN><SPAN style="FONT: 7pt 'Times New Roman'">&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; </SPAN></SPAN></SPAN></B><SPAN dir=rtl><B><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 12pt; FONT-FAMILY: Arial">מדיניות אבטחת מידע<SPAN style="mso-spacerun: yes">&nbsp; </SPAN>–</SPAN></B></SPAN><SPAN style="FONT-SIZE: 12pt"><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><B><SPAN style="mso-spacerun: yes">&nbsp;</SPAN></B>הגדרה ברורה של מדיניות אבטחת מידע ונהלי עבודה בארגון. מדיניות זו תקטין את המקרים בהם על גורם מטפל בארגון או על משתמש בארגון לקחת על עצמו את ההחלטה האם אני רשאי לבצע את הפעולה שנתבקשתי לבצע. מדיניות ברורה ופשוטה יכולה להיות שקולה להשקעות רבות באמצעי אבטחה אחרים. מדיניות האבטחה תכלול הנחיות ברורות לשמירה על נתונים וסודיות ותנחה את המשתמשים במערכות הארגון בכללי יסוד. <B>סיסמאות וקודים סודיים </B></SPAN><SPAN dir=ltr></SPAN></SPAN><B><SPAN lang=HE dir=ltr style="FONT-FAMILY: Arial"><SPAN dir=ltr></SPAN><SPAN style="FONT-SIZE: 12pt; mso-spacerun: yes">&nbsp;</SPAN></SPAN></B><SPAN style="FONT-SIZE: 12pt"><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial">נועדו לשימושו הבלעדי של המשתמש. אנשי התמיכה יכולים לבצע את עבודתם גם ללא ידיעת הסיסמה של המשתמש. <B>אין למסור סיסמה או קוד סודי לאף גורם</B>.</SPAN><B><SPAN dir=ltr style="FONT-FAMILY: Arial"><o:p></o:p></SPAN></B></SPAN></SPAN></P> <P class=MsoNormal dir=rtl style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt; TEXT-ALIGN: justify"><B><SPAN dir=ltr style="FONT-FAMILY: Arial"><o:p><SPAN style="FONT-SIZE: 12pt; COLOR: #000000">&nbsp;</SPAN></o:p></SPAN></B></P> <P class=MsoNormal dir=rtl style="MARGIN: 0cm 18pt 0pt 0cm; TEXT-INDENT: -18pt; TEXT-ALIGN: justify; mso-list: l1 level1 lfo2; tab-stops: list 18.0pt"><SPAN style="COLOR: #000000"><B style="mso-ansi-font-weight: normal"><SPAN style="FONT-FAMILY: Symbol; mso-fareast-font-family: Symbol; mso-bidi-font-family: Symbol"><SPAN style="mso-list: Ignore"><SPAN style="FONT-SIZE: 12pt">·</SPAN><SPAN style="FONT: 7pt 'Times New Roman'">&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; </SPAN></SPAN></SPAN></B><SPAN dir=rtl><B><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 12pt; FONT-FAMILY: Arial">הגברת מודעות –</SPAN></B></SPAN><SPAN style="FONT-SIZE: 12pt"><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial">הדרכה של משתמשים בצורות שונות</SPAN><SPAN dir=ltr></SPAN></SPAN><SPAN dir=ltr style="FONT-FAMILY: Arial"><SPAN dir=ltr></SPAN><SPAN style="FONT-SIZE: 12pt">;</SPAN></SPAN><SPAN dir=rtl></SPAN><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><SPAN dir=rtl></SPAN><SPAN style="FONT-SIZE: 12pt">הדרכה למשתמשים חדשים, כרזות ומדבקות בנושא, ימי עיון, כתבות בעיתונים פנימיים, תזכורות באתרי החברה.<SPAN style="mso-spacerun: yes">&nbsp;&nbsp; </SPAN></SPAN></SPAN><B><SPAN dir=ltr style="FONT-FAMILY: Arial"><o:p></o:p></SPAN></B></SPAN></P> <P class=MsoNormal dir=rtl style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt; TEXT-ALIGN: justify"><B><SPAN dir=ltr style="FONT-FAMILY: Arial"><o:p><SPAN style="FONT-SIZE: 12pt; COLOR: #000000">&nbsp;</SPAN></o:p></SPAN></B></P> <P class=MsoNormal dir=rtl style="MARGIN: 0cm 18pt 0pt 0cm; TEXT-INDENT: -18pt; TEXT-ALIGN: justify; mso-list: l1 level1 lfo2; tab-stops: list 18.0pt"><SPAN style="COLOR: #000000"><B style="mso-ansi-font-weight: normal"><SPAN style="FONT-FAMILY: Symbol; mso-fareast-font-family: Symbol; mso-bidi-font-family: Symbol"><SPAN style="mso-list: Ignore"><SPAN style="FONT-SIZE: 12pt">·</SPAN><SPAN style="FONT: 7pt 'Times New Roman'">&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; </SPAN></SPAN></SPAN></B><SPAN dir=rtl><B><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 12pt; FONT-FAMILY: Arial">זיהוי ודיווח -<SPAN style="mso-spacerun: yes">&nbsp; </SPAN></SPAN></B></SPAN><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 12pt; FONT-FAMILY: Arial">כאשר קיימת המודעות לאפשרות של </SPAN><SPAN style="FONT-SIZE: 12pt"><SPAN dir=ltr style="FONT-FAMILY: Arial">Social Engineering</SPAN><SPAN dir=rtl></SPAN></SPAN><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><SPAN dir=rtl></SPAN><SPAN style="FONT-SIZE: 12pt">גוברת היכולת לאתר פעולות חשודות</SPAN></SPAN><SPAN dir=ltr></SPAN><SPAN dir=ltr style="FONT-FAMILY: Arial"><SPAN dir=ltr></SPAN><SPAN style="FONT-SIZE: 12pt">; </SPAN></SPAN><SPAN dir=rtl></SPAN><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><SPAN dir=rtl></SPAN><SPAN style="FONT-SIZE: 12pt"><SPAN style="mso-spacerun: yes">&nbsp;</SPAN>בקשות שנשמעות חריגות, משתמשים שפונים בבקשה ומתנהגים בצורה "ידידותית" מעבר למקובל או כל דבר מעלה את החשד שהוא חריג. חשוב מאד לדווח על ארועים כאלה לפי הנהלים של החברה (מוקד אבטחה, מוקד תמיכה, מוקד לקוחות).</SPAN></SPAN><B><SPAN dir=ltr style="FONT-FAMILY: Arial"><o:p></o:p></SPAN></B></SPAN></P> <P class=MsoNormal dir=rtl style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt; TEXT-ALIGN: justify"><B><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><o:p><SPAN style="FONT-SIZE: 12pt; COLOR: #000000">&nbsp;</SPAN></o:p></SPAN></B></P> <P class=MsoNormal dir=rtl style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt; TEXT-ALIGN: justify"><B><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><o:p><SPAN style="FONT-SIZE: 12pt; COLOR: #000000">&nbsp;</SPAN></o:p></SPAN></B></P> <P class=MsoNormal dir=rtl style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt; TEXT-ALIGN: justify"><SPAN dir=ltr></SPAN><SPAN dir=ltr style="FONT-FAMILY: Arial"><SPAN dir=ltr></SPAN><SPAN style="FONT-SIZE: 12pt; COLOR: #000000"><SPAN style="mso-spacerun: yes">&nbsp;</SPAN>Social Engineering</SPAN></SPAN><SPAN dir=rtl></SPAN><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><SPAN dir=rtl></SPAN><SPAN style="FONT-SIZE: 12pt; COLOR: #000000">הוא ניצול של תכונות אנושיות כמו: אמון, נטייה לעזור, תמימות או חשש כדי להטעות אנשים ולהוציא מהם מידע בדרכי מרמה. אין הדבר שונה ממעשי נוכלות רגילים למעט העובדה שמבצעי הפעולות יכולים ביתר קלות להסתיר את זהותם האמיתית על ידי שימוש במערכות ממוחשבות. <o:p></o:p></SPAN></SPAN></P> <P class=MsoNormal dir=rtl style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt; TEXT-ALIGN: justify"><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><o:p><SPAN style="FONT-SIZE: 12pt; COLOR: #000000">&nbsp;</SPAN></o:p></SPAN></P> <P class=MsoNormal dir=rtl style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt"><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><o:p><SPAN style="FONT-SIZE: 12pt; COLOR: #000000">&nbsp;</SPAN></o:p></SPAN></P> <P class=MsoNormal dir=rtl style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt"><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 12pt; COLOR: #000000; FONT-FAMILY: Arial">קישורים:<o:p></o:p></SPAN></P> <P class=MsoNormal dir=rtl style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt"><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><o:p><SPAN style="FONT-SIZE: 12pt; COLOR: #000000">&nbsp;</SPAN></o:p></SPAN></P> <P class=MsoNormal dir=rtl style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt"><SPAN style="FONT-SIZE: 12pt"><SPAN dir=ltr style="COLOR: #000000; FONT-FAMILY: Times New Roman; mso-fareast-language: EN-US">Granger, Sarah. “Social Engineering Fundamentals, Part I: Hacker Tactics”. </SPAN><SPAN dir=ltr style="FONT-FAMILY: Arial; mso-bidi-font-weight: bold"><A href="http://www.securityfocus.com/infocus/1527">http://www.securityfocus.com/infocus/1527</A></SPAN><B style="mso-ansi-font-weight: normal"><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><o:p></o:p></SPAN></B></SPAN></P> <P class=MsoNormal dir=rtl style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt"><B style="mso-ansi-font-weight: normal"><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><o:p><SPAN style="FONT-SIZE: 12pt; COLOR: #000000">&nbsp;</SPAN></o:p></SPAN></B></P> <P class=MsoBodyText dir=ltr style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt; TEXT-ALIGN: right" align=right><SPAN style="FONT-SIZE: 12pt; COLOR: #000000; FONT-FAMILY: Times New Roman; mso-fareast-language: EN-US">Lemos, Robert. “Mitnick teaches ‘social engineering’”. <o:p></o:p></SPAN></P> <P class=MsoNormal dir=rtl style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt"><A href="http://zdnet.com.com/2100-11-522261.html?legacy=zdnn"><SPAN dir=ltr style="FONT-SIZE: 12pt; FONT-FAMILY: Times New Roman; mso-fareast-language: EN-US">http://zd<SPAN style="mso-bookmark: _Hlt11406240">n</SPAN>et.com.com/2100-11-522261.h<SPAN style="mso-bookmark: _Hlt10378152">t</SPAN>ml?legacy=zdnn</SPAN></A><A name=_Hlt10378152></A><A name=_Hlt11406240></A><SPAN style="FONT-SIZE: 12pt; COLOR: #000000; FONT-FAMILY: Times New Roman"><SPAN dir=ltr style="mso-fareast-language: EN-US">.</SPAN><B style="mso-ansi-font-weight: normal"><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><o:p></o:p></SPAN></B></SPAN></P> <P class=MsoNormal dir=rtl style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt"><SPAN lang=HE><o:p><SPAN style="FONT-SIZE: 12pt; COLOR: #000000; FONT-FAMILY: Times New Roman">&nbsp;</SPAN></o:p></SPAN></P> <P class=MsoNormal dir=rtl style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt"><SPAN lang=HE><o:p><SPAN style="FONT-SIZE: 12pt; COLOR: #000000; FONT-FAMILY: Times New Roman">&nbsp;</SPAN></o:p></SPAN></P> 15/11/2008 http://www.eshnav.org.il/default.asp?PageID=14&ItemID=18 <DIV dir=rtl align=center> <TABLE dir=rtl cellSpacing=0 cellPadding=0 border=0> <TBODY> <TR> <TD> <P dir=rtl align=center><B>ד"ר </B><B>דני מילין</B><B> איננו</B><B></B></P></TD></TR> <TR> <TD> <P dir=rtl align=center>&nbsp;</P> <P dir=rtl align=center>יו"ר העמותה, מר ברוך הינוך והנהלת עמותת אשנב – אנשים למען שימוש נבון באינטרנט – </P> <P dir=rtl align=center>מביעים תנחומים למשפחת מילין באבלה על פטירתו של ד"ר דני מילין ז"ל.</P> <P dir=rtl align=center>ד"ר דני מילין היה היו"ר הראשון של עמותת אשנב ופעל עד יומו האחרון כחבר ועדת בקורת שלה.</P> <P dir=rtl align=center>איש יקר, מורה ומחנך שהיה מראשוני העמותה ומיסדיה, פעמיים שימש כיו"ר העמותה, ייסד וביסס </P> <P dir=rtl align=center>את אמנתה ומטרותיה, פעל רבות להביא למודעות הציבור את חשיבות האינטרנט, השימוש הנבון </P> <P dir=rtl align=center>בה וההימנעות מסכנותיה. בחביבות, במנהיגות, האיש הנערץ ד"ר דני מילין הקדיש את כל מרצו </P> <P dir=rtl align=center>ואהבתו לעמותת אשנב וקידום מטרותיה.</P> <P dir=rtl align=center>זכרו ומשנתו של ד"ר דני מילין אתנו לעד ונמשיך בדרך שהיתווה לנו לקדם את עמותת אשנב </P> <P dir=rtl align=center>ומטרותיה.</P> <P dir=rtl align=center>דני היקר, חבר – אתה לנו חסר.</P> <P dir=rtl>ברוך הינוך, M.Sc</P> <P dir=rtl>יו"ר העמותה</P></TD></TR></TBODY></TABLE></DIV> <DIV>תגובות חברי ההנהלה לידיעה על פטירתו:</DIV> <DIV>&nbsp;</DIV> <DIV> <P dir=rtl>חברים יקרים,</P> <P dir=rtl>בצער רב מעביר לכם את הידיעה העצובה על פטירתו של: </P> <P dir=rtl>ד"ר דני מילין</P> <P dir=rtl>יהי זכרו ברוך.</P> <P dir=rtl>עצב רב ואבל כבד לפטירתו של היו"ר הראשון של עמותת אשנב וחבר ועדת בקורת עד יומו האחרון.</P> <P dir=rtl>תנחומים למשפחתו.</P> <P dir=rtl><B>בני ישראלי</B>, רכז עמותת אשנב</P> <P dir=rtl>איש יקר,</P> <P dir=rtl>וחבר טוב.</P> <P dir=rtl>יהי זכרו ברוך</P> <P dir=rtl><B>ברוך הינוך</B>, M.Sc.יו"ר עמותת אשנב</P> <P dir=rtl>אני הזכרתי, ומזכיר שוב, כי דני לא היה רק היו"ר הראשון, אלא גם היה זה שהציע להקים עמותה (בהתנגדותי, דרך אגב)</P> <P dir=rtl>בפגישה ההיסטורית על הדשא בכניסה לאוניברסיטת ת"א, שהתקיימה שם כי בית הקפה היה סגור, מן הסתם עקב חילופי בעלות</P> <P dir=rtl>מאחר ובתקופה הראשונה שלי בהנהלה התקיימו הישיבות החודשיות במשרדינו ברעננה, שקד יד ימיני ואני היינו בקשר הדוק עם דני, ותמיד התרשמנו מנועם הליכותיו, ובמקביל מהעובדה שידע מה הוא רוצה לעשות וכיצד</P> <P dir=rtl>נזכור את דני בחיוך ובאהבה</P> <P dir=rtl><B>רני רוגל</B>, חבר הנהלת העמותה</P> <P dir=rtl>יהי זכרו ברוך. את דני ז"ל היקר ופועלו המבורך הכרתי כחבר במסגרת ועדת התיקשוב של עיריית רמה"ש לפני מספר שנים. </P> <P dir=rtl><B>ד"ר חנן גזית</B>, חבר הנהלת העמותה</P> <P dir=rtl>שלום לכולם,</P> <P dir=rtl>חזרתי לפני שעתיים מחו"ל והייתי מנותק מהדוא"ל שלי.</P> <P dir=rtl>חזרתי ואני בהלם ממותו של אדם יקר ואציל, שהיה גם מחנך מהדרגה הראשונה ובין הראשונים שקידמו את שילוב המחשב בחינוך במערכת החינוך.</P> <P dir=rtl>דני היה בין היזמים הראשונים של אשנב וליווה אותי לאורך השנים כיו"ר העמותה וכחבר יקר ואהוב.</P> <P dir=rtl>בזכותו אשנב התחילה להיות מוכרת ומוערכת על ידי הגורמים השונים במדינה וניהולו את אשנב בתקופה קשה ביותר של מיעוט משאבים נעשתה בדרך מעוררת הערצה. שימוש נבון באינטרנט היה נושא שמאד היה חשוב לו והוא הזדהה לחלוטין את מטרות העמותה. בזכותו הצלחתי להנציח את זיכרו של בני ערן ז"ל בפעילות העמותה, בדרך מכובדת וראויה.</P> <P dir=rtl>נזכור את דני כחבר, עמית, יזם וידיד אמת.</P> <P dir=rtl>יהי זיכרו ברוך!</P> <P dir=rtl><B>ד"ר </B><B>אבשלום אדרת</B>, יוזם העמותה וחבר הנהלתה</P></DIV> 12/04/2009 http://www.eshnav.org.il/default.asp?PageID=14&ItemID=19 <P dir=rtl align=center><B style="TEXT-DECORATION: underline">"ריאליטי ואינטרנט 2009"</B></P> <P dir=rtl align=center><B></B></P> <DIV dir=rtl>&nbsp; <TABLE cellSpacing=0 cellPadding=0 width=566 bgColor=#ffffff border=0> <TBODY> <TR> <TD> <TABLE cellSpacing=0 cellPadding=0 border=0> <TBODY> <TR> <TD class=Text vAlign=top width=482 height=655> <TABLE cellSpacing=0 cellPadding=0 width="100%" border=0> <TBODY> <TR> <TD dir=rtl style="WHITE-SPACE: normal" align=right> <P dir=rtl align=center><B>הזמנה לכנס: "ריאליטי ואינטרנט 2009"</B></P> <P dir=rtl align=center><B></B></P> <P class=MsoNormal dir=rtl style="BACKGROUND: white; MARGIN: 0cm 0cm 0pt"><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 9pt; FONT-FAMILY: Arial"><?xml:namespace prefix = o ns = "urn:schemas-microsoft-com:office:office" /><o:p><SPAN style="COLOR: #000000"><STRONG>&nbsp;</STRONG></P> <DIV class=MsoNormal dir=rtl style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt -18pt; TEXT-ALIGN: center" align=center><SPAN dir=rtl></SPAN><STRONG>"ריאליטי ואינטרנט 2009" - הכנס השנתי של עמותת אשנ"ב <BR><SPAN style="FONT-SIZE: 12pt">להנצחת ערן אדרת ז"ל</SPAN><BR>בשיתוף עם המכון הטכנולוגי חולון</STRONG></DIV> <DIV class=MsoNormal dir=rtl style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt -18pt; TEXT-ALIGN: center" align=center><STRONG></STRONG>&nbsp;</DIV> <DIV class=MsoNormal dir=rtl style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt -18pt; TEXT-ALIGN: center" align=center><STRONG><o:p> <DIV class=MsoNormal dir=rtl style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt -18pt; TEXT-ALIGN: center" align=center><STRONG>ייערך ביום שני, ד' בתמוז תשס"ט, 29.06.09, בין השעות 09:30 - 14:30, ב H.I.T - מכון טכנולוגי חולון, </STRONG></DIV> <DIV class=MsoNormal dir=rtl style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt -18pt; TEXT-ALIGN: center" align=center><STRONG>רח' גולומב 52 </STRONG><STRONG>חולון, בנין מדעים (8), אודיטוריום 400.</STRONG></DIV> <P class=MsoNormal dir=rtl style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt -18pt; TEXT-ALIGN: center" align=center><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 14pt; COLOR: red; FONT-FAMILY: Arial; TEXT-DECORATION: underline"><o:p><SPAN style="TEXT-DECORATION: none"><STRONG>&nbsp;</STRONG></SPAN></o:p></SPAN></P></o:p></STRONG></DIV> <P class=MsoNormal dir=rtl style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt -18pt; TEXT-ALIGN: center" align=center><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 14pt; COLOR: red; FONT-FAMILY: Arial; TEXT-DECORATION: underline"><o:p><SPAN style="TEXT-DECORATION: none"><STRONG>&nbsp;</STRONG></SPAN></o:p></SPAN></P> <P class=MsoNormal dir=rtl style="BACKGROUND: white; MARGIN: 0cm 0cm 0pt -18pt; TEXT-ALIGN: center" align=center><STRONG><SPAN style="FONT-SIZE: 12pt">מנחה: מר אמנון פאר</SPAN>, רשת ב'<o:p></o:p></STRONG></P> <DIV class=MsoNormal dir=rtl style="BACKGROUND: white; MARGIN: 0cm 0cm 0pt -18pt"><SPAN style="FONT-SIZE: 12pt"><STRONG>09:00 התכנסות </STRONG></SPAN></DIV> <DIV class=MsoNormal dir=rtl style="BACKGROUND: white; MARGIN: 0cm 0cm 0pt -18pt"><SPAN style="FONT-SIZE: 12pt"><STRONG><o:p></o:p></STRONG></SPAN>&nbsp;</DIV> <DIV class=MsoNormal dir=rtl style="BACKGROUND: white; MARGIN: 0cm 0cm 0pt -18pt"><SPAN style="FONT-SIZE: 12pt"><STRONG>09:30 <SPAN style="TEXT-DECORATION: underline">דברי פתיחה וברכות</SPAN> </STRONG></SPAN></DIV> <DIV class=MsoNormal dir=rtl style="BACKGROUND: white; MARGIN: 0cm 0cm 0pt -18pt"><SPAN style="FONT-SIZE: 12pt"><STRONG><o:p></o:p></STRONG></SPAN>&nbsp;</DIV> <P class=MsoNormal dir=rtl style="BACKGROUND: white; MARGIN: 0cm 0cm 0pt -18pt; mso-margin-top-alt: auto; mso-margin-bottom-alt: auto"><STRONG><SPAN style="FONT-SIZE: 12pt">מר ברוך הינוך,</SPAN> יו"ר עמותת אשנ"ב<o:p></o:p></STRONG></P> <P class=MsoNormal dir=rtl style="BACKGROUND: white; MARGIN: 0cm 0cm 0pt -18pt; mso-margin-top-alt: auto; mso-margin-bottom-alt: auto"><STRONG><SPAN style="FONT-SIZE: 12pt">פרופ' מיקי רונן,</SPAN> רמ"ח טכנולוגיות למערכות למידה, מכון טכנולוגי חולון <o:p></o:p></STRONG></P> <DIV class=MsoNormal dir=rtl style="BACKGROUND: white; MARGIN: 0cm 0cm 0pt -18pt; mso-margin-top-alt: auto; mso-margin-bottom-alt: auto"><STRONG><SPAN style="FONT-SIZE: 12pt">ד"ר אבשלום אדרת</SPAN>, יזם עמותת אשנ"ב </STRONG></DIV> <DIV class=MsoNormal dir=rtl style="BACKGROUND: white; MARGIN: 0cm 0cm 0pt -18pt; mso-margin-top-alt: auto; mso-margin-bottom-alt: auto"><STRONG><o:p></o:p></STRONG>&nbsp;</DIV> <P class=MsoNormal dir=rtl style="BACKGROUND: white; MARGIN: 0cm 0cm 0pt -18pt; mso-margin-top-alt: auto; mso-margin-bottom-alt: auto"><STRONG><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 12pt; FONT-FAMILY: Arial; TEXT-DECORATION: underline">מושב ראשון:</SPAN><SPAN style="FONT-SIZE: 12pt">ריאליטי באינטרנט | יו"ר: עו"ד יהונתן קלינגר, </SPAN>חבר הנהלת אשנ"ב<SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><o:p></o:p></SPAN></STRONG></P> <DIV class=MsoNormal dir=rtl style="BACKGROUND: white; MARGIN: 0cm 0cm 0pt -18pt; mso-margin-top-alt: auto; mso-margin-bottom-alt: auto"><STRONG><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 11pt; FONT-FAMILY: Arial">10:00 תוכניות ריאליטי והבאזז באינטרנט - </SPAN><SPAN dir=ltr></SPAN><SPAN lang=HE dir=ltr style="FONT-SIZE: 11pt; FONT-FAMILY: Arial"><SPAN dir=ltr></SPAN><SPAN style="mso-spacerun: yes">&nbsp;</SPAN></SPAN>מי בלט, איפה ואיך? | <SPAN style="FONT-SIZE: 12pt">יואב פרידור</SPAN><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 11pt; FONT-FAMILY: Arial">,</SPAN></STRONG></DIV> <DIV class=MsoNormal dir=rtl style="BACKGROUND: white; MARGIN: 0cm 0cm 0pt -18pt; mso-margin-top-alt: auto; mso-margin-bottom-alt: auto"><STRONG><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 11pt; FONT-FAMILY: Arial">&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;מנכ"ל </SPAN><SPAN dir=ltr style="FONT-SIZE: 10pt; FONT-FAMILY: Arial">Buzzila</SPAN><SPAN dir=rtl></SPAN><SPAN style="FONT-SIZE: 11pt; FONT-FAMILY: Arial"><SPAN dir=rtl></SPAN> <SPAN lang=HE><o:p></o:p></SPAN></SPAN></STRONG></DIV> <DIV class=MsoNormal dir=rtl style="BACKGROUND: white; MARGIN: 0cm 0cm 0pt -18pt; mso-margin-top-alt: auto; mso-margin-bottom-alt: auto"><STRONG>10:20 ריאליטי אמיתי רק באינטרנט. הטלוויזיה? יכולה להמשיך לחקות | <SPAN style="FONT-SIZE: 12pt">מר רונן שמיר</SPAN><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 11pt; FONT-FAMILY: Arial">,</SPAN></STRONG></DIV> <DIV class=MsoNormal dir=rtl style="BACKGROUND: white; MARGIN: 0cm 0cm 0pt -18pt; mso-margin-top-alt: auto; mso-margin-bottom-alt: auto"><STRONG><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 11pt; FONT-FAMILY: Arial">&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; &nbsp;מנהל תוכן </SPAN><SPAN dir=ltr style="FONT-SIZE: 10pt; FONT-FAMILY: Arial">NewMedia</SPAN><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 11pt; FONT-FAMILY: Arial"><o:p></o:p></SPAN></STRONG></DIV> <DIV class=MsoNormal dir=rtl style="BACKGROUND: white; MARGIN: 0cm 0cm 0pt -18pt; mso-margin-top-alt: auto; mso-margin-bottom-alt: auto"><STRONG>10:40<SPAN style="BACKGROUND: white"> תופעת סוזן בויל –ריאליטי וכוחו של האינטרנט | </SPAN><SPAN style="FONT-SIZE: 12pt">מר נתן ליפסון</SPAN><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 11pt; BACKGROUND: white; FONT-FAMILY: Arial">,</SPAN><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 11pt; COLOR: #1f497d; FONT-FAMILY: Times New Roman"> </SPAN></STRONG></DIV> <DIV class=MsoNormal dir=rtl style="BACKGROUND: white; MARGIN: 0cm 0cm 0pt -18pt; mso-margin-top-alt: auto; mso-margin-bottom-alt: auto"><STRONG><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 11pt; COLOR: #1f497d; FONT-FAMILY: Times New Roman">&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; </SPAN><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 11pt; FONT-FAMILY: Arial">מנהל אסטרטגיה ופיתוח מערכתי,אתרי <SPAN style="mso-spacerun: yes">&nbsp;</SPAN></SPAN><SPAN dir=ltr style="FONT-SIZE: 10pt; FONT-FAMILY: Arial">TheMarker</SPAN><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 11pt; FONT-FAMILY: Arial"><o:p></o:p></SPAN></STRONG></DIV> <DIV class=MsoNormal dir=rtl style="BACKGROUND: white; MARGIN: 0cm 0cm 0pt -18pt; mso-margin-top-alt: auto; mso-margin-bottom-alt: auto"><STRONG><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 11pt; FONT-FAMILY: Arial">11:00 האח הגדול של "האח הגדול" </SPAN><SPAN dir=ltr style="FONT-SIZE: 11pt; FONT-FAMILY: Arial">I</SPAN><SPAN dir=rtl></SPAN><SPAN style="FONT-SIZE: 11pt; FONT-FAMILY: Arial"><SPAN dir=rtl></SPAN> עו"ד אורנה קופלביץ, </SPAN></STRONG></DIV> <DIV class=MsoNormal dir=rtl style="BACKGROUND: white; MARGIN: 0cm 0cm 0pt -18pt; mso-margin-top-alt: auto; mso-margin-bottom-alt: auto"><STRONG><SPAN style="FONT-SIZE: 11pt; FONT-FAMILY: Arial">&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; </SPAN><SPAN dir=ltr style="FONT-SIZE: 11pt; FONT-FAMILY: Arial">H.I.T</SPAN><SPAN dir=rtl></SPAN><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 11pt; FONT-FAMILY: Arial"><SPAN dir=rtl></SPAN> מכון טכנולוגי חולון</SPAN></STRONG></DIV> <DIV class=MsoNormal dir=rtl style="BACKGROUND: white; MARGIN: 0cm 0cm 0pt -18pt; mso-margin-top-alt: auto; mso-margin-bottom-alt: auto"><STRONG><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 11pt; FONT-FAMILY: Arial"><o:p></o:p></SPAN></STRONG>&nbsp;</DIV> <P class=MsoNormal dir=rtl style="BACKGROUND: white; MARGIN: 0cm 0cm 0pt -18pt; mso-margin-top-alt: auto; mso-margin-bottom-alt: auto"><STRONG><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 12pt; FONT-FAMILY: Arial; TEXT-DECORATION: underline">מושב שני:</SPAN><SPAN style="FONT-SIZE: 12pt">ריאליטי חוצה פלטפורמות | יו"ר: יהודה קונפורטס, </SPAN>חבר הנהלת אשנ"ב<SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><o:p></o:p></SPAN></STRONG></P> <DIV class=MsoNormal dir=rtl style="BACKGROUND: white; MARGIN: 0cm 0cm 0pt -18pt; mso-margin-top-alt: auto; mso-margin-bottom-alt: auto"><STRONG>11:20 ריאליטי וירטואלי: סלב אוואטר! | <SPAN style="FONT-SIZE: 12pt">ד"ר חנן גזית</SPAN><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 11pt; FONT-FAMILY: Arial">, מכון טכנולוגי חולון,</SPAN></STRONG></DIV> <DIV class=MsoNormal dir=rtl style="BACKGROUND: white; MARGIN: 0cm 0cm 0pt -18pt; mso-margin-top-alt: auto; mso-margin-bottom-alt: auto"><STRONG><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 11pt; FONT-FAMILY: Arial">&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;מנכ"ל </SPAN><SPAN dir=ltr style="FONT-SIZE: 10pt; FONT-FAMILY: Arial">MetaverSense</SPAN><SPAN dir=ltr style="FONT-SIZE: 11pt; FONT-FAMILY: Arial"> </SPAN><SPAN dir=rtl></SPAN><SPAN style="FONT-SIZE: 11pt; FONT-FAMILY: Arial"><SPAN dir=rtl></SPAN><SPAN style="mso-spacerun: yes">&nbsp;</SPAN><SPAN lang=HE><o:p></o:p></SPAN></SPAN></STRONG></DIV> <P class=MsoNormal dir=rtl style="BACKGROUND: white; MARGIN: 0cm 0cm 0pt -18pt"><STRONG>11:40 <SPAN style="COLOR: black">סדרת האנימציה "סלבס" חוצה פלטפורמות&nbsp;</SPAN>| <SPAN style="FONT-SIZE: 12pt">מר אלי אוזן</SPAN><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 11pt; BACKGROUND: white; FONT-FAMILY: Arial">,&nbsp;מנכ"ל</SPAN><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 10pt; FONT-FAMILY: Arial"> </SPAN><SPAN dir=ltr style="FONT-SIZE: 10pt; FONT-FAMILY: Arial">THE BOX</SPAN><SPAN dir=rtl></SPAN><SPAN style="FONT-SIZE: 11pt; BACKGROUND: white; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial"><SPAN dir=rtl></SPAN> </SPAN><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 11pt; FONT-FAMILY: Arial"><o:p></o:p></SPAN></STRONG></P> <P class=MsoNormal dir=rtl style="BACKGROUND: white; MARGIN: 0cm 0cm 0pt -18pt; mso-margin-top-alt: auto; mso-margin-bottom-alt: auto"><STRONG><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 11pt; FONT-FAMILY: Arial">12:00 פייסבוק, יוטיוב</SPAN><SPAN dir=ltr></SPAN><SPAN lang=HE dir=ltr style="FONT-SIZE: 11pt; FONT-FAMILY: Arial"><SPAN dir=ltr></SPAN> </SPAN>וטוויטר - כלים לשינוי בחברה הערבית | <SPAN style="FONT-SIZE: 12pt">ד"ר טל פבל</SPAN><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 11pt; FONT-FAMILY: Arial">, אוניברסיטת ת"א <o:p></o:p></SPAN></STRONG></P> <DIV class=MsoNormal dir=rtl style="BACKGROUND: white; MARGIN: 0cm 0cm 0pt -18pt; mso-margin-top-alt: auto; mso-margin-bottom-alt: auto"><STRONG><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 11pt; FONT-FAMILY: Arial">12:20 הקשר בין פרסום למדיה חברתית וריאליטי – מעבר מהטלויזיה לאינטרנט? </SPAN><SPAN dir=ltr style="FONT-SIZE: 11pt; FONT-FAMILY: Arial">I</SPAN></STRONG></DIV> <DIV class=MsoNormal dir=rtl style="BACKGROUND: white; MARGIN: 0cm 0cm 0pt -18pt; mso-margin-top-alt: auto; mso-margin-bottom-alt: auto"><STRONG><SPAN dir=ltr style="FONT-SIZE: 11pt; FONT-FAMILY: Arial">&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; </SPAN><SPAN dir=rtl></SPAN><SPAN style="FONT-SIZE: 11pt; FONT-FAMILY: Arial"><SPAN dir=rtl></SPAN>&nbsp;תימור גורדון,</SPAN></STRONG><STRONG><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 11pt; FONT-FAMILY: Arial">מנכ"ל</SPAN><SPAN dir=ltr style="FONT-SIZE: 11pt; FONT-FAMILY: Arial">ARC Interactive&nbsp;</SPAN><SPAN dir=rtl></SPAN><SPAN style="FONT-SIZE: 11pt; FONT-FAMILY: Arial"><SPAN dir=rtl></SPAN><SPAN style="mso-spacerun: yes">&nbsp;</SPAN></SPAN></STRONG></DIV> <DIV class=MsoNormal dir=rtl style="BACKGROUND: white; MARGIN: 0cm 0cm 0pt -18pt; mso-margin-top-alt: auto; mso-margin-bottom-alt: auto"><STRONG><SPAN style="FONT-SIZE: 11pt; FONT-FAMILY: Arial"><SPAN style="mso-spacerun: yes"></SPAN></SPAN><SPAN dir=ltr style="FONT-SIZE: 11pt; FONT-FAMILY: Arial"><o:p></o:p></SPAN></STRONG>&nbsp;</DIV> <DIV class=MsoNormal dir=rtl style="BACKGROUND: white; MARGIN: 0cm 0cm 0pt -18pt; mso-margin-top-alt: auto; mso-margin-bottom-alt: auto"><SPAN dir=rtl></SPAN><STRONG>12:40 הפסקה ונטוורקינג</STRONG></DIV> <DIV class=MsoNormal dir=rtl style="BACKGROUND: white; MARGIN: 0cm 0cm 0pt -18pt; mso-margin-top-alt: auto; mso-margin-bottom-alt: auto"><STRONG><o:p></o:p></STRONG>&nbsp;</DIV> <P class=MsoNormal dir=rtl style="BACKGROUND: white; MARGIN: 0cm 0cm 0pt -18pt; mso-margin-top-alt: auto; mso-margin-bottom-alt: auto"><STRONG><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 12pt; FONT-FAMILY: Arial; TEXT-DECORATION: underline">מושב שלישי:</SPAN><SPAN style="FONT-SIZE: 12pt">ריאליטי ורגולציה | יו"ר: רני רוגל, </SPAN>חבר הנהלת אשנ"ב<SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><o:p></o:p></SPAN></STRONG></P> <DIV class=MsoNormal dir=rtl style="BACKGROUND: white; MARGIN: 0cm 0cm 0pt -18pt; mso-margin-top-alt: auto; mso-margin-bottom-alt: auto"><STRONG><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 11pt; FONT-FAMILY: Arial">13:00 </SPAN><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 12pt; FONT-FAMILY: Arial; TEXT-DECORATION: underline">הרצאה מרכזית</SPAN><SPAN style="FONT-SIZE: 12pt">: ריאליטי ורגולציה</SPAN> | <SPAN style="FONT-SIZE: 12pt">גב' נורית דאבוש,</SPAN></STRONG></DIV> <DIV class=MsoNormal dir=rtl style="BACKGROUND: white; MARGIN: 0cm 0cm 0pt -18pt; mso-margin-top-alt: auto; mso-margin-bottom-alt: auto"><STRONG><SPAN style="FONT-SIZE: 12pt">&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; </SPAN><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 11pt; FONT-FAMILY: Arial">&nbsp;יו"ר מועצת הרשות השניה לטלויזיה ולרדיו&nbsp;</SPAN></STRONG></DIV> <DIV class=MsoNormal dir=rtl style="BACKGROUND: white; MARGIN: 0cm 0cm 0pt -18pt; mso-margin-top-alt: auto; mso-margin-bottom-alt: auto"><STRONG><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 11pt; FONT-FAMILY: Arial"><o:p></o:p></SPAN></STRONG>&nbsp;</DIV> <P class=MsoNormal dir=rtl style="BACKGROUND: white; MARGIN: 0cm 0cm 0pt -18pt; mso-margin-top-alt: auto; mso-margin-bottom-alt: auto"><SPAN style="FONT-SIZE: 12pt"><STRONG><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial; TEXT-DECORATION: underline">מושב רביעי: </SPAN><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial">משחקי מציאות חלופית | יו"ר: ד"ר חנן גזית,חבר הנהלת אשנ"ב <o:p></o:p></SPAN></STRONG></SPAN></P> <DIV class=MsoNormal dir=rtl style="BACKGROUND: white; MARGIN: 0cm 0cm 0pt -18pt; mso-margin-top-alt: auto; mso-margin-bottom-alt: auto"><STRONG>13:30 הארכיטקט - משחק מציאות חלופית | <SPAN style="FONT-SIZE: 12pt">מר אסף גורליק</SPAN>, מפיק ויזם, <SPAN style="FONT-SIZE: 12pt">מר דניאל רבנר</SPAN><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 11pt; FONT-FAMILY: Arial">,</SPAN></STRONG></DIV> <DIV class=MsoNormal dir=rtl style="BACKGROUND: white; MARGIN: 0cm 0cm 0pt -18pt; mso-margin-top-alt: auto; mso-margin-bottom-alt: auto"><STRONG><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 11pt; FONT-FAMILY: Arial">&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; &nbsp;עורך תוכן <o:p></o:p></SPAN></STRONG></DIV> <P class=MsoNormal dir=rtl style="BACKGROUND: white; MARGIN: 0cm 0cm 0pt -18pt; mso-margin-top-alt: auto; mso-margin-bottom-alt: auto"><?xml:namespace prefix = st1 ns = "urn:schemas-microsoft-com:office:smarttags" /><st1:time Hour="13" Minute="50"><SPAN dir=ltr></SPAN><SPAN dir=ltr style="FONT-SIZE: 11pt; FONT-FAMILY: Arial"><SPAN dir=ltr></SPAN><STRONG>13:50</STRONG></SPAN></st1:time><SPAN dir=rtl></SPAN><SPAN dir=rtl></SPAN><STRONG> <SPAN lang=HE>פאנל כשהריאליטי פוגש את המציאות בהנחיית </SPAN><SPAN style="FONT-SIZE: 12pt">מר ניר מירצקי,</SPAN></STRONG><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 11pt; FONT-FAMILY: Arial"> מנכ"ל </SPAN><SPAN dir=ltr style="FONT-SIZE: 10pt; FONT-FAMILY: Arial">TheGamesTV</SPAN><SPAN dir=rtl></SPAN><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 11pt; FONT-FAMILY: Arial"><SPAN dir=rtl></SPAN>: <SPAN style="COLOR: black"><o:p></o:p></SPAN></SPAN></P> <DIV class=MsoNormal dir=rtl style="BACKGROUND: white; MARGIN: 0cm 0cm 0pt -18pt; mso-margin-top-alt: auto; mso-margin-bottom-alt: auto"><SPAN style="FONT-SIZE: 12pt"><STRONG>&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; מר גל אגוזי,</STRONG></SPAN> מנהל <SPAN style="COLOR: black">אסטרטגיה </SPAN><SPAN style="FONT-FAMILY: Times New Roman">e-dologi</SPAN><STRONG>c</STRONG><SPAN dir=rtl></SPAN><SPAN dir=rtl></SPAN> /<SPAN style="FONT-SIZE: 12pt"><STRONG>מר אסף גורליק ומר דניאל רבנר</STRONG></SPAN>, </DIV> <DIV class=MsoNormal dir=rtl style="BACKGROUND: white; MARGIN: 0cm 0cm 0pt -18pt; mso-margin-top-alt: auto; mso-margin-bottom-alt: auto">&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; יוצרי המשחק הארכיטקט / <SPAN style="FONT-SIZE: 12pt"><STRONG>מר איתמר ויסברג </STRONG></SPAN>, אתר המשחקיה/ <SPAN style="FONT-SIZE: 12pt"><STRONG>מר עמית ארנון,</STRONG></SPAN></DIV> <DIV class=MsoNormal dir=rtl style="BACKGROUND: white; MARGIN: 0cm 0cm 0pt -18pt; mso-margin-top-alt: auto; mso-margin-bottom-alt: auto"><SPAN style="FONT-SIZE: 12pt"><STRONG>&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; </STRONG></SPAN>שחקן במשחק </DIV> <DIV class=MsoNormal dir=rtl style="BACKGROUND: white; MARGIN: 0cm 0cm 0pt -18pt; mso-margin-top-alt: auto; mso-margin-bottom-alt: auto"><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 11pt; FONT-FAMILY: Arial; mso-ansi-language: EN-GB"><o:p></o:p></SPAN>&nbsp;</DIV> <DIV class=MsoNormal dir=rtl style="BACKGROUND: white; MARGIN: 0cm 0cm 0pt -18pt; mso-margin-top-alt: auto; mso-margin-bottom-alt: auto"><STRONG>14:30 נעילת הכנס |<SPAN style="FONT-SIZE: 12pt">מר ברוך הינוך,</SPAN></STRONG><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 11pt; FONT-FAMILY: Arial"> יו"ר הנהלת אשנב </SPAN></DIV> <DIV class=MsoNormal dir=rtl style="BACKGROUND: white; MARGIN: 0cm 0cm 0pt -18pt; mso-margin-top-alt: auto; mso-margin-bottom-alt: auto"><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 11pt; FONT-FAMILY: Arial"><o:p></o:p></SPAN>&nbsp;</DIV> <P class=MsoNormal dir=rtl style="BACKGROUND: white; MARGIN: 0cm 0cm 0pt -18pt"><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 11pt; FONT-FAMILY: Arial"><STRONG>ארוחת צהרים קלה<o:p></o:p></STRONG></SPAN></P> <P class=MsoNormal dir=rtl style="BACKGROUND: white; MARGIN: 0cm 0cm 0pt -18pt"><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 9pt; FONT-FAMILY: Arial"><o:p><STRONG>&nbsp;</STRONG></o:p></SPAN></P> <P class=MsoNormal dir=rtl style="BACKGROUND: white; MARGIN: 0cm 0cm 0pt -18pt"><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 9pt; FONT-FAMILY: Arial"><o:p><STRONG>&nbsp;</STRONG></o:p></SPAN></P> <P class=MsoNormal dir=rtl style="BACKGROUND: white; MARGIN: 0cm 0cm 0pt -18pt"><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 9pt; FONT-FAMILY: Arial"><o:p><STRONG>&nbsp;</STRONG></o:p></SPAN></P> <DIV class=MsoNormal dir=rtl style="BACKGROUND: white; MARGIN: 0cm 0cm 0pt -18pt; mso-margin-top-alt: auto; mso-margin-bottom-alt: auto"><SPAN style="FONT-SIZE: 12pt"><STRONG>הכניסה חינם אך מספר המקומות מוגבל ונדרשת הרשמה מראש</STRONG></SPAN><A href="http://www.hit.ac.il/mc/eshnav09/" target=_blank><SPAN style="FONT-SIZE: 12pt"><STRONG><SPAN style="mso-spacerun: yes">&nbsp; </SPAN>כאן</STRONG></SPAN></A></DIV> <DIV class=MsoNormal dir=rtl style="BACKGROUND: white; MARGIN: 0cm 0cm 0pt -18pt; mso-margin-top-alt: auto; mso-margin-bottom-alt: auto"><SPAN style="FONT-SIZE: 12pt; FONT-FAMILY: Times New Roman"></SPAN>&nbsp;</DIV> <DIV class=MsoNormal dir=ltr style="MARGIN: 0cm -18pt 0pt 0cm; DIRECTION: ltr; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: center" align=center><SPAN style="FONT-SIZE: 12pt; FONT-FAMILY: Times New Roman"> <HR align=center width="100%" SIZE=2> </SPAN></DIV> <P class=MsoNormal dir=rtl style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt -18pt; mso-margin-top-alt: auto; mso-margin-bottom-alt: auto"><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 11pt; FONT-FAMILY: Arial">אתם מוזמנים להשתתף ולענות על <STRONG>סקר ריאליטי ואינטרנט 2009 </STRONG>בקישור:<o:p></o:p></SPAN></P> <P class=MsoNormal dir=rtl style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt -18pt; mso-margin-top-alt: auto; mso-margin-bottom-alt: auto"><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 11pt; FONT-FAMILY: Arial"><SPAN style="mso-spacerun: yes">&nbsp;</SPAN><A href="http://ping.fm/nN8Jt" target=_blank><SPAN lang=EN-US dir=ltr>http://ping.fm/nN8Jt</SPAN></A><SPAN dir=rtl></SPAN><SPAN dir=rtl></SPAN> </SPAN><SPAN dir=ltr style="FONT-SIZE: 11pt; FONT-FAMILY: Arial"><o:p></o:p></SPAN></P> <P class=MsoNormal dir=rtl style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt -18pt; mso-margin-top-alt: auto; mso-margin-bottom-alt: auto"><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 11pt; FONT-FAMILY: Arial">נשמח שתפיצו ההודעה לכל המתעניינים בתחום. <STRONG>ילדים ובני נוער מוזמנים להשתתף !-) <o:p></o:p></STRONG></SPAN></P> <P class=MsoNormal dir=rtl style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt -18pt; mso-margin-top-alt: auto; mso-margin-bottom-alt: auto"><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 11pt; FONT-FAMILY: Arial">ממצאי <STRONG>סקר ריאליטי ואינטרנט 2009 </STRONG>יוצגו בכנס. <o:p></o:p></SPAN></P> <P class=MsoNormal dir=rtl style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt -18pt; mso-margin-top-alt: auto; mso-margin-bottom-alt: auto"><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 11pt; FONT-FAMILY: Arial">אתם מוזמנים לעקוב אחרי טוויטר עמותת אשנב: <A href="http://twitter.com/Eshnav" target=_blank><SPAN lang=EN-US dir=ltr>http://twitter.com/Eshnav</SPAN></A><o:p></o:p></SPAN></P> <P class=MsoNormal dir=rtl style="BACKGROUND: white; MARGIN: 0cm 0cm 0pt -18pt"><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 9pt; FONT-FAMILY: Arial"><o:p><STRONG>&nbsp;</STRONG></o:p></SPAN></P> <P class=MsoNormal dir=rtl style="BACKGROUND: white; MARGIN: 0cm 0cm 0pt"></P></SPAN></o:p></SPAN></TD></TR></TBODY></TABLE><!-- end paragraph table number 78 --></TD></TR></TBODY></TABLE></TD></TR> <TR> <TD bgColor=#cdcec8 colSpan=2 height=7></TD></TR></TBODY></TABLE></DIV> 17/05/2009 http://www.eshnav.org.il/default.asp?PageID=14&ItemID=21 <P dir=rtl>עלו בטוויטר - וורס של אשנב החודש:</P> <P dir=rtl>מקצת מנבחרת החדשות שפורסמו בטוויטר אשנב : </P> <P dir=rtl><A href="http://twitter.com/Eshnav">http://twitter.com/Eshnav</A></P> <P dir=rtl>RT @MetaverSense תחזית אי-מארקר: 54% מילדים בגילאי3-11 שיגלשו באינטרנט בשנת 2013 ישתמשו בעולמות וירטואליים על בסיס חודשי</P> <P dir=rtl><A href="http://bit.ly/1LqY35">http://bit.ly/1LqY35</A></P> <P dir=rtl>RT @VRider מחקר וירטואלי בני נוער: ייצוג אוואטר פרובוקטיבי מגדיל סיכון להטרדה מינית באינטרנט כמו בחיים </P> <P dir=rtl><A href="http://ping.fm/lAKvz">http://ping.fm/lAKvz</A></P> <P dir=rtl>ההורים בשוק! ילדות בחטיבת ביניים העלו ליו-טיוב וידאו 6 דרכים הטובות ביותר להרוג את חברתם לכיתה</P> <P dir=rtl><A href="http://tinyurl.com/oq4g7n">http://tinyurl.com/oq4g7n</A></P> <P dir=rtl>פעוט בן שלוש קנה באינטרנט דחפור בשווי 15,600 דולאר</P> <P dir=rtl><A href="http://is.gd/BRea">http://is.gd/BRea</A></P> <P dir=rtl>נפצע פיזית בגלל שחי בתוך עולם וירטואלי משחק תפקידים מרובי משתתפים מקוון#WOW </P> <P dir=rtl><A href="http://bit.ly/R46DH">http://bit.ly/R46DH</A></P> <P dir=rtl>וכמובן סקר ריאליטי ואינטרנט 2009 לקראת כנס אשנב. נכון לעכשיו ענו עליו 150 + אנשים</P> <P dir=rtl>וזאת מבלי שפרסמנו באמצעי התקשרות</P> <P dir=rtl><A href="http://ping.fm/nN8Jt">http://ping.fm/nN8Jt</A></P> 08/06/2009 http://www.eshnav.org.il/default.asp?PageID=14&ItemID=22 <P dir=rtl><B>@Eshnav </B><B>ציוצים נבחרים טוויטר אשנב</B></P> <P dir=rtl><B><A href="http://twitter.com/Eshnav">טוויטר עמותת אשנב</A> – אנשים למען שימוש נבון באינטרנט מופעל בהתנדבות על ידי חברת <A href="http://www.metaversense.com/">מטאוורסנס</A></B></P> <P dir=rtl><B>ציוצי חורץ נבחרים הקטגוריות: </B></P> <P dir=rtl>· כנס חורף אשנב 2010</P> <P dir=rtl>· מניעת סיכונים שימוש נבון באינטרנט: הסברה והמלצות עבור הורים וילדים</P> <P dir=rtl>· סוגיות משפטיות, חוקים וחקיקה, שימושים כלכליים ברשת</P> <P dir=rtl>· ניצול ילדים לרעה ברשת</P> <P dir=rtl>· משחקי מחשב, עולמות וירטואלים רשתות חברתיות</P> <P dir=rtl>· ריאליטי ואינטרנט 2009 כנס קיץ של עמותת אשנב</P> <P dir=rtl>· כלים ואתרים מומלצים</P> <P dir=rtl align=center><B></B></P> <P dir=rtl align=center><B>כנס חורף אשנב 2010</B></P> <OL type=1> <LI dir=ltr>צרו קשר דרך האתר או כאן עם התגית@<A href="http://twitter.com/Eshnav">Eshnav</A> <A title=#Eshnav10 href="http://twitter.com/search?q=%23Eshnav10">#Eshnav10</A> </LI> <LI dir=ltr>מי מתנדב? דרושים מעצבים גרפיים מוכשרים להכנת לוגו כנס חורף של אשנב - אנשים למען שימוש נבון באינטרנט @<A href="http://twitter.com/Eshnav">Eshnav</A> </LI> <LI dir=ltr>תודה לכל האוהדים - חסידים החדשים של אשנב עמותה למען שימוש נבון באינטרנט.מתניעים את @<A href="http://twitter.com/Eshnav">Eshnav</A> ההכנות לכנס החורף גם אם לא יהיה ממש חורף ! </LI> <LI dir=ltr>ישיבת הנהלת העמותה תתחיל עוד מעט אצל המארח הקבוע קבוצת אנשים ומחשבים <A href="http://www.pc.co.il/" target=_blank>www.pc.co.il/</A></LI></OL> <P dir=ltr align=center><B></B></P> <P dir=ltr align=center><B>מניעת סיכונים שימוש נבון באינטרנט: הסברה והמלצות עבור הורים וילדים</B><B></B></P> <OL type=1 start=5> <LI dir=ltr>@<A href="http://twitter.com/BarackObama">BarackObama</A> Thanks for posting Cybersecurity Awareness Protecting yourself online Guiding roles <A href="http://ping.fm/Ah7b5" target=_blank>http://ping.fm/Ah7b5</A> </LI> <LI dir=ltr>ברק אובמה: שמרו על שלושת חוקי הברזל בשימוש ברשת האינטרנט וחשיבותם לביטחון הלאומי <A href="http://bit.ly/4h43aR" target=_blank>http://bit.ly/4h43aR</A> </LI> <LI dir=ltr>ברק אובמה לתלמידים: היזהרו מהעלאת תכנים אישיים בפייסבוק (via @<A href="http://twitter.com/globesnews">globesnews</A> ) <A href="http://bit.ly/3uno9R" target=_blank>http://bit.ly/3uno9R</A> </LI> <LI dir=ltr>לכבוד יום האהבה אוהבים מתקשרים - חשוב לרענן עקרונות גלישה בטוחה באינטרנט <A href="http://tinyurl.com/m28pmu" target=_blank>http://tinyurl.com/m28pmu</A> </LI> <LI dir=ltr>אשנב נותנים לכם הורים מידע וכלי התמודדות פעילה עם ארבעה סיכונים מרכזיים ברשת האינטרנט לילדכם <A href="http://bit.ly/FZPf4" target=_blank>http://bit.ly/FZPf4</A> </LI> <LI dir=ltr>מכירים אנשי קשר בבתי ספר ומקומות עבודה לתיאום הרצאה להורים על סיכונים באינטרנט ? פתחו אשנב <A href="http://bit.ly/AeCH3" target=_blank>http://bit.ly/AeCH3</A> </LI> <LI dir=ltr>RT @<A href="http://twitter.com/henryjenkins">henryjenkins</A> Anne Collier links participation gap &amp; new media illiteracies to reformulation of net safety - important! <A href="http://bit.ly/vrKlZ" target=_blank>http://bit.ly/vrKlZ</A> </LI> <LI dir=ltr>מסכמים הדרכות הורים במקומות עבודה ובבתי ספר בנושא התנהגות בטוחה וסיכונים ברשת </LI> <LI dir=ltr>אשנב זורם הסברה להורים סיכונים ברשת 5.6.09 אריזונה: אנס שיכורה וצילם במצלמת רשת <A href="http://zorem.eshnav.org.il/" target=_blank>http://zorem.eshnav.org.il/</A> </LI> <LI dir=ltr>רינו צרור בגל"צ עם דר' חמי דרייפוס: פיגוע במוזיאון השואה בושינגטון דוגמה למצב אנטישמיות בארצות הברית וגם באינטרנט מרימה ראש </LI> <LI dir=ltr>RT @<A href="http://twitter.com/DrimoN">DrimoN</A> Oprah...found a usability problem! (Twitter) שימוש נבון בטוויטר אופרה וינפרי !-) <A href="http://tinyurl.com/daylrl" target=_blank>http://tinyurl.com/daylrl</A> </LI> <LI dir=ltr>פעוט בן שלוש קנה באינטרנט דחפור בשווי 15,600 דולאר <A href="http://is.gd/BRea" target=_blank>http://is.gd/BRea</A> (via @<A href="http://twitter.com/trudinger">trudinger</A>) </LI> <LI dir=ltr>בחדשות: חיזבאלה מנסה לגייס ישראלים דרך פייסבוק ואתרים קהילתיים אחרים עם פנייה ישירה לריגול תמורת כסף </LI> <LI dir=ltr>הגנו על ילדכם ברשת <A href="http://bit.ly/pZjMa" target=_blank>http://bit.ly/pZjMa</A> </LI> <LI dir=ltr>דרכים להגן על המשפחה שלך באינטרנט 8 <A href="http://tinyurl.com/p6kb5l" target=_blank>http://tinyurl.com/p6kb5l</A> </LI> <LI dir=ltr>@<A href="http://twitter.com/GuardChildcom">GuardChildcom</A> @<A href="http://twitter.com/WhatTheyPlay">WhatTheyPlay</A> @<A href="http://twitter.com/GetGameSmart">GetGameSmart</A> @<A href="http://twitter.com/protectkids">protectkids</A> in Israel too <A href="http://www.eshnav.org.il/" target=_blank>http://www.eshnav.org.il/</A> <A title=#e href="http://twitter.com/search?q=%23e">#e</A>safety <A title=#Israel href="http://twitter.com/search?q=%23Israel">#Israel</A> <A title=#Eshnav href="http://twitter.com/search?q=%23Eshnav">#Eshnav</A> </LI> <LI dir=ltr>כיצד להגביר ולשמור על בטיחות ילדך Raising Safe Kids: One Stage at a Time <A href="http://www.safekids.org/stages/" target=_blank>http://www.safekids.org/stages/</A></LI></OL> <P dir=ltr align=center><B></B></P> <P dir=ltr align=center><B>סוגיות משפטיות, חוקים וחקיקה, שימושים כלכליים ברשת</B><B></B></P> <OL type=1 start=22> <LI dir=ltr>שרלוק הולמס בפעולה ווב 2.0 <A href="http://www.timesonline.co.uk/tol/news/uk/crime/article6862398.ece" target=_blank>http://www.timesonline.co.uk/tol/news/uk/crime/article6862398.ece</A> </LI> <LI dir=ltr>הכלכלה האפלה של הפשיעה ברשת (via @<A href="http://twitter.com/Tecnology">Tecnology</A> ) <A href="http://bit.ly/M3Gcp" target=_blank>http://bit.ly/M3Gcp</A><A href="http://twitter.com/Eshnav/status/4611863191">2:19 PM Oct 4th</A> </LI> <LI dir=ltr>RT @<A href="http://twitter.com/drsaharoni">drsaharoni</A> דו"ח טכנולוגי: לוחמת הסייבר עוברת למתקפה.. <A href="http://twit.ac/dTok" target=_blank>http://twit.ac/dTok</A> </LI> <LI dir=ltr>הסנאט האמריקאי חודש בטיחות ושימוש נבון באינטרנט US Senate June National Internet Safety Month <A href="http://tinyurl.com/yr78qd" target=_blank>http://tinyurl.com/yr78qd</A> </LI> <LI dir=ltr>שר התקשרות משה כחלון אומר: אנחנו רוצים להקים מרכז הדרכה להורים שילמד אותם איך לעקוב אחרי פעילות הילדים שלהם ברשת <A href="http://tinyurl.com/nbso45" target=_blank>http://tinyurl.com/nbso45</A> </LI> <LI dir=ltr>RT @<A href="http://twitter.com/jonklinger">jonklinger</A> משה כחלון: "בעיני חשיפת ילדים לתכנים בעייתיים דורשת התערבות. הורים צריכים לשאול ילדים היכן הם גולשים" </LI> <LI dir=ltr>פגשו אותנו ביום התקשורת הבינלאומי 2009 בסימן ילדים באינטרנט: העולם המופלא והמופרע שברשת בסמינר הקיבוצים תל-אביב 17 למאי </LI> <LI dir=ltr>RT @<A href="http://twitter.com/jonklinger">jonklinger</A> ?להתראות, שלום, זה לא נגמר, זה לא הסוף <A href="http://tinyurl.com/r8y5no" target=_blank>http://tinyurl.com/r8y5no</A> </LI> <LI dir=ltr>האיחוד האירופי יעקוב אחרי גולשים וינסה לזהות התנהגות חריגה כולל אלימות <A href="http://bit.ly/Vsl2Y" target=_blank>http://bit.ly/Vsl2Y</A> </LI> <LI dir=ltr>RT @<A href="http://twitter.com/MetaverSense">MetaverSense</A> שר התקשורת האוסטרלי קונרויי מוציא כרטיס אדום: סקנד לייף וגם משחקי מחשב סיווג מעל גיל 15+ אאוט ! <A href="http://tinyurl.com/n2zp7r" target=_blank>http://tinyurl.com/n2zp7r</A> </LI> <LI dir=ltr>RT @<A href="http://twitter.com/drsaharoni">drsaharoni</A> דו"ח טכנולוגי: לוחמת הסייבר עוברת למתקפה.. <A href="http://twit.ac/dTok" target=_blank>http://twit.ac/dTok</A></LI></OL> <P dir=ltr align=right><B></B></P> <P dir=ltr align=center><B>ניצול ילדים לרעה ברשת</B><B></B></P> <OL type=1 start=33> <LI dir=ltr>סרטון סקס של קטינים הועלה לרשת כנראה ללא ידיעת הקטינה (via <A href="http://twitter.com/mako_co_il">@mako_co_il</A>) <A href="http://bit.ly/3J8rAn">http://bit.ly/3J8rAn</A> אשנב זורם <A href="http://zorem.eshnav.org.il/">http://zorem.eshnav.org.il/</A> </LI> <LI dir=ltr>חמאס ארגן חתונה המונית בעזה: הכלות ילדות מתחת לגיל 10 <A title=#PEDOPHILIA href="http://twitter.com/search?q=%23PEDOPHILIA">#PEDOPHILIA</A> <A href="http://bit.ly/3GC0Vs" target=_blank>http://bit.ly/3GC0Vs</A> </LI> <LI dir=ltr>ההורים בשוק! ילדות בחטיבת ביניים העלו ליו-טיוב וידאו 6 דרכים הטובות ביותר להרוג את חברתם לכיתה <A href="http://tinyurl.com/oq4g7n" target=_blank>http://tinyurl.com/oq4g7n</A> </LI></OL> <P dir=rtl align=center><B></B></P> <P dir=rtl align=center><B>משחקי מחשב, עולמות וירטואלים רשתות חברתיות</B></P> <OL type=1 start=36> <LI dir=ltr>היה היה לפני שנה: בני נוער הורשעו בגניבת חפצים וירטואליים משחק מחשב RuneScape <A href="http://bit.ly/37get3" target=_blank>http://bit.ly/37get3</A><A href="http://twitter.com/Eshnav/status/4772296900">5:05 PM Oct 10th</A> </LI> <LI dir=ltr>@<A href="http://twitter.com/MetaverSense">MetaverSense</A> האם הבת שלך היא חשפנית וירטואלית ? טיפים איך תשמרו על בטחון ילדים באינטרנט <A title=#safekids href="http://twitter.com/search?q=%23safekids">#safekids</A> <A href="http://tinyurl.com/mqrgxo" target=_blank>http://tinyurl.com/mqrgxo</A> </LI> <LI dir=ltr>RT @<A href="http://twitter.com/MetaverSense">MetaverSense</A> האם הילדה שלך חשפנית בעולם וירטואלי סקנד לייף בשביל כסף? <A title=#virtual href="http://twitter.com/search?q=%23virtual">#virtual</A> <A title=#stripper href="http://twitter.com/search?q=%23stripper">#stripper</A> <A title=#safekids href="http://twitter.com/search?q=%23safekids">#safekids</A> <A href="http://tinyurl.com/n59utj" target=_blank>http://tinyurl.com/n59utj</A> </LI> <LI dir=ltr>נפצע פיזית בגלל שחי בתוך עולם וירטואלי משחק תפקידים מרובי משתתפים מקוון <A title=#WOW href="http://twitter.com/search?q=%23WOW">#WOW</A> <A href="http://bit.ly/R46DH" target=_blank>http://bit.ly/R46DH</A> </LI> <LI dir=ltr>RT @<A href="http://twitter.com/MetaverSense">MetaverSense</A> שר התקשורת האוסטרלי קונרויי מוציא כרטיס אדום: סקנד לייף וגם משחקי מחשב סיווג מעל גיל 15+ אאוט ! <A href="http://tinyurl.com/n2zp7r" target=_blank>http://tinyurl.com/n2zp7r</A> </LI> <LI dir=ltr>RT @<A href="http://twitter.com/VRider">VRider</A> מחקר וירטואלי בני נוער: ייצוג אוואטר פרובוקטיבי מגדיל סיכון להטרדה מינית <A href="http://ping.fm/lAKvz" target=_blank>http://ping.fm/lAKvz</A> באינטרנט כמו בחיים </LI> <LI dir=ltr>RT @<A href="http://twitter.com/heziabrass">heziabrass</A>: אני אשמח אם תענו ותפיצו הלאה מחקר שאני עורך במסגרת הלימודים בנושא התחזות ברשת! תודה! </LI> <LI dir=ltr>RT @<A href="http://twitter.com/MetaverSense">MetaverSense</A> @<A href="http://twitter.com/VRider">VRider</A> השפעת אלימות משחקי מחשב על ילדים סיפור אמיתי על פשע אמיתי המשחק <A title=#videogames href="http://twitter.com/search?q=%23videogames">#videogames</A> <A title=#truecrime href="http://twitter.com/search?q=%23truecrime">#truecrime</A> <A href="http://ping.fm/In8GX" target=_blank>http://ping.fm/In8GX</A> </LI> <LI dir=ltr>RT @<A href="http://twitter.com/MetaverSense">MetaverSense</A> תחזית אימארקר: 54% מילדים בגילאי3-11 שיגלשו באינטרנט בשנת 2013 ישתמשו בעולמות וירטואלים על בסיס חודשי <A href="http://bit.ly/1LqY35" target=_blank>http://bit.ly/1LqY35</A> </LI> <LI dir=ltr>RT @<A href="http://twitter.com/MetaverSense">MetaverSense</A> עור שני או עור משופר? מחשבות עם ליאור זלמנסון בעקבות הסרט Second Skin <A href="http://bit.ly/WP1Wk" target=_blank>http://bit.ly/WP1Wk</A> </LI> <LI dir=ltr>RT @<A href="http://twitter.com/VRider">VRider</A> מחקר: האם התמכרות ילדים למשחקי מחשב מזיקה כמו התמכרות מבוגרים להימורים? <A href="http://tr.im/jiq0" target=_blank>http://tr.im/jiq0</A> </LI> <LI dir=ltr>RT @<A href="http://twitter.com/maayancohen">maayancohen</A> לרוב ההורים אין מושג כמה זמן הילדים שלהם מבלים ברשתות חברתיות, או מה הם עושים שם <A href="http://bit.ly/9TjmD" target=_blank>http://bit.ly/9TjmD</A> </LI> <LI dir=ltr>מה ילדים מחפשים באינטרנט? "YouTube" "Google" "Facebook" מייקל ג'קסון, סקס ופורנו (via @<A href="http://twitter.com/globesnews">globesnews</A>) </LI> <LI dir=ltr>RT @<A href="http://twitter.com/MetaverSense">MetaverSense</A>: משחק סימולציה לשיפור מיומנויות זיהוי מצבי לחץ דיכאון ומניעת התאבדויות בקרב תלמידים At-Risk <A href="http://www.kognito.com/atrisk/" target=_blank>http://www.kognito.com/atrisk/</A> </LI> <LI dir=ltr>RT @<A href="http://twitter.com/VRider">VRider</A> eMarketer estimates that 54% of online children ages 3-11 will use virtual worlds at least monthly by 2013 <A href="http://bit.ly/1LqY35" target=_blank>http://bit.ly/1LqY35</A> </LI> <LI dir=ltr>@<A href="http://twitter.com/MetaverSense">MetaverSense</A> בכניסה לתוך מטאפלייס עולם וירטואלי כייפי חדש חובה למלא אחר כללי ההתנהגות והקוד האתי Metaplace <A href="http://www.metaplace.com/" target=_blank>http://www.metaplace.com/</A> </LI> <LI dir=ltr>בעיר ניו-יורק הוירטואלית לא מרגישים את השרב <A href="http://bit.ly/11PErN" target=_blank>http://bit.ly/11PErN</A> <A title=#NY href="http://twitter.com/search?q=%23NY">#NY</A> <A title=#virtualcity href="http://twitter.com/search?q=%23virtualcity">#virtualcity</A> <A title=#virtual href="http://twitter.com/search?q=%23virtual">#virtual</A> </LI></OL> <P dir=rtl align=center><B>ריאליטי ואינטרנט 2009 כנס קיץ של עמותת אשנב</B><B></B></P> <OL type=1 start=53> <LI dir=ltr>כנס ריאליטי ואינטרט 2009 עמותת אשנב וידאו כל ההרצאות <A title=#Eshnav09 href="http://twitter.com/search?q=%23Eshnav09">#Eshnav09</A> <A title=#Reality href="http://twitter.com/search?q=%23Reality">#Reality</A> <A title=#Internet href="http://twitter.com/search?q=%23Internet">#Internet</A> <A href="http://video.24hguard.com/" target=_blank>http://video.24hguard.com/</A> ואינטרנט 2009 <A title=#Eshnav09 href="http://twitter.com/search?q=%23Eshnav09">#Eshnav09</A> </LI> <LI dir=ltr>ניר מירצקי: היסטוריה של משחקי מציאות חלופית קולנוע טלוויזיה <A title=#ARG href="http://twitter.com/search?q=%23ARG">#ARG</A> <A title=#Eshnav09 href="http://twitter.com/search?q=%23Eshnav09">#Eshnav09</A> <A title=#thegame href="http://twitter.com/search?q=%23thegame">#thegame</A> <A title=#ExistenZ href="http://twitter.com/search?q=%23ExistenZ">#ExistenZ</A> <A title=#LARP href="http://twitter.com/search?q=%23LARP">#LARP</A> <A title=#Dreadnot href="http://twitter.com/search?q=%23Dreadnot">#Dreadnot</A> <A title=#StarlightTravel href="http://twitter.com/search?q=%23StarlightTravel">#StarlightTravel</A> <A title=#NokiaGame href="http://twitter.com/search?q=%23NokiaGame">#NokiaGame</A> </LI> <LI dir=ltr>נורית דאבוש: רגולטור אינו יכול להחליף את האחריות והנוכחות ההורית באינטרנט <A title=#Eshnav09 href="http://twitter.com/search?q=%23Eshnav09">#Eshnav09</A> </LI> <LI dir=ltr>@<A href="http://twitter.com/jonklinger">jonklinger</A> שאלה: איך מבצעים רגולציה על משאב פתוח כמו אינטרנט ? <A title=#Eshnav09 href="http://twitter.com/search?q=%23Eshnav09">#Eshnav09</A> </LI> <LI dir=ltr>נורית דאבוש: הזכיינים יוצרים אמצעים כדי לעקוף את הרגולציה של תוכניות הריאליטי כדי להגביר את ההכנסות <A title=#Eshnav09 href="http://twitter.com/search?q=%23Eshnav09">#Eshnav09</A> </LI> <LI dir=ltr>נורית דאבוש יו"ר הרשות השניה לטלויזיה ורדיו: לא רוצים שתוכניות הריאליטי ישתלטו על המסך <A title=#Eshnav09 href="http://twitter.com/search?q=%23Eshnav09">#Eshnav09</A> </LI> <LI dir=ltr>נורית דאבוש: כדי לראות את מעורב ירושלמי צריך הרבה תוכניות מסוג האח הגדול <A title=#Eshnav09 href="http://twitter.com/search?q=%23Eshnav09">#Eshnav09</A> </LI> <LI dir=ltr>@<A href="http://twitter.com/VRider">VRider</A> @<A href="http://twitter.com/timorg">timorg</A> האח הגדול חתולים מיאו - מיקס ענק ! <A title=#Eshnav09 href="http://twitter.com/search?q=%23Eshnav09">#Eshnav09</A> </LI> <LI dir=ltr>RT @<A href="http://twitter.com/timorg">timorg</A> הכנס של עמותת אשנב במכון הטכנולוגי חולון הוא הכנס הכי מעניין ואיכותי שהייתי בו בשנים האחרונות. והייתי בהרבה. <A title=#Eshnav09 href="http://twitter.com/search?q=%23Eshnav09">#Eshnav09</A> </LI> <LI dir=ltr>תימור גורדון שט על יאכטה בפס צר של בזק בינלאומי - ראשית ריאליטי 2004 <A title=#Eshnav09 href="http://twitter.com/search?q=%23Eshnav09">#Eshnav09</A> </LI> <LI dir=ltr>תימור גורדון <A title=#ARCInteractive href="http://twitter.com/search?q=%23ARCInteractive">#ARCInteractive</A> החיים שלנו הם ריאליטי! הקשר המשולש בין הצרכנים לבין המפרסמים בריאליטי ובתוך מדיה חברתית <A title=#Eshnav09 href="http://twitter.com/search?q=%23Eshnav09">#Eshnav09</A> </LI> <LI dir=ltr>@<A href="http://twitter.com/VRider">VRider</A> ריאליטי וירטואל: הסלברטי הבא הוא אוואטר-אתה I avatar <A title=#Eshnav09 href="http://twitter.com/search?q=%23Eshnav09">#Eshnav09</A> </LI> <LI dir=ltr>@<A href="http://twitter.com/Iranproxy">Iranproxy</A> איך עוקפים את החומות של ממשל אירן ד"ר טל פאבל ? @<A href="http://twitter.com/iranrevolution">iranrevolution</A> מי מפעיל את טוויטר המהפכה באירן ? <A title=#Eshnav09 href="http://twitter.com/search?q=%23Eshnav09">#Eshnav09</A> </LI> <LI dir=ltr>@<A href="http://twitter.com/iranbaan">iranbaan</A> @<A href="http://twitter.com/lotfan">lotfan</A> ד"ר טל פאבל מדגים טוויטר ציוצים מאירן <A title=#Eshnav09 href="http://twitter.com/search?q=%23Eshnav09">#Eshnav09</A> </LI> <LI dir=ltr>קודם יואב פרידור <A title=#buzzilla href="http://twitter.com/search?q=%23buzzilla">#buzzilla</A> איך נראה הבאזז של דודו טופז ? </LI> <LI dir=ltr>איך נראה הפייסבוק והטוויטר של מוסאווי ד"ר טל פבל מראה ? <A title=#Eshnav09 href="http://twitter.com/search?q=%23Eshnav09">#Eshnav09</A> </LI> <LI dir=ltr>לפני הבחירות: אירן סוגרת את הרשת <SPAN style="TEXT-DECORATION: underline"><A href="http://bit.ly/ybbb4%20כנס%20ריאליטי%20ואינטרנט%202009">http://bit.ly/ybbb4%20כנס%20ריאליטי%20ואינטרנט%202009</A></SPAN> </LI> <LI dir=ltr>אפקט הפרפר - תרבות הריאליטי עד מתי? על תוכניות הריאליטי, והשפעתן על חיינו <A href="http://www.kab.co.il/kabbalah/short/15834" target=_blank>http://www.kab.co.il/kabbalah/short/15834</A> </LI> <LI dir=ltr>@<A href="http://twitter.com/NathanLipson">NathanLipson</A> על ריאליטי וכוחו של האינטרנט - תופעת סוזן בויל <A href="http://bit.ly/u74Ro" target=_blank>http://bit.ly/u74Ro</A> </LI> <LI dir=ltr>נורית דאבוש יו"ר מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו הרצאה מרכזית בכנס ריאליטי ואינטרנט 2009 של אשנב, 29 ליוני: ריאליטי ורגולציה </LI> <LI dir=ltr>RT @<A href="http://twitter.com/Ronsho">Ronsho</A> הישרדות אמיתית: יושב לו בחור צעיר כבר שלוש שנים, בודד, בלי חברים, בלי משפחה,מנותק מהעולם ומחכה שיצילו אותו. גלעד שליט, ליבי איתך </LI> <LI dir=ltr>ריאליטי ואינטרנט 2009 כנס שנתי של עמותת אשנב להנצחת זכרו של ערן אדרת ז"ל <A href="http://bit.ly/u74Ro" target=_blank>http://bit.ly/u74Ro</A> </LI> <LI dir=ltr>@<A href="http://twitter.com/nana10">nana10</A> איזה ריאליטי ואינטרנט שולט? כנסו להשפיע <A title=#Eshvav href="http://twitter.com/search?q=%23Eshvav">#Eshvav</A> <A href="http://ping.fm/jq2Os" target=_blank>http://ping.fm/jq2Os</A> בואו <A href="http://ping.fm/nN8Jt" target=_blank>http://ping.fm/nN8Jt</A> </LI> <LI dir=ltr>ג'קי לוי ואברי גלעד דברו היום בגל"צ על תופעת הריאליטי. נשמח לשמוע מה דעתך לקראת כנס ריאליטי ואינטרנט של עמותת אשנב <A href="http://ping.fm/nN8Jt" target=_blank>http://ping.fm/nN8Jt</A> </LI> <LI dir=ltr>RT @<A href="http://twitter.com/baruch_heinoch">baruch_heinoch</A> חוזר מישיבת ועדת ההגוי בה סוכמה תכנית סופית של הכנס השנתי של עמותת אשנב "ריאליטי ואינטרנט" 29.6.09 במכון טכנולוגי חולון </LI> <LI dir=ltr>@<A href="http://twitter.com/carmelvaisman">carmelvaisman</A> thanks for RT. Reality and Internet 2009 Conf next !-) <A title=#Eshvav href="http://twitter.com/search?q=%23Eshvav">#Eshvav</A> <A href="http://ping.fm/jq2Os" target=_blank>http://ping.fm/jq2Os</A> state your call <A href="http://ping.fm/nN8Jt" target=_blank>http://ping.fm/nN8Jt</A> </LI> <LI dir=ltr>כשהמחשב היה בגודל חדר. כתבה בהארץ לזכרו של ד"ר דניאל מילין ממייסדי אשנב -אנשים למען שימוש נבון באינטרנט <A href="http://tinyurl.com/c3no4h" target=_blank>http://tinyurl.com/c3no4h</A><A href="http://twitter.com/Eshnav/status/1611388773">12:31 AM Apr 25th</A> from web </LI></OL> <P dir=ltr align=center><B></B></P> <P dir=ltr align=center><B>כלים ואתרים מומלצים</B><B></B></P> <OL type=1 start=80> <LI dir=ltr>@<A href="http://twitter.com/Eshnav">Eshnav</A> עשר שניות.נורווגיה.עכשיו. מסע התאבדות דרך צ'ט ברשת האינטרנט שסופו ...אהבה <A href="http://bit.ly/Nex2d" target=_blank>http://bit.ly/Nex2d</A> </LI> <LI dir=ltr>לאנס אמסטרונג האמיתי מפרגן לאצן בולט טוויטר מפעיל שירות חדש אימות זהות משתמשים <A href="http://twitter.com/lancearmstrong/statuses/3349411173" target=_blank>http://twitter.com/lancearmstrong/statuses/3349411173</A> </LI> <LI dir=ltr>אתר סרטי וידאו מותאם לילדים על פי קבוצות גיל וקטגוריות מומלץ להורים שרוצים לגלוש באינטרנט בראש שקט <A href="http://kideos.com/" target=_blank>http://kideos.com/</A> </LI> <LI dir=ltr>RT @<A href="http://twitter.com/MetaverSense">MetaverSense</A> @<A href="http://twitter.com/VRider">VRider</A> לומדים אזרחות דיגיטאלית מהי בטיחות ברשת האינטרנט WOWinSchool Wiki Online Safety Lessons <A href="http://tinyurl.com/lq7mmf" target=_blank>http://tinyurl.com/lq7mmf</A> </LI> <LI dir=ltr>מסע פרסום ויראלי ביו-טיוב למניעת אלימות נשיאת נשק: לקחת או לא לקחת את הסכין? <A href="http://bit.ly/FVP5q" target=_blank>http://bit.ly/FVP5q</A> </LI> <LI dir=ltr>Google Maps גוגל מפות עוקבים אחרי מקרי שפעת החזירים בעולם <A title=#swineflu href="http://twitter.com/search?q=%23swineflu">#swineflu</A> <A href="http://ping.fm/e7kMy" target=_blank>http://ping.fm/e7kMy</A> </LI> <LI dir=ltr>לוכד החלומות לילדים בשביל ילדים והורים Dream Catcher <A href="http://bit.ly/1aso9V" target=_blank>http://bit.ly/1aso9V</A> </LI> <LI dir=ltr><A title=#EarthDayBestPic09 href="http://twitter.com/search?q=%23EarthDayBestPic09">#EarthDayBestPic09</A> יום כדור הארץ: בחרו בתמונה האהובה ביותר עליכם <A href="http://www.boston.com/bigpicture/2009/04/earth_day_2009.html" target=_blank>http://www.boston.com/bigpicture/2009/04/earth_day_2009.html</A> </LI> <LI dir=ltr>@<A href="http://twitter.com/algore">algore</A> לכבוד יום כדור הארץ נתונים אל גור מעדכון על מצב הקרחונים <A href="http://blog.algore.com/2009/04/arctic_melting.html" target=_blank>http://blog.algore.com/2009/04/arctic_melting.html</A> </LI> <LI dir=ltr>וידאו קליפ של האסטרונאוט שכבש את פסגת הר האוורסט בנפאל @<A href="http://twitter.com/SPOTScott">SPOTScott</A> <A href="http://tinyurl.com/pb7e2t" target=_blank>http://tinyurl.com/pb7e2t</A> </LI> <LI dir=ltr>ברוכים הבאים לטוויטר של עמותת אשנב- אנשים למען שימוש נבון באינטרנט @<A href="http://twitter.com/Eshnav">Eshnav</A> | <A href="http://www.eshnav.org.il/" target=_blank>http://www.eshnav.org.il/</A> </LI></OL> 20/10/2009 http://www.eshnav.org.il/default.asp?PageID=14&ItemID=23 <P dir=rtl>המחקר שנערך על ידי חברי הנהלת אשנב - עו"ד יהונתן קלינגר ושוקי פלג וע"י מתנדבי העמותה, סקר 32 מהמובילים באתרי האינטרנט לילדים בישראל, ומצא כי כ- 60 אחוז מהאתרים אוספים מידע על ילדים ללא הסכמה מפורשת מההורים. עוד מצא המחקר כי מתוך אתרי אינטרנט הדורשים הרשמה ומיועדים לילדים, 73 אחוז דרשו את כתובת המייל של הילד, ו- 60 אחוז ביקשו את תאריך הלידה. ב- 15 אחוז מהאתרים התבקשו הילדים להזין את הכתובת בבית.<BR><BR>החוקרים בחנו את מדיניות הפרטיות באתרים המיועדים לילדים, ומצאו כי בחלק ניכר מהם המידע מועבר לגורמים שונים עמם יש לאתרים הסכמים מסחריים, וכי חלק אחר מהאתרים כלל לא מפרטים מה נעשה עם מידע שנאגר על הילדים או על הרגלי הגלישה שלהם.<BR><BR>הדו"ח המלא, שזמין באתר אשנב</P><A href="http://www.eshnav.org.il/default.asp?PageId=59">http://www.eshnav.org.il/default.asp?PageId=59</A> 03/12/2009 http://www.eshnav.org.il/default.asp?PageID=14&ItemID=24 <DIV dir=rtl> <DIV dir=rtl> <P dir=rtl>מהי תמיכה רגשית? קודם כול ומעבר לכול – הקשבה. הקשבה אקטיבית, ללא שיפוטיות, ללא ביקורת. לתמוך רגשית זה לתת למישהו את התחושה שהוא לא לבד. שיש מישהו שמחזיק לו את היד מול כל הקשיים שבעולם. הקשבה אמיתית יכולה לתת הרגשה כזו גם לאדם הבודד ביותר.</P> <P dir=rtl>לרוב האנשים לא קל לדבר על עצמם, לשתף ברגשות שלהם, בכאבים שלהם. גם כשחיים בתוך חברה ובתוך משפחה אפשר לחוש בדידות. רבים האנשים שמרגישים ניכור, שנושאים בתוכם תחושת זרות. אנשים שלא יכולים להיפתח לזולת, שבשבילם מבט פירושו ביקורת.</P> <P dir=rtl>שיתוף ברגשות הוא צעד חשוב וחיוני כדי להתגבר על תחושת הלבד הזו. </P> <P dir=rtl>אבל איך לשתף כשאתה מרגיש לא רצוי? כשנדמה לך שלא מגיע לך יחס חם? כשאתה בטוח שלכל העולם יש נושאים חשובים יותר ממך?</P> <P dir=rtl>עם מכלול רגשות כזה, שיחה אישית פנים מול פנים כמעט אינה אפשרית.</P> <P dir=rtl>גם אם אתה מנסה לשוחח, כל מצמוץ של בן השיחה שלך יובן כשעמום, כל ניד עפעף יתפרש כביקורת.</P> <P dir=rtl>אתה רוצה לדבר, רוצה לנסות לשתף, לא להיות לבד – אבל דווקא החששות האלה מונעים ממך להיפתח, לתת אמון.</P> <P dir=rtl>ובאינטרנט – קל יותר להשתחרר מהפחד הזה. אין רעשים בתקשורת. אתה מדבר ובצד האחר שקט, אין מצמוץ, אין מבט מבקר. באינטרנט קל יותר לחוות הקשבה מלאה. קבלה. חוסר-שיפוטיות.</P> <P dir=rtl>קלות הדיבור הזו יכולה אמנם להיות לרועץ,אם לא נוקטים בכללי זהירות,אך מאידך - דווקא הפתיחות הזו, הקרבה הזו של האינטרנט, נותנת כל כך הרבה כוח, מאפשרת לנו לקבל תמיכה, לחוות חיזוקים שלא נמצא בשום מדיה אחרת.</P></DIV> <P style="LINE-HEIGHT: 150%; MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><!-- - End Content - --> <SCRIPT> //<![CDATA[ if(typeof(CRLnk)=="function") CRLnk('586d4233-8b21-4015-a891-1743135ebf00') //]]> </SCRIPT> </P></DIV> 28/02/2010 http://www.eshnav.org.il/default.asp?PageID=14&ItemID=25 <DIV dir=rtl> <P dir=rtl>דומה שאין היום איש שלא נתקל בשוכני הרשת המרשים לעצמם הכול: לקלל ולהשמיץ, להכפיש ולהעליל, לזרוק רפש ולהוציא דיבה. </P> <P dir=rtl>אנו מוצאים אותם בכל מקום: באתרים המאפשרים הכנסת תגובות על כתבות (לדוגמה: Ynet, NRG ואחרים), בחדרי הצ'אט ובפורומים הפועלים, בין היתר, באכסניות מכובדות ובבלוגים שאנשים פותחים וכותבים בהם כל מה שעולה על דעתם, בלי לתת חשבון לאיש, בלי לעצור לרגע ולחשוב על הצד האחר, על מי שייפגע (לעתים באופן אנוש).</P> <P dir=rtl>אנשים שב"עולם האמיתי" לא יעזו לפגוע בזולתם בגלוי, שכן הם מחוברתים ויודעים לכאורה להבחין בין התנהגות רצויה להתנהגות שאינה מקובלת בחברה אנושית מתוקנת, חושפים בעולם הווירטואלי צדדים נטולי מצפון ומפחידים באלימותם. מי שלא היה מעז לנבל את פיו בגלוי, עושה זאת בחסות האנונימיות, מי שלא היה מעלה בדעתו להתלהם בפומבי, להשתלח בזולתו, לתקוף ולפגוע בלי שום רסן, מעז לעשות זאת ברשת. </P> <P dir=rtl>עיון קצר בתגובות לכתבות, ברשימות המופיעות בבלוגים, בשיחות הצ'אט ובשרשורי הפורומים מראה עד כמה אין כבוד לזולת ואין כיבוד ערכים. אין סבלנות ואין סובלנות. הכוח המצוי בידי הכותב להצליף, לקטול ולהתלהם מטריף חושים. והכול בשם חופש הדיבור, כאילו ערכי הדמוקרטיה הם העומדים לנגד עיני הכותבים האלה. </P> <P dir=rtl>אבל לדמוקרטיה באמת יש כאן חלק, אם כי לא בהכרח חיובי. כל המשמיצים והעולבים, המקללים והמוציאים דיבת אנשים רעה מנצלים את האנונימיות שהרשת מקנה להם, שכן רק במקרים קיצוניים ביותר מסכימים בתי המשפט לדרוש מספקי האינטרנט לחשוף את זהותם של הכותבים. </P> <P dir=rtl>בהיעדר חוק המגן על הנפגעים באשר הם, המתיר לחשוף את זהות הכותבים האנונימיים הפוגעים ללא רחם בזולת, אין כל אפשרות להגיש נגדם תביעה או לדרוש מהם פיצוי. במצב עניינים שכזה אין פלא שהכותבים מרשים לעצמם הכול. </P> <P dir=rtl>נותר רק לנסות לחנך, להדריך ולהסביר לצעירים ולכל מי שמוכן להקשיב: לא להיגרר. לא לשתף פעולה, להגיב (גם להקנטות) במתינות ובכבוד. לגלות אמפתיה לזולת והעיקר לנהוג על פי הכלל: "את השנוא עליך אל תעשה לחברך".</P></DIV><!-- - End Content - --> <SCRIPT> //<![CDATA[ CRLnk('a36906bf-0db6-484b-9362-0be293245a6a') //]]> </SCRIPT> 01/03/2010 http://www.eshnav.org.il/default.asp?PageID=14&ItemID=26 <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt; BACKGROUND: white; VERTICAL-ALIGN: top" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; COLOR: black; FONT-SIZE: 9pt" lang=HE>כבר דובר רבות על כך שלעיתים הדין הקיים בארץ אינו תואם את המציאות. טענה זו נכונה כמעט בכל ענפי המשפט, אך בתחומי המחשבים והאינטרנט במיוחד לאור התפתחות טכנולוגית חסרת תקדים בחידושיה שעולה על קצב התפתחות הדין בתחום. <BR><BR>על-מנת ``להדביק את הפער`` חייבים להתקיים מנגנוני התאמה, אשר יחדשו את הדין וישדרגו אותו למציאות של ראשית המאה ה- 21. ברי, כי הדרך הטובה ביותר לסגור את אותם פערים הינה בדרכה של חקיקה, אז מוטלת המשימה על הגוף המחוקק בארצנו, הלא היא הכנסת. <BR><BR>משום מה, במקרים רבים נמנעת הכנסת (בכוונה או שלא בכוונה) מלחוקק חוקים או לתקן חוקים ארכאיים ואז עומדת בפני הרשות השופטת דילמה: האם להסתמך על הדין הקיים, הארכאי, או להתאים את הדין למציאות ימינו, בדרך כלל, בדרכה של פרשנות. <BR><BR>דוגמא מעניינת לעניין זה הובאה לאחרונה, לידי הכרעה ראשונית בפני שופטת בית משפט השלום, דורית רייך-שפירא, ובמסגרתה נשאלה השאלה: האם איסור לשון הרע חל גם על פרסום באינטרנט ? בעניין שלפנינו, הוגשה קובלנה פלילית פרטית (ק``פ 145/00) נגד חגי גולן, עורך העיתון ונגד משה ליכטמן, עורך מדור נדל``ן בעיתון בגין פרסום כתבה שלדעת הקובל היה בה משום הוצאת לשון הרע עליו. <BR><BR>הקובלנה התייחסה הן לפרסום הכתבה בעיתון והן לפרסומה באינטרנט. חוק איסור לשון הרע, משנת 1965, מטיל על אדם חבות פלילית או אזרחית בגין פרסום לשון הרע על אדם אחר וקובע כעונשי מקסימום שנת מאסר ו- 100,000 ש``ח. <BR><BR>סעיף 11 לחוק, דן בפרסום לשון הרע באמצעי התקשורת ומגדירם כעיתון, שידורי טלוויזיה ורדיו. אין פלא אם כך, שהחוק המזדקן לא כלל, כמובן, כל התייחסות לנושא האינטרנט. והנה, עתר עורך העיתון לבית המשפט, באמצעות עו``ד יורם מושקט, וביקש למחוק את הקטע הנוגע לפרסום דברי לשון הרע באינטרנט מהקובלנה. <BR><BR>העורך הסתמך בעיקר על כך שהחוק אינו מגדיר את האינטרנט כאמצעי תקשורת ולפיכך טען, בצדק, כי אין כיום איסור בחקיקה על פרסום לשון הרע באינטרנט. השופטת, בהפעילה פרשנות תכליתית לחקיקה הישנה, קבעה בדרך של היקש וגזירה שווה, כי ראוי להחיל את איסור לשון הרע הקיים גם על פרסום באינטרנט ובכך דחתה את בקשתו של העורך למחוק את החלק הרלוונטי לפרסום באינטרנט מהקובלנה. <BR><BR>השופטת ציינה כי למרות שיש ליתן פירוש התואם את תכליתו, בהתאם לכוונת המחוקק, עדיין יש לזכור כי מושגי החוק הם מושגים דינאמיים בגדר ``רעיון חי ומתפתח`` וכדברי השופטת ``הגבלת איסור הפירסום רק לאמצעים המאוזכרים בחוק והתעלמות מחידושי הטכנולוגיה, מהווה פירוש מצומצם ובלתי ראוי, הפוגע במטרות המחוקק, הגם שבהליך פלילי עסקינן.``. <BR><BR>לבסוף סיכמה השופטת כי ``לאור קביעתי שהפרסום באינטרנט איננו אלא דרך הפצה נוספת לפרסומו של העיתון, מתחייבת המסקנה, שאם הנאשם 1 אחראי לפרסום, מידת אחריותו לפירסום באינטרנט זהה לאחריותו לפירסום בכל דרך אחרת. לכאורה, האחריות היא לכתבה, וכשם שאחריותו של עורך עומדת אם הכתבה מודפסת בעיתון, כך היא קיימת ועומדת כשהכתבה מוקרנת על צגי מחשב באתר רשמי של העיתון.``. <BR><BR>על אף האמור בהחלטת השופטת, נבקש להזכיר עניין דומה, אשר נידון לא מכבר בפני שופט בית המשפט העליון, מישאל חשין, בעת שתפקד כיו``ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה- 16. במקרה דאז, עתרה סיעת ש``ס בבקשה (תב``מ 16/01) להוציא צו מניעה נגד קיומו של ``צאט`` באתר של עיתון באינטרנט ובהשתתפותו של ח``כ אופיר פינס-פז. <BR><BR>בבקשתה, טענה ש``ס כי מפלגת העבודה תפר באמצעות ה``צאט`` את ההגבלות המוטלות מתוקף חוק הבחירות (דרכי תעמולה) ואשר היו בתוקף בשל סמיכות הזמנים לבחירות. במקרה דנן, בחוק האמור, שחוקק עוד ב- 1959 לא ניתנה שום התייחסות לתחום האינטרנט, אך עם זאת, בדומה לחוק איסור לשון הרע, כן נקבעו הגבלות מפורשות לעניין שידורי הטלוויזיה והרדיו. בשונה מפסק הדין לעיל, החליט השופט חשין שלא להחיל את הגבלות התעמולה על הצאט באינטרנט וקבע כי חוק הבחירות (דרכי תעמולה) אינו חל כלל על ענייני האינטרנט ואם מתבקש שינוי כלשהו, אזי שיתכבד המחוקק ויתקן את הליקוי. <BR><BR>למעשה, נמנע השופט מלבצע פעולת פרשנות דומה לזו שנעשתה בפסק דינה של השופטת רייך-שפירא וזאת בכדי למנוע פגיעה בחופש הביטוי או להגביל אותו. לדבריו, פגיעה בחופש הביטוי חייבת להיעשות מתוקף חוק וגם אז אין הכרח כי תותר פגיעה בחופש הביטוי בכל מקרה ומקרה. <BR><BR>השופט חשין ציין עוד, כי אין זה ממקומה של הזרוע השיפוטית להוסיף הוראות בחוק בעניין האינטרנט שעה שהמחוקק, במתכוון או שלא במתכוון, לא מצא לנכון לעשות כן. לפיכך, על אף פסק הדין הראשוני לכאורה, לא ניתן עדיין להצביע על מגמה של הזרוע השיפוטית המגדירה כיצד יש לנהוג במקרים מסוג אלו. <BR><BR>ברור כי הנושא יהיה חייב לבוא על פתרונו בקרוב על מנת לשמור על יציבות הדין בעניין זה. כאמור, הנכון הוא שדבר זה יעשה בחקיקה מסודרת, אחרת, יאלצו בתי המשפט לפרש את הסוגיות, כל מקרה לגופו, עד אשר גם בתחום זה תקבע נורמה מקובלת אשר תנחה את כולם ותדביק את הפער.</SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt; BACKGROUND: white; VERTICAL-ALIGN: top" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; COLOR: black; FONT-SIZE: 9pt" lang=HE></SPAN>&nbsp;</P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt; BACKGROUND: white; VERTICAL-ALIGN: top" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; COLOR: black; FONT-SIZE: 9pt" lang=HE><?xml:namespace prefix = o /><o:p></o:p></SPAN>&nbsp;</P> <DIV dir=rtl align=right> <TABLE style="WIDTH: 100%; mso-table-dir: bidi; mso-cellspacing: 1.5pt" dir=rtl class=MsoNormalTable border=0 cellPadding=0 width="100%"> <TBODY> <TR style="mso-yfti-irow: 0; mso-yfti-lastrow: yes"> <TD style="BORDER-BOTTOM: #d4d0c8; BORDER-LEFT: #d4d0c8; PADDING-BOTTOM: 0.75pt; BACKGROUND-COLOR: transparent; PADDING-LEFT: 0.75pt; WIDTH: 45pt; PADDING-RIGHT: 0.75pt; BORDER-TOP: #d4d0c8; BORDER-RIGHT: #d4d0c8; PADDING-TOP: 0.75pt" vAlign=top width=60> <P style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal align=center><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; COLOR: black; FONT-SIZE: 9pt" lang=HE><?xml:namespace prefix = v /><v:shapetype id=_x0000_t75 coordsize="21600,21600" o:spt="75" o:preferrelative="t" path="m@4@5l@4@11@9@11@9@5xe" filled="f" stroked="f"><v:stroke joinstyle="miter"></v:stroke><v:formulas><v:f eqn="if lineDrawn pixelLineWidth 0"></v:f><v:f eqn="sum @0 1 0"></v:f><v:f eqn="sum 0 0 @1"></v:f><v:f eqn="prod @2 1 2"></v:f><v:f eqn="prod @3 21600 pixelWidth"></v:f><v:f eqn="prod @3 21600 pixelHeight"></v:f><v:f eqn="sum @0 0 1"></v:f><v:f eqn="prod @6 1 2"></v:f><v:f eqn="prod @7 21600 pixelWidth"></v:f><v:f eqn="sum @8 21600 0"></v:f><v:f eqn="prod @7 21600 pixelHeight"></v:f><v:f eqn="sum @10 21600 0"></v:f></v:formulas><v:path o:extrusionok="f" gradientshapeok="t" o:connecttype="rect"></v:path><o:lock v:ext="edit" aspectratio="t"></o:lock></v:shapetype><v:shape style="WIDTH: 37.5pt; HEIGHT: 51.75pt" id=_x0000_i1025 type="#_x0000_t75" alt=""><v:imagedata src="file:///C:\DOCUME~1\AMERAL~1\LOCALS~1\Temp\msohtml1\01\clip_image001.jpg" o:href="http://www.articles.co.il/images/uploads/img1030.jpg"></v:imagedata></v:shape></SPAN><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; COLOR: black; FONT-SIZE: 9pt" dir=ltr><o:p></o:p></SPAN></P></TD> <TD style="BORDER-BOTTOM: #d4d0c8; BORDER-LEFT: #d4d0c8; PADDING-BOTTOM: 0.75pt; BACKGROUND-COLOR: transparent; PADDING-LEFT: 0.75pt; PADDING-RIGHT: 0.75pt; BORDER-TOP: #d4d0c8; BORDER-RIGHT: #d4d0c8; PADDING-TOP: 0.75pt" vAlign=top> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><B><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; COLOR: black; FONT-SIZE: 9pt; mso-ansi-font-size: 12.0pt" lang=HE>אודות הכותב:</SPAN></B><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; COLOR: black; FONT-SIZE: 9pt" lang=HE><BR>עו"ד אביב אילון שותף במשרד עורכי הדין אילון, אגרט ושות`<A href="http://www.articles.co.il/article/5402/%20http:/www.eilon-eghert.co.il" target=_blank><SPAN style="COLOR: #0000cc; mso-ansi-font-size: 12.0pt"> </SPAN><SPAN style="COLOR: #0000cc; FONT-SIZE: 12pt; mso-bidi-font-size: 9.0pt" dir=ltr lang=EN-US>http://www.eilon-eghert.co.il</SPAN></A><SPAN dir=rtl></SPAN><SPAN dir=rtl></SPAN><SPAN dir=rtl></SPAN><SPAN dir=rtl></SPAN>. מספק ייעוץ וייצוג משפטי בבית המשפט ומחוצה לו בתחומי דיני חברות, קניין רוחני והיבטים משפטיים שונים הקשורים לטכנולוגיה בכלל ולאינטרנט בפרט. אביב פרסם כתבות ומאמרים רבים מפרי עטו, משמש כפרשן בתחום המשפט והטכנולוגיה למספר עיתונים מודפסים ומקוונים, חבר בפורומים וועדות שונות העוסקות בהיבטים משפטיים בטכנולוגיה ומרצה במסגרות שונות הן באקדמיה והן מחוצה לה. כחלק מתרומתו לקהילה, אביב הקים ועורך ראשי של אתר האינטרנט - דיני רשת<A href="http://www.articles.co.il/article/5402/%20http:/www.netlaw.co.il" target=_blank><SPAN style="COLOR: #0000cc; mso-ansi-font-size: 12.0pt"> </SPAN><SPAN style="COLOR: #0000cc; FONT-SIZE: 12pt; mso-bidi-font-size: 9.0pt" dir=ltr lang=EN-US>http://www.netlaw.co.il</SPAN></A><SPAN dir=rtl></SPAN><SPAN dir=rtl></SPAN><SPAN dir=rtl></SPAN><SPAN dir=rtl></SPAN> המכיל אלפי פריטי מידע לרבות מאמרים, חדשות, חקיקה ופסיקה בנושאים מגוונים מתחומי הטכנולוגיה השונים בכלל ובעיקר בסוגיות הנוגעות לאינטרנט, מחשבים וטכנולוגיות המידע.</SPAN><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; COLOR: black; FONT-SIZE: 9pt" dir=ltr><o:p></o:p></SPAN></P></TD></TR></TBODY></TABLE></DIV> <P dir=rtl>כבר דובר רבות על כך שלעיתים הדין הקיים בארץ אינו תואם את המציאות. טענה זו נכונה כמעט בכל ענפי המשפט, אך בתחומי המחשבים והאינטרנט במיוחד לאור התפתחות טכנולוגית חסרת תקדים בחידושיה שעולה על קצב התפתחות הדין בתחום. <BR><BR>על-מנת ``להדביק את הפער`` חייבים להתקיים מנגנוני התאמה, אשר יחדשו את הדין וישדרגו אותו למציאות של ראשית המאה ה- 21. ברי, כי הדרך הטובה ביותר לסגור את אותם פערים הינה בדרכה של חקיקה, אז מוטלת המשימה על הגוף המחוקק בארצנו, הלא היא הכנסת. <BR><BR>משום מה, במקרים רבים נמנעת הכנסת (בכוונה או שלא בכוונה) מלחוקק חוקים או לתקן חוקים ארכאיים ואז עומדת בפני הרשות השופטת דילמה: האם להסתמך על הדין הקיים, הארכאי, או להתאים את הדין למציאות ימינו, בדרך כלל, בדרכה של פרשנות. <BR><BR>דוגמא מעניינת לעניין זה הובאה לאחרונה, לידי הכרעה ראשונית בפני שופטת בית משפט השלום, דורית רייך-שפירא, ובמסגרתה נשאלה השאלה: האם איסור לשון הרע חל גם על פרסום באינטרנט ? בעניין שלפנינו, הוגשה קובלנה פלילית פרטית (ק``פ 145/00) נגד חגי גולן, עורך העיתון ונגד משה ליכטמן, עורך מדור נדל``ן בעיתון בגין פרסום כתבה שלדעת הקובל היה בה משום הוצאת לשון הרע עליו. <BR><BR>הקובלנה התייחסה הן לפרסום הכתבה בעיתון והן לפרסומה באינטרנט. חוק איסור לשון הרע, משנת 1965, מטיל על אדם חבות פלילית או אזרחית בגין פרסום לשון הרע על אדם אחר וקובע כעונשי מקסימום שנת מאסר ו- 100,000 ש``ח. <BR><BR>סעיף 11 לחוק, דן בפרסום לשון הרע באמצעי התקשורת ומגדירם כעיתון, שידורי טלוויזיה ורדיו. אין פלא אם כך, שהחוק המזדקן לא כלל, כמובן, כל התייחסות לנושא האינטרנט. והנה, עתר עורך העיתון לבית המשפט, באמצעות עו``ד יורם מושקט, וביקש למחוק את הקטע הנוגע לפרסום דברי לשון הרע באינטרנט מהקובלנה. <BR><BR>העורך הסתמך בעיקר על כך שהחוק אינו מגדיר את האינטרנט כאמצעי תקשורת ולפיכך טען, בצדק, כי אין כיום איסור בחקיקה על פרסום לשון הרע באינטרנט. השופטת, בהפעילה פרשנות תכליתית לחקיקה הישנה, קבעה בדרך של היקש וגזירה שווה, כי ראוי להחיל את איסור לשון הרע הקיים גם על פרסום באינטרנט ובכך דחתה את בקשתו של העורך למחוק את החלק הרלוונטי לפרסום באינטרנט מהקובלנה. <BR><BR>השופטת ציינה כי למרות שיש ליתן פירוש התואם את תכליתו, בהתאם לכוונת המחוקק, עדיין יש לזכור כי מושגי החוק הם מושגים דינאמיים בגדר ``רעיון חי ומתפתח`` וכדברי השופטת ``הגבלת איסור הפירסום רק לאמצעים המאוזכרים בחוק והתעלמות מחידושי הטכנולוגיה, מהווה פירוש מצומצם ובלתי ראוי, הפוגע במטרות המחוקק, הגם שבהליך פלילי עסקינן.``. <BR><BR>לבסוף סיכמה השופטת כי ``לאור קביעתי שהפרסום באינטרנט איננו אלא דרך הפצה נוספת לפרסומו של העיתון, מתחייבת המסקנה, שאם הנאשם 1 אחראי לפרסום, מידת אחריותו לפירסום באינטרנט זהה לאחריותו לפירסום בכל דרך אחרת. לכאורה, האחריות היא לכתבה, וכשם שאחריותו של עורך עומדת אם הכתבה מודפסת בעיתון, כך היא קיימת ועומדת כשהכתבה מוקרנת על צגי מחשב באתר רשמי של העיתון.``. <BR><BR>על אף האמור בהחלטת השופטת, נבקש להזכיר עניין דומה, אשר נידון לא מכבר בפני שופט בית המשפט העליון, מישאל חשין, בעת שתפקד כיו``ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה- 16. במקרה דאז, עתרה סיעת ש``ס בבקשה (תב``מ 16/01) להוציא צו מניעה נגד קיומו של ``צאט`` באתר של עיתון באינטרנט ובהשתתפותו של ח``כ אופיר פינס-פז. <BR><BR>בבקשתה, טענה ש``ס כי מפלגת העבודה תפר באמצעות ה``צאט`` את ההגבלות המוטלות מתוקף חוק הבחירות (דרכי תעמולה) ואשר היו בתוקף בשל סמיכות הזמנים לבחירות. במקרה דנן, בחוק האמור, שחוקק עוד ב- 1959 לא ניתנה שום התייחסות לתחום האינטרנט, אך עם זאת, בדומה לחוק איסור לשון הרע, כן נקבעו הגבלות מפורשות לעניין שידורי הטלוויזיה והרדיו. בשונה מפסק הדין לעיל, החליט השופט חשין שלא להחיל את הגבלות התעמולה על הצאט באינטרנט וקבע כי חוק הבחירות (דרכי תעמולה) אינו חל כלל על ענייני האינטרנט ואם מתבקש שינוי כלשהו, אזי שיתכבד המחוקק ויתקן את הליקוי. <BR><BR>למעשה, נמנע השופט מלבצע פעולת פרשנות דומה לזו שנעשתה בפסק דינה של השופטת רייך-שפירא וזאת בכדי למנוע פגיעה בחופש הביטוי או להגביל אותו. לדבריו, פגיעה בחופש הביטוי חייבת להיעשות מתוקף חוק וגם אז אין הכרח כי תותר פגיעה בחופש הביטוי בכל מקרה ומקרה. <BR><BR>השופט חשין ציין עוד, כי אין זה ממקומה של הזרוע השיפוטית להוסיף הוראות בחוק בעניין האינטרנט שעה שהמחוקק, במתכוון או שלא במתכוון, לא מצא לנכון לעשות כן. לפיכך, על אף פסק הדין הראשוני לכאורה, לא ניתן עדיין להצביע על מגמה של הזרוע השיפוטית המגדירה כיצד יש לנהוג במקרים מסוג אלו. <BR><BR>ברור כי הנושא יהיה חייב לבוא על פתרונו בקרוב על מנת לשמור על יציבות הדין בעניין זה. כאמור, הנכון הוא שדבר זה יעשה בחקיקה מסודרת, אחרת, יאלצו בתי המשפט לפרש את הסוגיות, כל מקרה לגופו, עד אשר גם בתחום זה תקבע נורמה מקובלת אשר תנחה את כולם ותדביק את הפער.</P> <DIV dir=rtl align=right> <TABLE dir=rtl border=0 cellPadding=0 width="100%"> <TBODY> <TR> <TD vAlign=top width=60></TD> <TD vAlign=top> <P dir=rtl><B>אודות הכותב:</B><BR>עו"ד אביב אילון שותף במשרד עורכי הדין אילון, אגרט ושות`<A href="http://www.articles.co.il/article/5402/%20http:/www.eilon-eghert.co.il" target=_blank> http://www.eilon-eghert.co.il</A>. מספק ייעוץ וייצוג משפטי בבית המשפט ומחוצה לו בתחומי דיני חברות, קניין רוחני והיבטים משפטיים שונים הקשורים לטכנולוגיה בכלל ולאינטרנט בפרט. אביב פרסם כתבות ומאמרים רבים מפרי עטו, משמש כפרשן בתחום המשפט והטכנולוגיה למספר עיתונים מודפסים ומקוונים, חבר בפורומים וועדות שונות העוסקות בהיבטים משפטיים בטכנולוגיה ומרצה במסגרות שונות הן באקדמיה והן מחוצה לה. כחלק מתרומתו לקהילה, אביב הקים ועורך ראשי של אתר האינטרנט - דיני רשת<A href="http://www.articles.co.il/article/5402/%20http:/www.netlaw.co.il" target=_blank> http://www.netlaw.co.il</A> המכיל אלפי פריטי מידע לרבות מאמרים, חדשות, חקיקה ופסיקה בנושאים מגוונים מתחומי הטכנולוגיה השונים בכלל ובעיקר בסוגיות הנוגעות לאינטרנט, מחשבים וטכנולוגיות המידע.</P></TD></TR></TBODY></TABLE></DIV> 01/03/2010 http://www.eshnav.org.il/default.asp?PageID=14&ItemID=27 על הזכות לשם טוב כערך יסוד במשפט הישראלי נכתב רבות במספר פסקי דין מנחים. שני ציטוטים מפסקי דין אלו מבטאים אולי באופן הטוב ביותר את גישת הפסיקה לזכות האדם לשמו הטוב. <P dir=rtl>נשיא בית המשפט העליון לשעבר השופט אהרון ברק כתב בע"א 214/89 אבנרי נ. שפירא, פד"י מג' (3) 840 בעמ' 856 כדלקמן: </P> <P dir=rtl>"כבוד האדם ושמו הטוב חשובים לאדם כחיים עצמם. הם יקרים לו לרוב יותר מכל נכס אחר". </P> <P dir=rtl>בפרשת רשת שוקן כתב כב' השופט ריבלין בע"א 4534/02 רשת שוקן בע"מ נ. אילון הרשקוביץ, פד"י נח(3) 553 כי: <BR><BR>"שמו הטוב של אדם - המוניטין שצבר לעצמו במהלך חייו - הוא נכס מקניינו, הנרכש לעיתים בעמל רב ולאורך זמן. הוא מהווה ביטוי חשוב לכבודו של האדם: הן כבוד במובן honor, לאמור - ההוקרה וההכרה הנובעים ממעמדו בחברה אליה הוא משתייך, והן כבוד במובן dignity, לאמור- להימנות על בני הקהילה, ובכך להגשים את עצמו ולעצב את אישיותו".<BR><BR><B><SPAN style="TEXT-DECORATION: underline">חקיקה</SPAN></B><BR>חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 (להלן:"החוק") מגדיר את עוולת לשון הרע במישור האזרחי ואת עבירת לשון הרע במישור הפלילי. סעיף ההגדרות של החוק מפרט לשון הרע באופן הבא:</P> <P dir=rtl><B><SPAN style="TEXT-DECORATION: underline">לשון הרע מהי </SPAN></B>(תיקון התשנ"ז)<BR>1. לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול -<BR>(1) להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם;<BR>(2) לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו;<BR>(3) לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו;<BR>(4) לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, מינו או נטייתו המינית.<BR>בסעיף זה, "אדם" - יחיד או תאגיד.<BR>עד כאן לעניין הגורם הישיר היוצר את עוולת לשון הרע ואולם נשאלת השאלה האם מלבד המעוול ישנם גורמים נוספים האחראיים לפרסום לשון הרע?</P> <P dir=rtl><B><SPAN style="TEXT-DECORATION: underline">אחריות לפרסום לשון הרע</SPAN></B><BR>לעניין אחריות פרסום לשון הרע נוקט החוק בזו הלשון:<BR>אחריות בשל פרסום באמצעי התקשורת (תיקון התשמ"ד)11.<BR>(א)פורסמה לשון הרע באמצעי תקשורת, ישאו באחריות פלילית ואזרחית בשל לשון הרע, האדם שהביא את דבר לשון הרע לאמצעי התקשורת וגרם בכך לפרסומו, עורך אמצעי התקשורת ומי שהחליט בפועל על הפרסום, ובאחריות אזרחית ישא גם האחראי לאמצעי התקשורת.<BR>(ב)באישום פלילי לפי סעיף זה תהא זו הגנה טובה לעורך אמצעי התקשורת שנקט אמצעים סבירים כדי למנוע פרסום אותה לשון הרע ושלא ידע על פרסומה.<BR>כלומר ניתן לראות כי החוק רואה למעשה שלושה גורמים העשויים להיות אחראיים לפרסום לשון הרע והם:<BR>(א)כותב הדברים בכבודו ובעצמו.</P> <P dir=rtl>(ב)עורך אמצעי התקשורת שאפשר את פרסום הדברים.</P> <P dir=rtl>(ג)האחראי על אמצעי התקשורת באחריות אזרחית בלבד.</P> <P dir=rtl><BR><B><SPAN style="TEXT-DECORATION: underline">מהו אמצעי תקשורת</SPAN></B><B><SPAN style="TEXT-DECORATION: underline"><BR></SPAN></B>לעניין הגדרת אמצעי תקשורת מגדיר המחוקק:<BR>(ג) בחוק זה -<BR>"אמצעי תקשורת" - עיתון כמשמעותו בפקודת העיתונות (להלן - עיתון) וכן שידורי רדיו וטלוויזיה הניתנים לציבור;</P> <P dir=rtl>"עורך אמצעי תקשורת", בעיתון - לרבות עורך בפועל, ובשידור - לרבות עורך התכנית שבה נעשה הפרסום;</P> <P dir=rtl>"אחראי לאמצעי התקשורת", בעיתון - המוציא לאור, ובשידורי רדיו וטלוויזיה - מי שאחראי לקיומם.</P> <P dir=rtl>לאור האמור בחוק נפנה אל פקודת העיתונות ושם נראה בסעיף 2 לפקודה את ההגדרה לעיתון כך:<BR>"עיתון" פירושו כל דבר-דפוס המכיל חדשות, ידיעות, סיפורי-מאורעות, או כל הערות, ציונים, או ביאורים בקשר עם אותם חדשות, ידיעות או סיפורי-מאורעות, או עם כל עניין אחר בעל חשיבות ציבורית, הנדפס בכל לשון והיוצא לאור בישראל למכירה או להפצת-חינם, לעתים קבועות או בלתי-קבועות, אך אין הוא כולל כל דבר-דפוס היוצא לאור ע"י ממשלת ישראל או למענה;</P> <P dir=rtl>ולשם בדיקה האם אתר אינטרנט עומד בהגדרה של שידורי רדיו וטלוויזיה נפנה לחוק רשות השידור, התשכ"ה-1965 לפרק הראשון: "הוראות יסוד בסעיף הפרשנות" שם מוגדרים השידורים – "שידורי רדיו ושידורי טלוויזיה הניתנים לציבור", גם כאן אין כל התייחסות לאינטרנט.</P> <P dir=rtl><B><SPAN style="TEXT-DECORATION: underline">פרשנות – האם מדובר בהסדר שלילי ?</SPAN></B><B><SPAN style="TEXT-DECORATION: underline"><BR></SPAN></B>לאחר הקדמה ארוכה זו לכאורה לא ראינו ולו אזכור אחד הקושר את מרחבי האינטרנט לעוולת לשון הרע במובן אחריות עורך לפרסום. לפי דיני הפרשנות תטען אסכולת הפירוש הדווקני כי במקום בו המחוקק רצה להביע את דעתו לעניין האינטרנט במסגרת חקיקה אזי עשה כן מפורשות וכדוגמא ניתן להביא את חוק הבחירות (דרכי-תעמולה), התשי"ט-1959:<BR>הסדר פרסום סקר בחירות (תיקון התשס"ג)<BR>16ה. (א) בסעיף זה –<BR>"מפרסם בכתב לציבור" - לרבות בעיתון או באינטרנט;</P> <P dir=rtl>דוגמא נוספת ניתן לראות בתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993 :<BR>פרסום מכרז פומבי (תיקונים: התשנ"ג, התשנ"ו, התשנ"ח)<BR>א.רצה משרד להתקשר בחוזה הטעון מכרז פומבי, תפרסם ועדת המכרזים הודעה על כך בעיתון יומי היוצא לאור בישראל בשפה העברית ובאתר באינטרנט. כתובת אתר האינטרנט תפורסם בשניים משלושת העיתונים הנפוצים בישראל, </P> <P dir=rtl>ניתן כאמור ללמוד מדוגמאות אלו כי המחוקק מכיר באינטרנט כאמצעי תקשורת ואף מגדיר במספר חוקים ותקנות דרכי פרסום באינטרנט.<BR>משכך, נשאלת השאלה מדוע לחוק איסור לשון הרע לא ניתנה תוספת בה יוגדר כי אתר אינטרנט הנו אמצעי תקשורת לעניין עוולת איסור לשון הרע ? שהרי האינטרנט כיום הנו אחת המדיות המשפיעות ביותר על חיינו והנו מקור מידע בלתי נדלה.<BR>יש שיאמרו כי הסיבה נעוצה בכך שהחוקים שאוזכרו דלעיל הנם בני עשרות שנים ומשכך לא הוכנסה בהם התייחסות לתחום האינטרנט שכבש את העולם רק בשנים האחרונות. מנגד, גם בחוק איסור לשון הרע הוכנסו שינויים במהלך השנים ומשכך לא ברור מדוע לא ניתנה התייחסות לאינטרנט כלל ועיקר.</P> <P dir=rtl><B><SPAN style="TEXT-DECORATION: underline">דעת הפסיקה</SPAN></B> <BR>כב' השופט חשין מתייחס לסוגיה זו בתב"מ 16/2001 סיעת ש"ס נ' אופיר פינס פ"ד נה(3), 159, 167 באמרו: <BR>"יכול היה המחוקק, לו אך רצה, להוסיף לחוק התעמולה הוראות בנושא האינטרנט - כשם שהוסיף לחוק התעמולה, משסבר כי ראוי לעשות כן, הוראות בנושא הרדיו, בנושא הטלוויזיה ובנושאים אחרים רבים ומגוונים. המחוקק נמנע מגעת באינטרנט, ואת שנמנע המחוקק מעשות - בין במתכוון בין שלא במתכוון – לא נשלים אנו".<BR>בבשא 004995/05 פלונית נ' בזק בינלאומי בע"מ עורכת כב' השופטת ד"ר מיכל אגמון – גונן סקירה נרחבת לעניין לשון הרע באינטרנט ומתייחסת בהחלטתה גם לנושא החקיקה:</P> <P dir=rtl>"בדין הישראלי לא קיימות הוראות הנוגעות ישירות לסוגיית השימוש והפרסום באינטרנט, לרבות איסור קונקרטי על לשון הרע באינטרנט, וחשיפת שמות גולשים על ידי ספק האינטרנט, אף קיימות הוראות הנוגעות לאמצעי התקשורת האחרים. המחלוקת שנתגלעה בין הצדדים הינה משפטית, ונסובה על שאלת תחולתן של ההוראות הנוגעות ללשון הרע באמצעי התקשורת האחרים גם על האינטרנט".<BR>בפסק הדין הראשון שעסק בנושא לשון הרע באינטרנט בק.פ (קובלנה פלילית) 145/00 ויסמן נ' גולן קבעה כב' השופטת רייך-שפירא כי אתר אינטרנט נכנס להגדרה של עיתון לעניין אחריותו של האתר לפרסום התוכן שבו ואולם יש לזכור כי במקרה זה דובר על אתר אינטרנט שלמעשה שימש כעיתון מקוון לכל דבר ועניין אשר ערך וליקט את החומר שפורסם בו. במקרה הנ"ל עורך האתר היה אותו העורך של העיתון המודפס ולמעשה היה מדובר בעיתון שהיה זהה לעיתון המודפס והיווה למעשה גרסה מדויקת שלו שפורסמה באינטרנט.<BR>לעומת זאת בפסק דין מאוחר יותר ת.א 7830/00 בורוכוב ארנון נ' פורן אלישי בוחן כב' השופט אמיר את הסוגיה הנ"ל פעם נוספת. בפסק דין זה קובע השופט אמיר כי אתר אינטרנט אינו נחשב כעיתון באופן הגדרתו בחוק איסור פרסום לשון הרע ונראה כי זו למעשה ההלכה הנהוגה כיום בבתי המשפט בכל הקשור לאחריות עורך אמצעי תקשורת לפרסום לשון הרע.</P> <P dir=rtl>בתב"מ 16/01 סיעת ש"ס נ' פינס פ"ד נה(3), 159, 167 עמד על כך כב' השופט מ' חשין באמרו: </P> <P dir=rtl>"... רשת האינטרנט, שלא כרדיו וכטלויזיה, פותחת פתח רחב לפני היחיד לקחת חלק בשיח הפוליטי ולומר את דברו במישרין. אם עד-כה לא היה היחיד יכול להשמיע את קולו אל רבים, אלא אם אמצעי התקשורת מקובל – הרדיו או הטלויזיה – הואיל בטובו לאפשר לו להשמיע את קולו, הנה כיום נפתחה הבמה בפני הכול, והיחיד יכול שיהיה גם מאזין גם דובר. יהיו אף מי שיאמרו כי זוהי הדמוקרטיה בגאונה: שכל יחיד יוכל לומר את דברו ולהשפיע על חברו ועל מי שאינו חברו". </P> <P dir=rtl>ובאותו פסק דין השופט חשין מבהיר, כי אין זה ראוי להחיל על דרך ההיקש את הכללים הרלוונטיים לרדיו ולטלוויזיה אל האינטרנט, שכן השוני ביניהם רב:<BR><BR>"אם נתבונן ברשת האינטרנט ונעמיד בצדה את הרדיו והטלוויזיה, וידענו כי השניים שונים הם באורח מהותי. כך, למשל, השידורים ברדיו ובטלוויזיה מוסדרים על-פי דין בעוד אשר האינטרנט נעדר כל רגולציה שהיא; תדרי הרדיו והטלוויזיה מוגבלים הם במספרם (כהיום הזה) ואילו במרחב האינטרנט אין מחסור במשאב הערוצים; הרדיו והטלוויזיה, כל אחד מהם, הינו מדיום שיכולת ברירת התכנים בו מעטה עד-לאין-שיעור מן היכולת לברור תכנים באינטרנט. יתר-על-כן, המאזין לרדיו והצופה בטלוויזיה הינם מאזין וצופה פסיביים – השניים הם בבחינת "מאזין שבוי" ו"צופה שבוי" – בעוד אשר המשתמש באינטרנט הינו, במובן מסוים, גם שחקן על הבימה. יתר-על-כן, האינטרנט שונה מאחיו ומאחותו הבכירים גם במהירות התעבורה, בזמינות השירות, בפשטות ובעלות. מאפיינים אלה, השונים באינטרנט מזה, וברדיו ובטלוויזיה מזה, מצדיקים אף יחס שונה לאינטרנט מכאן ולרדיו ולטלוויזיה מכאן".</P> <P dir=rtl><B><SPAN style="TEXT-DECORATION: underline">אחריות פלילית</SPAN></B><BR>סעיף 6 חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה – 1965 אומר כדלקמן:</P> <P dir=rtl>לשון הרע - עבירה<BR>המפרסם לשון הרע, בכוונה לפגוע, לשני בני-אדם או יותר זולת הנפגע, דינו - מאסר שנה אחת.</P> <P dir=rtl>בע"פ 677/83 בורוכוב נ' יפת פ"ד לט(3), כב' הנשיא לשעבר ברק הבהיר אימתי יש להטיל על המפרסם לשון הרע אחריות פלילית : </P> <P dir=rtl>"מהי המטרה החקיקתית, העומדת ביסוד האחריות הפלילית לפרסום לשון הרע? נראה לי, כי מטרה זו אינה יכולה להתמצות באינטרס של הפרט להגנה על שמו הטוב. אינטרס זה מוגן במישור האזרחי, ואין פגיעה בו כשלעצמה מצדיקה אחריות פלילית. אכן, המחוקק עצמו שלל את הזיהוי בין האחריות הפלילית לבין האחריות האזרחית. <BR>נמצא, כי המטרה החקיקתית, העומדת ביסוד האחריות הפלילית, חייבת להיות קשורה, מטבע הדברים, באינטרס ציבורי, אשר הפגיעה בו יש בה כדי להצדיק, בנוסף לאחריות האזרחית, גם סנקציות פליליות. אינטרס ציבורי זה הוא המשתקף אפוא בביטוי "בכוונה לפגוע" אשר בסעיף 6 לחוק. אינטרס ציבורי זה חייב לקחת בחשבון לא רק את האיזון בין חופש הביטוי לבין הזכות לשם הטוב, אלא חייב הוא להתחשב גם בחופש האישי מסנקציה פלילית מזה ובשלום הציבור מזה. כיצד ניתן אפוא לגבש אמת מידה ראויה לאינטרס ציבורי, אשר, מחד גיסא, תיתן הגנה מספקת לחופש הביטוי ולחופש האישי, ומאידך גיסא, תיתן הכרה ראויה לשמו הטוב של אדם ולשלום הציבור? נראה לי, כי אמת מידה זו היא, אם הפרסום נועד לפגוע בשמו הטוב של אדם אם לאו. כך, למשל, כאשר המפרסם פועל מתוך "כוונות רעות ומזימות ארסיות" - כלשונו של השופט אגרנט... - או כאשר מהפרסום עולים "הזדון והרשעות" - כלשונו של השופט עציוני... - מתגבש אותו אינטרס ציבורי, המצדיק לא רק אחריות אזרחית אלא גם אחריות פלילית.... החופש האישי וחופש הביטוי נסוגים, כאשר קיים רצון לפגוע באחר. אותו רצון לפגוע מצדיק התערבות ציבורית בהגנה על היחיד, שכן שלום הציבור נפגע, מקום שאדם מפרסם לשון הרע מתוך רצון או מתוך מטרה או מניע לפגוע" </P> <P dir=rtl>על מנת לעמוד קצת יותר על ההבדלים בין המישור הפלילי ובין המישור האזרחי נשווה בין סעיף 6 המגדיר את המישור הפלילי ובין סעיף 7 המגדיר את המישור האזרחי.</P> <P dir=rtl>סעיף 7 אומר כדלהלן:<BR>לשון הרע - עוולה אזרחית (תיקון: תשכז)<BR>פרסום לשון הרע לאדם אחד או יותר זולת הנפגע תהא עוולה אזרחית.....</P> <P dir=rtl>מהשוואה בין שני הסעיפים ניתן לראות כי "דלת הסף" הפלילית דורשת שני בני אדם או יותר בעוד האזרחית דורשת בן אדם אחד או יותר. בנוסף, דורשת "דלת הסף" הפלילית "כוונה לפגוע" כלומר ישנה דרישה לכוונת זדון בפרסום לשון הרע על מנת להטיל אחריות פלילית על מפרסם.</P> <P dir=rtl>כאמור הנשיא לשעבר ברק עומד על ההבדלים בפרשת בורוכוב נ' יפת וכמו כן בפרשת פלונית נ' בזק עומדת על כך באופן נרחב כב' השופטת אגמון.</P> <P dir=rtl>לעניינינו, ככל הנראה אין הבדל בגישת הפסיקה לגבי האינטרנט בעניין עוולה אזרחית או פלילית והשאלות המשפטיות הנבחנות הנן זהות למרחב הפיזי הרגיל ולמרחב הווירטואלי.</P> <P dir=rtl><B><SPAN style="TEXT-DECORATION: underline">חשיפת שמות גולשים מעוולים</SPAN></B><BR>בבש``א 127120/02 (שלום ת``א) נירית ירון ואח` נ` וואלה תקשורת ואח` אומרת כב' השופטת יהודית שבח:</P> <P dir=rtl>"המפרסם דבר מה באמצעי התקשורת אינו יכול לעשות כן תחת מסווה ועליו לשאת באחריות באופן אישי במידה ויתברר כי עשה דבר מה שאינו כשורה.<BR>בית המשפט איננו משחק במחבואים ומנהל הליכים כנגד בעלי דין המזדהים בשמם המלא"</P> <P dir=rtl>בבש"א 1752/06 רמי מור נ' בזק בין לאומי אומרת כב' השופטת בית – נר:</P> <P dir=rtl>"רק במקרה בו קיים חשש ממשי כי הפרסומים עולים כדי ביצוע עבירה פלילית יש מקום לשקול גילוי פרטי מחבר המידע".</P> <P dir=rtl>בבש"א 5478/06 קי.אס.פי מחשבים בע"מ נ' ברק אי.טי.סי. (1995) החברה לשירותי בזק בינלאומיים בבית המשפט השלום בחיפה כותב כבוד השופט ש. לבנוני :</P> <P dir=rtl>"לנוכח דיני לשון הרע, כי על מנת להקים אחריות פלילית, בנוסף לזו האזרחית, חייב להתקיים היסוד של "הכוונה לפגוע". משמע, לא די באלמנטים הרגילים של לשון הרע, המקימים חבות אזרחית בלבד"</P> <P dir=rtl>ובסיום:<BR>"מתן צו להורות על חשיפת זהותם של גולשים אנונימיים, יש בו בעייתיות, אבק של מלשינות והפרה של ציפיותיהם הסבירות של הגולשים לשמירה על האנונימיות שלהם וביצור חופש הביטוי שלהם. ההכרעה שלי מעמידה את המבקשת במצב חמור על פיו, ייתכן, שנמנעת ממנה האפשרות להגיש תובענה אזרחית ולהיפרע על נזקיה. אכן ראוי היה שהמחוקק יקבע את האיזונים הראויים לנוכח מציאות טכנולוגית זו המחייבת אמירות מחודשות של המשפט בסוגיות אלו שבדיני לשון הרע. משעה שהמחוקק נמנע לומר את דברו, ומערכת האיזונים שנוצקה בפרשת פלונית מקובלת עליי, לא נותר לי אלא לפסוק לדחיית הבקשה"</P> <P dir=rtl>בת.א. 037692/03 (שלום-ת``א) יצחק סודרי ואח` נ` היידפארק מרכז הפורומים הישראלי ואחרים נאמר ע"י כב' השופטת שבח:</P> <P dir=rtl>"עניינן של המשיבות הפורמאליות בשאלה העקרונית והמהותית בלבד, דהיינו, האם מפעיל אתר ו/או ספק שירות רשאי לגלות מידע שיחשוף את פרטיהם האישיים של גולשי האינטרנט אשר מסרו הודעה כלשהי באחד הפורומים. <BR>לא אחדש דבר באם אומר כי הגלישה באינטרנט מאופיינת באנונימיות והקשר אינו אישי כי אם וירטואלי. <BR>מרבית הגולשים מסווים את זהותם ומכנים עצמם בשם כינוי. <BR>ניתן לומר כי האנונימיות מאפיינת את הפורומים השונים, ואולי זהו סוד קסמם וסוד משיכתם . אלא שהבעיה מתעוררת כאשר האנונימיות מנוצלת, לעיתים, לפרסום הודעות כזב ו/או פוגעניות, כאשר הגורם הפוגע משתמש כמגן במעטה האנונימיות, ומסתתר תחתיו"</P> <P dir=rtl>חשיפת שמות גולשים באינטרנט מהווה כיום "עקב אכילס" בפסיקה, כך לדעת הכותב, שכן בתי המשפט חסמו שלא במתכוון אפשרות להגשת תביעות לשון הרע כנגד גולשים המסתתרים מאחורי כינויים בפורומים או בטוקבקים.<BR>כיום הפסיקה קובעת כי רק במצב בו לשון הרע תתפרש לאור סעיף 6 לחוק היינו במישור הפלילי, רק אז יצווה בית המשפט על חשיפת פרטי המעוול ואו אז יתאפשר לנפגע לנהל הליך משפטי כנגדו.<BR>במצב הדברים האמור כיום נדרש הנפגע לעבור דרך ייסורים שבסופה סיכוייו לקבל את פרטי המעוול שואפים לאפס בו בזמן שאינו יכול להיפרע מן האתר עצמו בו פורסמו הדברים שכן כפי שראינו הפסיקה אינה רואה בעורך האתר עורך אמצעי תקשורת כמשמעותו בחוק איסור לשון הרע. <BR>דבר זה יוצר עיוות דין קשה ומאפשר השתלחות חסרת רסן תוך הסתתרות מאחורי כינויים סתמיים.<BR>לדעת הכותב מטרת המחוקק לא הייתה לאפשר למעוולים לחסות תחת כנפי האנונימיות ומשכך לא ברור מדוע בתי המשפט כה חרדים לפרטיות המעוולים ואינם מאפשרים להיפרע מהם.<BR>בשיטת המשפט הנהוגה בישראל ראוי היה כי כל הרואה עצמו נפגע מלשון הרע יהיה זכאי להתמודדות הוגנת אל מול המעוול בין כותלי בית המשפט במיוחד לאור העובדה כי פרטי המעוולים מצויים בידי בעלי האתרים או ספקי הגישה.<BR>קיימות מספר שיטות בהן ניתן לקבל את תגובת המעוול ללא חשיפת פרטיו כגון ב"הליך פלוני אלמוני" הנהוג בארה"ב או באמצעות הטלת אחריות אזרחית על אתר האינטרנט עצמו תוך מתן אפשרות לאתר להיפרע מן הגולש לאחר סיום ההליך וכיוצא בכך.<BR>מצב דברים כפי הנהוג כיום לפיו בתי המשפט מאפשרים חשיפת שמות גולשים רק במצב בו מדובר בעבירה פלילית הנו אבסורד שכן בהליך הקיים כיום לא ניתן כלל לחקור את הפוגע ולעמוד על היסוד הנפשי שהוביל אותו לכתוב את הדברים ולכן כיצד ניתן לקבוע האם הייתה כוונה לפגוע ללא חקירת המעוול וללא ידיעה מי עומד מאחורי הדברים?<BR>בנוסף יש לזכור כי אנו עוסקים במשפט אזרחי ומשכך לא ברור מדוע נדרשת רמה פלילית על מנת לחשוף שם מעוול במשפט אזרחי?<BR>בשל מצב דברים זה הונחה לאחרונה הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) תיקון- זיהוי המגיבים באתרי אינטרנט – התשס"ז 2006 ע"י ח"כ ישראל חסון האומרת בזו הלשון:</P> <P dir=rtl>"בלי לגרוע מסמכויות השר לפי סעיף זה, השר יקבע, בתקנות או ברישיון, הוראות לעניין חובתו של בעל רישיון מיוחד למתן שירותי גישה לאינטרנט, להבטיח כי באתרי אינטרנט שבהם ניתנת לגולשים האפשרות להגיב על תוכן הידיעות המפורסמות באתר, יידרשו הגולשים להזדהות בדרך שניתנת לאימות באמצעים סבירים כתנאי למתן אפשרות להגיב לתוכן כאמור"</P> <P dir=rtl>הצעת חוק זו שהונחה על שולחן הכנסת לוקה בחסר שכן היא מתייחסת אך לדרישה להירשם באתר ואולם אין היא מחייבת את בתי המשפט להורות על חשיפת שמות גולשים בתיקי לשון הרע ולכן נראה כי הצעת חוק זו לא תשנה את המצב המשפטי כיום כפי שנקבע ע"י הפסיקה.</P> <P dir=rtl><B><SPAN style="TEXT-DECORATION: underline">מהימנות ראיות</SPAN></B><B><SPAN style="TEXT-DECORATION: underline"><BR></SPAN></B>בעיה נוספת האופיינית למרחב הווירטואלי נוגעת למהימנות הראיות המונחות בפני בית המשפט.<BR>בדיונים משפטיים העוסקים בלשון הרע באינטרנט מונחים בפני השופטים העתקי תדפיסי דואר אלקטרוני, דפי פורום, דפי אינטרנט ועוד. כל אלו מועתקים למעשה מתוך המחשב וניתנים לעריכה או מניפולציה באמצעים פשוטים ביותר, דבר היכול להשפיע על תוצאות המשפט.</P> <P dir=rtl>כב' השופטת מארק – הורנצ'יק מתייחסת לסוגיה זו בא` 64981/04 ( שלום ת``א) בורוכוב נ` נוימן: </P> <P dir=rtl>"יש ומהימנותם של מסמכי הדואר האלקטרוני – האישיים – איננה נופלת בהכרח ממהימנותן של ראיות קבילות אחרות. הדבר טעון הוכחה. מסמכים שמקורם בדואר אלקטרוני – נטמיילים – אישים – לא פעם מעידים על מהימנותם אף טוב יותר ממרבית רישומי הנייר אשר בתי המשפט מעניקים להם מעמד של ראיות קבילות ללא עוררין. שהרי לנטמייל – מסמך הדואר האלקטרוני האישי נלווה מידע שאיננו מצוי על פי רוב בתרשומות נייר. <BR><BR>לנטמייל – מסמך הדואר האלקטרוני אישי מצורף מידע בדבר שמו וכתובתו הייחודית של השולח; רשימת הנמענים; מועד שיגור של הנטמייל; מועד קבלתו של הנטמייל אצל הנמען ברשת האינטרנט או אולטינט. כל אלה הם פרטים בעלי ערך רב בקביעת מהימנותה של ראייה. <BR><BR>זאת ועוד. שאלה של מהימנותו משקלו וסבירותו של הנטמייל יכולה להיעשות אף על פי אבחנה בין מייל סתמי שמקורו באתרים שונים, ובין מייל שמקורו ממאגר או מתחם (Domain) מוגן ומאובטח על ידי תוכנת הגנה בהתאם לטכנולוגיה זמינה. </P> <P dir=rtl>הנטמייל – מסמך הדואר האלקטרוני האישי, מעיד על מועד יצירתו. עובדה זו מסייעת להכרעה בשאלה אם נוצר המייל – מסמך הדואר האלקטרוני בסמיכות זמנים רלוונטיים לאירוע נשוא העניין.<BR><BR>העובדה שהמייל – הדואר האלקטרוני מעיד על זהות כותבו וברשת אולטינט אף על מקבלו – יש בהם כדי לסייע לבית המשפט לבחון את השאלה – האם מדובר במי שהיה בעל ידע על תוכנו של המסמך. <BR><BR>אמנם האינטרנט, בהבדל מרשת אולטינט, חשוף לפריצה לאחרים לגרימת שבושים ושנוי מידע, מבלי שניתן במקרים מסוימים לעקוב אחר השינויים לאחר שבוצעו או לדעת שבוצעו שינויים. לכאורה , רצוי תמיד להעדיף מידע שמקורו במאגרי מידע עצמאים ומוגנים שאינם חשופים למניפולציות חיצוניות באמצעות האינטרנט. <BR><BR>התרופה לכך היא התרופה המקובלת בדיני הראיות שלנו – כי בית המשפט לא יקבע כראייה קבילה מידע פרטני שמקורו בנטמייל – מסמך דואר אלקטרוני אישי ללא אימות ברור בעדות או ראייה נוספת."</P> <P dir=rtl>ולעניין נטל הראיה על מי מוטל להוכיח כי הראיה מזויפת אומרת כב' השופטת:</P> <P dir=rtl>"הפתרון לכך מצוי אף הוא בדיני הראיות שלנו בדרך של העברת הנטל – כי הטוען "להתחזות" – יהיה הנטל עליו להוכיח בחוו"ד מתאימה או בראיה אחרת כי המסמך איננו אוטנטי"</P> <P dir=rtl>כאשר מפעיל הרשת מביא את הראיה הכתובה בית משפט ייתן לכך משקל רב שכן מפעיל הרשת הוא הגורם דרכו נרשמים הכותבים ומשכך סביר כי הנתונים הנמצאים ברשותו הנם נתוני אמת.</P> <P dir=rtl>מן הדברים האמורים ניתן ללמוד כי בתי המשפט נותנים משקל ראייתי מלא לראיות הנאספות מן המרחב הווירטואלי בהתניה כי ראיות אלו ילוו בעדות אחת לפחות בדבר מהימנותן, ראיה נוספת או אמצעי אימות מסוג אחר.<BR>במיוחד הדברים אמורים כאשר ראיות אלו מובאות ע"י עורכי האתר בידיהם מצוי החומר האותנטי או אז ייתן בית המשפט משקל רב לראיה.<BR>בנוסף מעמידה השופת מארק הורנצ'יק תנאי לפיו הטוען כי ראיה שמקורה מן המרחב הווירטואלי הנה מזויפת אזי על הטוען טענה זו נטל ההוכחה.</P> <P dir=rtl><B><SPAN style="TEXT-DECORATION: underline">פיצוי</SPAN></B><BR>השאלה האחרונה בה נדון במאמר זו עוסקת בסוגיית הפיצוי בגין לשון הרע באינטרנט.</P> <P dir=rtl>סעיף 7א' לחוק איסור לשון הרע קובע כי: <BR>(ב). במשפט בשל עוולה אזרחית לפי חוק זה רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על 50,000 שקלים חדשים, ללא הוכחת נזק. <BR>(ג). במשפט בשל עוולה אזרחית לפי חוק זה, שבו הוכח כי לשון הרע פורסמה בכוונה כדי לפגוע, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לנפגע, פיצוי שלא יעלה על כפל הסכום כאמור בסעיף קטן (ב), ללא הוכחת נזק. <BR><BR>כלומר, על פי סעיף 7א' זכאי הנפגע לקבלת פיצוי מהפוגע בסך 50,000 ? מבלי לדון בשאלת הנזק.<BR><BR>על מנת לפסוק פיצוי מעבר לסכום של 50,000 ? יש להוכיח כי הייתה כוונה לפגוע באמצעות הפרסומים. נטל הוכחה זה מונח על כתפי התובע.</P> <P dir=rtl>בא` 03 / 1392 (שלום נצרת) גורדון ניב נ` פלאוט סטיבן נקבע כי :</P> <P dir=rtl>"בין יתר הנתונים שיש להביא בחשבון בקביעת סכום הפיצוי בגין הנזק הלא ממוני הוא התנהגות הנתבע. <BR>בספרם של המלומדים גנאים, קרמניצר ושנור, לשון הרע, המצוי והרצוי, צוין בעמ' 398 כדלקמן: <BR>"בחישוב נזק זה אפשר להתחשב גם בהתנהגות הנתבע (לדעת הכותב קיימת טעות והכוונה היא –התובע) לפני הפרסום ואחריו וביסוד הנפשי שלו, שכן גם התנהגות זו משפיעה על היקף הנזק הלא - ממוני. <BR>כך למשל, מפרסם שטוען בבית המשפט שדבריו אמת, למרות שהוא יודע שאין הדבר כך, מגביר את נזקו של הנפגע. בדומה, מפרסם שיודע על שינוי עובדתי ומסרב לבקשת הנפגע לפרסם עדכון לדברים הפוגעים, מגביר את נזקיו של הנפגע"</P> <P dir=rtl>בע"א 243/83 עירית ירושלים נ. גורדון פ"ד לט (1) 113 נקבע כי:<BR>"פרובוקציה מצד הנפגע היא טעם מוכר להפחתת פיצויים עד כדי שלילתם המלאה והפטר המזיק מאחריותו".</P> <P dir=rtl>מדברים אלו אנו למדים כי קביעת גובה הפיצוי נתונה בין השאר להתנהגות הצדדים ויכולה להוות שיקול ע"י בית המשפט בפסיקתו.<BR>הדברים פועלים כמובן באופן דו כיווני, כך לדוגמא באם נפגע מפרסום לשון הרע נקט גם הוא בלשון הרע כלפי אחר או נהג ב"התנהגות תורמת" כגון התגרות וכדומה אזי הדברים יכולים לבוא במסגרת שיקולי בית המשפט בקובעו את גובה הפיצוי אם בכלל.</P> <P dir=rtl><B><SPAN style="TEXT-DECORATION: underline">סיכום</SPAN></B><BR>החקיקה בישראל בנושא לשון הרע אינה מזכירה כלל את האינטרנט כאמצעי מדיה ומשום כך נאלצו בתי המשפט לבצע היקש לסוגיות הקשורות לאינטרנט.<BR>במאמר זה נעשה ניסיון לכלול את כלל הפסיקה הרלוונטית עד היום בנושא לשון הרע באינטרנט.<BR>הפסיקה מכירה כיום באופן ברור באינטרנט כאמצעי פרסום לכל דבר והדברים נוגעים בין השאר גם להיות האינטרנט כר פעילות לפרסומי לשון הרע. הפסיקה מטילה כיום אחריות מלאה על המעוולים בגין לשון הרע באינטרנט ורואה בו מדיה ככל אמצעי פרסום אחר כגון רדיו, טלוויזיה, עיתון וכדומה. הפסיקה מכירה באחריות עורכי האתרים ובעליהם לחשיפת שמות המעוולים וזאת באמצעות צווי בית משפט ואולם כפי שנכתב במאמר זה חסמו משום מה בתי המשפט את אפשרות הגישה למעוולים למעט במקרים בהם נקבע כי הפרסום נכנס להגדרות סעיף 6 לחוק או במקרים בהם זהות המעוולים ידועה לכל. </P> <P dir=rtl>מכל האמור נראה כי כיום ההלכות בעניין לשון הרע באינטרנט הנן כדלקמן:<BR>1.מפרסם לשון הרע באינטרנט יהיה אחראי בנזיקין לכל דבר ועניין כפי שהיה אחראי לו פרסם דבר לשון הרע בכל אמצעי תקשורת אחר.<BR>2.באם אתר האינטרנט בו פורסמו הדברים המעוולים הנו אמצעי תקשורת ע"פ הגדרתו בחוק כדוגמת עיתון מקוון אזי קיימת אפשרות סבירה כי גם עורך האתר יהיה חייב בנזיקין.<BR>3.באם האתר אינו נחזה כעיתון מקוון אזי לא תהיה אחריות לעורך האתר או בעליו בגין לשון הרע.<BR>4.ישנה חשיבות מי הוא הגורם שהעלה את הדברים המעוולים לאתר והאם לעורך האתר או בעליו ישנה שליטה על החומר המועלה.<BR>5.באם עורך האתר או בעליו קיבלו הודעה כי באתר מתפרסמים פרסומים המהווים לכאורה לשון הרע אזי קמה להם אחריות לבדוק את הפניה מכוח היותם שולטים על המידע המצוי באתר.<BR>6.לעורך אתר או בעליו תהיה אחריות להסיר לשון הרע באם אכן פורסמה כזו באתר והנה "עוברת" את המבחן האובייקטיבי גם אם האתר אינו נחזה כעיתון.<BR>7.אין הבדל כיום בפסיקה בין אתר אינטרנט, פורום ומייל לעניין לשון הרע למרות שבעתיד כך לדעת הכותב יהיו הבדלים בגישת הפסיקה כלפי כל אחד מאלו שכן אין דין אתר אינטרנט הפתוח לציבור הרחב כדין פורום המהווה קהילה סגורה לנרשמים בלבד בכל הנוגע לפרסומי לשון הרע.<BR>8.בתי במשפט יורו לאתרים לחשוף שמות גולשים מעוולים רק במקרים בהם מדובר בלשון הרע הנוגעת לתחום הפלילי.<BR>9.ראיה המובאת לבית המשפט מן המרחב הווירטואלי תתקבל ככל ראיה בתנאי שיהיה לה חיזוק כל שהוא כדוגמת עדות או ראיה נוספת או אמצעי אימות כל שהוא.<BR>10.בשל אופיו של האינטרנט, בתי המשפט יתנו משקל להתנהגות הנתבע והתובע במרחבי האינטרנט עובר לפרסום לשון הרע ודבר זה יילקח בחשבון לעניין הפיצוי והאחריות. כך לדוגמא באם התובע והנתבע התעמרו אחד בשני באמצעות התכתבות הדדית בפורום אזי בית המשפט עשוי לראות בכך משום התגרות או התנהגות תורמת של התובע ודבר זה עשוי לבוא בחשבון בגובה הפיצוי ואף בשאלת האחריות כאמור.</P> <P dir=rtl><BR>רן פרנקל , עו"ד</P> <DIV dir=rtl align=right> <TABLE dir=rtl border=0 cellPadding=0 width="100%"> <TBODY> <TR> <TD vAlign=top width=60></TD> <TD vAlign=top> <P dir=rtl><B>אודות הכותב:</B><BR>הכותב הנו עו"ד ממשרד פרנקל ושות' המתמחה בתחום המשפט האזרחי-מסחרי ובדיני אינטרנט.<BR><BR>אין באמור במאמר זה משום יעוץ משפטי ו/או חוות דעת מחייבת. כל האמור במאמר זה על דעתו של הכותב בלבד.<BR>לתגובות ניתן לפנות באמצעות מייל <A href="mailto:info@ranfrenkel.com">info@ranfrenkel.com</A> או בטלפון 03-5107677<BR>כתובת המשרד באינטרנט <A href="http://www.articles.co.il/article/5854/%20http:/www.ranfrenkel.com" target=_blank>http://www.articles.co.il/article/5854/%20http:/www.ranfrenkel.com</A> </P></TD></TR></TBODY></TABLE></DIV> 06/03/2010 http://www.eshnav.org.il/default.asp?PageID=14&ItemID=28 <P dir=rtl>המכללה למנהל בראשל"צ ערכה ב- 12.04.07 יום עיון: "אנונימיות ברשת: פרטיות, חופש ביטוי או הפקרות בעידן הווב 2.0". פתחה ד"ר תמר גדרון, שהיום אנונימיות הגולשים ברשת תחת מתקפה: הצעות חוק שהוגשו לאחרונה(של חה"כ ישראל חסון) יחייבו טוקבקיסטים וכן גולשים באתרי מין והימורים להזדהות בשמם; צדדים להתדיינות דורשים לחשוף את זהותם של גולשים על מנת לתבעם בגין עוולות כגון לשון הרע והפרת זכויות יוצרים. המדינה שוקלת לחייב ספקיות שירותי אינטרנט לאגור את היסטוריית הגלישה של המנויים למטרות ביטחון לאומי ואכיפת חוק. מהו האיזון הנכון בין הזכות לפרטיות לאינטרסים מנוגדים באינטרנט? האם האנונימיות מקדמת את חופש הביטוי או משמשת כלי בידי מפרי חוק? אנונימיות, היכן היא משפיעה על מה שמותר ואסור?<BR><BR>המנחה, ד"ר עומר טנא אמר שאנונימיות זה פרטיות, אינטרס או זכות, שהופך להיות יותר ויותר חשוב בסביבה של חברה עם טכנולוגיות שמאפשרות כניסה לפרטיות: מצלמות וידיאו,CCTV צלום מרחבי למניעת טרור, עבריינות. יש טכנולוגיה שחברת הסלולר יודעת היכן אנו נמצאים בכל רגע נתון. מנועי חפוש שעוקבים אחרי כל תנועה של הגולשים ברשת, אחר פדופילים, מנתחים מידע שאנו חושבים שהוא פרטי. חשובה הזכות הזו לאנונימיות, בחברה כזו שפוגעת בפרטיות, באמצעות הטכנולוגיות. לחברות האינטרנט אני מספר, IP. חופש הביטוי מתחזק הודות לאנונימיות. כך לא פוחדים מקטלוג וענישה על ידי המדינה וגורמים אחרים. ניתן להשתמש באנונימיות לשלילה: הוצאת לשון הרע, פגיעה בזכויות יוצרים, פדופיליה, תכנון טרור. אפשר להשתמש באנונימיות להתחזות, כמו הבלוגרית lonely girl 15, בלוג של נערה שזכה לפופולריות עצומה. התגלה אחרי מחקר שהכל היה מבוים ע"י חברת הפקה עם שחקנית ובמאי. האנונימיות ברשת היא רק לכאורה. ספקי האינטרנט יכולים לזהות על פי כתובת ה IP. יש אפשרות מעקב באמצעות תוכנות מעקב, עוגיות, spyware, גוגל סורקים את הסטורית הגלישה שלנו. כך האנונימיות היא רק להלכה. יש הצעת חוק של שר התקשורת אטיאס שטוקביסטים יזדהו באמצעים ביומטריים. ממשלות כמו סין ומצרים משתמשות בכך למניעת דיבור נגד המשטר.<BR><BR>ד"ר יובל קרניאל השתתף בדיון בכנסת על פרטיות ואנונימיות. מכאן יצאה הצעת החוק של חבר הכנסת ישראל חסון. קרניאל אמר שמציאות האינטרנט היא חלק בלתי נפרד מהחיינו ואי אפשר שתהיה הפקרות מוחלטת ברשת. מתעוררות שאלות עיקריות: האם מותר לספקיות האינטרנט לחשוף זהות גולשים? האם האנונימיות היא זכות מרכזית, חלק מחופש הביטוי? חלק מכבוד האדם וזכותו לפרטיות? האם מוגן על ידי חוק הגנת הפרטיות? האם יש חוק שמחייב להגן על האנונימיות? בעקבות הצעת החוק של חסון, האם הנושא ראוי לחקיקה? מתי מותר וצריך לחשוף זהות של גולש אנונימי?<BR><BR>בשאלה העיקרית אם האנונימיות היא חלק מחופש הביטוי יש טענה שהיא לא ערך מוגן. עד כמה אפשר להתבטא חופשית בחסות האנונימיות. טבעי שפוחדים להתבטא חופשית, מחשש להיפגע חברתית, במקום העבודה. האנונימיות היא כמעט תנאי לחופש ביטוי. חסיון עתונאי הוא הכרה בעקרון האנונימיות ע"י בית המשפט, במשפט ציטרין. ביטוי אנונימי מאפשר חשיפה של שחיתות. אנונימיות היא גם מגן לחלשים שמוקפים בחשששות שיפגעו בהם. <BR><BR>האנונימיות מוסיפה משקל לתוכן. הוא נקבע לא על פי האיש, אלא על פי התוכן עצמו. היא חלק בלתי נפרד מהזכות לפרטיות, חלק מכבוד האדם, מצנעת חיינו האישיים, בעיקר שתחתן אנו חושפים את הפרטיות שלנו. פגיעה באנונימיות היא פגיעה בפרטיות, חושפת אותנו. הגלישה האנונימית היא סוג של הסכם עם האתר, החברה, שלא ניחשף. מוגנת ע"י חןפש הביטוי. <BR><BR>לכן דרוש האיזון. קרניאל עצמו היה קורבן לבקורת מטוקבקיסטים אנונימיים, כשהיה חבר בקשב להגנת הדמוקרטיה ומתח בקורת על התקשורת שחגגה את מותו של סדאת שלא בהגינות. הוא הושמץ באינטרנט על כך. לא נעים להיות קורבן של השמצות ברשת, אבל לא נורא. ההשמצות באינטרנט זה ביטוי מוחלש, כי זה מיידי, לא מסונן, לא מטווח. בדרך כלל מאחוריו עומדים ילדים. מטרתו להעליב ולפגוע, אבל לא יכול לפגוע. משכו זמן קצר ולא נותנים לו משקל.<BR><BR>מהו האיזון בכל זאת? בפסק דין פלונית בו נקבע שרק במקרה פלילי לחשוף, האיזון לא טוב לדעתו. זו עמדה צרה מדי. לא כל בטוי לפגוע מצדיק הסרת האנונימיות. לדעת קרניאל האיזון צריך להיות: הסרת האנונימיות כשהפגיעה קשה ולא מוחלשת. אי הסרתה כשהפגיעה מהירה, ללא כוח, אין סינון, אין גורם שנותן לזה משקל, שאין אחריו מקור, אין טענות עובדתיות מפורטות. במקרה זה לכבד את האנונימיות ולשמור עליה מכל משמר כי היא חשובה.<BR><BR>עו"ד חיים רביה הביא פסיקות כדוגמאות. השאלה היא בהיעדר חקיקה, מתי נחשוף גולשים אנונימיים. התשובה היא בהלכה פלונית, הפסיקה בפלונית נגד בזק בינ"ל. נאמרו דברים על הרגליה המיניים ורמיזה שבתה ממזרה. הרף שנקבע הוא שעבירה פלילית מצדיקה הסרת האנונימיות. התוצאה של הלכה פלונית שכולם מאמצים אותה, אבל לא מפעילים הסרת אנונימיות. בענין KSP, שטענו שהם מוכרים יד שניה כחדשים, נטען שזו עבירה אזרחית, לא פלילית. <BR><BR>מכוח מה לחשוף? ? ההפניה היא לסעיף 75 של בתי המשפט שיכולים לתת צו עשה(לחשוף פרטים). לחשוף לא בסמכותו של בית משפט שלום. לא ברור איזה סוג בית משפט יכול לקבוע, זה באחריותו.<BR><BR>לא יודעים את מי לתבוע. יש פסיקות שצריך לתבוע את הספקיות. הספקיות רק נתבעות פורמלית. השאלה היא גם אם צריך להגיש תביעה במשטרה, כי בית המשפט יאמר שאם לא הוגשה תביעה למשטרה, אז העברה לא פלילית.<BR><BR>בגלל כל הדילמות הללו באה הצעת החוק של חבר הכנסת ישראל חסון, ולדעת רביה דרושה מידית חקיקה.<BR><BR>ד"ר טל ז'רסקי על פרטיות וחופש ביטוי ברשתות חברתיות(ווב 2.0). כינה את הטוקבקים צורה מפגרת, פרימיטיבית לעומת הווב 2.0 שיש בו תוכן, תמונות, פלאש, יוטיוב. זו צמיחה טכנולוגית, פס רחב, יותר אפליקציות, יותר אנשים ברשת כדוחפי מידע, לא רק מושכים. התקשרות בין רבים לרבים.<BR><BR>ברשתות יש מארג ושחקנים. ברירת המחדל ברשת היא האנונימיות. יש לחץ להסיר את האנונימיות ולהשאיר פסבדונימיות ? נתק בין האישיות הקבועה לאישיות בשר ודם. למה הלחץ? כי יותר קל לשווק לאישיות קבועה. מוניטין גבוה, כי לא נרצה לקנות ממישהו לא מזוהה. יש לחץ לפרסונה קבועה לא קשורה לאדם בשר ודם. החשיבות של פרטיות וחופש ביטוי באופן לא מנותק מאישיות בשר ודם. מצד שני, הפגיעות הנורמטיביות אשר מתאפשרות כתוצאה מהעברת המידע ברשת: פגיעה בפרטיות האחרים, לשון הרע, זכויות יוצרים וכו'.<BR><BR>מה תפקיד המשפט: לאזן, למצוא נוסחה ולהסדיר את הצד המשפטי. (הצעת החוק של חסון). גבולות: נקודת המוצא היא שבאינטרנט ככל שמתערבים פחות יותר טוב. לכן להתערב רק בשני מצבים: מצב שמשטור הרשת החברתית לא יכולה לפתור לבד, או שמחצינה... יוטיוב לא אכפת לה מזכויות יוצרים. לכן הענין של רגולציה על הרשת החברתית שבאה מבחוץ. <BR><BR>הלחצים החברתיים מלמעלה יוצרים פסבדונומיות. החוזים בתוך הרשתות הם המגנים על הפרטיות. המשפט צריך להתערב ולהעניק יותר כשההנהלות של הרשתות החברתיות פוגעות בפרטיות הזו.<BR><BR>הרשת בעצמה תמסדר את עצמה, אבל במצבים מסוימים זה לא יעבוד וצריך להתערב. איך מתווים את הכללים הללו? ? אלה האתגרים של העתיד הקרוב.<BR><BR>אפי פוקס, בלוגר: הקודח, העלה את המימד הצבורי של חופש הביטוי והגנת האנונימיות. בפורומים, לרוב יש גורם מנהל והאחריות על ההנהלה למה שפורסם. למנהל נפתח מידע פרטי על המשתמש, הוא מסוגל לזהות. ברוטר נט גולש בכינוי עמיחי, פרסמו לגביו שהוא בעלה של השופטת ארבל. עמיחי יכול לתבוע שפגעו לו באנונימיות. מצד שני אם יתבע יחשוף את עצמו, יפגע באשתו השופטת. אם לא יחשוף לא יוכל לתבוע. זה מלכוד האנונימיות. האם ראוי להגן על אורי ארבל? כאן באה ההצעה של חסון. פוקס חושב שצריכה להיות הסדרה עצמית של הספקים. הפתרון לחלק מהבעיות הנוגעות לחופש הביטוי והאנונימיות הוא כתיבת מעין אמנה חברתית בין המשתמשים, כללי משחק והשתתפות.<BR><BR>עו"ד יהונתן קלינגר, בלוגר, דן בשאלה: כשאתה באינטרנט, בלוגר, האם מגיעה לך זכות לפרטיות? זרובבלה כתבה בבלוג שלה פוסט שלא אוהבת ערבים. הבלוגרים כתבו נגדה, עשו לה ניתוח פסיכולוגי, היו שהגנו עליה. למה כל כותב בלוג צריך להיות חשוף לבקורת שלנו הבלוגרים? כאשר ynet נתנה קישורית לבלוג, הבלוגרית הורידה אותו, כי נפגעה פרטיותה. יש מקרים שמותר לחשוף IP, לדוגמא כאשר מישהו מודיע שיתאבד. האם אותה הערצה מחייבת אחריות? במקרים מסוימים, כמו המקרה של זרובבלה, כן, וגם איבוד הפרטיות. בלוגר מחויב לצבוריות, אבל היכן החיים הפרטיים שלו? מי שכותב על החיים האישיים שלו מאבד את זכותו לפרטיות, את חלקו באנונימיות ופרטיות.<BR><BR>דבורית שרגל, עתונאית, בבלוג שלה, שהיה אנונימי: velvet underground, אומרת שידעה כי יום יבוא ותאבד את האנונימיות שלה. במשך חצי שנה נכתבו כנגדה טוקבקים ארסיים שפגעו בה. הטוקבקים האנונימיים לא היו ביטוי מפגר, לא היו ביטוי מוחלש. היתה להם פגיעה מיידית, הם ידעו לכתוב ממוקד, מתוך כוונה לפגוע בה והצליחו. במעקב אחר סגנון הכתיבה הצליחה לאתר , לדעתה בוודאות את האנונימי, הכינה פוסט עם אוסף הטוקבקים והאי מיילים שקיבלה ממכפישים קנטרנים, אך העו"ד של דה מרקר אמר שלא יכולה לפרסם זאת, כי לא יכולה להוכיח בוודאות זיהוי. לכן נאלצה לשנות את הפוסט שהכינה. לעומת זאת טוקבקיסט אחר שלא הצליחה לאתר זהותו, לא היו כל סימנים מזהים בכתיבתו. פנתה ל abuse לסלקו. בטעות הם העבירו לה חומר שהיה בו את שם הטוקבקיסט. כך בטעות, נחשפה האנונימיות, ללא עברה על החוק.<BR><BR>כרמל וייסמן, חוקרת באקדמיה, לפני שנים החליטה לתבוע עיתון. "החליטו להוציא פרטים שלה ברשת החברתית - בין חברים. ציטטו פרטים שלה מתוך הרשת. הפרטיות נפגעה, שהוציאו את זה מתוך ההקשר". במשפט, עורכי הדין של העתון אמרו שלא מבינים למה היא תובעת. הם פרסמו דברים שהיו באינטרנט והחמיאו לה. הם הביאו לשופטת את הפוסט עם דברים אישיים יותר משפרסמו. היא נבוכה והסמיקה מול הקהל... ופתאום אמרה לעצמה: "אז מה אם כולם יודעים שנחשף משהו מהנשמה שלה... התחילה להרגיש ממש טוב". החוויה הזו באה להסביר מה היא חושבת על פרטיות ואנונימיות ופסיבדומניות. בציר הזה יש עוד משהו באמצע... יש הקלה שנחשף סוד ענק ששמרת. אחרי מה שהוזכר בבית המשפט מחקה חצי מהפוסטים. את מה שהקריאו במשפט לא מחקה, כי נתן לה הרגשה טובה. יש משהו מאוד ראוי בשקיפות הזו, לא מתוך כפייה מלמעלה, של המדינה. אפשר לראות את השקיפות בחיוב, כטובה, לעמוד מאחורי כל דבר שעושים. כרמל סיימה בתהייה: האם ענין האנונימיות והפרטיות לא צריך להיות מוגדר אחרת? צריך להיות מוגדר לפי חוויה סוביקטיבית של האדם. סוביקטיביות לפי מה האדם עשה בזה, איך השתמש בזה.</P> <P dir=rtl>בני ישראלי</P> <P dir=rtl>חבר הנהלה בעמותת אשנב</P> 06/03/2010 http://www.eshnav.org.il/default.asp?PageID=14&ItemID=29 <P class=MsoNormal dir=rtl style="BACKGROUND: white; MARGIN: 0cm 0cm 0pt; VERTICAL-ALIGN: top; mso-margin-top-alt: auto; mso-margin-bottom-alt: auto"><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 9pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial">החלטת ביניים שניתנה ע"י השופט ד"ר אחיקם סטולר בבית משפט השלום בתל אביב במסגרת </SPAN><B><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 9pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial; mso-ansi-font-size: 12.0pt">בש"א 174875/06</SPAN></B><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 9pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial"> בתיק עקרי </SPAN><B><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 9pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial; mso-ansi-font-size: 12.0pt">ת.א. 55315/06&nbsp; פלוני נ' בנאטב ותפוז אנשים בע"מ*</SPAN></B><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 9pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial"> קובעת כי פורטל אינטרנט לא יימחק מתובענה רק בשל כך כי אינו המעוול (גורם העוולה) בפועל.<?xml:namespace prefix = o /><o:p></o:p></SPAN></P> <P class=MsoNormal dir=rtl style="BACKGROUND: white; MARGIN: 0cm 0cm 0pt; VERTICAL-ALIGN: top; mso-margin-top-alt: auto; mso-margin-bottom-alt: auto"><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 9pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial">החלטה זו קובעת למעשה כי שאלת האחריות של פורטל האינטרנט (ספק המרחב המקוון) תידון במסגרת התיק העיקרי ואין מקום ליתן פטור גורף מאחריות בשלב המקדמי, רוצה לומר כי בית המשפט אינו פוסל הטלת אחריות על פורטל אינטרנט/מפעיל פורום בגין פגיעה בפרטיות או רשלנות אף כי עוולות אלו בוצעו ע"י גולשים במרחב המקוון.<o:p></o:p></SPAN></P> <P class=MsoNormal dir=rtl style="BACKGROUND: white; MARGIN: 0cm 0cm 0pt; VERTICAL-ALIGN: top; mso-margin-top-alt: auto; mso-margin-bottom-alt: auto"><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 9pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial">לעניות דעת הכותב החלטה זו הנה חשובה ביותר בתחום דיני האינטרנט והיא פותחת חזרה בפני נפגעי לשון הרע ו/או פגיעה בפרטיות דלת להיפרע מאת מעוולים העושים כבשלהם במרחבי הרשת תוך הסתתרות מאחורי שמות בדויים (ראה לעניין זה ביקורת במאמר "</SPAN><B><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 9pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial; mso-ansi-font-size: 12.0pt">הלכות לשון הרע באינטרנט לאור החקיקה והפסיקה בישראל</SPAN></B><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 9pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial">") וכנגד פורטלים המאפשרים ברשלנות פגיעה בפרטיות וזאת במקרים בהם נחשפים שמות גולשים או שנחשפים פרטים מביכים אודותיהם בין שפרטים אלו הנם אמיתיים ובין שפרטים אלו הנם שקריים.<o:p></o:p></SPAN></P> <P class=MsoNormal dir=rtl style="BACKGROUND: white; MARGIN: 0cm 0cm 0pt; VERTICAL-ALIGN: top; mso-margin-top-alt: auto; mso-margin-bottom-alt: auto"><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 9pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial">סיפור המעשה כפי שמשתקף בהחלטת כב' השופט ד"ר סטולר מתאר פגיעה מילולית שנעשתה באחד הפורומים של חברת תפוז אנשים כנגד התובע.<BR>כפי הנראה הגולש (הנתבע) חשף פרטים אודות התובע, הוציא את דיבתו רעה והמציא על התובע פרטים שונים ושקריים.<o:p></o:p></SPAN></P> <P class=MsoNormal dir=rtl style="BACKGROUND: white; MARGIN: 0cm 0cm 0pt; VERTICAL-ALIGN: top; mso-margin-top-alt: auto; mso-margin-bottom-alt: auto"><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 9pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial">התובע פנה להנהלת הפורום בבקשה כי תסיר את הפרסומים אודותיו או לחלופין תחסום את גישת הגולש הפוגע ואולם הנהלת הפורום בחרה להתעלם וסירבה לעשות כן בטענה כי מדובר בסכסוך בין גולשים וכי אין לה עניין בדבר.<o:p></o:p></SPAN></P> <P class=MsoNormal dir=rtl style="BACKGROUND: white; MARGIN: 0cm 0cm 0pt; VERTICAL-ALIGN: top; mso-margin-top-alt: auto; mso-margin-bottom-alt: auto"><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 9pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial">בשל האמור, הגיש התובע תובענה לבית משפט לתביעות קטנות כנגד הגולש הפוגע וכנגד חברת תפוז אנשים בע"מ שהנה מפעילת הפורום. בית משפט לתביעות קטנות העביר את התביעה למסלול רגיל (בפני בית משפט שלום) ובמעמד זה הוסרה עילת התביעה בגין לשון הרע כנגד תפוז אנשים בע"מ ונשארו העילות של רשלנות ופגיעה בפרטיות בלבד. בבית משפט השלום הגישה חברת תפוז אנשים בע"מ בקשה למחיקתה מכתב התביעה.<o:p></o:p></SPAN></P> <P class=MsoNormal dir=rtl style="BACKGROUND: white; MARGIN: 0cm 0cm 0pt; VERTICAL-ALIGN: top; mso-margin-top-alt: auto; mso-margin-bottom-alt: auto"><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 9pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial">בבקשתה למחיקה מכתב התביעה התבססה תפוז אנשים בע"מ על שני פסקי דין: </SPAN><B><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 9pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial; mso-ansi-font-size: 12.0pt">ת"א 03 / 37692 יצחק סודרי נ' ארנון שטלריד</SPAN></B><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 9pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial"> וכן </SPAN><B><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 9pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial; mso-ansi-font-size: 12.0pt">ת"א 7830/00 בורוכוב ארנון נ' פורן אלישי</SPAN></B><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 9pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial">. (שני פסקי דין אלו מוזכרים במאמר : "</SPAN><B><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 9pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial; mso-ansi-font-size: 12.0pt">הלכות לשון הרע באינטרנט לאור החקיקה והפסיקה בישראל</SPAN></B><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 9pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial">").<o:p></o:p></SPAN></P> <P class=MsoNormal dir=rtl style="BACKGROUND: white; MARGIN: 0cm 0cm 0pt; VERTICAL-ALIGN: top; mso-margin-top-alt: auto; mso-margin-bottom-alt: auto"><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 9pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial">הסיבה לדעת תפוז אנשים בגינה יש למחוק אותה מכתב התביעה נוגעת לעצם העובדה כי לא הייתה לה שליטה על החומר המועלה לאתר והיא אינה המעוולת אלא הנתבע הוא המעוול היחיד כפי שלדעת תפוז אנשים בע"מ עולה מן ההלכות שנקבעו בשני פסקי הדין המוזכרים.<o:p></o:p></SPAN></P> <P class=MsoNormal dir=rtl style="BACKGROUND: white; MARGIN: 0cm 0cm 0pt; VERTICAL-ALIGN: top; mso-margin-top-alt: auto; mso-margin-bottom-alt: auto"><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 9pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial">תפוז אנשים התעלמה בבקשת המחיקה מן העובדה כי שני פסקי דין אלו מדברים במפורש על אחריות הקמה לאתר במידה והוא מתעלם מפניות מאת הגולש הנפגע ומגלגל עיניו לשמיים. וכמצוטט ע"י כב' השופט ד"ר סטולר מפרשת בורוכוב: "</SPAN><B><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 9pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial; mso-ansi-font-size: 12.0pt">מבחינת הידיעה בפועל ? המבחן הזה הולך עד לדרגה הרחוקה ביותר. רק אם הנפגע פונה ומתריע ודורש ? קמה החובה למחוק. ואם הנפגע איננו פונה ? הספק פטור מאחריות. היוזמה צריכה להיות של הנפגע</SPAN></B><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 9pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial">"<o:p></o:p></SPAN></P> <P class=MsoNormal dir=rtl style="BACKGROUND: white; MARGIN: 0cm 0cm 0pt; VERTICAL-ALIGN: top; mso-margin-top-alt: auto; mso-margin-bottom-alt: auto"><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 9pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial">ובהמשך: "</SPAN><B><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 9pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial; mso-ansi-font-size: 12.0pt">באשר למבחן "ודאות הפגיעה" המבקשת תשא באחריותה כלפי המשיב רק אם הפרסום פוגע ואסור באופן חד-משמעי וניכר על-פניו ... אל לנו לשכוח, כי הספק איננו המפרסם ? הוא לא מקור הידיעה ? ואין לו גם זיקה ישירה ויכולות בדיקה מקיפות של אמיתות הידיעה או של היותה מוגנת בגדר החוק. לכן, אין זה ראוי להטיל על הספק תפקיד של צנזור או שופט, אלא במקרים קיצוניים של פגיעה&nbsp; משמעותית וחד-משמעית ובלתי-מוצדקת על פני הדברים</SPAN></B><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 9pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial">".<o:p></o:p></SPAN></P> <P class=MsoNormal dir=rtl style="BACKGROUND: white; MARGIN: 0cm 0cm 0pt; VERTICAL-ALIGN: top; mso-margin-top-alt: auto; mso-margin-bottom-alt: auto"><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 9pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial">בסיכום החלטתו אומר כב' השופט ד"ר סטולר:<o:p></o:p></SPAN></P> <P class=MsoNormal dir=rtl style="BACKGROUND: white; MARGIN: 0cm 0cm 0pt; VERTICAL-ALIGN: top; mso-margin-top-alt: auto; mso-margin-bottom-alt: auto"><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 9pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial">"</SPAN><B><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 9pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial; mso-ansi-font-size: 12.0pt">אם נציג/ת המבקשת היה שועה לבקשותיו של המשיב, יכול להיות שלא היה נגרם לאחרון כל נזק. אולם, משלא פעלו בנדון, ופרטיו האישיים של המשיב פורסמו ברחבי הרשת חובקי העולם, פרטים אישיים שאותם ניסה לשמור תחת כינויו, לצד האשמות חסרות שחר (לטענת המשיב) ופוגעניות מצד הנתבע 1, אין ספק כי המבקשת לא מילאה אחר חובתה המינימאלית ביותר והיא הגנה על חופש הביטוי בכלל ועל משתתפי שיח מקוון "בשטחה" בפרט. הנתבעת, בתור זו אשר במהותה מקדמת חופש הביטוי, למעשה חטאה למטרתה זו במחדלה, בכך שלא סברה כי דברים קשים הוטחו בפני המשיב, אלא זוטות. בעצם עובדה זו מתקיים תנאי וודאות הפגיעה</SPAN></B><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 9pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial">".&nbsp; <o:p></o:p></SPAN></P> <P class=MsoNormal dir=rtl style="BACKGROUND: white; MARGIN: 0cm 0cm 0pt; VERTICAL-ALIGN: top; mso-margin-top-alt: auto; mso-margin-bottom-alt: auto"><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 9pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial">כב' השופט ד"ר סטולר מאמץ בהחלטתו את המבחן המשולש כפי שהשתרש בפס"ד בורוכוב לפיו אחריות לפורטל/ אתר/ ספק/ מפעיל פורום אינטרנט תקום במקרים הבאים:<o:p></o:p></SPAN></P> <P class=MsoNormal dir=rtl style="BACKGROUND: white; MARGIN: 0cm 0cm 0pt; VERTICAL-ALIGN: top; mso-margin-top-alt: auto; mso-margin-bottom-alt: auto"><B><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 9pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial; mso-ansi-font-size: 12.0pt">1.&nbsp;כאשר הצד הנפגע מתלונן על כך בפני הספק ודורש במפורש את הסרת הפרסום הפוגע.</SPAN></B><B><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 9pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial"><BR></SPAN></B><B><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 9pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial; mso-ansi-font-size: 12.0pt">2.&nbsp;כאשור הפרסום אכן פוגע ואסור (מבחן אובייקטיבי).</SPAN></B><B><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 9pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial"><BR></SPAN></B><B><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 9pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial; mso-ansi-font-size: 12.0pt">3.&nbsp;כאשר יש לספק יכולת למנוע את הפרסום באופן סביר והוא אינו עושה כן.</SPAN></B><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 9pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial"><o:p></o:p></SPAN></P> <P class=MsoNormal dir=rtl style="BACKGROUND: white; MARGIN: 0cm 0cm 0pt; VERTICAL-ALIGN: top; mso-margin-top-alt: auto; mso-margin-bottom-alt: auto"><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 9pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial">כאמור מבחן זה הנו משולש ומצטבר ובסופו נדרש בית המשפט לקבל החלטה באם קמה אחריות לפורטל או שהנו פטור מאחריות.<BR>במקרה דנן, סבר בית המשפט כי בשלב מקדמי זה של הדיון אין מקום לפטור את תפוז אנשים מאחריות גורפת וכי שאלה זו תידון בשלב הדיון העיקרי.<BR>&nbsp;<BR>בבש"א נוספת שנדונה לאחרונה במסגרת תיק עיקרי </SPAN><B><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 9pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial; mso-ansi-font-size: 12.0pt">א 47813/06 חסיד עדנה ואח' נגד וואלה תקשורת בע"מ </SPAN></B><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 9pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial">(בש"א 174444/06)* שעניינה בקשת מחיקה של וואלה תקשורת בע"מ מכתב תביעה שעניינו פגיעה בפרטיות, מוסיפה כב' השופטת מארק הורנצ'יק תנאי נוסף ומעניין למתן פטור מאחריות לספק השירות בשלב המקדמי והוא הנחת תשתית ראייתית מספקת בפני בית המשפט לפיה הטענות המועלות ע"י ספק השירות (מפעיל אינטרנט, פורטל, אתר, מנהל פורום) אכן עומדות במבחן המציאות.<o:p></o:p></SPAN></P> <P class=MsoNormal dir=rtl style="BACKGROUND: white; MARGIN: 0cm 0cm 0pt; VERTICAL-ALIGN: top; mso-margin-top-alt: auto; mso-margin-bottom-alt: auto"><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 9pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial">וכדברי השופטת:<BR>"</SPAN><B><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 9pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial; mso-ansi-font-size: 12.0pt">בטרם יכריע בית המשפט בשאלת חבותה של המבקשת ואחריותה או העדר אחריותה לפרסום מידע שפרסם גולש באינטרנט, יש צורך בהנחת התשתית העובדתית המהווה בסיס לבקשה שאיננה נתמכת בתצהיר.</SPAN></B><B><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 9pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial"><BR></SPAN></B><B><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 9pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial; mso-ansi-font-size: 12.0pt">כך למשל, יהיה על המבקשת להוכיח כי היא ספק אינטרנט, המספקת למשתמשים בה שירותים מקוונים; כי היא מאפשרת להגיב לידיעות, למאמרים ולתכנים (תגובות "טוקבקים") ומנהלת פורומים לתקשורת בין הגולשים.</SPAN></B><B><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 9pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial"><BR></SPAN></B><B><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 9pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial; mso-ansi-font-size: 12.0pt">&nbsp;כן יהא על המבקשת להוכיח כי פורום "הורות שווה"</SPAN></B><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 9pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial"> (הפורום בו התפרסמו פרטי התובע-הערת מחבר) </SPAN><B><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 9pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial; mso-ansi-font-size: 12.0pt">הינו כטענתה מעין קבוצת דיון מכוונת, המתנהלת באתר אינטרנט אשר מתקיימות בו קבוצות דיון בנושאים כללים או מוגדרים, כאשר כל גולש רשאי לכתוב הודעה בפורום באופן שמתאפשרים חילופי דעות ודיונים בין הגולשים, וכיצד היא או מנהל הפורום מטעמה, נוהגים בקשר עם ביצוע "סינון" של התכנים המועלים בפורומים, המתנהלים על ידה, והאם מתקיים בנסיבות העניין שבפנינו המבחן המשולש והמצטבר, אשר הציע כב' השופט רמי עמיר בפסק הדין בפרשת בורוכוב נ' פורן"</SPAN></B><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 9pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial"> (בבקשה זו הסתמכה וואלה תקשורת גם כן על פסקי דין "בורוכוב" ו"סודרי" המוזכרים לעיל ).<BR>כב' השופטת למעשה אומרת דבר מעניין ביותר והוא שבית המשפט לא יקבל באופן גורף בקשות מחיקה מאת ספקי אינטרנט הנתמכות על טענות כאלו ואחרות עד שלא יוכח קודם לכל כי טענות אלו יש בהן ממש וזאת באמצעות הוכחת שיטת העבודה של הספק בתצהיר ובהנחת תשתית עובדתית וראייתית כאמור.<o:p></o:p></SPAN></P> <P class=MsoNormal dir=rtl style="BACKGROUND: white; MARGIN: 0cm 0cm 0pt; VERTICAL-ALIGN: top; mso-margin-top-alt: auto; mso-margin-bottom-alt: auto"><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 9pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial"><BR>&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;רן פרנקל , עו"ד<o:p></o:p></SPAN></P> 06/03/2010 http://www.eshnav.org.il/default.asp?PageID=14&ItemID=30 <P dir=rtl>לאחרונה פורסמו נתונים סטטיסטיים המצביעים על גידול משמעותי של כ-25% בתי אב בישראל בהם ניתן למצוא חיבור מהיר לאינטרנט. נתונים אלה מלמדים כי, נכון לתחילת שנת 2006, כ-1.2 מיליון בתי אב וכ-65% ממשקי הבית בישראל כבר מחוברים לאינטרנט מהיר. מספרים אלה מלמדים כי התמריצים לשימוש באינטרנט, בין אם מדובר על משתמש ובין אם על ספק שרותים, גדלים מיום ליום. ברור גם כי הישראלים הפכו את השימוש באינטרנט לחלק בלתי נפרד מחייהם, כמעט כמו השימוש בטלפון הסלולרי. לעובדה זו השפעה מהותית על כמות, איכות ונגישות המידע הישראלי הנמצא באינטרנט, אך לא רק. השפעה נוספת ניתן למצוא באבולוציית המשפט הקיים והולדתו של תחום משפטי חדש הידוע גם בכינוי דיני רשת.<BR><BR>בתחילת הדרך, ראו בעולם הקיברנטי את המערב הפרוע של פעם, בו הכל אפשרי ומותר והתגובות לא איחרו לבוא. משני צידי המתרס, עמדו אלה שהטיפו נגד השימוש באינטרנט כיציר כפיו של השטן אל מול אלה שסברו כי האינטרנט פתח בפני האנושות עידן חדש, עידן המידע. כיום, אין ספק כי העולם הקיברנטי ימשיך להתקיים והדרך להסדרת ההתנהלות בו, נמצאת במערכות נורמטיביות המעוגנות, חלקן בדין הקיים, חלקן בדין שנוצר ומותאם לטכנולוגיה ולשימוש בה וחלקן בהסדרה עצמית. כמעט בכל יום ניתן למצוא דוגמה נוספת להתפתחות הנורמטיבית באינטרנט, עיקרה מחו"ל אך בשנים האחרונות גם מישראל.<BR>לא מעט סוגיות משפטיות עלו על המדוכה ונבחנו בעיני בתי המשפט, המחוקק וגופים שונים המעורבים בצורה זו או אחרת בפעילות באינטרנט, כאשר מידי פעם, התברר כי מדובר בסוגיה שלא הייתה קיימת בעבר. <BR><BR>למרות שכל הסוגיות חשובות, כל אחת לגופה, ניתן לראות כי במספר מצומצם של תחומים, כגון: זכויות יוצרים, הגנת הפרטיות ולשון הרע, זכו אלה להתפתחות מואצת יותר, לאור מספר המקרים שהגיעו למפתנו של בית המשפט. <BR>תחום לשון הרע והוצאת הדיבה באינטרנט, הינו אחד מן התחומים הבולטים במיוחד מתוך הליכי התביעה שננקטו בעשור האחרון. לא אחת השפיעו פסקי דין אלה גם על תחומים אחרים, כגון: פרטיות, אנונימיות, סמכות שיפוט, אחריות ספקי שירותים באינטרנט ועוד. בסקירה קצרה של חלק מפסקי דין אלה ניתן להציג בקליפת אגוז את התפתחות דיני הרשת עד ליום זה וזאת מבלי להתייחס להצעות החוק אשר ממתינות לאישור הכנסת, נכון למועד כתיבת מאמר זה. אמנםפסקי דין שאינם מבית המשפט העליון אין בהם כדי לחייב ערכאות אחרות, אך אין כל ספק כי יש בהם כדי לתרום באופן משמעותי לחיזוק נורמות ההתנהגות באינטרנט. <BR><BR>לשון הרע <BR><BR>על לשון הרע באינטרנט חלים הכללים הנורמטיביים הקיימים בעולם הפיזי כפי שאלה מפורטים בחוק איסור לשון הרע התשכ"ה-1965 ובפסיקה. לכן, בעת שבית המשפט מגיע למסקנה כי התבצעה עוולת לשון הרע, גם אם זו מצאה את ביטויה באמצעות האינטרנט, בית המשפט לא יהסס להטיל על הנתבעים, לפצות את התובעים ולפעמים בסכומים גבוהים ביותר. לדוגמה, בת.א. 12752/01 ד"ר אופיר מרקו נ' הולינגר רונית, בית משפט השלום בחיפה קיבל תביעתו של וטרינר, כי פרסום הנתבעת באינטרנט החולק על רגישותו של הוטרינר למצוקת בעלי חיים, מהווה הוצאת לשון הרע. בית המשפט מצא כי הנתבעת חצתה את הגבול שבין חופש הביטוי לבין לשון הרע אך פסק פיצוי מופחת בסך 30,000 ? לאור התנצלות הנתבעת. <BR>במקרה אחר, השופטת רות רונן עוד בתקופת היותה שופטת בית משפט השלום בתל אביב מצאה בת.א. 33613/03 יואב יצחק נ' משה הלוי, כי פובליציסט ידוע באינטרנט, הידוע בכינוי הלמו, יפצה עיתונאי ידוע מן העולם הפיזי, יואב יצחק, בגין עוולת לשון הרע כאשר הראשון נטל את תמונתה של שופטת בית המשפט העליון, דורית בייניש, עליה נכתב באתרו של התובע "הזנה חוזרת", ערך אותה באופן שיהא כתוב "הזונה חוזרת" ויחס את התמונה הערוכה והכיתוב, לתובע. גם במקרה זה בית המשפט פסק פיצוי מופחת לאור התנהלותו של התובע והעובדה שהנתבע התנצל והסיר את הפרסום המעוול לאחר דרישת התובע. בת.א. 9623/03 יעקב שרביט נ' נטוויז'ן בע"מ פסק בית המשפט השלום בירושלים במסגרת פשרה, פיצויים בסך של 10,000 ?, לכל אחד משני מתנחלים אשר תמונתם פורסמה בסמוך לכתבה העוסקת בפעילות עבריינית של מתנחלים, <BR>כאשר לא היה כל קשר בין התובעים לתוכן הכתבה. בית המשפט השלום בפתח תקווה בת.א. 6161/01 נעמי רייכמן נ' רמי יצהר ואח', חייב את הנתבע, עורך של אתר אינטרנט, לפצות את התובעת בסך של- 40,000 ?, בגין פרסום לשון הרע כנגד התובעת באתרו של הנתבע, ולקינוח בת.א. 208539/02 אחרק אורלי ואח' נגד עומרי עמוס, מנהל אתר אינטרנט שפרסם כתבות פוגעות ולא הסיר פרסומים פוגעים אשר נכתבו בידי צדדים שלישיים, חויב בתשלום בסך 70,000 ? על-ידי בית משפט השלום בתל-אביב.<BR>גם במקרים בהם התבצע פרסום לשון הרע באמצעות טכנולוגיות או שרותים שונים העושים שימוש בתשתית הטכנולוגית של האינטרנט, הנתבע זכאי לנקוט בהליכי תביעה ולפעמים אף לקבלת פיצוי גבוה. לדוגמה, הוצאת לשון הרע באמצעות הדואר האלקטרוני. בת.א. 27839/00 רוזנטל יעקב ואח' נ' טיקוצקי ישראל נמצאו מפרסמי מכתב באמצעות דואר האלקטרוני כאחראים לפרסום לשון הרע. בית משפט השלום בתל אביב, פסק כי על המפרסמים לפצות את הנפגעים בפיצוי כולל של 120,000 ?.<BR>להליכים המשפטיים במסגרת תביעות לשון הרע באינטרנט, השפעה עקיפה על סוגיות שונות בתחום דיני רשת. במאמר זה, נתמקד בקצרה בהשפעות הליכים אלה על שלוש סוגיות מרכזיות: סמכות שיפוט, אנונימיות ואחריות ספק שירותים באינטרנט.<BR><BR>אנונימיות <BR><BR>בבש"א 127120/02 (ת"א 162928/02) נירית ירון ואח' נ' וואלה תקשורת ואח' התובעים, יוצרי הפרסומת תפוזינה, ביקשו כי שמה של כתבת אנונימית, אשר פרסמה באתר וואלה פרסום הנטען כמשמיץ את התובעים, ייחשף. חרף בקשת וואלה להטיל עליה את האחריות לפרסום, בית המשפט בתל-אביב קבע כי תביעת לשון הרע נושאת בחובה אחריות אישית ועל וואלה לחשוף את שמה של כותבת הכתבה. במקרה אחר, בבית המשפט המחוזי בירושלים הפ' 3260/04 ישראל אקרמן נ' היידפארק, מרכז הפורמים הישראלי ואח', הוגשה בקשה לחשוף את שמו של גולש אינטרנט אשר נטען כנגדו כי השמיץ את התובע בקבוצת דיון באינטרנט. ספק שרות הפורומים הפנה את תשומת ליבו של בית המשפט להליך פלוני אלמוני (John Doe Legal Process) המקובל בארה"ב במקרים כגון אלה והציע ליישמו בישראל. <BR>זו הייתה הפעם הראשונה, למיטב ידיעת מחבר מאמר זה, בה הסכים בית המשפט לנקוט בהליך, מסוג הליך פלוני אלמוני, לפיו ספק השירותים יפנה לגולש, בלא לגלות את פרטיו, על מנת לקבל את תגובתו. כך, בהתאם להחלטתו של השופט בועז אוקון, לגולש האלמוני ניתנה אפשרות ליתן את תגובתו לבקשה לחשוף את פרטיו וזאת לפני מתן החלטה בבקשה לחשוף את זהותו. התוצאה, עו"ד מטעם המפרסם האלמוני התייצב בבית המשפט ולמיטב ידיעת מחבר מאמר זה, התביעה נמחקה בהסכמה וזאת מבלי שנחשפו פרטי המפרסם. <BR>עוד בירושלים, בית משפט השלום בבש"א 499/05 פלונית נ' בזק ואח', המבקשות פתחו בהליכים לשם קבלת צו המורה לספקיות האינטרנט, לחשוף את זהותם מפרסמים אנונימיים אשר נטען לגביהם כי הפיצו לשון הרע בתגובות שפרסמו בעקבות כתבה באתר אינטרנט. בית המשפט הגיע למסקנה כי במקרה זה יש לתת משקל גבוה לחופש הביטוי באינטרנט, ורק במקרים חריגים תגבר הזכות לשם טוב מטעמים של הגנת הציבור או שלום הציבור והשתמש כדוגמה למקרים חריגים - מקרים בהם מעשי המפרסם עולים כדי מעשה פלילי. <BR>במקרה זה, בית המשפט מצא כי כנראה שהפרסומים מהווים לשון הרע, וקיים חשש ממשי לקיום עוולת לשון הרע. כמו כן, בית המשפט מצא כי המפרסמים האנונימיים ניצלו באופן ציני וזדוני את במת האנונימיות וניצלו לרעה באופן חמור ובוטה את חופש הביטוי בכדי לפגוע ומשכך אין להתיר למפרסמים אלה ליהנות מן הזכות לפרטיות ולחופש הביטוי ולכן ניתן צו המורה לספקיות השירותים לחשוף את פרטי המפרסמים.<BR><BR>סמכות שיפוט <BR><BR>כאשר תובע רוצה לנקוט בהליכי תביעה בגין עילה מסוימת, עליו לפתוח בהליכים בבית משפט המוסמך לכך, הן מבחינה מהותית והן מבחינת מקום השיפוט. מקור סמכותו של בית משפט לשבת ולדון בתובענה, נמצאת בחוק ועל התובע לוודא כי אכן פתח בהליכים בבית המשפט הנכון שכן תובענתו עלולה להימחק מהיעדר סמכות מקומית או עניינית. הואיל והמרחב הקיברנטי חסר גבולות ממשים, במספר לא מבוטל של מקרים, העלו הנתבעים את טענת היעדר סמכות השיפוט המקומית. אחד מן התיקים הראשונים בגין לשון הרע אשר נמחקו לאור היעדר סמכות שיפוט מקומית, היה בבית משפט השלום בירושלים בק"פ 117/00 סטיב רמבם נ' מרדכי מארק לוי. במקרה זה פרסום לשון הרע היה באמצעות האינטרנט, אך בחו"ל, למרות שניתן היה לצפות בפרסום גם בישראל. בהחלטתו הראשונה, מחק בית המשפט על הסף קובלנה פלילית אשר הוגשה כנגד הנאשמים בגין הוצאת לשון הרע. מן הטעם שהנאשמים אינם אזרחים או תושבים של ישראל ולכן אין תחולה לדיני העונשין בישראל על פרסום לשון הרע . <BR>הקובל ערער ובסופו של דבר נמחק הערעור בהסכמה והתיק הוחזר לבית משפט השלום. לאור הרחבת הטיעונים והראיות בסיבוב השני, השופט שמעון פיינברג חזר על החלטתו הראשונה, אך הפעם הכיר בסמכות השיפוט של בית המשפט הישראלי לגבי אחד מן הנאשמים, לאחר שהוכח כי הוא אזרח ישראלי המתגורר בארה"ב. בתביעה בגין הוצאת לשון הרע שפורסמה בישראל, בבש"א 000884/02 בת.א. 566/02 גיל לנדאו נ' בני חסון, בית משפט השלום בקריית גת החליט כי יש לו את הסמכות לדון במקרה של פרסום לשון הרע באינטרנט מכוח תקנה 3(א)(5) לתקנות סדר הדין האזרחי לאור סמכותו של בית המשפט לדון במקרה בו מקום המעשה או המחדל, הוצאת לשון הרע בגללה ננקטו הליכי התביעה, נמצא בתחום סמכותו הטריטוריאלית. יש לציין כי גישה זו אומצה בפסקי דין אחרים בגין ביצוע עוולות אחרות באינטרנט. <BR>יחד עם זאת,בתביעה בגין הוצאת לשון הרע באינטרנט ובדוא"ל, אשר נפתחה בבית משפט השלום בחיפה תוך הסתמכות על אותה תקנה 3(א)(5) לתקנות סדר הדין האזרחי המקנה סמכות מקומית לפי מקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים, בבשא 012639/05 גיא דביר נ' קיי.אס.פי בע"מ, בית המשפט סבר אחרת. לטענת התובעת המעשה שבשלו תובעים נעשה, בין היתר, בחיפה, כיוון שפרסום המבוצע באינטרנט ניתן לצפייה מכל מקום בארץ. הנתבע, שמקום מגוריו בתל-אביב, הגיש בקשה למחיקת התובענה על הסף, בין היתר, מהנימוק של העדר סמכות מקומית. <BR>השופטת למלשטריך-לטר השתכנעה מטענת המבקש כי תקנה 3(א1) לתקנות סדר הדין האזרחי גוברת על האפשרויות השונות במסגרת תקנה 3(א). במילים אחרות, כאשר התובע בעל מספר סניפים אשר אחד מסניפיו במקום מושבו של הנתבע, חובה עליו להפעיל את זכויותיו הדיוניות במקום מושבו של הנתבע על מנת למזער את הפגיעה בנתבע. בית המשפט השתכנע מנימוק זה והעביר את התביעה לבית משפט השלום בתל-אביב.<BR><BR><BR>אחריות ספקי שירותים באינטרנט <BR><BR><BR>פרסום פוגעני על ידי גולש באינטרנט מתבצע בדרך כלל באמצעות צד שלישי, זה אשר מפעיל את הטכנולוגיה או השירות באמצעותם הפרסום מגיע לקוראיו. צד שלישי זה ידוע כספק שירותים באינטרנט והוא בדרך כלל גם נמצא בתווך בין הפוגע לנפגע. השתתפותו של ספק השירותים בפעילות המעוולת, העקיפה אמנם, עלולה להטיל על כתפיו אחריות לעוולת לשון הרע.לדוגמה, מתן האפשרות לפלוני לפרסם הודעה מכפישה בפורום המופעל על-ידי ספק השירותים, יש בה כדי להקים עילת תביעה גם נגד הספק. <BR>בעיקרון, חוק איסור לשון הרע בהתייחסו לצד שלישי שאינו המפרסם, מתקשר למעמדו של הצד השלישי לדבר הפרסום כעורך אמצעי התקשורת באמצעותו התפרסם הפרסום הפוגעני. החוק מכיר בשלושה סוגי אמצעי תקשורת: טלוויזיה, רדיו ועיתונות ועל כן, בגישה הליטראלית, החוק אינו חל על ספק שירותים הפועל כעורך באינטרנט.<BR>למרות זאת, בקפ 000145/00 שאול ויסמן נ' חגי גולן ואח', ניתן לראות כי בית המשפט נקט בגישה התכליתית. השופטת דורית רייך שפירא מבית משפט השלום בתל-אביב, החליטה להרחיב את הגדרת "אמצעי תקשורת" גם על האינטרנט וזאת מטעמי תכלית מטרת החוק. למרות החלטה זו, בהחלטות אחרות, פרשנות הגדרת "אמצעי תקשורת" דווקא פורשה באופן מצומצם וליטראלי.המקרה הראשון בו התייחסה דמות שיפוטית בכירה לסוגייה זו, היה בתב"מ 16/2001 ש"ס נ' פינס, כאשר שופט בית המשפט העליון, מישאל חשין, בהיותו יושב ראש של ועדת הבחירות לכנסת, מצא כי האינטרנט אינו טלוויזיה, רדיו או עיתונות ועל המחוקק מוטלת המלאכה למצוא את הדרך הראויה להכניס את האינטרנט כחלק מהגדרת אמצעי תקשורת. במאמר מוסגר יצוין כי ממש לאחרונה ניתנה החלטה דומה בתב"כ 3/17 אמיר לירן נגד רוטר נט על-ידי השופטת דורית ביניש במסגרת היותה יושבת ראש ועדת הבחירות לכנסת. <BR>ככל שנוגע להחלטות בתי המשפט, שגם מקורן בעילת לשון הרע להזכירכם, ניתן למצוא שני פסקי דין מרכזיים העוסקים בסוגיה זו. פסק הדין הראשון ניתן על-ידי השופט רמי אמיר, מבית משפט השלום בכפר-סבא, אשר קבע בת.א. 7830/00 בורכוב ארנון נ' פורן אלישי, כי פרסום בפורום באינטרנט אינו מהווה פרסום באמצעי תקשורת כמשמעו בחוק איסור לשון הרע ומשכך אין להטיל אחריות על עורך הפורום ו/או על האחראי על הפורום מכוח היותו "עורך" לכאורה. השופט אמיר התייחס למסקנות השופטת רייך שפירא בפרשת ויסמן, וקבע כי למרות שניתן לקבל את העובדה כי במקרה ספציפי זה הייתה מקביליות מסוימת בין העיתון המקוון למודפס, עדיין אין אתר אינטרנט יכול להיכנס להגדרה של אמצעי תקשורת. <BR>השופט אמיר התקדם צעד נוסף ופיתח מבחן משולש ומצטבר באשר לאפשרות להטלת אחריות על ספק האינטרנט מכוח דיני הנזיקין הכלליים. מבחן זה קבע כי בכדי להטיל אחריות על הספק, על התובעים להוכיח כי הייתה: ידיעה בפועל - רק אם הנפגע פונה ומתריע ודורש, קמה החובה למחוק ובמידה והנפגע איננו פונה ? הספק פטור מאחריות; ודאות הפגיעה -הספק יהיה אחראי רק אם הפרסום פוגע ואסור באופן חד משמעי וניכר על פניו, כאשר יש לזכור כי הספק איננו המפרסם או מקור הידיעה ולכן אין לספק זיקה ישירה ויכולת בדיקה מקיפה של אמיתות הידיעה או של היותה מוגנת בחוק; יכולת המניעה - הספק יהיה אחראי רק עד כמה שיוכל, במאמץ סביר, למנוע את הפגיעה בנפגע.<BR>פסק הדין נוסף וחשוב מאוד בסוגיה זו ניתן בת.א. 37692/03 איציק סודרי ואח' נגד ארנון שטלריד על-ידי השופטת רות רונן ממש לפני שמונתה כשופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב. במקרה זה דובר בתביעה כנגד מנהל אתר היידפארק שבו פורסמו פרסומים פוגעניים נגד בני משפחתו של הרב עובדיה יוסף. התובעים ביקשו לייחס את האחריות לפרסומים למנהל האתר. בית המשפט קבע כי הספק, מפעיל הפורום במקרה זה, אינו אחראי לפרסום שמקורו במשתמש וכן כי הקמת אתר ותחזוקתו אינה הופכת את הספק למפרסם הפרסומים. בית המשפט הוסיף וקבע כי חיוב בעל האתר בסינון התכנים יפגע בחופש הביטוי.<BR>מסקירה קצרה זו, אשר התמקדה באופן חלקי ורק בהליכים משפטיים הנוגעים להוצאת לשון הרע ניכרת השפעתם על התפתחות דיני הרשת בישראל. ברור כי הריבוי בכמות המשתמשים באינטרנט הישראלי מגבירה את הצורך במערכת נורמטיבית מסודרת ודוקטרינות משפטיות ברורות. כללים אלה מתגבשים אט אט, אולי אפילו לאט מידי, וכולנו תקווה כי בקרוב תכנס לתוקפה חקיקה ייעודית אשר תפוגג במקצת את הערפל ואי הבהירות המלווה תחום חדש זה.</P> 06/03/2010 http://www.eshnav.org.il/default.asp?PageID=14&ItemID=31 <SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; COLOR: black; FONT-SIZE: 9pt" lang=HE> <P dir=rtl>אחריות ספק שירותים באינטרנט לפעולות ומחדלים שאינם נובעים באופן ישיר ממעשיו ו/או מי מטעמו הינה אחת מן הסוגיות השכיחות ביותר עוד משחר הולדת ה-World Wide Web. בתחילה סוגיה זו עלתה על המדוכה במקרים הקשורים לפעילותן של ספקיות גישה לאינטרנט (Internet Service Provider - ISP) אולם, כיום ניתן למצוא מקרים רבים המתייחסים להטלת האחריות בגין עוולות ועבירות שונות על כתפי ספקי שרות נוספים באינטרנט: כגון בעלי/מנהלי ומפעילי פורטלים, מנועי חיפוש, אתרים אינטראקטיבים, פורומים, חדרי שיחות וכיוב.<BR><BR>הרחבת האחריות הינה פועל יוצא מריבוי הפגיעות שנגרמות במגוון רב של תחומים באינטרנט, כאשר הנפגעים, מצידם, עומדים על רגליהם האחוריות ודורשים כי למרות שמדובר באינטרנט, אין לאפשר לעושים שימוש ציני בטכנולוגיה להסיר כל עול ולפעול באופן בלתי נורמטיבי בעליל כאילו והם נמצאים במערב הפרוע. כך, הנפגעים בדרך כלל דורשים כי הגורם שאחראי באופן ישיר לפגיעה יועמד לדין וכן אלה אשר לכאורה סייעו לפגיעה, קרי, ספקי השירותים באינטרנט.<BR><BR>סיבה נוספת לניסיון בהעברת האחריות לכתפי ספקי השירותים נשענת על הרציונל בהשרשת גורמי פיקוח ואכיפה בצמתים שונים באינטרנט אשר יפעלו בלית ברירה ומתוך כפייה. לדידי, כפי שכבר כתבתי בעבר (ראו סדרת מאמרים בנוגע לאחריות ספקי שירותים באינטרנט באתר www.netlaw.co.il) הניסיון להפוך ספק שירותים למעין שופט למחצה ושוטר למחצה רחוקה מלספק פתרון יעיל ומהווה בפועל פגיעה חמורה בהתקדמות והתפתחות האינטרנט.<BR><BR>בכדי לסבר את האוזן, האחריות המוטלת על ספק שירותים באינטרנט יכולה לנבוע ממספר רב של גורמים המתבססים על עוולות, הפרות ועבירות ידועות מעולם המשפט, כגון: פרסום לשון הרע, פגיעה בפרטיות, פגיעה בקניין רוחני, פגיעה בקניין ממשי, גניבה, פריצה ועוד. בעשור האחרון ניתן היה לראות כי ספקי שירותים באינטרנט סביב העולם עמדו בפני וריאציות משפטיות שונות בגין עוולות ועבירות הנובעות באופן ישיר מפועלם, מפועלו של מי מטעמם או מן המשתמשים בשרותיהם.<BR><BR>בעיקרון, המצב די פשוט במקרים בהם מתברר כי הספק או מי מטעמו פעלו שלא כדין, האחריות תונח על כתפיו של הספק. אולם, אין זה כך כאשר הפעילות המעוולת או העבריינית מתבצעת על-ידי המשתמש בשרותי הספק כמתווך מידע. במילים אחרות, כאשר הגולש פועל שלא כדין באמצעות השרות שניתן על-ידי הספק באינטרנט. <BR><BR>רבים גורסים כי הטלת האחריות באופן אבסולוטי על מתווכי המידע יוביל למספר תוצאות שליליות ובניהן פגיעה אנושה בביזור האינטרנט, יחזיר את השליטה ברשת למספר מוקדים מצומצם ועוד. אחת ההשפעות המידיות שניתן יהיה לראות מהטלת אחריות על ספק השירותים באינטרנט, תתבטא באפקט הצינון (Chilling Effect).לאור ההשלכות הכלכליות מחד והמטלה הבלתי אפשרית של צנזור מראש מאידך, עלולות אותן `במות קטנות` שנועדו לשיח הציבורי לגווע, תוצאה הרת גורל לקהילה המתבססת על עקרונות הדמוקרטיה.<BR><BR>יתרה מכך, לאור היות האינטרנט חוצה גבולות ורשתה המכסה יותר ויותר את הגלובוס, לא ניתן להתעלם מן המגמה הבינלאומית שהתפתחה בנוגע לאחריות ספקי שירותים באינטרנט. הרי לפעילות שמקורה בישראל השפעה פוטנציאלית בכל רחבי העולם וההפך. החלטה להטיל אחריות על ספקי שירותים באינטרנט הישראלי, תגרום בסבירות גבוהה לצינון האינטרנט הישראלי דווקא. עובדה שלא תמנע מאלה המעוניינים לפרסם את דברם למצוא כר נוח מחוץ למדינת ישראל אצל כל אותן מדינות אשר הגיעו למסקנה כי יש לטפח את חופש הביטוי באמצעות האינטרנט.<BR><BR>וכך ביום 01.08.2005, פורסם פסק דינה של השופטת רות רונן בת.א. 037692/03 (שלום ת``א) יצחק סודרי ואח` נ` ארנון שטלריד (http://www.netlaw.co.il/it.asp?ItemID=1470) אשר הוסיף עוד נדבך משפטי לתרבות האינטרנט המתפתחת בישראל. במקור התביעה הוגשה נגד שלושה נתבעים, Hydepark.co.il, חברת אינטרדאז וארנון שטלריד. במסגרת ההליכים, נמחקו שני הנתבעים הראשונים לאחר שהתברר לתובעים כי לא ניתן לתבוע שם מתחם (Domain Name)שאינו מהווה ישות משפטית וכן כי אין כל קשר בין החברה לבין האתר. כך נותר נתבע אחד, ארנון שטלריד, מקים ומפעיל אתר היידפארק. <BR><BR>הנסיבות שגרמו להגשת התביעה נבעו ממספר הודעות טקסט מעוולות לכאורה על-ידי צדדים שלישיים בעיקרן בפורום חדרי חרדים, אחד מאלפי הפורומים באתר, שנוהלו גם הם על-ידי צדדים שלישים. כאשר התברר לתובעים על פרסומים אלה, ביקשו אלה להסיר את הפרסומים לאלתר. במקום לפנות לאותם צדדים שלישיים האחראים ואמונים על הסדר בפורום ולבקש את הסרת הפרסומים, פנו התובעים לנתבע במישרין ודרשו את הסרת הפרסומים. מייד עם פניית התובעים, הוסרו הפרסומים לאלתר ואף הנתבע ובא-כוחו התחייבו, באופן אישי, בפני התובעים לפעול להסרת פרסומים נוספים בהתאם לנורמות המקובלות בישראל, וזאת בהתאם לכל פנייה נוספת של מי מהתובעים לנתבע. כפי שהתברר בדיעבד, לאחר הסרת הפרסומים על-ידי הנתבע בגין פניית התובעים, נוספו עוד מספר פרסומים שנגעו לתובעים ואלה לא פנו כלל אל הנתבע ו/או בא-כוחו בבקשה להסרת הפרסומים.<BR><BR>למרות ההתחייבות להסרת פרסומים נוספים ולמרות המגמה הבינלאומית בנוגע לאחריות ספקי שירותים באינטרנט בכלל ובישראל בפרט, החליטו התובעים לנקוט בהליכי תביעה נגד הנתבע. בדיעבד גם התברר כי התובעים לא היו מוכנים בשום פנים ואופן לתבוע את המפרסמים והעדיפו לנהל את ההליכים דווקא נגד הנתבע. <BR><BR>במסגרת כתב התביעה, התובעים טענו כי יש לחייב את הנתבע כמי שפרסם בעצמו את לשון הרע וכי יש לחייבו כמי שאחראי לפרסום מכוח ס` 11 לחוק איסור לשון הרע. התובעים הוסיפו וטענו כי יש לחייב את הנתבע מכוח עוולת הרשלנות בכך שהתרשל במניעת הפרסומים בפורום. עוד טענו התובעים כי יש לחייב את הנתבע מכוח חוק הגנת הפרטיות.<BR><BR>במסגרת קו הגנתו, לא התעלם הנתבע מכך שטוב שם טוב משמן טוב ומן המצוקה של התובעים אשר נפגעו מפרסומים של דברי הבל, כזב ונאצה לכאורה בגינם. יחד עם זאת, הנתבע כפר בטענה כי הוא מקור הפרסומים ודחה את הטענה כאילו והוא התרשל בכך שלא מנע פרסומים נוספים נגד התובעים.<BR><BR>הנתבע הציג בפני בית המשפט את המערכת הטכנולוגית מאחורי האתר היידפארק בכך שזו מאפשרת לגולשים באינטרנט להקים לעצמם באתר `במה קטנה, לעמוד עליה ולומר את דברם` על כל נושא שיחפצו וכלפי כל העולם. הטכנולוגיה באתר מאפשרת לכל המעוניין להגיב ולהשיב ובכך לקיים רב שיח קיברנטי, משל המשתתפים בו נמצאים בכיכר הכפר (פורום). הטכנולוגיה שהנתבע פיתח, אינה ייחודית לנתבע וטכנולוגיות דומות, מי יותר ומי פחות, אפשרו הקמתן של מאות מיליוני, עם לא מיליארדי, פורומים בכל רחבי העולם. כך כל אדם המעוניין לומר את דברו בכל אחד מאותם פורומים ואין זה משנה היכן הוא נמצא ברחבי התבל, כל שעליו לעשות הוא לקבל גישה לרשת האינטרנט.<BR><BR>הנתבע ביקש מבית המשפט לבחון את המגמה המתפתחת בעולם וניצניה בישראל ככל שנוגע לאחריותם של ספקי שירותים באינטרנט. לאור המהפכה הדיגיטלית התבקש בית המשפט למצוא מהו האיזון הראוי בין שתי זכויות בסיסיות ויסודיות בחברה דמוקרטית, הזכות לחופש הביטוי והזכות לשם טוב.<BR><BR>הדיון בתביעה נחלק לשניים, תחילה תבחן השאלה המשפטית האם יש להטיל אחריות על הנתבע? ורק אם יתברר כי זה אחראי, תידון שאלת הנזק.<BR><BR>לפיכך, בפסק הדין בחנה השופטת רונן את השאלה המשפטית האם חוק איסור לשון ברע חל במקרה זה והאם על הנתבע להשגיח מראש על תוכן הפרסומים, לבצע סינון שלהם בטרם פורסמו על מנת למנוע את פרסום המהווה לשון הרע. התוצאה ? בית המשפט קיבל את נימוקי הנתבע בנוגע למדיניות המשפטית הרצויה בנוגע להטלת אחריות על ספק שירותים באינטרנט, ודחה את התביעה.<BR><BR>במסגרת 16 עמודי פסק הדין ניתן למצוא עשרות מסקנות משפטיות, בחלקן תקדימיות ובחלקן מאשררות את המגמה המתפתחת בישראל. מן הראיות שהוצגו בפני בית המשפט, עוד בתחילת פסק הדין, קבע בית המשפט כי הנתבע לא פרסם את הפרסומים המעוולים לכאורה. בית המשפט גם קבע כי למרות שבעל האתר אחראי על הפעלתו ותחזוקתו של האתר ולמרות שקיים קושי באיתור ובזיהוי של המפרסמים, אין בכך כדי להפוך את בעלי האתר למפרסם הפרסומים. בית המשפט גם מצא כי בחלק מהפרסומים לא ברור האם יש בהם לשון הרע, שכן הם תלויים בקונטקסט, אשר אינו תמיד ידוע למי שאמור לבצע את פעולת הצנזור. נקודה חשובה נוספת התבטאה במסקנתו של בית המשפט כי לא ניתן למנוע פרסומים רק באמצעות שימוש בטכנולוגיה. יתרה מכך, העובדה שהנתבע ניסה במקרים מסוימים למנוע פרסומים מסיתים, באמצעים שעמדו לרשותו, אין בה כדי להטיל על הנתבע חובה שלא הייתה קיימת לו אלמלא כן.<BR><BR>בית המשפט ביצע השוואה בין העולם הקיברנטי לממשי, ומצא את האתר דומה לכיכר הציבורית אשר הנתבע אחראי להקמתה ולתחזוקתה, כאשר כיכר זו מאפשרת מבחינה טכנית לכל החפץ בכך להקים לוחות מודעות עליהן כל אחד רשאי לתלות פרסומים כאוות נפשו. יחד עם זאת, בית המשפט הבהיר כי גם אם האתר מהווה מעין כיכר ציבורית אין בכך כדי להפחית מהחומרה שיש לייחס לתכנים מעוולים המתפרסמים במסגרתו.<BR><BR>משהוכח כי הנתבע אינו מקור ו/או המפרסם הישיר של הפרסומים, ניתן למצוא אותו אחראי בשל מעורבות עקיפה בפרסום אשר התבצע באמצעות אמצעי התקשורת. בית המשפט מצא כי אתר אינטרנט אינו אמצעי תקשורת, בהתאם להגדרת המונח בסעיף 11(ג) לחוק איסור לשון הרע וזאת לאור לשון החוק, ובעיקר לאור תכליתו ולכן חוק איסור לשון הרע אינו חל במקרה זה. החלטה זו מתווספת למקרים נוספים בישראל בהם בתי המשפט הגיעו לאותה מסקנה. בחוק איסור לשון הרע נקבע כי אמצעי תקשורת הם שידורי רדיו וטלוויזיה וכן עיתון על פי ההגדרה בפקודת העיתונות המנדטורית משנת 1933. עד לפרשת היידפארק, בישראל נבדקה הסוגיה ? האם האינטרנט מהווה אמצעי תקשורת? בשלושה מקרים. <BR><BR>המקרה הראשון התרחש עוד בשנת 2001, בעת מערכת הבחירות לראשות הממשלה במסגרת עתירת תנועת שס נגד מפלגת ישראל אחת (תבמ 16/2001) לצו מניעה (מכוח סעיף 17ב לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), תשיט 1959, בתבמ 16/2001 שס ואח` נ` פינס, פד נה (3) 159 (החלטת יור ועדת הבחירות המרכזית). שופט בית המשפט העליון מ. חשין דחה את בקשתה של תנועת שס ומצא כי האינטרנט אינה אמצעי תקשורת!. השופט חשין אף הוסיף כי במידה והמחוקק יבקש לאסור תעמולת בחירות ברשת האינטרנט, יתכבד ויתקן את החוק באופן מפורש. במסגרת הליך זה נמצא גם כי רשת האינטרנט אינה עשויה מקשה אחת, אלא מגוון רב של שירותים שונים. לפעמים השימוש באינטרנט נועד לשיחות חולין ולפעמים לפרסום כתיבה עיתונאית. לגופו של עניין, אין דין פורום כדין עיתון. <BR><BR>המקרה השני היה במסגרת פסק הדין של כבוד השופטת דורית רייך שפירא בקפ 145/00 (שלום תל אביב), שאול ויסמן נגד חגי גולן ואח`, במסגרתו בית המשפט מצא כי דין עיתון מקוון כדין עיתון מודפס והטיל אחריות על עורך העיתון בגין פרסום באתר העיתון. <BR><BR>המקרה השלישי, היה במסגרת פסק דינו של השופט ר. אמיר, בת.א. 7830/00 (שלום כס) בורכוב ארנון נ` פורן אלישי, (http://www.netlaw.co.il/IT.asp?ItemID=134) בו נקבע כי פרסום בפורום באינטרנט אינו פרסום באמצעי תקשורת כמשמעו בחוק איסור לשון הרע (בסעיף 38 לפסק הדין), ומשכך אין להטיל אחריות על עורך הפורום ו/או על האחראי על הפורום מכוח סעיף 11 לחוק. השופט אמיר התייחס למסקנות כבוד השופטת רייך שפירא בפרשת וייסמן, וקבע כי למרות שניתן לקבל את העובדה כי במקרה ספציפי זה הייתה מקביליות מסוימת בין העיתון במקוון למודפס, עדיין אתר אינטרנט אינו יכול להיכנס להגדרה של אמצעי תקשורת וחזר על מסקנתו של כבוד השופט חשין, כי על המחוקק מוטלת המלאכה למצוא את הדרך הראויה להכניס את האינטרנט בהגדרת אמצעי תקשורת.<BR><BR>גם בפרשת היידפארק השופטת רונן השאירה בצריך עיון את השאלה האם אתר אינטרנט יכול לענות על הגדרת ``עיתון`` בהתאם לסעיף 4 לפקודת העיתונות. בעניין זה הוצגו הנימוקים מדוע אתר אינטרנט יכול להיכנס להגדרת העיתון כאשר מדובר באתר בעל מאפיינים של ``עיתון`` כגון: תהליך של עריכה וסינון; מטרה ליצירת מוצר מוגמר; בעל מסגרת; ניתן לזיהוי; מאחוריו עומדת ``כוונת מכוון`` של העורך והמוציא לאור; היכולת לסנן מראש את התכנים; התוקף המיוחס לתכנים.<BR><BR>לעניין הטלת האחריות על בעלי/מנהל/מפעיל האתר היידפארק בגין עוולת הרשלנות, השופטת רונן ציינה, בין היתר, את מסקנותיו של השופט אמיר בפרשת בורוכוב. בפרשה זו, השופט אמיר הקים מבחן משולש ומצטבר באשר לאפשרות להטלת אחריות על ספק האינטרנט מכוח דיני הנזיקין הכלליים. נקבע כי בכדי להטיל אחריות על מנהל פורום, על התובעים להוכיח כי הייתה (לשון כבוד השופט אמיר) ידיעה בפועל: רק אם הנפגע פונה ומתריע ודורש ? קמה החובה למחוק. ואם הנפגע איננו פונה ? הספק פטור מאחריות ודאות הפגיעה: הספק יהיה אחראי רק אם הפרסום פוגע ואסור באופן חד משמעי וניכר על פניו. אל לנו לשכוח, כי הספק איננו המפרסם ? הוא לא מקור הידיעה ? ואין לו זיקה ישירה ויכולת בדיקה מקיפות של אמיתות הידיעה או של היותה מוגנת בחוק יכולת המניעה: הספק יהיה אחראי רק עד כמה שיוכל, במאמץ סביר למנוע את הפגיעה בנפגע.</P> <P dir=rtl>בנימוקי החלטתה, התייחסה השופטת רונן גם לעלות המניעה וכן העלות החברתית (המחיר שהחברה תשלם אם תוטל אחריות) למניעת הנזק בהשוואה לנזק שעלול להיגרם לנפגעים הפוטנציאלים. כך גם נלקחו בחשבון מה יהיו התוצאות בהטלת אחריות על כתפי ספקי שירותים כגון האתר, אלה עלולות לגרום ל chilling effect, הרתעת יתר שתגרור אי פרסום במקרה של ספק.<BR><BR>במסגרת קו הגנתו, הציג הנתבע בפני בית המשפט גם את המגמה המתפתחת בעולם בנוגע לאחריות ספקי שירותים בכלל ובפרט בישראל. הנתבע ציין גם כי לאור שתיקת המחוקק בעניין אחריות ספקי שירותים באינטרנט למידע מעוול שמקורו בצדדים שלישים, יש לבחון בזהירות יתרה את בקשת התובעים לנקוט בהליכים עונשיים נגד צדדים שלישיים אשר כל שעשו היה לממש את הצביון הדמוקרטי במדינת ישראל ולפעול בהתאם לאמות מידה סבירות. דווקא לאור המגמה המתפתחת בפסיקה המקומית והמגמה הברורה בחול בכלל ובארהב בפרט, מתברר כי גם זרועות המחוקק הישראלי הגיעו למסקנה כי יש ליתן פטור לספקי השירותים באינטרנט במקרים של מידע מעוול שמקורו בצד שלישי.<BR><BR>בארצות הברית, סעיף 230 לDecency Communication Act (1996) מסדיר, בין היתר, דרגת אחריות נמוכה ביותר לספקי שירותי אינטרנט במקרים בהם הפרסום הוצב על-גבי הרשת על-ידי צד שלישי. המחוקק האמריקני פוטר את ספק שירותי האינטרנט מכל אחריות אזרחית הנובעת מפרסומים שמקורם בצד שלישי, וזאת אף אם הוצבו על גבי דפי אינטרנט הנמצאים, לכאורה, ברשותו של ספק השירותים. רציונאל זה, אשר בא לידי ביטוי ברור בחקיקה בארהב וחזר גם בשורת פסקי דין שניתנו בשנים האחרונות על ידי בתי המשפט האמריקניים. <BR><BR>באיחוד האירופאי, את הגישה לעניין אחריות ספק שירותים באינטרנט ניתן למצוא בשתי דירקטיבות, אשר בסופו של דבר יאומצו בחקיקה המקומית של כל אחת מן החברות באיחוד האירופי (Copyright and Related Rights in the Information Society as adopted on the 9 th April 2001. ו- Electronic Commerce Directive, 2000/31/EC ). תקנה 12 לדירקטיבה השנייה, זו העוסקת במסחר אלקטרוני קובעת כי החיסיון מאחריות למידע מעוול העובר ו/או מאוחסן בתחומו של לספק שירותים באינטרנט יתקיים כל עוד הספק אינו המקור של המידע, לא בחר את הנמענים של המידע ולא בחר או שינה את תוכן המידע. תקנה 13 לדירקטיבה, מספקת חיסיון לספק שירותים באינטרנט אשר מספק טכנולוגיה לשיפור מעבר המידע בלבד. תקנה 14 לדירקטיבה, מגוננת על ספק שרותי אחסון כל עוד זה אינו מודע בפועל לפעילות מעוולת ו/או עבריינית בתחומו ובעת שהפך למודע, הפסיקה. תקנה 15 לדירקטיבה, מבהירה כי אין בדירקטיבה כדי להטיל חובה על ספק השירותים באינטרנט לנטר ולחפש האם בתחומו מתנהלת פעילות מעוולת ו/או עבריינית.<BR><BR>באנגליה, נושא פרסום לשון הרע הוסדר במסגרת ה- Defamation Act (1996) במסגרתו נקבעה, בסעיף (1)1 לחוק, הגנה ספציפית מפני אחריות בגין לשון הרע במידה ומתקיימים לגביו מספר תנאים מצטברים: (1) האדם איננו המחבר, העורך או המפרסם של התוכן המהווה לשון הרע (2) האדם נקט בזהירות סבירה בהקשר לפרסום האמור (3) האדם לא ידע ולא הייתה לו כל סיבה להאמין כי מעשיו תורמים לפרסום לשון הרע. מטבע הדברים, במידה וספק שירותי האינטרנט באנגליה עומד בשלושת התנאים המצטברים הללו, הרי שיכול לחסות בצל ההגנה הקבועה בחוק ולהיות פטור מכל אחריות בגין פרסום לשון הרע, אף אם פרסום זה נעשה על גבי דפי אינטרנט אשר בשליטתו. נוסף על כך ומאוד רלוונטי לענייננו, החוק באנגליה קובע בסעיף (e)(3)1, כי אדם לא יחשב מחבר, עורך או מפרסם של דבר לשון הרע באם כל מעורבותו הייתה באספקת גישה למערכת תקשורת או במתן הטכנולוגיה במסגרתה הועבר המסר האמור ולספק התקשורת לא הייתה שליטה אפקטיבית על יוזם המסר.<BR><BR>באוסטרליה, בין יתר ההגנות העומדות לצדדים שלישיים העומדים בתווך בין מקור הפרסום לנפגע, עומדת הגנת ההפצה בתום לב (Innocent Dissemination) בכלל ובפרט ככל שנוגע לספקי שירות באינטרנט ו/או ספקי אחסון מידע באינטרנט נחקק סעיף ספציפי (Clause 91(1) of the Broadcasting Services Act (C`wlth))המספק חיסיון לספק השירותים באינטרנט, אם זה לא ידע על מהות המידע העובר בתחומו.<BR><BR>ובארצנו הקטנטונת, עוד בשנת 1997, ועדת המשנה של הכנסת לעניין תקשוב ומידע קבעה במסגרת הדוח שפרסמה כי יש לצמצמם ככל האפשר את האחריות המוטלת על ספקי שירותים באינטרנט. כמו כן לאחרונה, 2004, פורסמו ממצאיה של הוועדה לבדיקת בעיות משפטיות הכרוכות במסחר אלקטרוני, אשר מונתה בשנת 2001 על-ידי שר המשפטים. בסעיף 1.2.3 לדוח הביניים שלה נתנה הוועדה, בין היתר בהסתמך על הדין הזר, בזו הלשון את המלצתה באשר לאחריות ספקי שירותי אינטרנט לפרסום תוכן פוגע על ידי צד שלישי: המלצות הוועדה מן האמור לעיל עולה, כי ניתן למצוא בחקיקה הקיימת מקור להטלת אחריות על ספקי שירותי אינטרנט לתכנים פוגעניים שחוברו על ידי צד שלישי, בדרך של פרשנות. אולם מכיוון שהוועדה סבורה, שיש מקום לפטור ספקי שירותי האינטרנט מאחריות בנזיקין בגין תוכן שחובר על ידי צד שלישי, מוטב לעשות כן באופן מפורש, בחקיקה.<BR><BR>לאחר שעובדות אלה הוצגו בפני בית המשפט ולאור נסיבות המקרה, פסקה השופטת רונן כי קיים ערך חברתי למתן במה לפרסום מידע לא מצונזר וכי הטלת אחריות על הנתבע, תביא לפגיעה בחופש הביטוי באמרה חיוב הנתבע בצנזורה וסינון, יביא לפגיעה בחופש הביטוי ובאפשרות של זרימת מידע ? בין היתר מידע אמיתי, שאין מניעה לפרסמו, ואולי גם חשוב לאפשר את פרסומו על מנת לאפשר העברה של מידע בן פרטי החברה, ודיאלוג בין אנשים שונים בחברה. העברת מידע ודיאלוג כזה הם הבסיס לחופש הביטוי והם מרכיבים הכרחיים לצורך יציקת תוכן אמיתי בתהליך הדמוקרטי, הניזון מדיאלוג כזה..<BR><BR>למרות שאין במסקנות התקדימיות בפסק הדין בפרשת היידפארק כדי לחייב ערכאות אחרות, אין חולק כי יש בו תרומה רבה לחיזוק נורמות ההתנהגות באינטרנט. בפסק הדין ביצע בית המשפט איזון בין זכויות היסוד תוך שקילת הנזק שעשוי להיגרם למי שמתפרסמת לגביו ידיעה פוגעת מול הנזק שבהטלת אחריות על ספק שרותי פורומים והגיע למסקנה כי המדיניות המשפטית הנכונה והרצויה בישראל מונעת הטלת אחריות על הנתבע בנסיבות העניין.<BR><BR>(מחבר מאמר זה יצג את אתר היידפארק וארנון שטלריד במסגרת הליכי ההגנה)</P> <P dir=rtl>אודות הכותב:<BR>עו"ד אביב אילון שותף במשרד עורכי הדין אילון, אגרט ושות`<A href="http://www.articles.co.il/article/5400/%20http:/www.eilon-eghert.co.il" target=_blank> http://www.eilon-eghert.co.il</A>. מספק ייעוץ וייצוג משפטי בבית המשפט ומחוצה לו בתחומי דיני חברות, קניין רוחני והיבטים משפטיים שונים הקשורים לטכנולוגיה בכלל ולאינטרנט בפרט. אביב פרסם כתבות ומאמרים רבים מפרי עטו, משמש כפרשן בתחום המשפט והטכנולוגיה למספר עיתונים מודפסים ומקוונים, חבר בפורומים וועדות שונות העוסקות בהיבטים משפטיים בטכנולוגיה ומרצה במסגרות שונות הן באקדמיה והן מחוצה לה. כחלק מתרומתו לקהילה, אביב הקים ועורך ראשי של אתר האינטרנט - דיני רשת<A href="http://www.articles.co.il/article/5400/%20http:/www.netlaw.co.il" target=_blank> http://www.netlaw.co.il</A> המכיל אלפי פריטי מידע לרבות מאמרים, חדשות, חקיקה ופסיקה בנושאים מגוונים מתחומי הטכנולוגיה השונים בכלל ובעיקר בסוגיות הנוגעות לאינטרנט, מחשבים וטכנולוגיות המידע</P></SPAN> 06/03/2010 http://www.eshnav.org.il/default.asp?PageID=14&ItemID=32 <P>היום (25.9.2006) <A href="http://www.nrg.co.il/online/10/ART1/483/300.html"><SPAN style="COLOR: #1071df">פורסם</SPAN></A> כי ה- Spamer הישראלי הידוע, אמיר גנס, נכנס לעסקי הפרסום באתרים ישראליים על ידי הקמת שירות מתחרה ל Google Adsense בשם Mad Ad. הפרסום גרר כמובן תגובות נזעמות של טוקבקסטים אשר זועמים על פעילותו של גנס בתחום ה- Spam וגורסים כי יש להחרים גם את השירות החדש של גנס. בין התגובות הנזעמות ניתן למצוא תגובה מעניינת בטורו של<A href="http://www.nrg.co.il/online/10/ART1/483/319.html"><SPAN style="COLOR: #1071df">יהונתן קלינגר</SPAN></A> . קלינגר טוען שלמרות ש"גנס מתפרסם משליחת ספאם" ראוי לתמוך במהלך שלו, משום שלדעתו, זה ידחוף את גנס לאפיקים רצויים יותר של פרסום שיועילו לתעשיית האינטרנט הישראלית. ברוח זו, מיקם קלינגר במסגרת הבלוג האישי שלו, מודעת פרסמות מטעם Mad Ad. גם טורו של קלינגר זוכה, כמובן, לתגובות נזעמות (אשר כוללות בין השאר האשמות בפרסום לא ראוי). <BR>אישית, אני בצד של קלינגר. אכן, נראה שפעילותו של גנס נמצאת על "התחום האפור של החוק". אבל זו בדיוק הבעיה. היא על התחום האפור, ולצערנו, היא לא חוצה אותו כרגע. כל עוד המחוקק הישראלי לא הציב גבולות ברורים לתחום הדואר הפרסומי ולא הסדיר את התשתית החקיקתית של הדואר האלקטרוני והשיווק הישיר האינטרנטי. <BR>הבעיה אינה גנס. גנס בסך הכל עושה ניצול ראוי של החקיקה הפרוצה. אין לנו מה להלין על גנס יותר משאנו יכולים להלין על אדם החומק מתשלום מס ופוגע בכולנו. <A href="http://www.nrg.co.il/online/10/ART/871/289.html"><SPAN style="COLOR: #1071df">כבר הבעתי את דעתי בעבר </SPAN></A>(ואף זכיתי בעצמי לקיטונות של ביקורת), שחלק גדול מהתופעה לה אנו קוראים דואר זבל (ורואים בו תופעה שלילית), יכול להיות תופעה חיובית, לו רק התחום היה מוסדר. דואר פרסומי ישיר יכול להיות פתרון שיווקי מצוין לגורמים עסקיים אשר אין ביכולתם להגיע לשוק הפרסום הכללי. הוא יכול להיות מצוין לצרכנים, אשר יקבלו תיווך נהדר למוצרים שהם צריכים. <BR>בואו ונניח, רק לרגע, על פי תסריט קיצוני ומרושע במקצת (שאינני בטוח כלל שהוא נכון), כי כל הכתובת במאגר של גנס, הושגו בדרכים "לא כשרות" (או "לא כשרות" ביחס לאיך שרוב הציבור תופס אותן, כי הרי החוק, בעיקרון לא ממש חל על העניין הזה). הרי גם אז, לגנס לא היה כדאי לפעול, לולא היו לפחות מעט קונים לפרסום. מצד שני, כבר קרה לי, לא פעם ולא פעמים, שכאשר דואר הזבל שהגיע אליי היה ראוי ועניין אותי, לחצתי על הלינק והסתכלתי. אני לא מדבר על תרמיות או מכירת תרופות פלא, אלא על שירותים נדרשים אשר מעניינים אותי ולא יכולתי להיחשף אליהם בשום מדיה אחרת. <BR>הבעיה, כמו בהרבה תחומים של האינטרנט, היא לא המשתמשים, אלא העדר הכללים הברורים (שלפעמים הוא טוב ומבורך ועושה את האינטרנט למה שהוא). במקרה של דואר זבל, העדר הכללים, מאפשר לנצל לרעה את המדיה הזאת. הניצול לרעה מרחיק מפרסמים ראויים ומונע מכל אחד מאיתנו, את האפשרות, שמוצרים ושירותים שהוא מחפש, יגיעו ישירות אליו מצד אחד ומונע ממפרסמים שידם אינם משיגה פרסום קונבנציונאלי לפרסם ולאתר לקוחות פוטנציאלים. <BR>לכן, גם אני מברך את הצעד של גנס, בהנחה שהוא נעשה בגבולות ראויים. יותר מכל הוא מגלם סדק בבעיה הכלכלית העיקרית שמעמיד דואר הזבל. העברת עלות הפרסום אל הציבור. ברגע שתמורת הפרסום, המפרסם מקבל כסף, נשברת הנוסחה הכלכלית שמאפשרת את קיומו של דואר הזבל. אף על פי כן, כדי שגם תחום זה לא ינוצל על ידו (או על ידי גורמים אחרים) לרעה (כפי שנראה שזה נעשה על ידי Google למשל, בדרך כזו או אחרת), ראוי שהמחוקק יידרש <A href="http://www.idclawreview.org/index.php?option"><SPAN style="COLOR: #1071df">להסדרה של תחום השיווק הישיר באינטרנט</SPAN></A> באופן כוללני, כדי שהכלי הזה הנהדר הזה ינוצל לטובת כולנו, ולא לרעת כולנו.</P> 06/03/2010 http://www.eshnav.org.il/default.asp?PageID=14&ItemID=33 <P>המפגש בין הממד הקיברנטי והחוק משמש נושא להתמודדות מתמדת של חוקרים ואינטלקטואלים. מחד, גישות ליברליות, ראו באינטרנט ובסייברספייס ממדי חופש רחבים אשר באו לידי ביטוי בדימויים אודות "הסְפָר האלקטרוני" <A onfocus=blur() onmouseover=footh(1);show_remark(event,1) title="הקישור נפתח בחלון חדש" onmouseout=hide_remark() href="http://www.eff.org/" target=_blank>( The Electronic Frontier)</A>, "אוטוסטראדת המידע", "והמערב הפרוע" (Barlow,1990; Ludlow, 1996). מאידך, קיימת גישה לגאלית לפיה המוסר והנורמות החברתיות יכולות, וצריכות, להיות מיושמות במכלול הזירות המאפיינות את חיי הפרט והחברה. מתח זה הינו מהותי שכן יחסי הכוח ומקורות השליטה המתגבשים בעשור האחרון ברשת מבנים את היסודות העתידיים לתקשורת מקוונת ורלוונטיים לבחינת המגבלות והפוטנציאל הגלום באסטרטגיות ויסות. נשאלת אפוא השאלה: האם ניתן להחיל את עולמות האתיקה, המוסר והנורמות החברתיות על המרחבים החברתיים המתהווים בתקשורת מתווכת מחשב? </P> <P>המידע, אשר זכה לעדנה במרחב הווירטואלי הולך וחושף משמעיות סותרות ביחס למגמות הליברליזם, השיח הדמוקרטי ברשת (Cyberdemocracy). במקביל להרחבת חופש הביטוי נוצרים מנגנוני סינון ובקרה המתוארים לעיתים, כדמויות מטפוריות כמו "האח הגדול" המיצג את החוק והשלטון אבל גם ה"אחים הקטנים" העמיתים, עלולים להטריד בזמן הגלישה. החברות המסחריות הנמצאות בתהליכי השתלטות על הרשת, משדרות מסרים רבים סותרים לצרכן בין היתר, בתחומי המשפט והכלכלה. </P> <P>תחושת השליטה על הפרטיות בעת הגלישה עם קורטוב של חירות והתחושה שאין "מבטים" בלתי רצויים במרחב ה"שיטוט" האישי אינם אלא אשליה שכן הגלישה נמצאת בכל עת תחת פיקוח והשגחה. רבים מהגולשים אינם כלל מודעים לתרומתם האפשרית למידע האישי המדויק הנאגר עליהם, תוך כדי הצלבתם במאגרי ידע גלויים וסמויים (באמצעות "תעשיית ה- Cookies למשל). "תרומת" הגולשים למידע נעשית בין אם הם מופיעים בשמם המקורי ובין אם הם מופיעים כדמויות בדויות או רק מאמצים כינויים בדויים שכן הגולשים האנונימיים נוטים לשמור על כינוייהם לאורך זמן וניתן לכן לזהותם. המידע המצטבר כולל, בין היתר, את רצונותיהם ונטיותיהם האישיות של הגולשים, את סוגי המחשבים שברשותם, את שפתם וכן את סוגי האתרים, הקניות, שמות, טלפונים ועוד. מידע זה הם נכסיו של "אספני ידע וירטואלי" (הכוללים גורמים בחברה האזרחית, חברות כלכליות, המדינה ואינדיווידואליים סקרנים ובעלי עניין), שהולכים ומתרבים במיוחד לאחר אירועי ה- 11 בספטמבר בעוד מידע נוסף נשאב על צרכי לקוחותיהם הפוטנציאליים עבור הפרסומאים והמשווקים של החברות המסחריות כך שהגולש גם נהפך למעשה למוצר סמוי בסקטור העסקי. <A name=2 ?></A></P>כלכלת המידע <P>השינויים בכלכלת המידע ברשת הוזילה את מחירם של המוצרים הדיגיטאליים באופן רדיקלי דבר שגרם ליצירת מערכת יחסי גומלין חדשה (Kollock 1999 ). באינטרנט נוצרה מערכת הנעה בין שלושה סוגי מודלים של חליפין: מתנות, סחורות פיזיות ומוצרים דיגיטאליים המורכבים מביטים ולא מאטומים. יש מוצרים דיגיטאליים שמחירם קרוב לאפס כמו הדוא"ל, אשר בשליחתו אין יותר צורך במעטפה, בהוספת בול ובשליחתו באמצעות תיבת הדואר (Kollock 1999:224). יחסים אלה דומים לעיתים למערכת החליפין על פי מודל של "כלכלת המתנות" בה ניתנים חינם מוצרים לתועלתם של הגולשים, אולם הסבירות לפגישה פנים מול פנים (F2F) בין הגולשים היא אפסית. בכלכלת מתנות, התועלות נובעות בעיקר מהשבחת "הטכנולוגיה של היחסים החברתיים", בעוד בכלכלת סחורות, התועלות נובעות מהשיפורים הנעשים ב"טכנולוגיות הייצור". כלכלת המתנות מונעת באמצעות מערכת יחסים חברתית בעוד כלכלת המוצרים מונעת באמצעות המחיר. רבים מהמוצרים הדיגיטאליים הם בעלי צביון ציבורי (digital public good), ניתן ל"ייצרם" בכל כמות ואף קל מאד להפיצם. לאחר שפעם נוצרו, הם יכולים להעניק תועלת למערך אין סופי של גולשים. מוצרים ציבוריים הם למשל "מנועי חיפוש", הצגות של מולטימדיה או סיכומי דיונים המופצים באמצעות הדוא"ל. <A name=3></A></P>התממשות האוטופיה? <P>מוצרי המידע החופשי ברשת נהפכים לרכושו של כל גולש ובכך הולכת ומתממשת כביכול האוטופיה הסוציאליסטית בקהילות האינטרנט. השתחררות המידע והפיכתו למצב צבירה אלקטרוני מאפשרת לכל גולש למצוא בקלות ובזריזות בעזרת מנועי החיפוש השונים, את קובצי הטקסט (ברשת WWW). ככל שהתקדמה הטכנולוגיה, הוסרו אף האזיקים מסוגי מידע אחרים כמו קובצי קול, סרטים (MPEG) ותמונות (JPEG). בימי גיאותה של הכלכלה החדשה ניתן היה לשמוע מוסיקה ללא תמורה, לעיין במחקרים ובעבודות לומדים בכל שלבי החינוך, לקרוא ספרים ועיתונים דיגיטאליים ואף לצפות בסרטים ובמופעי ספורט. קהילת הגולשים אף חלמה כי חבריה יוכלו לרכוש מוצרים ללא מסים ולהיכנס לאתרים ללא שומרי סף הדורשים חתימה ופספורט דיגיטאלי. </P> <P>השתחררות המידע מרחיבה את זכויות האדם ואת חופש הביטוי אולם באותה עת מתעצמים מנגנוני הפיקוח והבקרה, וגדלים האיומים על חירויות הגולשים.<BR>האם האינטרנט משמש כבסיס לחופש הביטוי או מהווה בעת ובעונה אחת מקום בו עולים ונופלים זכויות האדם? רק מעטים מודעים לכך שהם עלולים להיות נתונים כבר למעקב מדויק בכמה ממקומות העבודה כשהם נושאים רק את מכשיר הטלפון הנייד שלהם, גם אם אינם משוחחים בו, ואפילו כשהוא כבוי. די בסוללה המחוברת למכשיר כדי לאפשר למי שהאמצעים הטכנולוגיים ברשותו לדעת בדיוק היכן נמצא מחזיק הטלפון הנייד. סוגיה זו אף עלתה לדיון לאחרונה בישראל (קרא, 2002) על ידי רשמת מאגרי המידע במשרד המשפטים האחראית גם על הפיקוח על הגנת הפרטיות. אולם דומה כי במקרה זה אין לרשמת כסמכות משפטית, יכולת עקיפה ונוצר למעשה כשל אכיפה מובנה. הפיקוח על כלל מאגרי המידע בישראל קורס לאחרונה גם מסיבות מנהלתיות (דרור, 2002). <A name=4></A></P>התמסדות נורמות חברתיות בזירת המשפט <P>האינטרנט פותח אפשרויות רבות לאוהבי דיבור החל מפוליטיקאים וכלה במבקרי תרבות. כל החפץ יכול להפיץ את הגיגיו לקהל שומעים בקלות רבה מאי פעם בעבר בכל אתר ואתר. השיחות הדיגיטאליות פורחות ומשגשגות והחגיגה הדמוקרטית בחילופי הדעות (Exchange of Views) נמשכת. אפשרויות התקשורת החדשות מאפשרות להעליב (נוסח מלחמות ההעלבות (Flame Wars - בלייס, 2001:81), ואף להפחיד, שכן דברי השטנה והשנאה ואף הפורנוגרפיה נתפשות כתופעות בלתי נורמטיביות. התופעות הללו מעוררות פאניקה מוסרית (Cohen,1987) ועוררו ניסיונות שונים להגבלת הדיבור או יצירת מנגנון של סינון ובקרה הקובע את גבולות ההגנה על חופש הדיבור. בשיח הציבורי עלו שאלות ביחס לגבולות הדמוקרטיה, רוח הליברליזם והתממשות האוטופיה, ונשאלה השאלה מה בין השתחררות מלאה של המידע לבין בקרה ומעקב (Freed, 2000)? </P> <P>אחת המסגרות בהן מתחדדות שאלות הקשורות לשימוש במידע דיגיטאלי הם בעולמות החוק ואולמות בתי משפט, שהחלטותיהם משמשות, לעיתים קרובות, בסיס להגדרת נורמות חברתיות. המקרה המשפטי, לפיכך, ממחיש את המתחים הטבועים בהחלת נורמות חברתיות בעולמות הקיברנטיים. נמצא, כי עולם המשפט, הממסד את חיי החברה ומתאימה למציאות המשתנה מעת לעת, מוגבל לדון בנושאים אלו, וכי יש במרחב הווירטואלי עדין נושאים רבים שאינם שפיטים בעוד נושאים אחרים כלל אינם ברי חקיקה. </P> <P>יש שיטענו כי זו הזנחה של הנורמה המשפטית או אולי ניסיונות כושלים בהכנסת נורמות שמחוץ לרשת אל תוכה ובהחלת כללי אכיפה חוץ וירטואליים. בעוד אחרים יטענו כי זו שאלה בסיסית יותר הבאה לידי ביטוי בהתנגדות של מצדדי השיח הליברלי וארגוני זכויות האדם לחקיקה מגבילה. נראה כי השהיה בחקיקה אינו מקרי כלל שכן קיים צורך בתקופת המתנה על מנת לאפשר לאינטרנט ודומיו לפרוץ את דרכם הטכנולוגית והאתית ולא לעצור את הטכנולוגיה על ידי קבוצות של בעלי אינטרסים עסקיים ופוליטיים, כדוגמת קבוצת הלחץ של עורכי דין מהוליווד למשל, שגרמה לחקיקת "חוק זכויות היוצרים האמריקאית 1998" ( DMCA - Digital Millennium Copyright Act) שמגמתה הייתה לרסן את ההאקרים הפורצים אל הטכנולוגיה במסגרת החוק הישן ובכך צמצמה את הארכיטקטורה אשר אפשרה חופש יצירה במרחב הווירטואלי. על הסוגיות המשפטיות העוסקות באינטרנט כמו זכויות יוצרים, לשון הרע , פורנוגרפיה, סמכות השיפוט בגלובליזציה ועוד' אנו למדים בעיקר מהמתרחש בארה"ב אבל ניתנו כמה פסקי דין בישראל שמהם ניתן להבין כמה מהסוגיות הקשורות בהשתחררות המידע ברשת. טענתי היא כי קיים מתח בין טבעו של העולם הקיברנטי ועולמות הנורמות והחוק. המרחב הווירטואלי מתאפיין בכך שהיא חוץ גופית, ומנותקת מסביבה חברתית, פוליטית או זהות ספציפית. הדיפוזיות המאפיינת אותה עומדת במתח עם הטבע המקומי והפרטיקולארי של החוק וההסדרים החברתיים המוכרים. <A name=5></A></P>למי שייך המידע? (זכויות יוצרים) <P>כל פעילות באינטרנט משאירה עקבות דיגיטאליים כך שניתן לאתר מבחינה טכנולוגית כל יצירה ובכך היא מחזקת, באופן פרדוכסלי, את זכויות היוצרים עד כדי איום על חופש המידע. אולם למעשה רק במקרים מעטים מומשה החקירה. אחת הפרשיות בהם ממושה החקירה והביאה להכרעת בית המשפט הייתה בפרשת נאפסטר אשר היוותה איום על מוסד הקניין הרוחני והחופש היצירתי. חברת נאפסטר (Napster) מסן-מטאו בקליפורניה, נהפכה למעשה למסלקה ענקית אשר כללה כ- 50 אלף דיסקים במבנה של קובציMP3 וסייעה לשבעים מיליון גולשים להשיג מוזיקה פיראטית חינם. קבצי MP3 החלו לאיים כבר לפני כמה שנים על בעלי זכויות היוצרים שכן החוק האמריקאי מספק היתר ל"שימוש הוגן", המאפשר להעתיק תקליטורים כדי להאזין להם למשל, בעת הנסיעה במכונית. תעשיית המוסיקה תבעה את נאפסטר בטענה שהיא סייעה להפרת זכויות יוצרים של חברות התקליטים אשר שלמו לאמנים תמורת הזכויות על שיריהם. בשירותי נאפסטר נתנה תוכנה מהפכנית אשר יצרה קהילה מקוונת של משתמשים אשר חלקו את קבצי MP3 בצורה של "תן וקח", נותן לפי יכולתו ומקבל לפי צרכיו. כל משתמש אשר החזיק בתוכנה יכול היה לעיין בקבצי המחשבים של משתמשים אחרים ולהוריד אותם אליו. התוכנה סרקה את מאגר המשתמשים בחיפוש אחר השיר המבוקש. ניתן היה להעתיק כל קובץ פעמים רבות מבלי לאבד מאומה מאיכות ההקלטה. בכך, תרמה נאפסטר במודע להפרה של זכויות יוצרים וביססה על כך את עסקיה. בית המשפט הפדראלי בסן-פרנסיסקו פסק כי רוב משתמשיה של נאפסטר עושים בה שימוש כדי להוריד ולהעלות שירים המוגנים לפי חוק הגנת זכויות היוצרים ואסרה את סחר החליפין בשירים מוגנים. </P> <P>לפרשת נאפסטר התייחס גם שופט בית המשפט העליון בישראל מישאל חשין. לדעתו נוצרה בפרשה סתירה בין המשפט לבין הטכנולוגיה בהתייחס לקניין רוחני. חוק זכויות היוצרים נועד לעודד יצירה ולעודד יוצרים אולם תמיד היו גנבות ותמיד ניסו להתגבר עליהן. במקרה של סוגיית נאפסטר שפיתחה כאמור, תוכנה המאפשרת החלפת קובצי מוסיקה בין גולשי אינטרנט ללא תשלום תמלוגים לבעלי זכויות היוצרים, נוצרה התוכנה מראש על מנת לגנוב יצירות ולשבש קניין רוחני והיא באה במאסות שלא נודעו עד היום. נאפסטר היוותה טכניקה הגוברת על ערך חברתי-מוסרי לכן אסור להביא לכך שהטכניקה תנצח את הערכים, שכן בלי ערכים לא ניתן לקיים חברה מסודרת. אולם, לדעת חשין, אין ספק שבעתיד ימציאו נאפסטר חדש . </P> <P>נבואתו של חשין התממשה כאשר נאפסטר נרכשה (17.05.02) על ידי חברה המדיה הגרמנית ברטלסמן ( Bertelsmann AG). חברת ברטלסמן מתכוונת להעניק שירות הפצת מוסיקה המבוסס על רישום מנויים בתשלום. מנגנון ההפצה החדש ישלם תמלוגים לבעלי זכויות היוצרים- המוסיקאים וחברות התקליטים, היא תיעזר בפורמט קבצים משלה (NAP) על מנת למנוע העתקתה כמוזיקה פיראטית. לאחרונה החלו יצרני המוסיקה הגדולים בארה"ב להשתמש ב"טכנולוגיית השרוטים" כנגד העתקה של תקליטורים באמצעות פגמים זעירים בתקליטי המוסיקה. באמצעות טכנולוגיה זו ניתן למנוע את נגינתם בכונני תקליטורים רב תכליתיים (CD-ROM). הסוגיה הגיעה לבית המשפט העליון בקליפורניה, בה הוגשה תביעה ייצוגית נגד חמש חברות התקליטים הגדולות בעולם בטענה שתעשיית המוזיקה מייצרת בכוונה תחילה "עותקים פגומים ובכך היא פוגעת בזכותם החוקית של צרכנים חובבי מוסיקה להשמיע תקליטורים בכל מכשיר שיבחרו וכי זה ניסיון לבטל את זכויות השימוש ההוגן האמריקאי ולמנוע העתקה חוקית. במאבק על זכויות יוצרים מצאה תעשיית המוזיקה את האפשרות להתעשר מחדש. במקום להביא להורדת מחירים בעידן האינטרנט תהיה העלאת מחירים (דרור, 2002). זו דוגמא כיצד משתלטות החברות המסחריות על הצרכן ברשת ומשדרות קודים סותרים בתחומי המשפט והכלכלה. ערבוב הקודים, במקרה נאפסטר, הביאה את האינטרנט למערבולת עד כדי חשש מערעור מערכות המסחר האלקטרוני . </P> <P>עקרונות הכלכלה החדשה קבעו כי המידע הוא חופשי וכך נהגה נאפסטר, בעוד שלאחר המשפט חזרו לעקרונות הכלכלה הישנה. חברות התקליטים שבו לעקרונות כלכלת המחסור במלוא עוצמתן. </P> <P>פרשה נוספת בה קיים ערבוב של קודים מתייחס להפרת הזכות הייחודית בשליטה על מאגרי מידע. הבעלים של מנוע החיפוש google.com (מאגר מידע של כשני ביליון דפי Web )נתבעו ( 22.04.2000 Gallagher) להסיר את הקישורים לאתרים המפרים זכויות יוצרים. עד כה הוו מנועי חיפוש מוצרים דיגיטאליים חופשיים עתה מנסים באמצעות התביעה, להחזירם לפחות חלקית למוצרים עסקיים. בעלי האתר (google) פנו בבקשת סיוע לארגון בין אוניברסיטאי <A onfocus=blur() onmouseover=footh(2);show_remark(event,2) title="הקישור נפתח בחלון חדש" onmouseout=hide_remark() href="http://www.chillingeffects.org/" target=_blank>(Chilling Effects Clearinghouse)</A> , אשר נטל עליו את המשימה של הגנה על הניצול לרעה של פרטים וחברות התובעים את זכויות השימוש באינטרנט על פי התיקון הראשון לחוקה האמריקאית והגנה על זכויות הקניין האינטלקטואלי. עצם הקמתו של ארגון כזה מעיד שהבעיה המשפטית המתייחסת לתקשורת מתווכת מחשב נמצאת בתהליכי הבניה ותיחום נורמטיבי. </P> <P>בנושא דומה נקבע כי קישור עמוק מאתר אינטרנט מסחרי אחד לאתרים מתחרים מהווה הפרה של הזכות הייחודית במאגרי מידע ותחרות בלתי-הוגנת, זאת לפי פסק דין של בית משפט בדנמרק (יולי 2002) נגד אתר האינטרנט newsboost.com (רביה 2002). נושא הסרת הקישורים לאתרים נמצא גם בדיונים משפטיים בערכאות למשל, בית המשפט הפדראלי לערעורים בקליפורניה ולא ברור כלל אם פסק הדין יהיה בכוון פסק הדין שניתן בדנמרק. הגבולות של זכויות היוצרים באינטרנט נע אפוא כמטולטלת בין חופש מידע מוחלט לבין זכויות קנייניות מלאות. <A name=6></A></P>השימוש לרעה במידע <P>האינטרנט מציע כאמור, אפשרויות בלתי רגילות לדברנים מכל הסוגים. כל אחד המבקש להתבטא על כל נושא יכול להפיץ את מחשבותיו לקהל שומעים בכל חלקי תבל ביתר קלות מאי פעם בעבר. יש הרואים בתופעה כמעוררת וכממריצה בעוד אחרים רואים באפשרויות הרבות כסכנה להתבטאויות מעליבות, משמיצות (Defamation), ואפילו מפחידות ולכן הם מבקשים לפתח מערכות הגנה על חופש הדיבור או אמצעי סינון ובקרה. נשאלת השאלה מתי דיבור פוגע או וגם נהפך להטרדה (Harassment) ולאיום (Threat)? בארה"ב בהם עסקו בתי המשפט בעשרות תביעות שהוגשו על ידי חברות וגולשים נגד ספקיות אינטרנט ומפעילי קבוצות דיון, בטענה שהם אחראים לתכנים המופיעים בהן. רוב התביעות האלה נדחו על הסף, בהתבסס על "חוק ההגינות בתקשורת 1996" (Communications Decency Act) . החוק קובע שאם ספקיות שירותי אינטרנט וספקיות תוכן השתמשו באמצעים המפורטים בחוק, הן יהיו מוגנות מפני תביעות מסוג זה (Fisher 2001). במילים אחרות, לא ניתן לתבוע מפעילי האתרים כאחראים על המופיע בפורומים המקוונים שהם מפעילים, בדומה לאחריות המונחת על כתפי המו"לים של עיתונים. אותם מקרים שאינם רבים, בינתיים, בהם נפגעים אזרחים מלשון הרע למשל, מסתיימים, לעיתים קרובות, בפשרה. </P> <P>מתי קומוניקציה באמצעות האינטרנט היא ברת עונש בישראל? החוק הישראלי עדיין לא הגדיר את מעמדה של רשת האינטרנט ככלי תקשורת. האינטרנט איננו אמצעי תקשורת כמשמעו בפקודת העיתונות שנחקקה עוד בשנת 1933. גם חוק לשון הרע בישראל, שנחקק בשנת 1965, מתייחס במפורש לעיתונות, לרדיו ולטלוויזיה, אך לא לאינטרנט. בפסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי בתל אביב (27.05.02) זיכו השופטים את אלעד ברוך (22) ששלח לח"כ יוסף לפיד, כשזה היה מועמד לכנסת בבחירות 1999, דואר אלקטרוני בו כינה אותו "שוטה נאצי". לטענתם גם "חוק בזק" אינו מתייחס לתוכן הדברים הנאמרים במהלך שיחה או נשלחים באמצעות האינטרנט אלא להיבט הטכני של השימוש במתקן "בזק". למשל, כמה פעמים נשלחה ההודעה או באיזו שעה נשלחה ההודעה. "שתי הודעות אמייל אינן עולות כדי שימוש שיש בו כדי לפגוע ולהפחיד", קבעו השופטים דבורה ברלינר, זאב המר ועמירם בנימיני (ירקוני 28.05.02). אותו הרכב של שופטים המיר את ששת חודשי עבודת השירות שנגזרו על אהוד טננבאום ("האנלייזר") ב - 18 חודשי מאסר בפועל שכן טננבאום לא הורשע רק בעבירות מחשב אלא גם בקבלת דבר במרמה ובהשמדת ראיה. טננבאום הורשע כידוע, בפריצה למחשב הפנטגון, למערכת החלל האמריקני (נאס"א), חיל האוויר, הצי, הממשל האמריקני ועוד. בקשתו של טננבאום לערער על חומרת העונש נדחתה על ידי המשנה לנשיא בית המשפט העליון, שלמה לוין, אף לא הורה לפרקליטות להשיב בטענה כי ההחלטה של בית המשפט המחוזי אינה כה חריגה עד כי יש בכך כדי להצדיק קיומו של משפט שלישי (17.06.02). </P> <P>הגלישה בצ'אט באינטרנט אינה אף בגדר תעמולת בחירות שכן אין בידי השופט כלים עדכניים לטיפול בבעיות מסוג זה. כך פסק השופט העליון מישאל חשין, בעת שכיהן כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית, בעניין תביעתה של תנועת ש"ס את ח"כ אופיר פינס מ"ישראל אחת" (דרור, 1991). בעיית המידע הפוגע באמצעות האינטרנט טרם מצאה את מקומה בצורה פסקנית. <A name=7></A></P>פלילים דיגיטאליים <P>האפשרויות הדיגיטאליות פתחו פתח תקווה למאווים סמויים שתוצאותיהם אינם מקובלים לפי הקוד המשפטי המקובל בחברה. ניתן להביא שלש דוגמאות: שתי דוגמאות מהתחום הפלילי: רצח ואונס והשלישית מתייחסת לסטיות חברתיות המופיעות במשחקים הדיגיטאליים. </P> <OL> <LI>פסק דין על רצח ווירטואלי ניתן בארה"ב במקרה של Abraham Jacob Alkhabaz, הידוע בכינוי Jake Baker. הנאשם נתבע על השימוש בביטויים סדיסטיים ומיניים בסיפוריו (news:alt.sex.stories) בבולטין האלקטרוני באינטרנט הציבורי (Usenet group). באחד מסיפוריו אף תיאר בפירוט בדואר אלקטרוני עם Arthur Gonda כיצד הרג אישה צעירה בשיטות סדיסטיות דמיוניות וכן החליף דואר אלקטרוני על כך. השופט פסק כי האמייל אינו ציבורי ונשלח באופן פרטי וכי הטכנולוגיות החדשות כמו האינטרנט זקוקים לחוקים חדשים. </LI> <LI>אונס וירטואלי (Virtual Rape) - המקרה של Mr. Bungle , הפך כדוגמא קלאסית בספרות האינטרנט שכן היא התקיימה בתקופה שקדמה לצ'ט של היום במסגרת משחקי התפקידים מבוססי הטקסט נוסח ה- Muds וה- MOO's. בתקיפה לשם אונס מתוארים מעשים אכזריים כקורבנותיו של Mr. Bungle שאמנם לא הזיק באופן פיזי, אבל התיאור עצמו קומם את חברי הקהילה בטענה כי הקורבנות של אונס וירטואלי עלולים לסבול ממצוקה רגשית (MacKinnon 1997) ולכן הוגשה תביעה משפטית וירטואלית שבה הנאשם יצא זכאי. </LI> <LI>משחקי מחשב אלימים וגזעניים:<BR> <UL> <LI>אלימות דיגיטאלית (Digital Violence) - אחת ההצלחות העסקיות הגדולות של חברת RockStar Games המתמחה בין היתר, בהפצת משחקים אלימים, ציניים וחתרניים הפונים לגברים צעירים מגיל 16 עד 30, הוא המשחק "GTA 3"<BR>(Grand Theft Auto 3) המשימות המוטלות על השחקן כוללות שוד, רצח, חבלה והסעתן של זונות. תנועותיו בעיר התלת ממדית הענקית הליברטי סיטי, היא באמצעות מכוניות גנובות או חטופות. המשימות נעשות באווירה אלימה וסדיסטית החותרות תחת ערכי המוסר והצריכה האמריקאיים. מאז השקתו הראשונה באוקטובר 2001 זכה "GTA 3" לגינוי מפיו של הסנאטור ג'וזף ליברמן (מי שהיה מועמד לסגן נשיא ארה"ב), שתיאר אותו כמשחק סוטה המעודד התנהגות "אנטי-חברתית". המשחק הוצא אל מחוץ לחוק באוסטרליה, אבל הוא ממשיך להיות מופץ בארה"ב וגם לישראל הגיע לאחרונה (סמוחה 2002). בנוסף למשחק ," GTA 3" הפיצה החברה גם משחק "Smugglers Run 2" העוסק בהברחת נשק וסמים. משחק נוסף המופץ לאחרונה "State of Emergency" מדמה התפרעויות המוניות באתרים עירוניים כמו מרכזי קניות וגורדי שחקים. במשחק נדרשים השחקנים לשרוף, לפוצץ ולהרוג כדי לפגוע בתאגיד עולמי שתלטני <A onfocus=blur() onmouseover=footh(3);show_remark(event,3) onmouseout=hide_remark() href="http://clickit3.ort.org.il/apps/ww/page.aspx?ws=0b3beadf-888c-405e-aeeb-61449e5108c1&amp;page=c43ec489-d84b-466c-992b-ac2e045da36b&amp;fol=7a47409f-0941-4cc5-9c19-ed127f0a9614&amp;code=7a47409f-0941-4cc5-9c19-ed127f0a9614&amp;box=2ef377a0-d680-4494-afe2-78535f5#">(הכט 2000)</A> . המשחק מזכיר את ההפגנות האלימות נגד הגלובליזציה בסיאטל בשנת 1999 (סמוחה, שם). </LI> <LI>גזענות דיגיטאלית - משחקים גזעניים נפוצו ברשת בשנת 2002 ובהם "טיהור אתני" (Ethnic Cleansing) שהופק על ידי הארגון הגזעני "הברית הלאומית של אמריקה" בעוד משחקים אחרים הציגו דמויות סטריאוטיפיות של כהי עור כמטרות האנושיות שיש לפגוע או לירות בהן. בדוח השנתי "שנאה דיגיטאלית 2002" ("Digital Hate 2002") מטעם מרכז ויזנטל מופיעים יותר מ- 200 אתרי אינטרנט המכילים משחקי שנאה מקוונים, ניסיונות שהידים לפיגועי התאבדות וכן מידע נוסף על התגברות השנאה הגזעית והטרור מאז ה-11 בספטמבר. במיוחד מצוין המשחק המקוון -fabulous 999" Kaboom" המאפשר לשחקן לגלם דמותו של מחבל מתאבד. בהקדמה למשחק נאמר "הפוך למחבל מתאבד, הסב גאווה למשפחתך וזכה אותם ב-25,000 דולר, מתנת סדאם חוסיין". אמנם לא ברור האם הצלחת השחקן היא בהריגת כל שבעת המשתתפים או במינימום נפגעים דבר שקשה מאד להשיג. מפתח המשחק, ששמו לא פורסם, מציין בדברי תשובה למבקריו כי הוא סבור שאנשים שמפוצצים עצמם הם טיפשים אבל זה לא משנה את המסר של המשחק <A onfocus=blur() onmouseover=footh(4);show_remark(event,4) onmouseout=hide_remark() href="http://clickit3.ort.org.il/apps/ww/page.aspx?ws=0b3beadf-888c-405e-aeeb-61449e5108c1&amp;page=c43ec489-d84b-466c-992b-ac2e045da36b&amp;fol=7a47409f-0941-4cc5-9c19-ed127f0a9614&amp;code=7a47409f-0941-4cc5-9c19-ed127f0a9614&amp;box=2ef377a0-d680-4494-afe2-78535f5#">( רויטרס 30.04.02)</A> .<BR>חברת הקונגרס האמריקאי Nita Lowy פנתה לחברת המשחקים Newgrounds.com בטענה כי המשחק פוגע, מעליב ומזכיר את סבלותיהם של אמריקאים, ישראלים ואחרים שהיו קורבנות להתאבדות של טרוריסטים. תשובת נציג החברה Tom Fulp הייתה כי הורדת המשחק מהאתר היא סכנה לחופש הדיבור והדמוקרטיה. חברת המשחקים מתכננת להוציא ווריאציה נוספת של המשחק. יתכן כי אלימות דיגיטאלית, ואפילו גזענות הם נושאים אטרקטיביים עבור המשתתפים למשחק, אולם אין ספק שהמסרים הטמונים בהם נתפשים כבלתי נורמטיביים. אולם גם בנושא המשחקים הגישה הליברלית היא דומיננטית במספר מדינות ונותנת לגיטימציה לביטויים של סטייה חברתית בעולם הווירטואלי. </LI></UL></LI> <LI>פורנוגרפיה אלקטרונית (Electronic Pornography) - חופש המידע הפורנוגראפי מופץ לרוב לכלל הגולשים ללא סינון. בית משפט פדראלי במזרח פנסילבניה בארה"ב פסק לאחרונה (31.05.02) כי החוק משנת 2001 (Internet Protection Act- CHIPA) מגביל את חופש הביטוי של ציבור גולשי האינטרנט. לפי החוק (CHIPA) המדינה אמורה למנוע סיוע של מענקים פדראליים לספריות ולבתי ספר שלא התקינו תוכנות סינון מתאימות. יש לזכור שמטרת השימוש באינטרנט באמצעות הספריות הציבוריות מיועדת לילדים שזו דרך הגישה היחידה שלהם לאינטרנט ולצמצם בכך את הפער הדיגיטאלי (Digital Divide). ספריות ובתי ספר שלא יחסמו את המחשבים שלהם בפני גישה לאתרים שנחשבים פוגעניים לילדים, בעיקר אתרים בהם יש חומר פורנוגראפי לא יזכו לסיוע. בית המשפט נענה לתביעתם של שומרי החופש האזרחי (Civil Libertarians) והתאחדות הספריות (American Library Association) כי אין תוקף חוקי למגבלות על פורנוגרפיה באינטרנט המוצעות על ידי המדינה, וכי החיוב להתקין תוכנות סינון פוגע בחופש להשיג מידע ומונע גישה לאתרים בהם אין כל חומר מזיק. השופטים הציעו למדינה להסתפק באמצעים גורפים פחות להגנה על קטינים מפני פורנוגרפיה באינטרנט - למשל, מתן אפשרות לגולש או להוריו של הקטין לבחור את האפשרות להתקין אמצעי סינון גלישה, או להפנות את מסכי המחשב כך שגולשים אחרים לא יחשפו לתוכן המידע שעל מסכי הזולת. הפסיקה פטרה מהחוק את הספריות הציבוריות, אולם לא עסקה בבתי ספר, שלא היו חלק מהעתירה. ערעור על ההחלטה של בית המשפט הפדראלי חייב לבוא לדיון לבית המשפט העליון של ארה"ב (גוטמן 2001). היה זה הניסיון הרביעי לחוקק חוקים באמצעות החקיקה הפדראלית <A onfocus=blur() onmouseover=footh(6);show_remark(event,6) onmouseout=hide_remark() href="http://clickit3.ort.org.il/apps/ww/page.aspx?ws=0b3beadf-888c-405e-aeeb-61449e5108c1&amp;page=c43ec489-d84b-466c-992b-ac2e045da36b&amp;fol=7a47409f-0941-4cc5-9c19-ed127f0a9614&amp;code=7a47409f-0941-4cc5-9c19-ed127f0a9614&amp;box=2ef377a0-d680-4494-afe2-78535f5#">( CDA-1996 COPA-1997, CHIPA-2001)</A> למניעת ילדים להיכנס לאתרי הזימה. </LI></OL><A name=8></A>סמכות השיפוט בגלובליזציה <P>להט החרב המתהפכת מאיים גם על התפשטותה של הגלובליזציה. מה הסטאטוס המשפטי של גולש העובר עבירה פלילית של צילום ואחסון תמונות זימה על פי החוק הצרפתי, של קטינים שמוצאם מתאילנד, באינטרנט שמספקת חברה אמריקאית על שרת אינטרנט הממוקם בכוויית ובמכירתם לגולש בעל אזרחות ארגנטינאית. האם סמכות השיפוט צריכה להיקבע על פי נגישות האתרים במדינות השונות או שהיא תיקבע על פי מיקום פיזי כגון המדינה בה ממוקם השרת עליו מצוי האתר (דרור 2002)? תשובה חלקית למדי נתנה על ידי בית המשפט בניו יורק (אוגוסט 1999), אשר קבע כי יש לו סמכות שיפוט בנוגע לחברה הרשומה באנטיגואה המצויה באיים הקריביים אשר מפעילה אתר הימורים, בנימוק כי משתמש הפותח את האתר בניו-יורק יוצר עותק של אתר ההימורים במחשבו ולכן יש לבית המשפט סמכות שיפוט, משום שלפי החלטה זו תהיה אחריות של מפעיל אתר כלשהו בכל מקום בו המשתמשים יפתחו את האתר. במצב זה, יש הסוברים כי בהחלטה זו תוטל אחריות כבדה יתר על המידה על כלל בעלי העסקים שיפעילו אתרים בהם ימכרו את מוצריהם, ולמעשה הם ייקחו על עצמם סיכונים רבים מדי בבואם להציע את מוצריהם למכירה באמצעות רשת האינטרנט (Technolawgy). </P> <P>הבעיה מחריפה במיוחד כאשר המידע המופץ מתייחס לגזענות על כל סוגיה. למשל הפרלמנט הבריטי היה בין הראשונים אשר חוקק חוק נגד פרסומים המכילים מידע המעודד גזענות (כבר בשנת 1986). אולם המחוקק הבריטי לא סיפק פתרונות למקרים בהם שרתי אתר השנאה ממוקמים במדינות אחרות, למשל בארצות הברית, ארץ שממנה פועלים אתרים גזעניים רבים - בחסות "התיקון הראשון" <A onfocus=blur() onmouseover=footh(5);show_remark(event,5) onmouseout=hide_remark() href="http://clickit3.ort.org.il/apps/ww/page.aspx?ws=0b3beadf-888c-405e-aeeb-61449e5108c1&amp;page=c43ec489-d84b-466c-992b-ac2e045da36b&amp;fol=7a47409f-0941-4cc5-9c19-ed127f0a9614&amp;code=7a47409f-0941-4cc5-9c19-ed127f0a9614&amp;box=2ef377a0-d680-4494-afe2-78535f5#">לחוקה האמריקאית</A> . גם במדינות אירופאיות נוספות חוקקו חוקים נגד הביטויים שמעודדים שנאה בין גזעית וכן חוקים האוסרים על הכחשת השואה, אך אלה אינם אחידים ברוחם ובחומרתם. צרפת וגרמניה, למשל, אוסרות אף לרכוש מזכרות וחומרי תעמולה נאציים (מידע מוטעה) כמו ספרו של היטלר, "מיין קאמפף", דרך האינטרנט הממוקם בתחום ריבונותם, אך מתקשות לאכוף איסור זה בעולם חסר גבולות. בית משפט בקליפורניה ביטל החלטה של בית משפט צרפתי, שאסרה על אתר האינטרנט של יאהו למכור מזכרות נאציות ברשת. באיטליה הוגש כתב אישום פלילי על מכירה ורכישה של מוצרי פורנוגרפיה פדופילית באמצעות הרשת נגד 831 אזרחים איטלקים ו - 660 אזרחים זרים (אוקטובר 2000). אולם מתברר כי לא נבדקה בצורה מספקת הטלת האשמה הפלילית על אזרחי מדינה אחת, לפי חוקיה של מדינה אחרת- מבלי שהאחרונים עברו עבירה כלשהי לפי חוקי מדינתם. הגלובליזציה של המשפט בתחום התקשורת מתווכת מחשב עדין לא ניראה באופק. </P> <P>אפילו את יוצרו של "וירוס האהבה" (מידע מדבק) מהפיליפינים אשר גרם לנזקים בשווי של מיליארדי דולרים ברחבי העולם, לא ניתן היה לתבוע ואף לא להסגירו בהתאם לתנאי ההסגרה של האמנה הבינלאומית. בעקבות המקרה, החליטו המדינות המתועשות והאיחוד האירופי לנסח אמנה בינלאומית שתטפל בענייני פשיעה קיברנטיים. <A name=9></A></P>אמנת הפשע המקוון <P>האמנה היא ניסיון להגיע להסכם (נובמבר 2001) על החוקים והעקרונות האתיים בתחום הדיגיטאלי בנושאים כמו זכויות יוצרים, פדופיליה ופשעי מחשב בין מדינות אירופאיות רבות לבין ארה"ב, יפן, קנדה ודרום אפריקה. לאמנה יצורף נספח מטעם מועצת אירופה (European Council), ארגון הפועל לאחידות בחוקים בין כל מדינות האיחוד האירופי, שישולב ב "אמנת הפשע המקוון" ואשר יאפשר ללוחמים בגזענות ובאנטישמיות לתבוע ספקי אינטרנט ומפעילים של אתרים המעודדים שנאת זרים ברחבי העולם. רשויות אכיפת החוק במדינות אירופה תומכות בהכנת הנספח נגד הגזענות לעומתם מתנגדים לו ספקי האינטרנט, חברות הטכנולוגיה, ארגוני זכויות אדם וגם גולשים בודדים, בטענה כי הנספח אינו דמוקרטי, מוציא את חופש הביטוי מחוץ לחוק, פוגע באינטרסים הציבוריים והעסקיים ובעיקר אינו ישים (מור 2002). </P> <P>גם הארגון הבריטי "קמפיין נגד צנזורה" (CACIB) וגופים ליברלים נוספים החלו בפעולות הסברה להגברת המודעות לסכנות הקיימות שב"אמנת הפשע המקוון" לדעתם צנזורה אינה הדרך להיאבק בגזענות. למתנגדי האמנה נוספו גם ספקי האינטרנט באיחוד האירופי, לדעתם, האחריות החוקית של מפעילי אתרי אינטרנט וספקי אינטרנט על דברי שנאה עדיין לא התבררה במסגרת הנספח. יתרה על כך, הם חוששים כי הם יחויבו לעקוב אחר מנוייהם מחשש שיפרו את החוק והם מודאגים מפני מבול של תביעות וחקירות משטרה שישבשו את פעילותם. על כך הוסיף נשיא איגוד תעשיית המחשבים והתקשורת (CCIA) אד בלאק. </P> <P>לטענתו, הרחבת חופש הביטוי בשוק פתוח של רעיונות ורגולציה עצמית של תכנים היא התגובה האפקטיבית ביותר להתפשטות הבורות והשנאה. הוא מצטרף לטענה כי "אמנת הפשע המקוון" תכפה על ספקי האינטרנט לפקח על כל פעולות המנויים שלהם ולכן יש להתנגד לחוקים שיחייבו את ספקי האינטרנט לפקח על כל הנתונים שעוברים ברשתות שלהם מה גם שאיסור כזה אינו פרקטי ופוגע בפרטיות ובטבע הפתוח של האינטרנט (מור 2002). טענותיהם של מצדדי השיח הליברלי וארגוני זכויות האדם נגד "האמנה" ביבשת אירופה וכן עמדותיהם של בעלי אינטרסים עסקיים ופוליטיים דומים באופיים להתנגדויות הקיימת בארה"ב להגבלת חופש הדיבור ברשת באמצעות חקיקה. <A name=10></A></P>העצמתה של האחריות החברתית <P>התגלותה של הקומוניקציה הווירטואלית יצרה אמנם עולם חדש עם נורמות חדשות ואף יצרה מבחינות רבות, תרבות חדשה, אבל האם כל אירוע מחייב בהכרח יצירת חוקים חדשים ?(Oberding &amp; Norderhaug 1996) אין ספק כי בעזרת חקיקה ודיון משפטי ניתן להשהות שימוש בכל טכנולוגיה חדשה ולמנוע בכך, במידה מסוימת, פעילויות פליליות. אבל דרך זו היא הרסנית כמקור לחדשנות, יזמות ויצירתיות טכנולוגית. במקרים רבים ניתן להסתפק בקודים חברתיים במקום חוקים נוקשים. אבי גישה זו הוא המשפטן לורנס לסיג (Lawrence Lessig) הנחשב "כלוחם החופש" המפורסם ביותר בארה"ב, המגן על פרטיות המשתמש ברשת. </P> <P>לגישה עקרונית זו מצטרף גם החוקר <A onfocus=blur() onmouseover=footh(7);show_remark(event,7) onmouseout=hide_remark() href="http://clickit3.ort.org.il/apps/ww/page.aspx?ws=0b3beadf-888c-405e-aeeb-61449e5108c1&amp;page=c43ec489-d84b-466c-992b-ac2e045da36b&amp;fol=7a47409f-0941-4cc5-9c19-ed127f0a9614&amp;code=7a47409f-0941-4cc5-9c19-ed127f0a9614&amp;box=2ef377a0-d680-4494-afe2-78535f5#">שיזף רפאלי</A> , הטוען כי המקום בו מתנגשים עולם החוק ועולם המידע, הוא מאוד בעייתי שכן הטכנולוגיה תמיד השיגה את החוק בכמה דורות. הניסיון לכלוא את המידע בחקיקה למול ההתפתחות הטכנולוגית נועד מראש לכישלון, משום ש"טבעו של המידע להיות חופשי". באצטלת החוק, יכול כל צד להתבצר בעמדתו באופן המסיר ממנו אחריות. לכן, ההגנה על הפרטיות באינטרנט, לדעת רפאלי, אסור לה שתסתמך על מערכת המשפט, אלא על מערכת תרבותית נורמטיבית. ככל שהחקיקה נעשית מגבילה יותר, לעתים עד כדי אבסורד, היא גוררת משתמשים להפרה מודעת של החוק. רפאלי מעדיף להעביר את הדיון בפרטיות מהמגרש המשפטי למגרש החברתי ולפתח את העצמתה של האחריות החברתית (Accountability) בנתינת דין וחשבון לציבור על הפעילות. לטענתו, חברה שיש בה יותר פרטיות היא חברה שיש בה פחות דין וחשבון הדדי (קפטן אינטרנט 04/02/2002). ניתן להביא שתי המחשות ביצירת קודים במרחב הווירטואלי : הטכנולוגיה של "הקוד הפתוח" ומציאת הסדר חברתי באמצעות גיבושה של החברה האזרחית ברשת ("Netizens") דרכה ניתן בעזרת קבוצות משימה של האינטרנט לפתח נורמות ולקבוע כיצד לפתור קונפליקטים בשיתוף עם הטכנולוגיות. <A name=11></A></P>הקוד הפתוח <P>הקוד הפתוח מבוסס על אידיאולוגיה ותפיסת עולם מגובשת, המקיפה נורמות של שיתוף, שיטות לטיפול בקניין רוחני וגישה מקורית לאבטחת איכות ואף משמש כרקע לתפיסת עולמם של "לוחמי החופש" של הרשת (Lessig 2001). הקוד הפתוח עשוי לצמצם פערים בין המשפט לבין הטכנולוגיה הוירטואלית הפתוחה בהתייחס לקניין רוחני. </P> <P>תפיסת הקוד הפתוח גורסת כי פרטים או חברות יכולים לקבל באמצעות הסכם משפטי של "המקור הפתוח" (Open Source )הרשאה לשימוש, שנכתבה על ידי פרט או חברה אחרת, מבלי שיצטרכו להתקשר עם גוף זה בהסכם ומבלי שייאלצו לשמור על סודיות. לכותב התוכנה אין יותר שליטה על יצירתו, ובהעדר שליטה זו הוא מאפשר את המשך פיתוח המוצר לפי שיקולים הנובעים מצרכי המשתמשים, ולא מניסיון למקסם את רווחי בעל הקניין הרוחני. עיקרון השיתוף אינו בחזקת אוטופיה, שכן הוא מתאים לשוק התוכנה בה כמעט כל תוכנה מבוססת על קניין רוחני השייך למספר גופים מסחריים. שיטת הקוד הפתוח מאפשרת, אם כן, נגישות לרכיבי תוכנה קיימים ואינה קושרת את המתכנתים לחברה מסחרית מסוימת או לסביבת עבודה מוגדרת. רעיון השיתוף ב"קוד המקור" מאפשר שילוב פורה בין עבודה של מפתחים שונים ומונע את השימוש בתוכנות שהן בחזקת "קופסאות שחורות" שלא תמיד ברורה אמינותן, הנשמרות היטב על ידי בעליהן ומונעות אף את הצורך בהסכמים משפטיים מורכבים המחייבים השקעת עבודה רבה. מערכות לינוקס (Linux) מופצות ברישיון יחד עם קוד המקור המאפשר לפתח את התוכנה ואף לשנותה ולשפרה ובכך היא מהווה סחורה ציבורית של תוכנית מחשב המשתכללת באמצעות תגובותיהם של תכניתנים מכל העולם המתבקשים לתרום מזמנם ומניסיונם לתוכנית. </P> <P>התוכנית פתוחה לכל מי המעוניין, מבלי להתחשב בין אם הם תרמו לפרויקט או לא. אחת הסיבות להצלחת התוכנית היא בעובדה שהיא הוכנה במשך שנתיים לצרכיו של אבי השיטה עצמו (Torvalds) והופצה רק לאחר שהתוכנית הוכיחה את עצמה כשימושית. סיבות נוספות להצלחתה נובעות גם מכך שניתן היה להפיצה באמצעות האינטרנט ללא הוצאות נוספות וכן עצם האפשרות לדווח על תקלות וקבלת פתרונות מוצעים מקהילת תכניתנים. גם אפשרויות התיאום והעדכון בכל אחד משלבי הפיתוח באופן מבוזר תרמו מאד להצלחה (Kollock 1999: 231). </P> <P>פרויקטים המתנהלים בשיטת הקוד הפתוח אינם מוגדרים אפריורי, אלא מתפתחים בהתאם לדרישות השוק, תוך כדי בקרה מתמדת בעת התהליך, לאחר סיומו ובעת החדרתו לשוק (אילן 2001). סביב הרעיון התפתחה אף התארגנות של "המקור הפתוח". המשתמש הבודד אינו מודע לרוב למקור הפתוח שכן הוא מכיר את המחשב שבו מותקנת מערכת הפעלה של מיקרוסופט (חלונות), תוכנות משרדיות של מיקרוסופט (אופיס) ודפדפן של מיקרוסופט (אינטרנט אקספלורר). בזמן הגלישה מופעל למעשה, מחשב מרוחק, כמו למשל בגלישה במנוע החיפוש של "גוגול" המבוסס גם על תוכנת לינוקס וכן גולשים הנעזרים ב"יאהו", ב"אמאזון" ואפילו גולשים באתר האינטרנט של עיתון "הארץ". </P> <P>התוכנה הקניינית הנפוצה בעיקר במערכות מחשוב של ממשלות וארגונים ציבוריים בעולם מתבססת על קוד מקור סגור (Closed-Source Software Code). </P> <P>רוב הטכנולוגיות המותקנות במגזר הציבורי באיחוד האירופי הן תוכנות קנייניות. הקוד הסגור של יצרני התוכנה הקניינית (בראשם מיקרוסופט ו-SAS) שומרים לעצמם את קוד המקור של התוכנות שלהם ככוח מונופוליסטי ולא מאפשרים לאחרים לשנותם וליהנות מפיתוחם. עד השנים האחרונות לא היה כוח נגדי מספיק לרגולציה, אולם ככל שהתפתח השיח הליברלי, החלה לנשוב יותר ויותר האידיאולוגיה של הקוד הפתוח Lessig 1999)) החלה מכירת מחשבים מבוססי לינוקס וזאת חרף משבר מניות הטכנולוגיה בבורסת הנאסד"ק וירידה בעשרות אחוזים משוויון של מניות הלינוקס כמו Red Hat ו- Linux VA. </P> <P>חברת יוניסס (Unisys) ממליצה (יוני 2002) לאיחוד האירופי לעבור להשתמש בתוכנות המבוססות על קוד פתוח במערכות הממשל וכשלב ראשון מוצע להקים גוף מתאם לשיתוף פעולה פאן-אירופי בתחום התוכנות והטכנולוגיות המבוססות קוד פתוח. חברת IBM, התומכת ביוזמת לינוקס, החלה למכור מחשבים, לסוכנויות הממשל בארה"ב, בהן חיל האוויר, משרד ההגנה, החקלאות והאנרגיה ומנהל התעופה הפדראלי. מערכות לינוקס הותקנו גם בפרלמנט הגרמני, במשרד הדואר הסיני, במשרדי התרבות, ההגנה והחינוך בצרפת ובסוכנויות ממשל בקנדה, אנגליה, ספרד, סין וסינגפור. בפרו התקבל חוק המחייב את כל המוסדות הציבוריים והממשלתיים במדינה להשתמש בתוכנות שפותחו על פי מודל הקוד הפתוח ולאסור על רכישת תוכנות מסחריות של מיקרוסופט על מנת לחסוך בהוצאות. בדרום קוריאה נקנו 120 אלף עותקים של מערכות הפעלה עבור משרדי הממשלה. </P> <P>בארה"ב המליצה חברת "מיטר" למשרד ההגנה האמריקני להרחיב את השימוש בתוכנות קוד פתוח בעוד המלצה הפוכה ניתנה על ידי מכון המחקר "אלקסיס דה טוקוויל" (Alexis de Tocqueville Institution) בטענה כי יש חשש לפריצת רשתות ופגיעה בתשתיות המחשוב, דבר שישבש ויזיק לאתרי מסחר אלקטרוני, למערכות הבקרה של התעופה האווירית ואפילו למערכות מעקב מסווגות ( 05.06.02 Delio). מצדדי הקוד הפתוח טוענים כי ההתנגדות לקוד הפתוח נובעת מעיקרה מאינטרסים עסקיים ופוליטיים שמיצג המכון הממומן על ידי גופים ימניים שבעבר דרשו אף את ביטול המשפט המפורסם נגד חברת מיקרוסופט. מצדדי הקוד הפתוח טוענים כי התלות בחברה אחת כמו מיקרוסופט אשר אינה מאפשרת כל גישה לקוד המקור מהווה בעיית אבטחת חמורה בפני עצמה. עדיף לכן להשתמש בתוכנות הקוד הפתוח שאומנם אינן חסינות מכשלי אבטחה, אבל הן מאפשרות גישה לכל המשתמשים היכולים להגיב במהירות לכשלי האבטחה ואף לתקנם. תומכי לינוקס והקוד הפתוח טוענים שטכנולוגיות שפותחו על פי מודל הקוד הפתוח הן יציבות יותר ומאובטחות יותר מאשר מוצרי מיקרוסופט ומוצרים של חברות מסחריות אחרות, המבוססים על קוד מקור סגור. </P> <P>גם המערכות המבצעיות בצה"ל מבוססות קוד פתוח לאחר שהגיע למסקנה כי הטכנולוגיות של מיקרוסופט אינן די מוגנות ובשל כך ניתן לפרוץ אליה (מור 03.07.02). הקוד הפתוח הגיע גם לכנסת בעת הדיון של ועדת האינטרנט על הנושא של הרחבת מערכות הפעלה מבוססות קוד פתוח בגופים ממשלתיים (מור 08.07.02). הקוד הפתוח תופס תאוצה בין היתר, בגלל הרצון להשתחרר מכבלי הקודים הסגורים של בעלי העסקים אשר השתלטו על שוק התוכנות. <A name=12></A></P>החברה האזרחית ברשת <P>אחת הדרכים להעצמתם של הגולשים יכול להיעשות דרך פיתוחה של החברה האזרחית. באחד משלבי התפתחותה של הרשת (Hauben, 1996) נעשה ניסיון להקים מבין גולשי האינטרנט מסגרת של חברה אזרחית שחבריה כונו בשם Netizens<BR>("Net" + "citizens" = "Netizens") . הם בקשו לקבוע לעצמם הסדר חברתי ההולם את המרחב הווירטואלי והמאפשר להגיע אף לשינוי חברתי. האינטרנט מהווה גם מסגרת לחברה פוליטית בה ייקח חלק כל גולש המקדיש זמן סביר ברשת. ה - Netizens בקשו לבנות קהילה (Online Community) ולהפוך את האינטרנט למשאב של הוויה אנושית ואת הרשת למשאב אינטלקטואלי וחברתי ולא להסתפק בראיית האינטרנט כנותן שירות בלבד. הרשת בקשה לעודד חילופי דעות, תספק מידע ותאפשר בחירות באמצעות הצבעה. ה - Netizens בקשו לקחת על עצמם את ההגנה על הרשת תוך עידוד הגישה והדיבור החופשי (Hauben 1996). הנטיקה היא האתיקה של הרשת המתפתחת כתגובה לקונפליקטים המוסריים והאתיים, כאשר הטכנולוגיה מקדימה את הנטיקה ומעוררת את השאלות האתיות בדיעבד" (גולן , 05.02.02). הרעיונות של החברה האזרחית ברשת לא התפתחו בצורה משכנעת אולם כמה מעיקריה עשויים להוות בסיס לקוד אתי. <A name=13></A></P>קוד אתי <P>הרבה קהילות וקבוצות דיון שהיו בעבר וולונטריות (במסגרת ה- Usenet Newsgroups ) הפכו לחלק של המרחב העסקי. המרחב העסקי הוא בעצם טבעו סגור יותר, מאובטח יותר ובעיקר מאפשר יותר שליטה ופיקוח. המרחב העסקי מחזיר את הגולשים מקהילות המתבססות על כלכלת מתנות לקהילות המתבססות על כלכלת מוצרים המונעות באמצעות המחיר. השליטה על הקהילות העסקיות או בחסות עסקית מנוהלות על ידי מנהלי אתרים (המשמשים למעשה כמתווכים- Mediators) בהתאם לכללי התנהגות ואף קודים אתיים המגדירים את גבולות "המותר והאסור". הגבולות הם גמישים למדי, שכן בידי מנהל האתר, למשל, הזכות לא לפרסם תגובות הגולשים זאת תוך הדגשה כי דעותיו של הגולש אינן משקפות בהכרח את דעותיהם של המשתתפים. </P> <P>ניתן להדגים כמה כללי התנהגות שמפרסמת חברת "תפוז אנשים" הכוללת גם את האתר "משפט ואינטרנט" : הפורומים נתונים לפיקוח שמטרתו לוודא שמירה על כללי התנהגות. תפוז רשאית להסיר תכנים אשר לדעתה מפרים את כללי ההתנהגות ו/או עלולים לפגוע באתר ו/או בצד שלישי כלשהו והיא רשאית למחוק תכנים אלו בכל עת. אולם למרות הפיקוח אין החברה אחראית על התכנים המועלים בפורום והיא מסירה מעצמה מראש כל אחריות הנובעת משימוש בפורום. המידע הנמסר לפרסום חשוף לכל משתמשי הפורום. מוצע לנהוג בתבונה ובזהירות במסירת פרטים אישיים (כדוגמת כתובת, מספר טלפון או פרטים מזהים אחרים) וכן בתגובות או בפניות שיתקבלו בעקבות השימוש בפורום או פרסום איזה שהם פרטים בערוץ. מוצע לנהוג במסירת המידע ובפניות לפחות באותה מידה של זהירות הננקטת ביצירת קשר, שאינה נעשית באמצעות האינטרנט. האחראים על הפורום ממונים על ידי החברה ויש בידם הזכות לנהוג על פי שיקול דעתם המקצועי; הודעות הפוגעות בכלל המשתמשים או הודעות שאינן רלוונטיות יוסרו על ידי מנהלי הפורום, על פי שיקול דעתם המוחלט והבלעדי. החברה קבעה בין היתר איסור פגיעה במזיד או שלא במזיד במשתמשים אחרים וכן פרסום של התכנים הבאים: </P> <UL> <LI>תכנים בעלי אופי מיני בוטה, מאיימים, גזעניים, מוציאי לשון הרע, מעודדים לביצוע עבירות, פליליות או אזרחיות, פוגעים בפרטיות, מזיקים ופוגעים ברגשות הציבור; אין להעלות לפורומים תכנים שמטרתם לפגוע או לשבש מטרת הפורום או משתתפיו. </LI> <LI>תכנים בעלי אופי מסחרי ו/או המכילים מידע פרסומי כלשהי; </LI> <LI>תכנים אשר זכויות הקניין הרוחני וזכויות היוצרים בהם אינן שייכות למשתמש; (לרבות שם וסימן המסחר "Tapuz" , ו- "תפוז", בעיצוב האתר , ובכל תוכנה, יישום, קוד מחשב, קובץ גרפי, טקסט וכל חומר אחר הכלול בו). </LI> <LI>תכנים אשר מכילים וירוסי מחשב מכל סוג שהוא; העלאה של וירוס במזיד לפורום, תגרור סילוק המשתמש. כמו כן, החברה שומרת לעצמה למנוע מהלקוח זכות שימוש נוסף בפורום. תכנים הכוללים שימוש בשפה בוטה, גסה או מעליבה; תכנים אשר מהווים הפרה כלשהי של החוק; </LI> <LI>תכנים אשר אינם רלוונטיים לפורום או לצ'ט. אסור בכל תוקף הפצת דואר זבל. </LI> <LI>הגנה על הפרטיות - החברה לא תמסור את פרטיך האישיים לצדדים שלישיים, אלא אם תהיה מחויבת לעשות כן על פי צו שיפוטי, החברה לא תישא בכל אחריות ביחס לתכנים הנמצאים באתר, תוכנם, מהימנותם, דיוקם, אמינותם והשפעתם על המחשבים של המשתמשים באתר וכן לכל נזק,ישיר או עקיף, אי נוחות, אבדן, עוגמת נפש וכיוצא באלו תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו לך, או לרכושך או לכל צד שלישי בשל שימוש בתכנים אלו. </LI></UL><A name=14></A>דיון וסיכום <P>בניגוד להחלת החוק ברשת, נראה כי המרחב הווירטואלי (Cyberspace) מצוי בתהליכי גיבוש, מיסוד ויצירת מנגנוני פיקוח פנימיים ואתיים. צרכים אלו מכתיבים, בין היתר, את אופיים של מנגנוני הויסות המגשרים, למעשה, בין שתי אוריינטציות מנוגדות - בין הרשת, שהנחותיה הבסיסיות הן בין היתר פתיחות, חופש, אנונימיות, וחופש הביטוי, לבין מערכות עסקיות שהן מערכות סגורות,מאובטחות, ואיתנות המחייבות את כינונן של זהויות דיגיטאליות קבועות המבטיחות רמות שונות של מחויבויות אישיות. </P> <P>הפתיחות ברשת יצרה קהילות ווירטואליות כמו חדרי השיחות ("Chat") כיום ובעבר ה- Muds וה- MOOs שהוו קהילות ווירטואלית מבוססות טקסט (המשתתפים נכנסו לרשת וקראו טקסט באמצעות המחשב). המשותף לצורות הקהילתיות הללו, הן הדפוס הארגוני הבלתי מחייב והבחירה החופשית, הסימטריה ביחסים בין המשתתפים, ההסכמה הלטנטית על דפוסי חליפין וסממני שוויון בין הגולשים. חדרי שיחות ("Chat") נהפכו יותר ויותר מסגרות ארגוניות של משתתפים קבועים שניתן לראותן כמעין קבוצות דיון וחוגי עניין שבשלבי התפתחות שונים נהנים ממנהיגים בלתי פורמאליים (ר' למשל Turkle 1966; בלייס, 2001) או שמרכזים אותם מנהלי אתרים בגופים מסחריים. לעיתים מתארגנים פורומים זמניים סביב "תגובות קוראים" על כתבות וירטואליות, או מתארגנות קהילות במטאפורה של "הייד פארק וירטואלי" הנהפכות ל"ועידת אזרחים זוטא" או <A onfocus=blur() onmouseover=footh(8);show_remark(event,8) onmouseout=hide_remark() href="http://clickit3.ort.org.il/apps/ww/page.aspx?ws=0b3beadf-888c-405e-aeeb-61449e5108c1&amp;page=c43ec489-d84b-466c-992b-ac2e045da36b&amp;fol=7a47409f-0941-4cc5-9c19-ed127f0a9614&amp;code=7a47409f-0941-4cc5-9c19-ed127f0a9614&amp;box=2ef377a0-d680-4494-afe2-78535f5#">ל"אגורה"</A> של הדמוקרטיה המודרנית (קרניאל 1999: 179). טבעי הדבר שבמסגרות אלו ניתן לגבש כללי התנהגות ואף קודים אתיים בתחומים ספציפיים. ניסיון כזה היה בבסיס הרעיון של החברה האזרחית ברשת (Netizens) שבקשה, כאמור, לאגד את כלל הגולשים כאזרחי האינטרנט ולהפכם למסגרת השומרת על יחסי גומלין חברתיים תקינים. אולם גם אם לא התגבשה החברה האזרחית המתוארת ברשת, שכן לא ניתן להתייחס למרחב הווירטואלי כאל מקשה אחד בעל גבולות קבועים והעונה לצרכי קהלי יעד רבים ומגוונים, יתכן שניתן להסתייע בכמה מעקרונותיה. </P> <P>למעשה הצלחתו של "הקוד הפתוח" (לינוקס) התופס תאוצה, כאמור לאחרונה, מדגים את מיסודה של קהילה ווירטואלית שהתארגנה סביב משימה של תכניתנים, והפכה לקהילה אשר השתכללה במשך השנים ואף גיבשה לעצמה אידיאולוגיה ותפיסת עולם מקיפה. להתארגנות זו הסכם על דפוסי חליפין, רמות של שיתוף, יחסי גומלין ושיטות לטיפול בקניין רוחני. אין ספק כי האתגר, העניין האינטרנזי בפיתוח תוכנה ואפשרויות היישום מהווים גורמים חשובים להצלחתה. ראוי לציין כי בבסיסו של הקוד הפתוח יש הסכם מיוחד על זכות יוצרים (GPL - General Public License ) המאפשר לכל תוכניתן המחזיק בקוד המקור (Source Code) את הזכות לבחון, ללמוד ולשנות. ההסכם מאפשר גם פיקוח וויסות בלתי פורמאליים על המתרחש בקהילה (Kollock 1999:232). גם מבחינה משפטית נמצא פתרון להגנת זכויות הקניין ברוח החקיקה המערבית המעניקה לבעלי קניין הגנה רחבה כנגד פגיעה כלשהי בקניינם ללא הבדל בין קניין רוחני לבין קניין פיסי. ההגנה המשפטית מאפשרת לשמור על זכויות הקניין, וככזה היא למעשה "עסקת חליפין" הנעשית על פי רישיון ה-GPL, כאשר בעל הזכויות המקורי שומר על זכות היוצרים שלו, אך במקביל מוותר במודע על חלק מהזכויות הבלעדיות שמקנה הקניין הרוחני לבעליו. הקוד העומד מאחורי הגנה על הקניין הווירטואלי הפתוח מניח כי מערכות לינוקס (Linux) יעודדו מחקר ופיתוח נוספות ובכך ניתן יהיה לתרום לחברה. כל משתמש רשאי אפוא, להעתיק תוכנה, לגשת לקוד המקור שלה, לשנותה ואף להפיצה מחדש ללא הגבלה (חינם או בעבור תשלום, לפי בחירתו) תוך התחייבות לכלול את קוד המקור שלו יחד עם התוכנה ולכלול את תנאי רישיון ה GPL - בתוכנה המופצת. </P> <P>דומה כי תהליכי הבניה והתיחום של האתיקה במרחב הקיברנטי לא יסתיימו בעתיד הנראה לעין. הבנייתן של מערכות רגולציה על פי קודים אתיים עשויה לצמצם את מרחב הקונפליקטים אם כי לא למנעם לחלוטין. המתחים הטבועים במאפייני המערכת הוירטואלית ובפערים בינה לבין המציאות החוץ וירטואלית ימשיכו לחדד פערים גם בנוגע לאספקטים האתיים. כמו כן, צפוי כי יישארו קבוצות גולשים שיפרו את הנורמות, אולם נראה כי מרחב כזה הוא הכרחי להתפתחות חברתית תקינה. <A name=15></A></P>מקורות בעברית <UL> <LI>אילן י' (2001) "הקוד פתוח והרשות נתונה" קפטן אינטרנט (29.08) </LI> <LI>אסף ז' (2001) "האח הגדול של הכפר הגלובלי" גלובס (10.07.2002) </LI> <LI>בירנהק מ' (2002) "מספריים לצנזור" גלובס (17.01) </LI> <LI>בלייס ד' (2001) "וואלה צ'אט" קשר 30 : 77-92 </LI> <LI><A title="הקישור נפתח בחלון חדש" href="http://computers.iol.co.il/ts.cgi?tsscript=item&amp;path=4&amp;id=234049" target=_blank>גוטמן נ' (2002) "הסקס חוזר לספריות" הארץ (02.06.02)</A> </LI> <LI>דורון ז' (עו"ד) מנהל "פורום משפט אינטרנט" תפוז </LI> <LI>דרור י' (א2000) "כותבים מחדש את ספר החוקים המקוון" הארץ (31.12.00) </LI> <LI>דרור י' (ב2000) "כמו מחלה שאין לנו תרופה נגדה" הארץ (14.03.01) </LI> <LI>דרור י' (ג2000) "וואלה, נטוויז'ן ורוטר-נט נתבעים על פרסומים בפורומים שהם מנהלים" הארץ (30.05.02) </LI> <LI>דרור י' (ד2000) "אתרי אינטרנט נתבעים בגין מידע:לראשונה שהפיצו גולשים". הארץ (30.05.02) </LI> <LI>דרור י' (ה2000) "חוק הקיסרות ונפלאות הדפדפן" הארץ (09.06.02) </LI> <LI>דרור י' (ו2000) "טרור, קוד פתוח ומה שביניהם " הארץ (18.06.02) </LI> <LI>דרור י' (ז2000) "השרוטים נגד חובבי המוסיקה" הארץ (23.06.02) </LI> <LI>דרור י' (ח2000) הפיקוח על מאגרי מידע קורס הארץ (04.07.02) </LI> <LI>הכט י' (2000) "פעולות מחאה ואבטחה או פשיעה ווירטואלית", משאבי אנוש, 150: 27 - 34 </LI> <LI>ירקוני י' (2002) "מותר להעליב בדואר האלקטרוני במידה הנכונה" ידיעות אחרונות (28.05.02) </LI> <LI>לבטון ס' (2002) הונאה משתלמת יותר משוד מזוין ניו יורק טיימס הארץ (03.06.02) </LI> <LI>מור ג' (20021) "החופש לשנוא", ידיעות אחרונות אינטרנט (24.02.02) </LI> <LI><A title="הקישור נפתח בחלון חדש" href="http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-1929213,00.html" target=_blank>מור ג' (2002) "הקוד הפתוח מסייע לטרוריסטים" (05.06.02) Ynet</A> </LI> <LI><A href="http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-1978814,00.html">מור ג' (20021) "המערכות המבצעיות בצה"ל מבוססות קוד פתוח" (03.07.02) Ynet</A> </LI> <LI><A title="הקישור נפתח בחלון חדש" href="http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-1986435,00.html" target=_blank>מור ג' (20021) "הקוד הפתוח מגיע לכנסת" (08.07.02) Ynet</A> </LI> <LI>מור ג' (20021) "לעבור לתוכנות קוד פתוח באיחוד האירופי" (10.07.02) Ynet </LI> <LI>מור ג' (20021) "פסיקה: מותר לעשות "אאוטינג" לגולשים בפורומים" (17.07.02) </LI> <LI>מרשל ג' (2002) "מוזיקה להמונים" PC MEDIA PLUS 8 : 22-29 </LI> <LI>סמוחה ש' (2002) "הסופרנוס של משחקי המחשב" קפטן אינטרנט (02.07.02) </LI> <LI>קוזלובסקי נ'(2000) "המחשב וההליך המשפטי", ת"א:לשכת עורכי הדין. </LI> <LI>קרא א' (2002) משרד המשפטים לא מונע שימוש בסלולארי למעקב הארץ (29.05.02) </LI> <LI>קרניאל י'(1999) "חופש הביטוי באינטרנט" , עלי משפט 1: 178 - 192. </LI> <LI><A title="הקישור נפתח בחלון חדש" href="http://www.globes.co.il/serve/globes/docview.asp?did=601836" target=_blank>רביה ח' (2002) משפט ואינטרנט: קישור לא חופשי גלובס (14.07)</A> </LI> <LI>רפאלי ש' (2002) נא להירגע, לוחמי החופש ברשת" קפטן אינטרנט (04.02.02) </LI> <LI>(2001) <A title="הקישור נפתח בחלון חדש" href="http://www2.haaretz.co.il/special/napster/" target=_blank>זכויות יוצרים ברשת סיקור, כתבות על מהפיכת שיתוף הקבצים ברשת ומאמרים אודות זכויות יוצרים.</A> הארץ (סיקור מיוחד) (03.04.01) </LI> <LI>(2002) תקופה טובה לשנאה ברשת (30.04.02) Ynet </LI> <LI>(2002) ארה"ב: מאסר עולם להאקרים (17.07.02) Ynet </LI> <LI>(2002) משחק פיגועי התאבדות חדש Ynet </LI> <LI><A title="הקישור נפתח בחלון חדש" href="http://www.law.co.il/hebarticles.htm" target=_blank>"משפט באינטרנט"</A> </LI></UL><A name=16></A> <DIV dir=ltr>References </DIV> <OL id=bib> <LI><A title="הקישור נפתח בחלון חדש" href="http://www.law.emory.edu/6circuit/jan97/97a0036p.06.html" target=_blank>Abraham Jacob Alkhabaz</A> </LI> <LI>American Library Association (2002) <A title="הקישור נפתח בחלון חדש" href="http://www.ala.org/alaorg/oif/filteringlegislationsummary.html" target=_blank>CPPA, COPA, CIPA: Which Is Which?</A> </LI> <LI>Barlow, J. P. (1990) <A title="הקישור נפתח בחלון חדש" href="http://www.eff.org//Publications/John_Perry_Barlow/crime_and_puzzlement.1" target=_blank>"Crime and Puzzlement"</A> in Ludlow, P. (1996) High Noon on the Electronic Frontier. (also published in Whole Earth Review, Sausalito, California, Fall 1990, pp.45-57). </LI> <LI>Barlow, J. P. (1994) <A title="הקישור נפתח בחלון חדש" href="http://www-swiss.ai.mit.edu/6805/articles/int-prop/barlow-economy-of-ideas.html" target=_blank>"The Economy of Ideas"</A> Wired, Issue 2.03, March 1994 </LI> <LI>Black J. (2002) Lawrence Lessig: The "<A title="הקישור נפתח בחלון חדש" href="http://www.businessweek.com/magazine/content/02_19/b3782610.htm" target=_blank>Dinosaurs</A>" Business Week Online (13.05.02) </LI> <LI>Boomen, M. V. (1998) <A title="הקישור נפתח בחלון חדש" href="http://nettime.khm.de/nettime.w3archive/199808/msg00000.html" target=_blank>Utopia in cyberspace - Virtual communities and social reality</A> (Retrieved 2001). </LI> <LI>Boyle J. (2000) <A title="הקישור נפתח בחלון חדש" href="http://www.law.duke.edu/journals/lcp/articles/lcp63dWinterSpring2000p337.htm" target=_blank>The First Amendment and Cyberspace</A>: The Clinton Years Law &amp; Contem. Probs. 337 (Winter/Spring 2000) </LI> <LI>Branscomb A.W. (1994) "Who Owns Information? From Privacy to Public Access". New York: Basic Books. </LI> <LI>Branscomb A.W. (1996) <A title="הקישור נפתח בחלון חדש" href="http://jcmc.huji.ac.il/vol2/issue1" target=_blank>"Cyberspaces: Familiar Territory or Lawless Frontiers"?</A> "Journal of Computer- Communication: 2(1). </LI> <LI><A title="הקישור נפתח בחלון חדש" href="http://www.aclu.org/news/2001/n021501a.html" target=_blank>Civil Libertarians</A> Cyber-Rights Groups Urge Federal Agency to Stay Out of Blocking Software Battle </LI> <LI>Cohen, S. (1987) Folk Devils and Moral Panics: The Creation of Mods and Rockers. Oxford: Basil Blackwell. </LI> <LI>CACIB <A title="הקישור נפתח בחלון חדש" href="http://www.liberty.org.uk/cacib" target=_blank>Campaign Against Censorship of the Internet in Britain</A> </LI> <LI><A title="הקישור נפתח בחלון חדש" href="http://www.cdt.org/" target=_blank>Center for Democracy and Technology</A> </LI> <LI><A title="הקישור נפתח בחלון חדש" href="http://www.chillingeffects.org/" target=_blank>Chilling Effects Clearinghouse</A> A joint project of the Electronic Frontier Foundation and Harvard, Stanford, Berkeley, University of San Francisco, and University of Maine law school clinics </LI> <LI>Computer Science &amp; Telecommunications Board (2002) <A title="הקישור נפתח בחלון חדש" href="http://www.nap.edu/books/0309082749/html" target=_blank>Youth, Pornography, and the Internet</A> </LI> <LI>Delio M.(2002) <A title="הקישור נפתח בחלון חדש" href="http://www.wired.com/news/print/0,1294,52973,00.html" target=_blank>Did MS Pay for Open-Source Scare?</A> Wired (05.06.02) </LI> <LI>DeLoach A. (1996) <A title="הקישור נפתח בחלון חדש" href="http://www.december.com/cmc/mag/1996/sep/callnet.html" target=_blank>"What Does it Mean to be a Netizen?"</A> </LI> <LI>Dibbell J. (1998) <A title="הקישור נפתח בחלון חדש" href="http://www.levity.com/julian/bungle.html" target=_blank>"My Tiny Life: A Rape in Cyberspace"</A> </LI> <LI><A title="הקישור נפתח בחלון חדש" href="http://www.eff.org/" target=_blank>Electronic Frontier Foundation</A> </LI> <LI><A title="הקישור נפתח בחלון חדש" href="http://www.epic.org/" target=_blank>Electronic Privacy Information Center</A> </LI> <LI>European Parliament (1999) <A title="הקישור נפתח בחלון חדש" href="http://europa.eu.int/ISPO/legal/en/internet/communic.html" target=_blank>"Illegal and harmful content on the Internet"</A> The European Parliament The Council, The Economic and Social Committee and The Committee of the Regions </LI> <LI>Fisher W. (2001) <A title="הקישור נפתח בחלון חדש" href="http://eon.law.harvard.edu/ilaw/Speech" target=_blank>"Freedom of Expression on the Internet"</A> The Berkman Center for Internet &amp; Society. (Harvard Law School). </LI> <LI>Fried C. (2000) <A title="הקישור נפתח בחלון חדש" href="http://eon.law.harvard.edu/ilaw/Speech/Fried.html" target=_blank>"Perfect Freedom or Perfect Control"</A> </LI> <LI>Gallagher D.F. (2002) <A title="הקישור נפתח בחלון חדש" href="http://www.disinfo.com/pages/news/id2193/pg1" target=_blank>"google runs into copyright dispute"</A> Welcome to Disinformation (22.04) </LI> <LI><A title="הקישור נפתח בחלון חדש" href="http://www.technolawgy.co.il/fs_lawyers.asp?inner=la" target=_blank>Hi-Tech Legal &amp; Technology Resource Centre Technolawgy</A> <!-- <li><a href_iwe="http://www.europa.eu.int/ISPO/legal/en/internet/wp2en.htm" target="_blank" title="הקישור נפתח בחלון חדש" >Illegal and harmful content on the Internet</a> </li> --></LI> <LI>Hauben M. (1996) <A title="הקישור נפתח בחלון חדש" href="http://www.columbia.edu/~rh120/ch106.xpr" target=_blank>"What is a Netizen?"</A> </LI> <LI>IBM (2002) <A title="הקישור נפתח בחלון חדש" href="http://www-1.ibm.com/linux/linuxline/jun02/index.shtml" target=_blank>The Linux Line</A> </LI> <LI>Kollock P. (1999) "The Economies of Online Cyberspace" pp. 220-239 in: Smith M.A. &amp; Kollock P. (ed) Communities in Cyberspace. London" Rutledge. </LI> <LI>Johnson D.R. (1996) <A title="הקישור נפתח בחלון חדש" href="http://jcmc.huji.ac.il/vol2/issue1" target=_blank>"Due Process and Cyberjurisdiction"</A> Journal of Computer-Mediated Communication: 2(1). </LI> <LI>Lee G.B. (1996) <A title="הקישור נפתח בחלון חדש" href="http://jcmc.huji.ac.il/vol2/issue1" target=_blank>"Addressing Anonymous Messages in Cyberspace"</A>, Journal of Computer-Mediated Communication: 2(1). </LI> <LI>Lessig L., (1999) "Code and Other Laws of Cyberspace" New York: Basic Books </LI> <LI>Lessig L., (2001) The Future of Ideas Random House </LI> <LI>Ludlow, P., Ed. (1996) "High Noon on the Electronic Frontier : Conceptual Issues in Cyberspace" MIT Press </LI> <LI>MacKinnon R. (1997) <A title="הקישור נפתח בחלון חדש" href="http://www.ascusc.org/jcmc/vol2/issue4/mackinnon.html" target=_blank>"Virtual Rape"</A> Journal of Computer-Mediated Communication 2(4) March Government Department and Advanced Communication Technologies Laboratory The University of Texas at Austin. </LI> <LI>McCullagh D. (2002) <A title="הקישור נפתח בחלון חדש" href="http://www.wired.com/news/print/0,1294,50363,00.html" target=_blank>"Cybercrime Bill Ups the Ante"</A>. Wired (12.02.02) </LI> <LI>Miller A.S. (1995) <A title="הקישור נפתח בחלון חדש" href="http://www.trincoll.edu/zines/tj/tj4.6.95/articles/baker.html" target=_blank>"The Jake Baker Scandal: A Perversion of Logic"</A> Journal@trincoll.edu <!-- <li><a href_iwe="http://www.opensource.org" target="_blank" title="הקישור נפתח בחלון חדש" >Netizen - Definition </a></li> --></LI> <LI>Netizens Protection Act of 2001 http://www.spamlaws.com/federal/hr3146.html </LI> <LI>Oberding J.M. &amp; Norderhaug T. (1996) <A title="הקישור נפתח בחלון חדש" href="http://jcmc.huji.ac.il/vol2/issue1" target=_blank>"A Separate Jurisdiction For Cyberspace?"</A> Journal of Computer-Mediated Communication: 2(1). </LI> <LI><A title="הקישור נפתח בחלון חדש" href="http://www.opensource.org/" target=_blank>Open Source - Definition</A> </LI> <LI><A title="הקישור נפתח בחלון חדש" href="http://www.orwelltoday.com/" target=_blank>Orwell today</A> </LI> <LI>Rasch M.D. (1966) <A title="הקישור נפתח בחלון חדש" href="http://www.swiss.ai.mit.edu/6.805/articles/rasch-comp-law.html" target=_blank>"Computer security: Legal Lessons in the Computer Age"</A> Security Management, April: 59-67 </LI> <LI>Raymond' R. (1998) <A title="הקישור נפתח בחלון חדש" href="http://www.firstmonday.dk/issues/issue3_3/raymond/" target=_blank>"The Cathedral and the Bazaar"</A> firstmonday 3 (March 1998) </LI> <LI>Schmitz P.E (2002) <A title="הקישור נפתח בחלון חדש" href="http://europa.eu.int/ISPO/ida/export/files/en/1115.pdf" target=_blank>"Pooling Open source Software - Feasibility Study 3"</A> [PDF file] Unisys Management Consulting Team European Counities (June 2002) </LI> <LI>Tagg L.(2002) <A title="הקישור נפתח בחלון חדש" href="http://cooltech.iafrica.com/technews/937250.htm" target=_blank>"Suicide bombing game angers many"</A> cooltech.iafrica.com(07.05.02) </LI> <LI>Torvalds L. (1993) <A title="הקישור נפתח בחלון חדש" href="http://www.softpanorama.org/People/Torvalds/linus1993.shtml" target=_blank>The Choice of a GNU Generation</A> Meta Magazine, Interview with Linus Torvalds </LI> <LI>Turkle S., (1966) "Virtuality &amp; Discontents" The American Prospect 21: 50-57. </LI> <LI>Wiesenthal Centre "<A title="הקישור נפתח בחלון חדש" href="http://www.wiesenthal.com/social/press/pr_item.cfm?ItemID=5723" target=_blank>Digital Hate 2002 (cd-rom)</A> </LI> <LI>Zeitchik S. (2002) <A title="הקישור נפתח בחלון חדש" href="http://publishersweekly.reviewsnews.com/index.asp?layout=article&amp;articleid=CA218013&amp;publication=publishersweekly" target=_blank>First Amendment Issues Come to the Fore</A> Cahners Business Information Publishers Weekly (20.05) </LI> <LI>Zittrain J. (1997) <A title="הקישור נפתח בחלון חדש" href="http://cyber.law.harvard.edu/10hjolt495.html" target=_blank>"The Rise and Fall of Sysopdo"</A> Harvard Journal of Law &amp; Technology 495 (Summer 1997) </LI></OL> <DIV>&nbsp;</DIV><A name=17></A>הערות שוליים <OL id=shulaim> <LI><BR> <P>The Electronic Frontier Foundation is the leading civil liberties organization working to protect rights in the digital world. Founded in 1990, EFF actively encourages and challenges industry and government to support free expression and privacy online. EFF is a member-supported organization and maintains one of the most-linked-to websites in the world at www.eff.org. John Perry Barlow is a founder of the Electronic Frontier Foundation." Crime and Puzzlement" is the pamphlet that got the Electronic Frontier Foundation off the ground</P></LI> <LI><BR> <P>A joint project of the Electronic Frontier Foundation and Harvard, Stanford, Berkeley, University of San Francisco, and University of Maine law school clinics</P></LI> <LI>בהמשך למאמרי משנת 2000 "פעולות מחאה ואבטחה או פשיעה ווירטואלית", משאבי אנוש, 150: 27 - 34 <BR></LI> <LI><BR> <P>I'm not Jewish, I'm not an Arab, and I'm not a terrorist. I have little interest in what goes on in the Middle East so I don't share any extreme views. I just think people who blow themselves up are stupid (newgrounds.com 2002) "My game Kaboon Is not intended to hurt anyone's feelings nor did I intend to glamorize suicide bombing, in fact my intentions are quite the opposite (Tagg 2002)</P></LI> <LI>התיקון הראשון אסר על הקונגרס האמריקאי לחוקק כל חוק המצמצם את חופש הדיבור<BR></LI> <LI><BR> <P>CDA-Communications Decency Act 1996<BR>COPA- Child Online Protection Act 1998CHIPA-Children's Internet Protection Act 2001</P></LI> <LI>ראש המרכז לחקר חברת המידע באוניברסיטת חיפה<BR></LI> <LI>המושג Agora מקורו ביוונית והוא הביטוי העתיק ל"ככר העיר" אשר הווה מקום להחלפת סחורות ודעות, למפגש חברתי, כלכלי ופוליטי של ציבור האזרחים כולו. </LI></OL>אודות <P>ד"ר יעקב הכט העוסק בנושא השפעת האינטרנט על החברה ניהל בעבר את האגף להכשרה ולפיתוח כוח אדם במשרד העבודה והרווחה ועוסק כיום בייעוץ לנושאי הדרכה ופיתוח משאבי אנוש. </P> <P>המאמר פורסם לראשונה במגזין ברשת של איגוד האינטרנט הישראלי.</P><!-- - End Content - --> <SCRIPT> //<![CDATA[ CRLnk('08b17919-a060-4f10-843c-be6809c6a036') //]]> </SCRIPT> 06/03/2010 http://www.eshnav.org.il/default.asp?PageID=14&ItemID=34 <P align=right>ראשית, אציין כי פרסום ספר בעברית אודות התרבויות הדיגיטליות המתהוות הוא ציון דרך חשוב, ודווקא משום נדירות הספרות הדנה בתחום זה עבור הקורא העברי, ברצוני להגיב על <A href="javascript:openInnewWindow('/articles/1,7340,L-2476016,00.html',800,600,1)">המאמר של גיורא רוזן</A> מתוך הספר "דיגיטליות, עוצמה והמעמד החדש בישראל", שפורסם ב-YNET לפני ימים אחדים. הבעיה שהציג רוזן עומדת כבר תקופה ארוכה לדיון בישראל ובעולם. התחזיות הקודרות ששרטטו האינטלקטואלים טרם התגשמו והסבירות להגשמת התרחישים שהוזכרו </P> <DIV align=left> <DIV> <TABLE dir=rtl border=0 cellSpacing=0 cellPadding=0> <TBODY> <TR> <TD colSpan=3> <DIV id=ads.268x195.1 dcstatus="loaded"> <TABLE dir=rtl border=0 cellSpacing=0 cellPadding=0> <TBODY> <TR height=19 bgColor=#b7b5b6> <TD vAlign=top width=12 align=right></TD> <TD align=middle>מודעה</TD> <TD vAlign=top width=12 align=right></TD></TR> <TR> <TD colSpan=3><EMBED height=195 name=flashad type=application/x-shockwave-flash pluginspage=http://www.macromedia.com/shockwave/download/index.cgi?P1_Prod_Version=ShockwaveFlash width=268 src=http://i.total-media.net/yn/ads/microsoft/30.04.07/Loader_MFF_268X195_Ynet_PFNJ4B_PC.swf?anURL=http%3A//a.total-media.net/event.ng/Type%3Dclick%26FlightID%3D8535%26AdID%3D10869%26TargetID%3D562%26Segments%3D204%2C243%2C247%2C381%2C473%2C520%2C1071%2C1269%2C1273%2C1275%2C1286%2C1293%2C1296%2C1305%2C1467%2C1475%2C1484%2C1486%2C1488%2C1501%2C1514%2C1515%2C1537%2C1550%2C1735%2C1755%2C1763%2C1779%2C1809%2C1819%2C1821%2C1825%2C1837%2C1841%2C1847%2C1860%2C1874%2C1878%2C1880%2C1885%2C1901%2C1914%2C1941%2C1951%2C1952%2C1955%2C1962%2C1964%2C1973%2C1991%2C1992%2C2001%2C2018%2C2033%2C2037%2C2038%2C2039%2C2043%2C2047%2C2050%2C2051%2C2065%2C2077%2C2090%2C2092%2C2093%2C2111%2C2117%2C2122%2C2126%2C2135%2C2142%2C2159%2C2162%2C2166%2C2173%2C2180%2C2181%2C2182%2C2184%2C2185%2C2186%2C2187%2C2188%2C2191%2C2193%2C2197%2C2199%2C2201%2C2213%2C2214%2C2215%2C2218%2C2224%2C2225%2C2234%2C2237%2C2239%2C2240%2C2241%2C2242%2C2243%2C2249%2C2256%2C2258%2C2266%2C2267%26Targets%3D2887%2C1830%2C2656%2C3039%2C2225%2C2888%2C3044%2C1506%2C3070%2C2562%2C2374%2C1817%2C562%26Values%3D31%2C43%2C51%2C63%2C77%2C84%2C100%2C110%2C150%2C230%2C265%2C477%2C493%2C616%2C620%2C766%2C779%2C840%2C843%2C862%2C916%2C917%2C938%2C1231%2C6873%2C9327%2C9337%2C11627%26RawValues%3DUSERID%252Cc25adddc-10774-1177234563-1%26Redirect%3Dhttp%3A//www.microsoft.com/israel/forefront/promo2007/%253Fsite%253D3&amp;anTarget=_blank swliveconnect="TRUE" quality="autohigh"></TD></TR> <TR height=19 bgColor=#b7b5b6> <TD vAlign=bottom width=12><IMG src="http://i.total-media.net/yn/img/article_add_corner_bottom.gif" width=12></TD> <TD align=middle></TD> <TD vAlign=top width=12 align=right></TD></TR></TBODY></TABLE></DIV></TD></TR></TBODY></TABLE></DIV></DIV>במאמר הן, כנראה, נמוכות מאוד. אמנם, הניסיון לעורר חשיבה ביקורתית וניאו מרקסיסטית בכלל זה בהחלט ראויות, אולם אני סבור כי על מנת להשלים את התמונה יש לבחון היבטים נוספים. כל זמן שהדיון הוא ברמה האקדמית ניתן לקבלו או לדחותו, אבל כאשר מנתחים את המציאות בישראל הרי שקיימות עובדות שנראה כי הכותב מתעלם מהן לחלוטין. השיח החברתי והפוליטי ביחס לאינטרנט מתקיים כבר תקופה ארוכה בישראל הן במישור האקדמי (למשל, במסגרת מכללת עמק יזרעאל, מכללת רמת גן, אוניברסיטת חיפה, אורנים וזירות אקדמיות נוספות) והן במישור הציבורי (למשל, במסגרת איגוד האינטרנט הישראלי או עמותת אשנב). אין ספק שהשיח הציבורי הוא תהליך והדרך למיסודו ומימושו על ידי המחוקק או החברה האזרחית צפוי להיות ארוך (בכלל זה, יצירת מערכות רגולציה, חוקים, תקנות וכללי אתיקה). רבים מהחוקים שהתקבלו בארה"ב, שהוזכרו במאמר, עומדים מחדש לדיון ואינם מתממשים. בעוד על הניסיונות בישראל שנעשו על ידי מכון התקנים, משרד החינוך, מועצת העיתונות וכו' נאמר "טוב יעשו לכולנו אם יחדלו מניסיונותיהם לאלף את האינטרנט בכלים קהים וחלודים" (יובל דרור, הארץ, 30.12.02). כנראה שבמקרים רבים אין התערבות המחוקק בהכרח מועילה, שכן חלק מהסוגיות אינן ניתנות כלל לאכיפה באמצעות חקיקה במרחב הווירטואלי. למצב זה תורם בין היתר, השוק הגלובלי הצומח בחסות האינטרנט, שוק המגלה אדישות לגבולות הפיזיים של המדינות בהם חלים חוקים על השטח הריבוני. <P align=right>פאניקה מוסרית יש לזכור כי המרחב הווירטואלי הוא חוץ גופי, ומנותק מסביבה חברתית, פוליטית או זהות ספציפית. כתוצאה מכך, נוצר מתח בין טבעו של העולם הקיברנטי ועולמות הנורמות והחוק. מתח זה מקבל לעיתים לבוש של פאניקה מוסרית. מניעי הפאניקה הזו עשויים להיות, בין השאר, טכנופוביה. התוצאה שלה היא כאוס משפטי המחייב, לכאורה, את הפעלתם המלאה של מנגנוני הרחקה והשתקה'. זאת, מאחר שמתברר כי באותם מקרים בהם כבר ניתן לממש גבולות ולקבוע רמות גבוהות של מיסוד ופיקוח (חוקי ונורמטיבי) יש כנראה, ירידה בשיעורי הפופולריות של הסייברבפייס וברמת הפעילות במסגרתו. בשנים האחרונות ישנה הכרה ברורה מצד ממשלים ומלומדים ברחבי הארץ ובעולם כי תכנים רבים בתחום האינטרנט לא ניתנים להסדרה באמצעות הממשל אלא באמצעות הסדרה עצמית או באמצעות הסדרה משותפת (co-regulation) שכוללת מרכיבים של הסדרה מטעם הממשל ומרכיבים של גופים קהילתיים. כמו כן נבדקות יוזמות בינלאומיות ומגמות רגולטוריות של ארגונים עולמיים כמו ISOC, W3C, UNESCO, OECD וכד' . הסדרה עצמית (self regulation) מוגדרת כחקיקה עצמית של סדרת כללים במשטר עצמי בתוך קהילה משותפת אחת ללא מעורבות ממשלתית. גם איגוד האינטרנט הישראלי <A href="javascript:openInnewWindow('/articles/1,7340,L-2233455,00.html',800,600,1)">דן כיום בהסדרה עצמית</A> של תכנים באינטרנט, במסגרת הצעדים הנדרשים לביצוע בארץ. בעידן הנוכחי נשמעים קולות רבים ורבגוניים הנאבקים על הגדרת הזירה הווירטואלית ומיסודה. קולות אלה לא תלויים בחסותם של ארגונים כלכליים גדולים ואינם שבויים על ידם. </P> <P>&nbsp;</P> <P align=right>ד"ר יעקב הכט הוא בעל תואר שלישי (.Ph.D) מטעם האוניברסיטה העברית, שבה אף לימד בין השנים 1961-1975. כיום עוסק בייעוץ בנושאי הדרכה ופיתוח משאבי אנוש. בשנים האחרונות הוא עוסק בנושא התרבות הדיגיטלית</P> <P align=right>פורסם ב <A href="http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2484934,00.html">http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2484934,00.html</A></P><!-- - End Content - --> <SCRIPT> //<![CDATA[ if(typeof(CRLnk)=="function") CRLnk('6ad02cb6-4403-411b-8365-595ba9a8a502') //]]> </SCRIPT> 06/03/2010 http://www.eshnav.org.il/default.asp?PageID=14&ItemID=35 <DIV dir=rtl> <P>העידן הפוסט מודרני מוגדר כעידן בו הוקצנו מאפייני העולם המודרני (הכולל פיתוח טכנולוגי, מדעי, חילון, דמוקרטיזציה, דיפרנציאציה ועוד) וכן כעידן המתאפיין ברמות גבוהות של סיכון, אי וודאות ופלורליזם תרבותי (Kahane,1997; Featherstone,1991; Wolin, 1984, Giddens,1990; Beck, 1986). מבחינה זו, זהותו של היחיד מעוצבת בין חלופות רבות ותחת עקרונות פלורליסטיים מנוגדים לעתים ומשתנים (מסורתיים ומודרניים, פטריארכאליים ופמיניסטיים, חילוניים-דתיים ועוד). השאלה הנשאלת היא כיצד מתעצבות זהויות במרחב המודרני מאוחר /פוסט מודרני ? </P> <P>על מנת לבחון שאלה זו, ניתן להתבונן בזירה המסמנת, אולי יותר מכל, את ההתפתחות הפוסט מודרנית והיא המרחב הקיברנטי. בניגוד להקשרים אחרים בהם נבחנה הסביבה החברתית-תרבותית בה מתגבשת הזהות האישית והקולקטיבית של היחיד (כגון מסגרות חינוכיות, מקום העבודה או המשפחה), כיום אנו מבחינים בכינונה של מסגרת נוספת בחיים החברתיים המאפשרת הבנייה והערכות מחודשת של מושגי הזהות בחברה. </P> <P>בהקשר זה, ניתן להתייחס לחקר החלפת הזהויות ומשמעותן באמצעות הגישה התיאורטית של האינטראקציה הסימבולית, המנסה לפרש את ההתנהגויות בפועל ואת המשמעות הסובייקטיבית הפרט מייחס לאינטראקציה זו. בדיון החוזר על הזהות ניתן לצקת מחדש את ההכרה העצמית במושגים של "חלונות מרובים" וחיים מקבילים. ה"חלונות" נהפכו למטאפורה בעלת עוצמה המאפשרת חשיבה על העצמי כמרובה פנים תוך כדי הבניה של מערכות יחסים עם האחרים ברשת (Relation to the Other on the Net). היו כאלה שהשליכו על המחשב את מחשבותיהם ותחושותיהם וראו בו כזהות שנייה ("The Second Self"), מעין מטאפורה של מבחן רורשך, אולם ככל שהתרחבו יחסי הגומלין ברשת נהפכה הזהות השנייה למרובת פנים (Self as a Multiple) (Turkel 2002). </P> <P>בתנאים הפוסט מודרניים הטרנספורמציה של זהות חוזרת ללא הרף במהלך החיים ואינה מתקיימת רק בתהליכי ההתבגרות .(Erikson,1968, 1982) גיבושה של הזהות אצל המבוגר הופכת להיות תהליך נזיל וניתן לפרשו במונחים של רבגוניות וגמישות, היא מאפשרת לחיות בעולמות שונים ובזהויות שונות ודיפוזיות ולהישאר במצבים סיפיים ("לימינליים") ללא מחויבות כלפי עולמות אלו. </P> <P>דומה כי אחת התיאוריות המסיעות להבין את ממדי היקף החלפת הזהויות בעידן הפוסט מודרני היא של גופמן. עוד בשנות החמישים והששים נתח ארווינג גופמן (גופמן 1989), מהסוציולוגים הבולטים של שנות החמישים והששים, מצבים חברתיים בהם המשתתפים מגנים על זהותם ועל זהות שותפיהם לאינטראקציה באמצעות הסתרת חלקים מאישיותם. ענינו של גופמן בבעיות הדרמטורגיות של המשתתף, הכרוכות בהצגת פעילותו בפני האחרים. דומה שפעילויות אלו חוזרות ונשנות בחיי החברה בכל מקום, ובכך מספקים מימד מוגדר וברור לניתוח סוציולוגי שיטתי. גופמן הפך את המטאפורה של התיאטרון לכלי-ניתוח של מצבים חברתיים. </P> <P>דומה כי האינטראקציה על הבמה הפוסט מודרנית נעשת על ידי השחקנים - גולשי הרשת באמצעות טכסט וירטואלי. אמנם יצירתה של הפרסונה ברשת היא פחות ברורה מאשר בעולם הריאלי או במשחק, אבל אין זה בהכרח פחות אמיתי מהבחינה הפסיכולוגית (Turkel 2001). התיאטרון, בגרסת גופמן, מתבסס על תקשורת בלתי מילולית שניתן דרכה "להעביר אותות" המאפשרות שליטה על הציפיות שתקלטנה על ידי קהל הצופים. ביכולתו של הפרט להעביר לאחרים באמצעות התקשורת גם מידע מטעה. לדבריו, קיימים שני סוגי ציפיות השונות בתכלית: "האחת היא הרושם אותו הפרט יוצר, והשנייה - הרושם הנוצר הלכה למעשה </P> <P>(גופמן 1989, Mead 1964). הפרסונה היא עצמיותנו האמיתית יותר, אותה עצמיות שהיינו רוצים להיותה בעוד פעולת הגומלין נעשת פנים-מול-פנים" (גופמן:24). בסופו של דבר, תפישת תפקידנו הופכת אצלנו לטבע שני, לחלק בלתי נפרד מאישיותנו (שם:27). אדם הניצב נוכח מבחר מצומצם למדי של "שלטי זהות", נאלץ לעיתים לבחור בחירה שאינה מספקת אותו. החזית הליברלית מתחלקת בין היתר לתפאורה, הופעה, ואורח-התנהגות (שם:35). האנאלוגיה הבימתית אינה אלא תחבולה ותמרון על מנת לסבר את האוזן. מחזה המוצג על במת התיאטרון הוא אשליה ודמיון; שלא כבחיים הממשיים, לא יקרה שום דבר אמיתי לדמויות הפועלות באותו מחזה. ככלות הכל, תפקידם של הפיגומים בתיאטרון אינו אלא לסייע לבנות משהו אחר, וכאשר מקימים אותם צריך לדעת כי בכלות מלאכתם יהיה צורך לסלקם. לא אותם היבטים הפולשים לחיי היומיום עניינו הוא מבנם של מפגשים חברתיים - המבנה של אותן ישויות בחיים החברתיים המתהוות בכל פעם שנכנסים אנשים זה אל מחיצתו הבלתי-אמצעית של זה. האופי המעוצב בתיאטרון איננו מציאותי מבחינות מסוימות, וגם אין הוא גורר אחריו אותו סוג של תוצאות מוחשיות, כמעשהו של אותו אופי מזויף כליל, שמעצב הנוכל (שם). </P> <P>במשחקי הזהויות בתקשורת מתווכת מחשב, ניתן להתנסות בצורות שונות של התנהגויות המעידות על אופי התגובה של הגולשים. שינוי הזהויות מתרחשת בין היתר, על ידי שינוי של שמות ומקומות ובשינוי מין וגיל. הטרנספורמציה של זהות הגולש משתנה חדשים לבקרים: כאשר הגולש מתעוור בבוקר בזהות המאהב, לבין זהותו כמכין את ארוחת הבוקר בזהותה של עקרת בית (שינוי בתפיסת המין?), ונוסע לעבודה כבעל זהות של עורך דין (Turkle 2002). הבמה הווירטואלית מאפשרת גם הפגנת עמדות משתנות כמו מבוכה, ניכור, השפלה ושליטה בסביבות נטולי דיאלוגים של פנים אל פנים. הבמה הווירטואלית יכולה לשמש גם במת תיאטרון של ממש כמו בדוגמא של המחזה פרודית על פי המחזה "המלט" של שיקספיר, הקרוי בטכסט הווירטואלי "Hamnet" (Danet, 1994). </P> <P>תחום נוסף של אפשרויות בתחום של החלפת זהויות הוא המשחקים ברשת, הנתפסים על ידי מספר חוקרים כמסגרות חדשות וייחודיות של בילוי והנאה (Reid 1991). </P> <DIV dir=ltr> <BLOCKQUOTE>Play is sometimes defined in terms of the content of the forms it takes, such as children's play, games, sports, festivals, and so on, most of which are well-organized entities within human culture and are pursued with great earnestness, while playful refers more to a mood of frolicsomeness, lightheartedness, and wit (Sutton-Smith, 1997:147) </BLOCKQUOTE></DIV> <P>המשחקים מאפשרים גם לשמור ולאזן יציבות מסוימת במצבים הכאוטיים המאפיינים את העידן הפוסטמודרני. </P> <P>במשחקים ניתן גם לצאת מעולמה היחסי, הבלתי מושלם של ההוויה היומיומית וליצור עולם דמיוני מושלם (הוזינגה 1966: 29). כל משחק מהווה "מאין יציאה מן העולם הממשי" יחד עם זאת, אין ביציאה זו מהעולם המציאותי ובאפשרות לחזור וליצור עולם בעל סדר מושלם גורעת מרצינותו של המשחק. עם זאת, היציאה למשחק איננה בבחינת "בריחה" או "הינתקות" מן המציאות. ניתן להבחין בפעילות המשחק כנושאת אופי בלתי פורמאלי (ר' בהקשר זה, Kahane,1997) באופן כללי. ספציפית, ניתן להצביע על קיום מורטוריום הדרגתי המאפיין את הפעילות בתקשורת מתווכת מחשב. מושג המורטוריום הפסיכולוגי, לפי אריקסון, (1968:155,166) הוא אלמנט מרכזי בבניית הזהות אצל מתבגרים. אולם כאמור בתנאים הפוסט מודרניים המעברים (הטרנספורמציות) בין זהויות החוזרות ללא הרף במהלך החיים ולא בהכרח מתקיימת רק בתהליכי ההתבגרות .(Erikson, 1968, 1982) לכאורה רומז המושג מורטוריום לפסק זמן ("Time Out"), ולתהליכי נסיגה (Withdrawal) אולם למעשה משמש המורטוריום במשמעות הפוכה - זה משך זמן בעל משמעות אינטנסיבית בו מתקיימת אינטראקציה של המתבגר עם בני אדם ועם רעיונות. זה אף זמן שבו ניתן לקיים ידידות משולהבת (Passionate Friendships) (Turkle 2002). דומה כי במרחב הווירטואלי ניתנת לגיטימציה להמשך שלב הנעורים לגולשים בגילים מבוגרים יותר דבר המתבטא בין היתר, בממוצע הגילים של שחקני הרשת (גיל 28). המציאות המדומה מעניקה לגולש זמן רב יחסית לערוך חלוקת זמן ("Time-Sharing") על מנת לשקף ולערוך את "הקומפוזיציה" המקלה למשל, על הבישן להיות חברותי. היא מאפשרת להפעיל שיטות של ניסוי וטעייה, להיחשף לכינויים שונים, בנושאים שונים בזירות מגוונות ועשויה אף לשקף בצורה בונה את המציאות. </P> <P>משחקי הזהויות ברשת מאפשרת חשיפה הדרגתית של הזהות הרצויה החל מאנונימיות מוחלטת חסרת זהות וכלה בהתגלות מלאה. החשיפה ההדרגתית בשיח האלקטרוני יכולה להיעשות באמצעות "רמזים ווירטואליים" כמו כינויים, סימבולים וירטואליים, סגנון הכתיבה, איות שגוי (Misspellings), שימוש בתעלולי מחשב, מומחיות בביצועי מחשב, הצגת תחביב, רמזים על מיקומו של הגולש - העיר או המרחב, המעמד והתפקיד בקבוצה, כמות הגלישות (כסימן הכר לוותק גלישה), אטיקטים (Etiquettes) אחרים כמו חתימה וירטואלית בשם או בסימבול גרפי וכלה בהתגלות מלאה על ידי הצגת צילום אישי בדוא"ל או באתר הבית (Homepages) ואפילו במפגש פיזי "פנים מול פנים" (F2F) , הנהוג למשל, במשחקי הרשת רב משתתפים (הכט 2002). </P> <P>גולשים רבים מנסים להסוות את זהותם האמיתית, חלקם מתמידים בהסתרה אולם יש גולשים הבוחרים את שם הכינוי שלהם ומשתמשים בו בעקביות במשך תקופה ארוכה (Bechar-Israeli, 1995) ויש אף כאלה המוכנים להתגלות במלוא "הדרם" ואף לממש את הצגת העצמי במבחר זהויות. </P> <P>המרחב הקיברנטי מאפשר להבנות את העצמי (Self Construction) ולממשו בצורות חדשות. אחת הדוגמאות היא התופעה של גולשים פרטיים הפותחים "אתר בית"Homepages) ). אחת הטכנולוגיות החדשות להצגת העצמי היא שיטת ה"בלוג " (Web log), המשמשת במה לטעמו האישי ולהעדפותיו של בעל האתר המכונה "הבלוגר" (Blogger). תופעה זו הולכת ומתגברת לאחרונה באירופה, בארה"ב וגם בישראל ("שטח פרטי 2002" 21.08.02 ynet ). היא מאפשרת למשל, לבלוגר להיהפך למעין עיתונאי חובב ולשדר חדשות ללא צנזורה או להנחות תוכנית אירוח זעירה. ברחבי הרשת הישראלית קיימים כבר מאות יומני רשת למשל <A title="הקישור נפתח בחלון חדש" href="http://talg.blogspot.com/" target=_blank>Tal G</A> מירושלים (אנדרמן 2002) וכן <A title="הקישור נפתח בחלון חדש" href="http://www.israblog.co.il/" target=_blank>"ישרא-בלוג"</A>, <A title="הקישור נפתח בחלון חדש" href="http://www.bip.co.il/" target=_blank>ב"ביפ"</A> (מור 06.09.02 )<A onfocus=blur() onmouseover=show_remark(event,1) onmouseout=hide_remark() href="http://clickit3.ort.org.il/apps/ww/page.aspx?ws=0b3beadf-888c-405e-aeeb-61449e5108c1&amp;page=c43ec489-d84b-466c-992b-ac2e045da36b&amp;fol=7a47409f-0941-4cc5-9c19-ed127f0a9614&amp;code=7a47409f-0941-4cc5-9c19-ed127f0a9614&amp;box=2ef377a0-d680-4494-afe2-78535f5#"><SUP>1</SUP></A> . האתר עשוי כאמור, לשמש כיומן אישי, כבמה להבעת דעות אישיות, או כאתר שיש בו קישורים לאתרים מועדפים. </P> <P>מימוש עצמי מהווה מאפיין מרכזי של חברות מודרניות, וזכה לביטוי ניכר אף בחברה הישראלית בעשורים האחרונים בהם בה החברה עברה מאוריינטציה קולקטיביסטית לאוינדווידואלית (ר' בהקשר זה רפפורט ואחרים: 1995). יתכן כי המכוונות למימוש האישי היא תולדה נוספת של הניכור המודרני המשמשת למעין תחליף לשיחות רעים תוך ישיבה על הספסל, מונעת בדידות ומאפשרת להתייחד עם יומני המגירה. מובן לכן מדוע אין זה משנה אם הכותב חש צורך לכתוב ואף גולש אינו קורא. </P> <P>סיכום - הבמה הווירטואלית נהפכה למרחב בו מתגבשות צורות חדשות עיצוב זהויות אד הוק לטווח קצר, ומיעוטם לטווח ארוך, כמו גם למפגשים חברתיים בה חשים הגולשים חופשיים לפעול בהתאם לפנטזיות שלהם, לאתגר נורמות חברתיות ולתרגל היבטים אישים שלא היו מתגלים כנראה, בנסיבות אינטראקטיביות רגילות (Turkle 2002; Read 1991). הבמה הווירטואלית יוצרות מסגרות פתוחות, שניתן להתבטא בהן באופן שגרתי, חופשי וספונטאני תוך התנסות זמנית בנורמות ובאנטי נורמות. הבמה מאפשרת לגולשים להבנות בדרך אותנטית את יחסיהם החברתיים, את אמונותיהם ונטיותיהם. ההתנסות הווירטואלית תחת זהויות שונות יכולה לסייע גם בתפקוד יעיל בעת החזרה למרחב החוץ וירטואלי. </P> <P>בנוסף להרחבת אפשרויות ההתנסות בזהויות מרובות במישור הקיברנטי, ניתן להצביע על השלכות נוספות של הפעילות ביחס לזהות. למעשה, בפעילות וירטואלית מרובה, זהותו הטרומית (האישית והשיוכית) של הפרט מצומצמים ומטושטשים. כך, קבוצת הגיל, המגדר, שיוכו האתני והסוציו-כלכלי של הפרט נדחקים לטובת יכולתו הוירטואוזית ביחס לעולמות החברתיים והדיגיטאליים. יכולת משחקית, מילולית והשליטה האלקטרונית מגדירים במידה רבה את זהות היחיד, כאשר האנונימיות החלקית וההתנהגות הקרנבלית (Carnival) לעתים של המשתתפים בעולמות הרשת, מבנים זהויות חדישות המאתגרות ומשמשות חלופה למבנים הפרטיקולאריים. </P>מקורות בעברית <OL> <LI>גופמן, א' ( 1980) "המאפיינים של מוסדות כוללניים" בתוך: משה ליסק (עורך) 303-264 "סוגיות בסוציולוגיה מבנה וריבוד חברתי" תל אביב: עם עובד. </LI> <LI>גופמן, א' ( 1989) הצגת האני בחיי היומיום. תל אביב: רשפים. </LI> <LI>הכט י' (2002) "שיג ושיח בעידן האינטרנט", משאבי אנוש 175 : 40 - 45. </LI> <LI>המבורגר י"ע ופוקס ש' (2000) "ארגונים וירטואלים עסקיים באינטרנט: מהות ארגונית חדשה". מגמות מ' 12: 513 - 530. </LI> <LI>כהנא ר' (2003) "לקראת תיאוריה של בלתי פורמאליות" עומד להתפרסם </LI> <LI>מור ג' (2002) <A title="הקישור נפתח בחלון חדש" href="http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2082234,00.html" target=_blank>'מאטריקס' להמונים: האם אנו חיים בסימולציית מחשב?</A> <P>ידיעות אחרונות (26.08.02 ) </P></LI> <LI>רפפורט, ת' ואחרים (1995) "נוער ונעורים בחברה הישראלית" בתוך ח' פלום (עורך) מתבגרים בישראל. הוצאת רכס. </LI> <LI>קימרלינג, ב' (2001) קץ שלטון האחוסלים. ירושלים: כתר. </LI> <LI>(21.08.02) ynet - <A title="הקישור נפתח בחלון חדש" href="http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2073433,00.html" target=_blank>"שטח פרטי 2002"</A> </LI></OL> <DIV dir=ltr>References <OL id=bib> <LI>Abbott, C. (1998) Making Connections: Young People and the Internet. In Sefton-Green J. (Ed.) 84-105 Digital Diversions: Youth Culture in the Age of Multimedia. London: UCL Press. </LI> <LI>Beck, U.(1992) [1986] Risk Society: Towards a New Modernity. (Trans by Mark Ritter]. London: Sage. </LI> <LI>Beaudouin V. &amp; Velkovska J. (1999) "The Cyberians: an Empirical Study of Sociality in a Virtual Community". In Buckner K., (Ed.) 102-112 Proceedings of Esprit in Workshop on Ethnographic Studies in Real and Virtual Environments: Inhabited Information Spaces and Connected Communities, Edinburgh. </LI> <LI>Bechar-Israeli, H. (1995) <A title="הקישור נפתח בחלון חדש" href="http://jcmc.huji.ac.il/vol1/issue2/bechar.html" target=_blank>"From 'Bonehead' to 'Clonehead': Nicknames, Play and Identity On Internet Relay Chat."</A> Journal of Computer-mediated Communication, 1, 2 editors. </LI> <LI>Chandler D. (2002) <A title="הקישור נפתח בחלון חדש" href="http://www.aber.ac.uk/media/Documents/short/homepgid.html#B" target=_blank>Writing Oneself in Cyberspace</A> </LI> <LI>Cohen, J. (2001) <A title="הקישור נפתח בחלון חדש" href="http://www.nytimes.com/2001/01/18/technology/18DATE.html" target=_blank>On the Net, Love Really Is Blind.</A> New York Times (18. 01. 2001). </LI> <LI>Costigan J.T. (1999) Forests, Trees, and Internet Research. In Jones S. (Ed.) ix - xxiii, Doing Internet Research. Newbury Park, CA, Sage. </LI> <LI>Danet, B. (1994) "Hamming It Up on the Net," Wired 2, 10: 38 </LI> <LI>Erikson, E.H (1968) Identity: Youth and Crisis. New York: Norton. </LI> <LI>Erikson, E.H. (1974) Dimensions of a New Identity. New York: Norton. </LI> <LI>Erikson, E.H. (1982) The Life Cycle Completed. New York: Norton </LI> <LI>Featherstone, M. (1991) Consumer Culture &amp; Postmodernism. London: Sage. </LI> <LI>Foucault, M (1988) "Technologies of the Self" in Technologies of the Self, ed. Martin, Guttman, Hutton. University of Massachusetts Press, Amherst. </LI> <LI>Giddens, A. (1990) The Consequences of Modernity. Stanford: Stanford University Press </LI> <LI>Goffman, E, (1974) Frame Analysis. New York: Harper Torchbooks </LI> <LI>Goffman, E, 1961)) Encounters. New York: Bobbs-Merrill. </LI> <LI>Goffman, E, 1972)) Interaction Ritual. London: Penguin. </LI> <LI>Kahane R. (19971) The Origins of Post Modern Youth: Informal Youth Movements in a Comparative Perspective. Berlin and New York, Walter de Gruyter &amp; Co., Scientific Publishers,. </LI> <LI>Kahane R. (2001) "Informal Socialization, Creativity, and Entereprenship Creativity Conference" Academy of Humanities and Economics Lodz, Poland, ( 1-3.8.01) </LI> <LI>Mead, G.H. (1964) On Social Psychology. Chicago: University of Chicago Press. </LI> <LI>Miller, D, &amp; Slater, D. (2000) <A title="הקישור נפתח בחלון חדש" href="http://ethnonet.gold.ac.uk/index.htm" target=_blank>The Internet: An Ethnographic Approach</A>. New York: Berg Publishers Partially </LI> <LI>Pastore P. (2001) <A title="הקישור נפתח בחלון חדש" href="http://cyberatlas.internet.com/big_picture/geographics/print/0,,5911_569351,00.html" target=_blank>"Global Digital Divide Still Exists "</A> Cyberatlas, (24.01.01) Michael Pastore </LI> <LI>Reid, E. (1991) <A title="הקישור נפתח בחלון חדש" href="http://www.irchelp.org/irchelp/communication-research/academic/academic-reid-e-electropolis-1991.html" target=_blank>"Electropolis: Communication and Community on Internet Relay Chat."</A> Intertek. 3.3 (Winter 1992): 7-15. </LI> <LI>Schement, J. R., &amp; Curtis, T. (1995) Tendencies and Tensions of the Information Age: The Production and Distribution of Information in the United States, New Brunswick, N.J. Transaction </LI> <LI>Schudson M. (1998) <A title="הקישור נפתח בחלון חדש" href="http://web.mit.edu/m-i-t/articles/index_schudson.html" target=_blank>"Changing Concepts of Democracy"</A> A National Conference: democracy and digital media. ( 8-9.5.1998) Massachusetts Institute of Technology </LI> <LI>Schudson, M. (1997) Why conversation Soul of democracy. Critical Studies in Mass Communication, 14: 297-309. </LI> <LI>Sefton-Green J. (1998) Digital Diversions: Youth Culture in the Age of Multimedia. London: UCL Press. </LI> <LI>Sproull, L., &amp; Samer F. (1995) Atheism, Sex, and Databases: The Net as a Social Technology. In Kahin B. &amp; Keller J. (Eds.) 62-81 Public Access to the Internet:. Cambridge: The MIT Press. </LI> <LI>Sudweeks, F. &amp; Simoff, S. J. (1998). in S. Jones (Ed.) 29-56, Doing Internet ResearchSage Publications, Thousand OaksComplementary Explorative Data Analysis: The Reconciliation of Quantitative and Qualitative Principles </LI> <LI>Sudweeks, F., &amp; Simoff, S.J. (2000) Complementary Explorative Data Analysis: The Reconciliation of Quantitative and Qualitative Principles. In Jones, S., (Ed.) 29-56 Doing Internet Research. Sage Publications, Thousand Oak. </LI> <LI><A title="הקישור נפתח בחלון חדש" href="http://www.transhumanism.org/" target=_blank>Transhumanism</A> </LI> <LI>Tsagarousianou, R., Tambini D, &amp; Bryan C., (Ed). (1998) Cyberdemocracy: Technology, Cities and Civic Networks. London: Routledge </LI> <LI>Turkle, S. (1984) The Second Self. Simon and Schuster. </LI> <LI>Turkle S. (1995) Life on the Screen, Identity in the Age of the Internet". New York: Touchstone. </LI> <LI>Turkle, S. (1996) <A title="הקישור נפתח בחלון חדש" href="http://www.prospect.org/print/V7/24/turkle-s.html" target=_blank>Virtuality and its Discontents</A>. Searching for Community in Cyberspace. The American Prospect, 7 (24). </LI> <LI>Turkle S. (2002) <A title="הקישור נפתח בחלון חדש" href="http://www.kurzweilai.net/meme/frame.html?main=/articles/art0529.html" target=_blank>Whither Psychoanalysis in a Computer Culture?</A> (24.10.2002) </LI> <LI>Wolin, P. (1984) "Modernism Versus Post Modernism", Telos 62(5):9-29 </LI> <LI>---- <A title="הקישור נפתח בחלון חדש" href="http://www.aber.ac.uk/media/Sections/it08.html" target=_blank>Identity and the Internet</A> </LI></OL></DIV>אודות <P>ד"ר יעקב הכט עסק בייעוץ בבחירת מקצוע ובהכשרה מקצועית וניהל את האגף להכשרה ולפיתוח כ"א של משרד העבודה והרווחה בשנים 1989 - 1994. </P> <P>משמש כיועץ בנושאי הדרכה ופיתוח משאבי אנוש ופרסם מאמרים רבים בנושאי ייעוץ, הכשרה וחינוך מקצוע ובשנים האחרונות התמקד בכתיבת מאמרים העוסקים בתרבות הדיגיטאלית. </P> <P>ספרו תמורות בחיברות לתעסוקה: "מהאתוס היישובי לאתוס הפוסטמודרני" הופיע בשנת 2000. </P> <DIV id=remark>&nbsp;</DIV> <SCRIPT type=text/javascript> //<![CDATA[ document.write(bottom) //]]> </SCRIPT> <DIV id=bottom>המאמר התפרסם ב <A href="http://www.isoc.org.il/magazine/magazine3_3.html">http://www.isoc.org.il/magazine/magazine3_3.html</A></DIV></DIV> 06/03/2010 http://www.eshnav.org.il/default.asp?PageID=14&ItemID=36 <DIV> <P>מבוסס על דברי פתיחה שנאמרו בדיון על אתיקה ואמינות בעיתונות בעידן האינטרנט באוניברסיטת תל-אביב ב - 10.2.04. </P></DIV> <P>המשמעויות של אתיקה ואמינות בעיתונות נעשות יותר ויותר אקטואליות בעידן בו הולך ומתרחב הנתח של התקשורת המקוונת מתוך כלל התקשורת, ויתכן כי מבחינה מושגית המדובר במהפכה ממש המשנה לא רק את עומק תפוצתם של סוגיות אתיות קיימות בתקשורת, אלא יוצרת תנאים להיווצרותם של סוגיות מסוג חדש. </P> <P>ראשית, כדאי לציין כי האינטרנט הולך ותופש מקום מרכזי כזירה להעברת מידע ואקטואליה. עוד בשנת 2000 הייתה לאינטרנט השפעה מינורית על דעת הקהל בבחירות בארה"ב אולם מאז חלה עליה של 9%, לעומתה ירדה הקריאה בעיתונות היומית ב - 9% וירדה הצפייה בטלוויזיה ב - 6% (PEW 11.1.04). </P> <P>בישראל על פי הסקר השנתי של (TGI), עלה ממוצע הגלישה השבועי מ-100 דקות ב-2000 לכ-137 דקות ב-2003, לעומתה ירדה הקריאה בעיתונים היומיים מממוצע של כ- 36 דקות ליום בשנת 2000 לכדי 31 דקות בשנת 2003 (קורן-דינר: 2004. 14.1). מהנתונים הללו עדין לא ניתן להסיק האם קימת תחרות בין התקשורת המסורתית לבין התקשורת המקוונת? ומה השפעתה של התחרות על האתיקה והאמינות? </P> <P>יש הסוברים, כמו סבר פלוצקר, כי פריצת האינטרנט הניעה את עיתונאי הדפוס להקפיד על אמינות ועל אתיקה מאחר והיא פטרה את עיתונות הדפוס מהצורך לרדוף אחר הכותרת האחרונה ואפשרה לה להתמחות בפרשנות. (מור 2001). כלומר, קיימת השלמה בין התקשורת המודפסת לווירטואלית. אלו גם ממצאי הסקר של חברת ''מדיה אודיט'', שציטטה לאחרונה, שרית פרקול ( מעריב 21.1.04), אשר קבע כי ''אתרים של עיתונים הם שלוחה של העיתון המוסיפים קהל קוראים למהדורה המודפסת". </P> <P>בין אם צודקים הסקרים ובין אם צודקים העיתונאים קימת כנראה, הסכמה כי שוק התקשורת הווירטואלי מאיים על עצמאותם של העיתונאים ובהיותו מקור להטרדה בחופש הדיבור. מקורו של האיום איננו נובע מקרב המערכת הפוליטית, השלטונית או בעלי ההון כמקובל בעבר, אלא מצד הגולשים (בירנהק 2003: 195). הגולשים נהפכו למגיבים פעילים המתמחים בפרשנות ובהשגת מקורות מידע חלופיים והמוחים באמצעות הטוקבקים והבלוגים נגד כתבות על פגיעה באתיקה, בחוסר אמינות שבמידע ועל אי- הסכמה לתכנים ובכך נהפכו למעין "ועדת תלונות" התחליפית חלקית בפונקציה של השמירה על הקוד האתי של מועצת העיתונות. </P> <P>ארכיטקטורה האינטרנט מאפשרת למידע להיות זמין בכל עת ולכן ניתן להביא את המידע המדויק ביותר לכאורה, ללא תקלות כלל (כרמי 2003), אולם למעשה, התקשורת הווירטואלית נחשפת צורות שונות של שמירה על האתיקה והאמינות באתרי התוכן המגוונים. </P> <P>בעוד שב"עיתונות הרשתית" (כדוגמת TheMarker.com), בה האקטואליה מתעדכנת כחדשות שוטפות במשך 24 שעות ביממה, והניתוחים והפרשניות הם של חומר מקורי שנכתב בזמן אמיתי לאינטרנט, השמירה על אמינות ואתיקה ניתנת להיעשות על ידי שיכתוב לאחור, או/ו בפרסום תגובה בצמוד לכתבה המקורית מיד לאחר פרסומה במידה ונתגלה בה מידע לקוי ושגוי ואף ניתן להעלים כליל את הכתבות שבהם נתגלו הפגמים. </P> <P>לעומתה עיתונות ה"כלאיים", המשלבת את המהדורה המודפסת עם המהדורה הווירטואלית של העיתון, והמידע משודרג להיפר- טקסט בפורמט אינטרנטי. בדיקת האמינות והשמירה על הקוד האתי יכולה להיעשות בשני שלבים פעם במהדורה המודפסת ופעם במהדורה המקוונת. </P> <P>אבל לעומתה, ה"עיתונאות האלטרנטיבית" שרבים מהעיתונאים יתנגדו לכנותה כך, הכותבים שם המשתמשים לעיתים, בטרמינולוגיה עיתונאית כמו "אתרי חדשות",קרדיט, סקופ ובלעדיות, אינם כפופים באופן מובהק לקוד אתי, למערכת של אחד העיתונים או לכל סמכות אחרת. בצורה זו של מסירת מידע דמוי עיתונות הנלקח ממקורות שונים, ומתפרסם באמצעות פורומים, בלוגים אישיים ובאתרים עצמאיים ניתן בקלות לטשטש בין עובדות לשמועות. </P> <P>שאלות אתיות אלו, של אמינות או אחרות, באות לכדי ביטוי בחוסר ההתאמה שבין הערוצים השונים של התקשורת, החושפים חריגות אתיות, ומהוות את היסוד לשינוי בדפוסי האתיקה במערכת תפוצת המידע. שינויים המשתלבים בתמורות החלות בשדה התקשורת בעקבות משברי האתיקה התכופים. </P> <P>אולם דומה כי הבעיה של אמינות ואתיקה בעיתונות בעידן האינטרנט אינה רק בעיה של הארכיטקטורה של האינטרנט אלא קשורה בשינויים מהותיים יותר בתרבות התקשורת בכללותה. בכך למשל, העיתונות המודפסת חוותה בשנה החולפת משבר באמינות ובאתיקה שהתבטאה ב"טראומת בלייר" הקרויה על שמו של ג'ייסון בלייר (וואלה 5.6.03) כתב ה"ניו יורק טיימס", שנתפס בפרסום של לפחות 36 קטעים מועתקים, ציטוטים מפוברקים ודיווח שקרי מאז אוקטובר 2003. פרשת בלייר חרגה בהרבה מדלת אמותיו של "הניו-יורק טיימס" היא הכפישה את ענף העיתונות כולו, יצרה פרנויה בקרב הקהילה העיתונאית באמריקה, מאז מתאמצת העיתונות להתמרק מכל רבב של חשד לחריגה אתית (ניר 2004). היא גם הביאה להתפטרותם של העורך הראשי ועורך המשנה של העיתון "ניו יורק טיימס", הול ריינס וג'ראלד בויד. המערכת החדשה יצרה אף תפקידים חדשים בפונקציה של "שומרי סף": "עורך ציבורי", שתפקידו לערוך סטנדרטים וכן תפקיד המיועד לפקח על הסטנדרטים העיתונאים ולהדריך בנושאי האתיקה וכן עורך שיפקח על הקריירה המקצועית של העיתונאים (נעמי כרמי). דומה כי אפקט בלייר גרם גם להתפטרותו בינואר 2004 , של ג'ק קלי, אחד הכתבים הבולטים והאמינים של היומון הארצי האמריקאי "יו-אס-אי טודיי" (ניר 2004). </P> <P>מקרה זה מדגים כיצד המערכת המוסדית הגיבה לבעיות קלאסיות של אתיקה. במקרים אחרים בעידן האינטרנט, יחסי הגומלין שבין ערוצי המידע חושפים משברים אתיים. זהו, למשל, המקרה של העיתונאי הצרפתי אלן הרטוג אשר פוטר מתפקידו כסגן עורך באתר האינטרנט של העיתון "לה קרואה" (La Croix), לאחר שפרסם ספר, (הספר " La Guerre a Outrances", פורסם בהוצאת קלמן לוי), אשר התייחס לדיס-אינפורמציה שמסרה התקשורת הצרפתית בנושא עיראק, בעיקר על ידי הפרשנים במערכות העיתונים הפריסאיות, שהביעו ביטוי לרגשות אנטי אמריקאיות ולא מסרו דיווח מהמלחמה בשטח. (הספר סקר מידע שהופיע בעיתונים "לה מונד", "לה פיגרו", "ליברסיון", "ווסט-פרנס". לדוגמא משווה הרטוג בין הכותרות שהוקדשו בפרק הזמן הנקוב לסדאם חוסיין, לנשיא ארה"ב ג'ורג' בוש ולראש ממשלת בריטניה, טוני בלייר. סדאם, לדבריו, זכה ל-29 כותרות שליליות, לעומת 135 לבוש ולבלייר. מנהיגי הקואליציה תוארו בעקביות כאלימים, אימפריאליסטים, פונדמנטליסטים וחסרי תבונה). </P> <P>הספר, לטענת מערכת 'לה קרואה', פגע במוניטין העיתון ובסמכות עורכיו הראשיים ועורר תהיות לגבי האתיקה המקצועית של עובדיו. על פרסום הספר חל בצרפת בינתיים, מעין "חוק האומרטה" המהווה את חוק השתיקה של המאפיה. במידה ואנו מקבלים את טענותיו של הרטוג, לפיה העיתונות הצרפתית הפכה לפרשנית בטבעה, ובעלת מימדי פיקוח פנימיים חזקים, עולה שאלה באשר לזיקה שבין הפרשנות והאמינות, והאם אנו מצפים לאותן אמות מידה של מהימנות בידע שהוא פרשני בעיקרו? </P> <P>האם ייתכן כי עיקר המידע הבלתי תלוי (עד כמה שהדבר ניתן) יצמח בתקשורת המחשב ובתתי הז'אנרים שהוא יוצר? מושגים רבים המקובלים בעולם התקשורת מקבלים משמעויות שונות בעידן האינטרנט כמו למשל, חופש הדיבור, זכות יוצרים, מהירות תגובה, ואפילו המושג עיתון. אחת הדוגמאות שבה לא נקלט השינוי, היא ההחלטה של מועצת העיתונות (13.01.03) בישראל לכלול בהגדרת המושג "עיתון" גם את אתרי התוכן באינטרנט, כלומר לכלול את העיתונות "הרשתית" ועיתונות ה"כלאיים" תחת אותו קוד אתי קונבנציונאלי. </P> <P>החלטה זו נושאת עמה אתגרים ומזמנים חשיבה מחודשת מכמה בחינות: </P> <UL> <LI>ההחלטה עשויה לפגוע בחופש הביטוי באינטרנט (בירנהק 2003). יש הסוברים כי המניע להחלטה אינו אלא ביטוי לחששם של בעלי השליטה בעולם העיתונות הטרום-אינטרנטי מפני ערעור על יחסי הכוח והשליטה הקיימים. </LI> <LI>בקוד האתי של העיתונות נקבעו גם דרכי האכיפה (סעיף 25: השעיה מעבודה עיתונאית והפסקתה), אשר לא הוכיחו את יעילותן בעיתונות המסורתית (לימור ומן 1997) ולא כל שכן בתקשורת המקוונת. </LI> <LI>הקוד האתי הוא מרכיב מרכזי בפרופסיה של העיתונאים, ואינו מקובל על גולשים שאינם שיכים לפרופסיה. </LI> <LI>הבלוגוספירה ודומיה מהווים ישויות עצמיות מעין "ערי מקלט", לאלו המבקשים להימלט מכבלי האמינות והאתיקה. </LI></UL> <P>הבלוגוספירה שהפופולאריות שלה עולה בהתמדה, מהווה כמקור מידע המתעצם במצבים מסוימים כמו בעת מלחמת "חומת מגן" (אפריל 2002), בה הופץ מידע בפורומים ובבלוגים על נפילתם של שלושה עשר חיילי מילואים בפעולת צה"ל בג'נין בפחות משעה לאחר תחילת האירוע, (בירנהק 2003:173). בלוגרים עצמאיים פעלו גם במהלך הקרבות במלחמת עירק, תקופה בה מוסך ערפל תקשורתי אשר העיב על הדווח מהשטח. </P> <P>מקרים אלה, בני התקופה האחרונה, של הבלוגוספירה, העיתונות הצרפתית והאמריקאית בתקופת מלחמת המפרץ, מחדדים את הבחנתנו ביחס לדינאמיקה בין ערוצי התקשורת השונים המתחוללים על רקע הלחצים והגבולות המאותגרים של העיתונות. </P> <P>גם השמצות לא חסרות בתחום מתפתח זה ומאמר עוקצני המופיע בדואר חשמלי והמיוחס לאחד "גרפו מני" מכריז על פתיחת בלוג למיוחסים בשם "נשימות" ( כל קשר ל"רשימות" מקרי בהחלט). "גרפו מני" מספר כי הוא פיתח "קריירה נאה ב"גלובס" וב"דה מרקר", וכי כתב המון ל"וואלה" ו"לנענע". גם ב - Ynet נתנו לו במה על מנת שיוכל בה "להשחית בה מילים". אולם בשנתיים האחרונות הוא מקבל "פידבקים לא מחמיאים מקוראים שאינם ברמה שלו שיורדים עליו... לטענתו משהו התחיל לכרסם במעמד שלנו". ... אנחנו, הכותבים האיכותיים, הרגשנו ברוח גבית נושבת בעורפינו. המצב החמיר כשמישהו ייבא את הבלוג מאמריקה. פתאום כל גולש ברשת החליט שהוא גם יכול לכתוב. כל גולש פתח אתר, והעלה בו את התכנים שכתב. הוא יכול היה לכתוב על מה שהוא רצה, לתת קישורים לדברים שראה ושמע. הוא יכול היה לעלות את התכנים מתי שרצה. לא היה לו דד ליין, חופש מוחלט. אין עורך, אין דד ליין, אין צנזור, אין אתיקה עיתונאית... פתאום, גם העיתונים שבהם עבדנו ציטטו קטעים מהמקומות הללו. ואנחנו... בפעם הראשונה הרגשנו מצוקה אמיתית. ... אנחנו, אילו שבנינו את האינטרנט בישראל, אנחנו המצאנו אותו, אנחנו פיתחנו אותו, אנחנו אילו שבלעדינו לא היה תוכן עברי בארץ, ככה עושים לנו? שוכחים אותנו? ". על מנת להציל את המצב החליט כאמור, המכונה גראפו מני עם עוד שבעה חברים להקים בלוג למיוחסים. </P> <P>"העיתונות האלטרנטיבית" משמשת גם במה לעיתונאים חובבים התובעים לעצמם קרדיט על סקופים ווירטואליים. למשל, הבלוגר איתן כספי, המכנה עצמו כ"הוגה דיגיטאלי וקופירייטר אנלוגי", דרש קרדיט מ - YNET על כתבה שפורסמה ב-7.10.03 שמקורה בסוכנות הידיעות הצרפתית (AFP) ופורסמה באתר האישי שלו בעברית ב"רשימות" יומיים לפני פרסומה ב - YNET (5.10.03 ), (מור 2003). ( מר איתן כספי מבקש להבהיר כי הקרדיט שבקש ולא דרש, כפי שזה מופיע בטעות בכתבה, לא נתבקשה עבורו אלא עבור כותב אחר ב"רשימות" וזאת על פי יוזמתו של מר כספי.) </P> <P>ואולם המושגים של סקופ ובלעדיות הולכים ונעלמים ממילון של העיתונות הרשתית שכן ידיעה שהופיעה באתר כלשהו עשויה להופיע באתרים רבים אחרים באופן מידי. undefined<!-- undefinedאולם מה שלא הבין הבלוגר כספי כי למעשה המושגים של סקופ ובלעדיות הולכים ונעלמים ממילון של העיתונות הרשתית שכן ידיעה שהופיעה באתר כלשהו עשויה להופיע באתרים רבים אחרים באופן מידי. undefined--> undefinedגם המושגים של חופש המידע וצנעת הפרט מקבלים משמעות חדשה בטרמינולוגיה העיתונאית. לטענת הבלוגריות ("שירה מותק") לקח ממנה העיתונאי ארז ארליכמן, את המקום האחד שהיה באמת שלה. על כך מוסיפה הבלוגרית שרה הורניק, כי הבלוגוספירה הוא תחום סיקור שיש לפתח בו מערכת כללים חדשה שבה צריכה התקשורת לבקש מהגולשים רשות לפרסם את הקישור לבלוגים (סמוחה 2004). לאחרונה ממש (סמוחה 27.1.04) התבשרנו על מהדורה חדשה של בלוגים מבית היוצר של תפוז הכוונה ל"בלוג TV" שאין בהם שום קשר לעיתונות, המבליט מאד את הצורך של חלק מהגולשים לחופש הבעה מלא עד כי אקסהיביציוניזם וירטואלי על גבול הפורנו. </P> <P>לסיכום, לאתיקה ולאמינות בעיתונות בעידן האינטרנט השלכות רבות מעבר למשמעותן המוסרית גרידא. ראיה זו מעלה מספר שאלות יסוד: </P> <UL> <LI>האם בסיסי הלגיטימציה של העיתונות המיין סטריימית הולכים ומתערערים על חשבון צמיחה של עיתונות רב קולית (ואידיאולוגית) הניזונה מארגון מחודש ומשא ומתן מתמשך על גבולות האתיקה בתוכה? </LI> <LI>מהו מיקומו של העיתונאי בעידן האינטרנט? </LI> <LI>ואולי חשוב מכל, היא שאלת האינטגרציה והסולידאריות החברתית בעידן האינטרנט המבזר את לקוחותיו, ומאתגר מחדש את שאלת מיקומה ותפקידה ההיסטורי של העיתונות כזירה מתווכת ומוקד להסכמה בחברה הדמוקרטית המודרנית. </LI></UL>מקורות בעברית <OL> <LI>אדלסון ס'(2004) - "<A title="הקישור נפתח בחלון חדש" href="http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=388760&amp;contrassID=2&amp;subContrassID=4&amp;sbSubContrassID=0" target=_blank>דיווחים לא מהשטח</A>" הארץ (30.1.04) </LI> <LI>אוחנה ד' (2003) -"החברה האזרחית" ומבקריה " תרבות דמוקרטית 7: 9 - 48 רמת-גן: אוניברסיטת בר-אילן </LI> <LI>דותן א' - <A title="הקישור נפתח בחלון חדש" href="http://www.exego.net/arspoetic/56.asp" target=_blank>קונספציה</A> </LI> <LI>בירנהק מ' (2003) -"אתיקה עיתונאית ברשת: על הסדרה פרטית, חופש העיתונות, כוח ותחרות" פתו"ח 5: 173 - 214 </LI> <LI>גולדמן ד' (2004) - <A title="הקישור נפתח בחלון חדש" href="http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2863546,00.html" target=_blank>פרויקט Y למתקדמים: על בלוגים מצולמים</A> (YNET 23.01.04) </LI> <LI>"גראפו מני" (2003) - "<A title="הקישור נפתח בחלון חדש" href="http://halemo.net/edoar/0013/0003.html" target=_blank>איך דפקנו את הבלוגוספירה הישראלית העממית</A>" ( edoar 22.5.03) </LI> <LI>האגודה לזכויות האזרח בישראל (2003) - <A title="הקישור נפתח בחלון חדש" href="http://www.acri.org.il/hebrew-acri/engine/story.asp?id=771" target=_blank>"החקירה נגד 'אינדימדיה' - מסע הפחדה שפוגע בחופש הביטוי באינטרנט"</A> (23.12.03) </LI> <LI>הכנסת - "<A title="הקישור נפתח בחלון חדש" href="http://www.knesset.gov.il/spokesman/heb/Result.asp" target=_blank>הודעה לעיתונות מטעם ועדת המדע והטכנולוגיה מישהו מטפל בפושעי המחשב</A>" ( 06/01/2004) </LI> <LI>הדר ד' - <A title="הקישור נפתח בחלון חדש" href="http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=382791&amp;contrassID=2&amp;subContrassID=13&amp;sbSubContrassID=0" target=_blank>פוסט אקסהיביציוניזם</A> ( מוסף "הארץ" 16.01.04) </LI> <LI>הלמו - <A title="הקישור נפתח בחלון חדש" href="http://www.halemo.com/info/council/internet.html" target=_blank>להחיל את כללי האתיקה המקצועית של מועצת העיתונות על עיתונות אינטרנט</A> </LI> <LI>וואלה (5.6.03) - <A title="הקישור נפתח בחלון חדש" href="http://e.walla.co.il/ts.cgi?tsscript=item&amp;path=1000&amp;id=396895" target=_blank>התפטרו העורכים הבכירים של הניו יורק טיימס</A> </LI> <LI>וואלה (13.1.04) - סקר: <A title="הקישור נפתח בחלון חדש" href="http://news.ep.walla.co.il/?w=/4/490876" target=_blank>גדלה השפעתו של האינטרנט במרוץ לנשיאות</A> </LI> <LI>וינוקור ג' (2003) - <A title="הקישור נפתח בחלון חדש" href="http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/377673.html" target=_blank>עיתונאי צרפתי כתב על "הדיווחים האנטי-אמריקאיים" בארצו - ופוטר"</A> הראלד טריביון (הארץ 30/12/2003) </LI> <LI>כרמי נ' (2003) - <A title="הקישור נפתח בחלון חדש" href="http://www.notes.co.il/carmi/579.asp" target=_blank>"אתיקה? באינטרנט? סליחה?!"</A> (קפטן אינטרנט 30.3.1999) </LI> <LI>לימור י' ומן ר' (1997) - <A title="הקישור נפתח בחלון חדש" href="http://www.amalnet.k12.il/sites/commun/library/newspaper/comi0461.htm" target=_blank>"אתיקה עיתונאית"</A> איסוף מידע, כתיבה ועריכה. ת"א, האוניברסיטה הפתוחה. </LI> <LI>מועצת העיתונות בישראל - <A title="הקישור נפתח בחלון חדש" href="http://www.law.co.il/computer-law/internet_ethics.doc" target=_blank>הועדה לנושא מועצת העיתונות והאינטרנט</A> </LI> <LI>מור ג' (2001) - <A title="הקישור נפתח בחלון חדש" href="http://www.ynet.co.il/Ext/Comp/ArticleLayout/CdaArticlePrintPreview/1,2506,L-425108,00.html" target=_blank>לוחמי המודם מסתערים קדימה</A> ( 12.01.01 YNET) </LI> <LI>מור ג' (2003) - <A title="הקישור נפתח בחלון חדש" href="http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2817718,00.html" target=_blank>"התקשורת החדשה"</A> (YNET 14.11.03) </LI> <LI>ניר א' (2004) - <A title="הקישור נפתח בחלון חדש" href="http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=382838&amp;contrassID=2&amp;subContrassID=7&amp;sbSubContrassID=0" target=_blank>זו לא המשטרה שמצותתת, זה העורך הראשי"</A> (הארץ 14.1.04). </LI> <LI>סמוחה ס' (2004) - <A title="הקישור נפתח בחלון חדש" href="http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=379858&amp;contrassID=2" target=_blank>"הקו החם"</A> ( 8.01.04) </LI> <LI>סמוחה ס' (2004) - <A title="הקישור נפתח בחלון חדש" href="http://news.ep.walla.co.il/?w=/4/497491" target=_blank>"הקרחאנה של תפוז"</A> (קפטן אינטרנט 27.01.04 ) </LI> <LI>סמוחה ס' (2004) - <A title="הקישור נפתח בחלון חדש" href="http://computers.walla.co.il/?w=/4/485288" target=_blank>סערה בביצת האינטרנט הישראלית</A> (13.1.04) </LI> <LI>עמית ע' (2003) - <A title="הקישור נפתח בחלון חדש" href="http://www.ynet.co.il/Ext/Comp/ArticleLayout/CdaArticlePrintPreview/1,2506,L-2616536,00.html" target=_blank>"עיתונאי שקרן שלי"</A> (YNET 12.05.03) </LI> <LI>פרקול ש' (2003) - <A title="הקישור נפתח בחלון חדש" href="http://images.maariv.co.il/channels/13/ART/479/519.html" target=_blank>השכנים החדשים בבלוג"</A> (מעריב 27.05.03) </LI> <LI>פרקול ש' (2004) - <A title="הקישור נפתח בחלון חדש" href="http://clickit3.ort.org.il/apps/ww/_http__/images.maariv.co.il/channels/13/ART/632/316.html" target=_blank>"מחקר: האינטרנט לא מאיים על העיתונים"</A> ( מעריב 21.1.04) </LI> <LI>קונפורטס י' (2003) - <A title="הקישור נפתח בחלון חדש" href="http://www.pcplus.co.il/opinions.php?id=115" target=_blank>"על אתיקה ו- IT"</A> ( pcplus 01/06/03 ) </LI> <LI>קופמינץ י' (2004) - <A title="הקישור נפתח בחלון חדש" href="http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-2557,00.html" target=_blank>"הבלוגרים המובילים בישראל"</A> (YNET 19.1.04) </LI> <LI>קורן-דינר ר' (2004) - <A title="הקישור נפתח בחלון חדש" href="http://news.ep.walla.co.il/?w=/4/491359" target=_blank>סקר TGI: האינטרנט פגע באמצעי המדיה הוותיקים"</A> וואלה TheMarker.com </LI> <LI>שחם ד '(2003) - <A title="הקישור נפתח בחלון חדש" href="http://www.hagada.org.il/hagada/html/modules.php?name=News&amp;file=article&amp;sid=1344" target=_blank>חופש הדיבור בדמוקרטיה"</A> (הגדה השמאלית 23.9.03) </LI> <LI>allmarketing - <A title="הקישור נפתח בחלון חדש" href="http://www.allmarketing.co.il/Content/Articles/ArticlesView.asp?ArticleID=23&amp;SubjectID=10" target=_blank>"אינטרנט ועיתונות -לאן?"</A> ( 5.1.04} </LI> <LI>"<A title="הקישור נפתח בחלון חדש" href="http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-2557,00.html" target=_blank>הבלוגרים המובילים בישראל</A>" - </LI></OL> <DIV dir=ltr>References </DIV> <OL id=bib> <LI>Ethics: <A title="הקישור נפתח בחלון חדש" href="http://www.metanoia.org/imhs/ethics.htm" target=_blank>will you be properly cared for?</A> </LI> <LI>Orlowski A. (2003) - <A title="הקישור נפתח בחלון חדש" href="http://www.theregister.co.uk/content/6/30621.html" target=_blank>Google to fix blog noise problem</A> (9.5.03) </LI> <LI>Orlowski A. (2003) - <A title="הקישור נפתח בחלון חדש" href="http://www.theregister.co.uk/content/6/30087.html" target=_blank>Anti-war slogan coined, repurposed and Googlewashed... in 42 days</A> (4.3.03) </LI> <LI>The Pew Research Centre (11.1.04) - <A title="הקישור נפתח בחלון חדש" href="http://people-press.org/reports/display.php3?ReportID=200" target=_blank>Cable and Internet Loom Large in Fragmented Political News Universe</A> <P>Perceptions of Partisan Bias Seen as Growing, Especially by Democrats </P></LI> <LI>Vinocur J. (2003) - <A title="הקישור נפתח בחלון חדש" href="http://www.iht.com/articles/122993.html" target=_blank>"Journalist fired for book critical of French newspapers"</A> International Herald Tribune (29.12.03) </LI></OL>אודות <P>ד"ר יעקב הכט הינו חוקר עצמאי בנושאים הקשורים לתרבות הדיגיטאלית </P> 14/03/2010 http://www.eshnav.org.il/default.asp?PageID=14&ItemID=37 <STRONG>צעדי זהירות ומניעה<?XML:NAMESPACE PREFIX = O /><O:P></O:P></STRONG> <P style="TEXT-ALIGN: justify; unicode-bidi: embed; DIRECTION: rtl" dir=rtl><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial" lang=HE>מבחינת הקונים, אף פעם לא מאוחר לנקוט צעדי זהירות ומניעה כאשר קונים און ליין: הכלל הראשון והחשוב ביותר הוא להיות מאוד סלקטיביים במידע שמוסרים לחנויות המקוונות. לעולם אין לדעת לאן יתגלגל מידע זה לאחר מכן.<O:P></O:P></SPAN></P> <P style="TEXT-ALIGN: justify; unicode-bidi: embed; DIRECTION: rtl" dir=rtl><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial" lang=HE>הגוף הפדראלי האחראי על המסחר בארה``ב, ה </SPAN><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial" dir=ltr>CTF</SPAN><SPAN dir=rtl></SPAN><SPAN dir=rtl></SPAN><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial" lang=HE><SPAN dir=rtl></SPAN><SPAN dir=rtl></SPAN>, מעודד צרכנים לבדוק את דוחות כרטיסי האשראי שלהם לעתים קרובות, כדי למנוע הפתעות. כמו כן, מדגישים ארגונים העוסקים באבטחת מידע, חיפוש בעזרת מנוע חיפוש מקוון לפי שם הצרכן יכול לעלות על מקומות בהם מופיע מידע הקשור אליו.<O:P></O:P></SPAN></P> <P style="TEXT-ALIGN: right; unicode-bidi: embed; DIRECTION: rtl" dir=rtl><B><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial" lang=HE>&nbsp;מי שנמצא און ליין - יש לו פרטיות ``אפס"<O:P></O:P></SPAN></B></P> <P style="TEXT-ALIGN: justify; unicode-bidi: embed; DIRECTION: rtl" dir=rtl><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial" lang=HE>עצות אלו אינן מספיקות, כמובן. אם קניתם משהו באינטרנט במהלך השנים האחרונות, הרי שהפרטים האישיים שלכם, כולל כתובת מגורים ומספר כרטיס האשראי, ניתנים לשליפה מהרשת, גם על-ידי גורמים שכוונותיהם אינן טהורות.<O:P></O:P></SPAN></P> <P style="TEXT-ALIGN: justify; unicode-bidi: embed; DIRECTION: rtl" dir=rtl><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial" lang=HE>המידע המאוחסן באינטרנט אינו מוגן. כבר לפני שלוש שנים, צוטט ה </SPAN><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial" dir=ltr>CEO</SPAN><SPAN dir=rtl></SPAN><SPAN dir=rtl></SPAN><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial" lang=HE><SPAN dir=rtl></SPAN><SPAN dir=rtl></SPAN> של חברת </SPAN><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial" dir=ltr>Sun</SPAN><SPAN dir=rtl></SPAN><SPAN dir=rtl></SPAN><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial" lang=HE><SPAN dir=rtl></SPAN><SPAN dir=rtl></SPAN>,</SPAN><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial" dir=ltr>Microsystems</SPAN><SPAN dir=rtl></SPAN><SPAN dir=rtl></SPAN><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial" lang=HE><SPAN dir=rtl></SPAN><SPAN dir=rtl></SPAN> סקוט מקנילי, באומרו כי מי שנמצא און ליין - יש לו פרטיות אפס. חשיפת המידע האישי עוד לא הגיעה לשיא. המגמה המואצת של אימוץ שירותי אינטרנט באופן נרחב תביא לכך שיותר ויותר מידע חשוף ימצא ברשת, ובכלל זה מידע השייך ללקוחות.<O:P></O:P></SPAN></P> <P style="TEXT-ALIGN: right; unicode-bidi: embed; DIRECTION: rtl" dir=rtl><B><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial" lang=HE>&nbsp;צרכנים מודאגים<O:P></O:P></SPAN></B></P> <P style="TEXT-ALIGN: justify; unicode-bidi: embed; DIRECTION: rtl" dir=rtl><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial" lang=HE>הצרכנים ערים לבעיה. בסקר של גארטנר בנושא מסחר אלקטרוני אמרו 80% מהנסקרים (שכולם קונים און ליין) שהם מודאגים ממצב אבטחת המידע ברשת. למרות זאת, הקונים אינם מודאגים עד כדי סגירת ארנקיהם. הם מוכנים לקחת סיכון מסוים, אומרים בגארטנר.<BR>בעיה נפוצה של צרכנים שקנו באינטרנט בעבר היא שהם אינם זוכרים איפה בדיוק השאירו את המידע על פני הרשת. הבעיה היא שאם הצרכן חושד שמישהו עושה שימוש לרעה בפרטיו ללא אישור ממנו, יהיה לו קשה להוכיח זאת בוודאות, ויהיה קשה לעלות על עקבות המידע האובד ברחבי האינטרנט.</SPAN></P> <P style="TEXT-ALIGN: justify; unicode-bidi: embed; DIRECTION: rtl" dir=rtl><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial" lang=HE></SPAN><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial" lang=HE><BR><B>&nbsp;המערכת של מיקרוסופט - פשוט הזמנה להאקרים<O:P></O:P></B></SPAN></P> <P style="TEXT-ALIGN: justify; unicode-bidi: embed; DIRECTION: rtl" dir=rtl><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial" lang=HE>מערכות כמו </SPAN><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial" dir=ltr>systems wallet</SPAN><SPAN dir=rtl></SPAN><SPAN dir=rtl></SPAN><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial" lang=HE><SPAN dir=rtl></SPAN><SPAN dir=rtl></SPAN> של </SPAN><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial" dir=ltr>Yahoo</SPAN><SPAN dir=rtl></SPAN><SPAN dir=rtl></SPAN><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial" lang=HE><SPAN dir=rtl></SPAN><SPAN dir=rtl></SPAN>! ואחרים הן דרך טובה למנוע שימוש חוזר במידע, אך עלולות להיות מטרה נוחה להאקרים. מערכת ה``פספורט`` של מיקרוסופט היתה מושא תביעה של הרשויות הפדראליות. אלה טענו כי אתר המרכז בתוכו מידע רב כל-כך על כרטיסי אשראי ומאחסנו לצמיתות, הוא פשוט הזמנה להאקרים.<O:P></O:P></SPAN></P> <P style="TEXT-ALIGN: justify; unicode-bidi: embed; DIRECTION: rtl" dir=rtl><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial" lang=HE>מובן שיש הבדל בין ``סתם`` פגיעה בפרטיות לבין סיוט של גניבת מידע אישי לצורכי זיוף<BR>והונאה ושימוש לרעה בכרטיסי אשראי. ואולם, לגבי אנשים מסוימים גם חשיפה מצומצמת של מידע עלולה לגרום נזק. דוגמה אחת היא המקרה בו הובך למדי טים קוגל, ה </SPAN><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial" dir=ltr>CEO</SPAN><SPAN dir=rtl></SPAN><SPAN dir=rtl></SPAN><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial" lang=HE><SPAN dir=rtl></SPAN><SPAN dir=rtl></SPAN> הקודם של </SPAN><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial" dir=ltr>yahoo</SPAN><SPAN dir=rtl></SPAN><SPAN dir=rtl></SPAN><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial" lang=HE><SPAN dir=rtl></SPAN><SPAN dir=rtl></SPAN> . עיתון מסוים דיווח כי הנ``ל השתמש ב``שם `` משתמש&nbsp;בדוי כדי להתמודד במכירה פומבית של פריטים שונים באתר המתחרה </SPAN><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial" dir=ltr>E-bay</SPAN><SPAN dir=rtl></SPAN><SPAN dir=rtl></SPAN><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial" lang=HE><SPAN dir=rtl></SPAN><SPAN dir=rtl></SPAN>. כיצד הגיע המידע הנ``ל לעיתון? לא ברור אך לא מפתיע.<O:P></O:P></SPAN></P> <P style="TEXT-ALIGN: justify; unicode-bidi: embed; DIRECTION: rtl" dir=rtl><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial" lang=HE>יש לזכור כי אכיפה של חוקים או של תקנות כלשהם על עולם האינטרנט כמעט ואינה אפשרית. קיים קושי טכני גדול לאתר מי עומד מאחורי כל פעילות אינטרנטית שהיא. האינטרנט הוא גדול, מקיף ומגוון מכדי שכוחות החוק הקיימים, יוכלו לבדם להיות יעילים לגביו. עם זאת, במהלך השנים האחרונות נעשים כל הזמן ניסיונות לאכוף תקנות וחוקים על פי קווים מנחים להגנה על אינטרסים של צרכנים ועסקים. עד כה אין מנגנון שהצליח לממש הגנה זו באופן מלא ומבוסס. כמו כן, מיליוני דולרים הושקעו עד כה בניסיון להגן על מחשבים מפני פגיעתם הרעה של האקרים שונים, יהיו מניעיהם אשר יהיו. עד היום לא נמצא פתרון אחד כולל שנותן מענה הולם לכלל האיומים הקיימים בתחום זה.<O:P></O:P></SPAN></P> <P style="TEXT-ALIGN: justify; unicode-bidi: embed; DIRECTION: rtl; MARGIN-RIGHT: 18pt" dir=rtl><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial" lang=HE><O:P></O:P></SPAN></P> <P style="TEXT-ALIGN: justify; unicode-bidi: embed; DIRECTION: rtl; MARGIN-RIGHT: 18pt" dir=rtl><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial" lang=HE><O:P></O:P></SPAN></P> <P style="TEXT-ALIGN: justify; TEXT-INDENT: -18pt; unicode-bidi: embed; DIRECTION: rtl; MARGIN-RIGHT: 18pt; tab-stops: list 18.0pt; mso-list: l0 level1 lfo1" dir=rtl><SPAN style="FONT-FAMILY: 'Courier New'; mso-fareast-font-family: 'Courier New'"><SPAN style="mso-list: Ignore"><SPAN style="FONT: 7pt 'Times New Roman'"></P> <P style="TEXT-ALIGN: justify; TEXT-INDENT: -18pt; unicode-bidi: embed; DIRECTION: rtl; MARGIN-RIGHT: 18pt; tab-stops: list 18.0pt; mso-list: l0 level1 lfo1" dir=rtl><SPAN style="FONT-FAMILY: 'Courier New'; mso-fareast-font-family: 'Courier New'"><SPAN style="FONT-SIZE: 12pt; mso-list: Ignore"></SPAN></SPAN>&nbsp;</P></SPAN></SPAN></SPAN> 14/03/2010 http://www.eshnav.org.il/default.asp?PageID=14&ItemID=38 <DIV dir=rtl> <P>נכתב על ידי דן פרויד, בהשראת המאמר כאן:<BR><A href="http://members.aol.com/intwg/trolls.htm"><SPAN style="TEXT-DECORATION: underline">http://members.aol.com/intwg/trolls.htm</SPAN></A><BR><BR><BR>הסבר המושג Troll<BR><BR>בפורומים הקיימים בעולם האינטנרט, Troll (טרול), הוא גולש שכל הנאתו היא לגרום לוויכוחים בפורום. לרוב מדובר בבנים. הוא אוהב להתחיל בוויכוחים שמעצבנים את החברים. הטרולים הללו מוצאים שהפורומים הם המקום המתאים להם למשחקים כאלה. הם לא מבינים שהכתיבה שלהם באמת פוגעת בבן אנוש. מבחינתם, הגולש שממול הוא סוג של נתון דגיטלי וכך הם לא ממש חושבים שהם פוגעים ברגשות אמיתיים ואז להפך, המשחק שלהם בעיניהם מוצלח יותר ככול שהם גורמים ליותר עצבים וכעסים. הם מנצלים היטב את העובדה שהם בדרך כלל אנונימיים לחלוטין. (במציאות פנים אל פנים הם הרי לא היו מעיזים כך להתנהג). חשוב מאד להבין שטרולים אדישים לחלוטין לביקורת. אין שום דרך להגיע איתם להסדר כל שהוא. הם בעולם לא יחושו אשמה או תחושת רחמנות. ההגיון מהם והלאה. אין אצלם מושג של חרטה. אין מבחינתם כל צורך להיות מנומס, אין שום אחריות לכלום. מי שחושב שיש לו את הרעיון כיצד לכתוב לטרול בצורה שהוא יתחיל להבין את המצב, טועה טעות מרה. טרול אמיתי לעולם לא יתייחס לאף אחד. <BR><BR><BR>אין פיקניק ללא נמלים !<BR><BR>הרבה מהגולשים הקבועים בפורומים, כבר לא מתרגשים במיוחד מטרולים. הציבור מזהה אותם כתופעה בלתי נמנעת המתווספת לכל פורום. כמאמר הפתגם האמריקאי: "אין פיקניק ללא נמלים". הבעיה היא, שיש קבוצה לא קטנה של גולשים חביבים שאותם הטרולים מוציאים מהכלים. הגולשים הללו למרות חיוניותם הרבה לפורום, עלולים לפרוש כתוצאה מהוויכוחים המרגיזים הללו. הטרולים גם עלולים להבריח אורחים פסיביים שאינם רגילים לכתוב, שיחליטו בכעס כי הם יותר לא רוצים לבקר בפורום מעצבן שכזה. בעיה נוספת מוכרת, הטרולים לפעמים מחממים גולש נגד חברו וכך חברים שהיו פעם ידידים טובים שהתכתבו בכייף, הופכים לפתע להיות יריבים ושונאים זה את זה. הם מרעילים יחסים בין הגולשים. האווירה הופכת להיות פראנואידית וכל תגובה ביקורתית הגונה ורגישה יכולה לעורר באחת תגובות נגד מזעזעות וקשות וכך הם הורסים את כל הכייף שיש ברעיון הנפלא של במות דיון להחלפת דעה וויכוח לגיטימי.<BR><BR><BR>כיצד מתמודדים עם בעיית Troll<BR><BR>כשמתעורר החשד שנתקלתם בטרול חדש, תחילה עדיף להגיב לו בצורה אדיבה ורגועה, אולי סתם נתקלתם בגולש שכעת הוא במצב רוח לא טוב. אם לא מדובר בטרול, סביר להניח שתקבלו מיד תגובה מרוככת ורציונלית. לפעמים הגולש מגיע בסערת רגשות עקב סיבה חיצונית ומתפרץ על המקלדת אבל זה רגעי ולא דרך חיים. אבל אם פעם אחר פעם, הכותב ממשיך את ההתפרצות ואף מגביר אותה ועל כל תגובה רגועה הוא שופך קיטונות של רפש ולכלוך, כנראה שהוא שם לו למטרה לגרום לעצבנות ולהרגיז את כל הסביבה, אז חובה לזכור ולשנן:<BR><BR>הדרך הטובה ביותר להתמודד עם Troll הוא באי תגובה. ולהזהיר את הסובבים בכל דרך אפילו בדרך חיצונית נסתרת, שלא להגיב לו בשום צורה.<BR><BR>אם תכתבו לו בצורה הגיונית, הוא "ניצח". אם תקללו אותו, הוא שוב "ניצח" אם תעליבו אותו, זה עבורו "ניצחון מעולה". הוא ממתין לכל אלה, הוא מצפה לתגובות הללו, זה עבורו ההוכחה שהוא הצליח. את הכל הוא יכול לסבול חוץ מאשר את ההתעלמות. ההתעלמות הורסת אותו.<BR><BR>אחד הדברים שממש אסור לעשות ברגע של כעס ועצבנות, אל תקפיצו כותרת "זהו, אני עוזב את הפורום הזה שלום ולא להתראות... "(ובגוף המכתב... "מי שירצה אותי יידע איפה למצוא אותי"). זה הרגע המאושר ביותר שאתם יכולים לגרום לטרול שלכם. לזה ממש הוא המתין, זו מכת הנוק אאוט שלו, זה הניצחון שלו ב-"הא" הידיעה. אם הדם עלה לכם לראש, פנו בפרטי למנהל הפורום, לחבר בשטח ושתפו אותו בתחושתכם. אם החלטתם בכל זאת לכתוב מכתב פרישה וכדומה כי נדמה לכם שאין לכם מספיק גיבוי מהסביבה או אולי אפילו עויינות שהטרול פיתח נגדכם בקטע זה, OK, תכינו מכתב אבל אל תשלחו אותו בטרם תעבור שעה. תסגרו את הפורום, לכו לגלוש סתם במקום אחר, כעבור שעה תקראו מה שכתבתם, תעשו תיקונים ורק אז תעבירו את המכתב לפורום.<BR><BR>ברור שבכך תחסכו לעצמכם הרבה אי נעימויות מדברים שהייתם נמנעים לכתוב וכתבתם רק ברגע של עצבנות מרובה. <BR><BR><BR>הטרול המתחזה<BR><BR>רוב הפורומים שומרים כינוי לכל חבר, כינוי שרק הוא יכול להשתמש בו וזאת על מנת לדעת תמיד מי הוא הכותב. והנה, יש טרולים ממש רעים המתחזים לחברים מוכרים בפורום וכותבים בשמם בצורה שיכולה להביך אותם מאד. איך הם עושים זאת? הם פותחים חשבון חדש בשם שנראה מאד דומה לשם קיים שרק חברים רגישים מצליחים במבט ראשון לשים לב לשינוי ורוב הגולשים אינם מבחינים בכך. לדוגמא, אם קיים חבר בפורום ששם הכינוי שלו הוא:<BR></P> <DIV>"צפונית לים" או "Brenda Q"</DIV> <P>תראו מה ניתן לעשות ואיך ניתן להרשם כמעט כמו השמות הללו:<BR></P> <DIV> <TABLE border=1 width=%100><BR></> <TBODY> <TR> <TD width=%100>צפונית לים</TD> <TD width=%100>צפונית_לים</TD> <TD width=%100>צפונית ליo</TD></TR> <TR></TR> <TR> <TD width=%100>Brenda 0</TD> <TD width=%100>8redna Q</TD> <TD width=%100>Brenda Q</TD></TR></TBODY></TABLE>ישנם סוגי פונט שלהם אותיות שונות הניראות ממש זהות<BR>הנה למשל האות i בגדול היא I וכעת האות L בקטן היא גם l<BR>האות סמך היא ס והנה האות האנגלית "O" בקטן היא גם o </DIV> <P><BR>אם תשתוללו מכעס, הטרול שלכם ניצח אתכם. לכן אם אתם רואים הודעה שנכתבה ע"י מתחזה, כתבו תגובה עם הכותרת <B>"שימו לב, זה לא אני"</B> ובתוכן אפשר להוסיף: <B>הודעה זו נרשמה על ידי טרול מתחזה.</B><BR><BR>בהרבה מקרים, עוד בטרם ראיתם את ארוע ההתחזות, כבר הבחינו בכך החברים שלכם, חדי העין או אלה המבחינים בסגנונות כתיבה. המכתב המזוייף, המוזר והמביך, גורם להרבה קוראים קבועים להסתכל טוב יותר ולהרגיש שזה לא אתם והם מיד מגיבים "זהירות טרול..." ככל שאתם יותר מוכרים וקבועים בפורום וככל שהמונטין שלכם חיובי יותר, כך יקשה יותר לטרול לזייף אתכם. <BR><BR>יש טרולים שכל כך חשוב להם לזייף אתכם, שהם לפעמים יכתבו מכתב לתפארת, מנומס ויפה ובחיקוי מוצלח לסגנון שלכם. במקרה שכזה, אם אף אחד לא הבחין בזיוף, ואם זה מכתב מחמיא לכם, קחו עליו את הקרדיט ושיחנק הטרול הזייפן. <BR><BR>יהיו מקרים בהם הטרול הזייפן שצורת הכינוי שהוא נרשם בו, ממש דומה לשלכם, עלול לכתוב תחת ההודעה שלכם "זהירות זה לא אני" כדי לגרור אתכם להצהרה "זה כן אני". . . ! אל תתפתו, נכון שברגע שכזה כבר יש ספק מי הוא הכותב, אבל מה זה חשוב. אם את זה אתם כתבתם, הרי שהמכתב הוא מכתב "רגיל" ולא "טרולי" אז מה חשוב מי הכותב, העיקר הרעיון. בכל מקרה, במשך זמן הקבועים האמיתיים יודעים מעצמם לזהות מי כתב את המכתב. <BR><BR><BR><B>תפקיד מנהל הפורום</B><BR><BR>כהשטרולים חשים שמתעלמים מהם, הם הופכים פרועים ומחריפים התגרויות. הם חייבים לקבל תשומת לב. הם מתחילים בהצפות של תגובות או אשכולות פרובקטביות. אם מחקו להם תגובה, הם זועקים לחופש הביטוי. תוקפים את המנהלים ואת האתר במילים הכי מגונות. מנהלי הפורומים נכנסים לעבודת נמלים מעצבנת. הם צריכים להתחיל לחשוב על כל מכתב ומכתב מה לעשות איתו ועד כמה אפשר לעבור עליו לסדר היום וכשצריך למחוק, הם כבר חוזים מה הולך לקרות להם מהטרול. ואז, תמיד יצוצו כמה כותבים תמימים שיתייצבו על המשמר ויטיפו למנהל הפורום על כך שהוא מחק לטרול את האשכול. משפטים כמו "אני מתנגד לחלוטין לדעתך אבל אלחם כדי שיאפשרו לך להגיד את כל מה שבדעתך", מתחילות לצוץ פה ושם, מה שמעודד מאד את הטרול ומביך מאד את מנהל הפורום. פה ושם יצוצו תגובות או כותרות "אתם מתנהגים כמו דיקטטורים" מצד חברים שטרם התבססו בפורום ולא מודעים במי מדובר. יש פעמים שחובה למחוק אשכול שלם על כל תגובותיו ואז אותם שהגיבו באשכול חשים שסתמו להם את הפה בעוד המחיקה לא כוונה בכלל אליהם.<BR><BR>מה אנחנו יכולים בעצם לצפות ממנהל הפורום בקשר לשמירת חופש הביטוי? הרי הטרולים כל הזמן בודקים את נקודת השבירה של מנהל הפורום המסויים. זה בא בהצפת הודעות זבל שבתוכם לפעמים קבוצות משפטים חוזרת על עצמה 50 פעם ויותר. אמנם זו גם צורת התבטאות אבל האם תפקידו של הפורום לארח גולש מסוג זה? זה אתגר מאד קשה למנהלים איך לנהוג בטרול. יש מנהלים שכאשר התמנו לניהול נשבעו לעצמם שהם בעולם לא ימחקו אשכול קל וחומר לא יחסמו גולש והנה זה הגיע, מה עושים? <BR><BR><BR><B>"חופש הביטוי"</B><BR><BR>כשהטרולים הללו מנוטרלים, כשהם נתקלים במנהל חכם וקשוח המאתר אותם ומצליח לבודד אותם בלי לעורר עליו חמת הנוכחים שטרם הפנימו את הטרול, הם מיד פוצחים בזעקות שבר על זכות חופש הביטוי. הרי כולנו אוהבים את חופש הביטוי. זה הרי הבייבי המפונק ביותר בבימות הדיון האינטרנטיות. זו חבטת כדור בעייתית למגרשו של המנהל. אז בואו נבדוק נא את אמיתותו של הטיעון הזה במערכת:<BR>ובכן, "זכות חופש הביטוי" אינה זכות אבסלוטית. לדוגמא, אסור לצעוק "אש אש, שריפה" באולם תיאטרון מלא אנשים. אסור להודיע על מטען ממולכד באוטובוס אם זה שקר. כולם מקבלים את ההגבלות האלה כי אנחנו מזהים שהן משרתות את טובת הרוב. דוגמה טובה נוספת היא שליטה בטווח של תדרי רדיו. אם תרצו להקים תחנת רדיו חזקה בשביל לשדר את דעתכם, לא תוכלו להקים שום תחנה מבלי לקבל רשיון. שוב מדובר בהגבלה פרקטית: אם כולם היו משדרים ללא הגבלה, התוצאות יהיו בעיתיות ביותר. הדוגמא הזו גם מלמדת שאם לקבוצת אנשים יש תדרי רדיו לשימושם, עליהם להזהר שאחד לא יעלה על התדר של הזולת למרות "חופש הביטוי". טרול עושה לפעמים בדיוק את אותה בעיה. הוא "עולה על התדר של האחרים" על ידי שהוא משתלט על מסך הפורום, ממלא אותו בכותרות ודוחק מטה כל אשכול של כותב אחר, זו השתלטות על "התדר" של הזולת. בנוסף, למרות שיש לנו את הזכות לאמר כמעט כל דבר שמתחשק לנו, עדיין אין לנו את הזכות לעשות זאת בכל מקום שמתחשק לנו. ייתכן שאתם מרגישים רע מאוד לגבי העובדה שהשכן שלכם נוהג ברכב מאובק לחלוטין אך אין לכם זכות לנזוף בו בחדר האורחים שבבית שלו עצמו. כך בדיוק אם מנהל הפורום אומר לטרול שהוא לא רצוי בפורום, לטרול אין זכות להשאר שם. <BR><BR><BR><B>למה הם עושים זאת? </B><BR><BR>ובכן, זאת לדעת: גולשים רבים יודעים כמה כיף זה כאשר מישהו מגיב למה שהם כתבו. זה ריגוש אינטלקטואלי, מפגש מוחות, זו גם הכרה מצד החברים בערכו של כותב ההודעה, זהו פרס רגשי מספק ביותר. טרולים הם אנשים שחסרה להם תשומת הלב בסביביתם האמיתית, הם מחפשים בפורום תשומת לב, ולא אכפת להם אם היא חיובית או שלילית. הם רואים את האינטרנט בכלל והפורום בפרט כמראה בה הם יכולים לבהות באקסטזה נרקסיסטית. פסיכולוג מיקצועי יוכל להעמיק מעט יותר בתופעה הזו. <BR><BR><BR><B>סיכומו של דבר</B><BR><BR>אם לדעתכם נתקלתם בטרול, ואתם מרגישים שאתם חייבים להגיב, אינכם יכולים להתעלם, OK - פשוט כיתבו לו תגובה עם הכותרת "אזהרת טרול" ובתוכן כיתבו: "הדרך היחידה להתמודד עם טרול היא לא להגיב לטרולים". בתגובה זו אתם נותנים לטרול לקלוט שאתם יודעים מי הוא, ושאתם לא מתכוונים להגרר אחר התחביבים המעוותים שלו. <BR><BR>מאידך, חובה להזהיר: אל תכתבו כך לגולש רגיל כדי לעצבן אותו כי אז אתם עצמכם פועלים כפעולת טרול... ! <BR><BR>בתכל'ס, האינטרנט הוא אוסף מוזר של גולשים רציניים וטיפשיים. בגלל הפתיחות הרבה קיימים מטבע הדברים גם הבעיות. נוכל להנות מהפורומים בצורה הטובה ביותר אם נדע להתמודד אם כל הדברים המרגיזים שעושים הטרולים בביטול וחוסר עניין. </P></DIV><!-- - End Content - --> <SCRIPT> //<![CDATA[ if(typeof(CRLnk)=="function") CRLnk('a9d79336-a8c3-4205-8e31-54a49537329f') //]]> </SCRIPT> 14/03/2010 http://www.eshnav.org.il/default.asp?PageID=14&ItemID=39 <P>נושא ההרצאה : פרטיות ואבטחת גולשים בהקשר ספקי אינטרנט. ובנוסף: נושאים של עבירות המתבצעות באמצעות האינטרנט כגון פדופיליה והימורים ותפקידם של ספקי השירות במכלול זה. <BR><BR>המרצה: עו"ד אופיר ליבר, מנהל מחלקת אבטחת מידע ו- abuse באינטרנט זהב. <BR><BR>ההרצאה ניתנה במסגרת הקורס "השלכות חברתיות בחברת המידע", שנערך בפקולטה לניהול של אוניברסיטת ת"א, ובשיתוף עם המרכז הבינתחומי לחקר האינטרנט<BR><BR>ההרצאה התקיימה ביום א´, ה- 18.1.04 <BR><BR><BR><IMG border=0 src="http://www.bsh.co.il/forums/smilesNew/star.gif"> עו"ד אופיר ליבר פתח בהצגת נתונים על מס´ המשתמשים באינטרנט: <BR>למשל, בשנת 2000 היו 300 מיליון משתמשים באינטרנט. <BR>וצופים שבשנת 2009 יהיו 1.9 מיליארד משתמשים.<BR><BR>ככל שהאוכלוסייה, המשתמשת באינטרנט, הולכת וגדלה - יש יותר אנשים שעושים דברים, שאנו מוקיעים אותם.<BR><BR><IMG border=0 src="http://www.bsh.co.il/forums/smilesNew/star.gif"> מדוע קל יותר לפענח פשעי מחשב מאשר פשעים אחרים?<BR>כדי לפענח פשעים ב"עולם הרגיל" צריך למצוא הוכחות (כמו טביעות אצבעות), עדים וכד´.<BR>לפשעים באינטרנט - יש לפחות עד אחד: ספק האינטרנט.<BR>הקשר בין מבצע הפשע לקורבן - עובר דרך ספק האינטרנט.<BR><BR>מספק האינטרנט אפשר לקבל:<BR>כתובת IP <BR>תאריך<BR>שעה<BR><BR>ישנם מקרים חריגים (מאוד) בהם מבצעים גם האזנות סתר באינטרנט. כמו למשל: לעקוב בסתר אחר תיבת אימייל של חשוד. זה משהו שמבצעים רק עם צו מבית משפט.<BR><BR>כאשר המשטרה מבקשת פרטים מספקית אינטרנט, לספקית יש שלוש אופציות:<BR>1. למלא אחר הצו.<BR>2. להתנגד. לסרב לספק את המידע, ולהגיד שהצו חריג (למשל, ספקית אינטרנט תסרב לתת אינפורמציה על עריקים מהצבא, למרות שיש לה מאגר נתונים, משום שזו לא אינפורמציה הקשורה לביטחון המדינה).<BR>3. ספקית האינטרנט תיתן את הפרטים המבוקשים, אבל תנהל אח"כ התדיינות רטרואקטיבית.<BR><BR><IMG border=0 src="http://www.bsh.co.il/forums/smilesNew/star.gif"> מי הם הגורמים היכולים לסייע בפענוח עבירות מחשב?<BR>בזק<BR>ספקית האינטרנט<BR>חברות תוכנה<BR>בעלי אתרים/פורומים<BR>המפלג לעבירות מחשב במשטרה/מצ"ח<BR>בית המשפט<BR><BR>בזק (הכוונה לכל חברת תקשורת, כולל חברות הסלולאר והכבלים): <BR>קבלה של פירוט שיחות יוצאות, והצלבה של המידע הזה עם המידע המתקבל מספקית האינטרנט. אם ספקית האינטרנט סיפקה נתונים מסוימים, אבל בבזק לא רשום שבאותו זמן יצאה שיחה מהמחשב של החשוד - כנראה שספקית האינטרנט טעתה.<BR><BR>ספקית האינטרנט:<BR>דוחות חיבור/זהות משתמש/ דוא"ל (חריג)<BR>לא תכנים!<BR>יכולים לזהות ניק עם האדם האמיתי שמאחורי הניק.<BR>יכולים לבצע האזנות סתר, לבדוק לאן האדם גלש, לקרוא דוא"ל. עד היום אלה היו דברים ששמורים רק לעניינים של בטחון המדינה.<BR><BR>חברות תוכנה (כדוגמת ICQ): <BR>קבלת זהות משתמש.<BR>ICQ יכולה לראות כל תעבורה של שיחות.<BR><BR>בעלי אתרים/פורומים:<BR>זהות משתמש/מס´IP /תאריך ושעה<BR><BR>המפלג לעבירות מחשב במשטרה/מצ"ח:<BR>המוסמכים לפעולה עפ"י חוק.<BR><BR>[אחת הבעיות שיש היא עם טכנולוגיית ה- wireless : שולחי ספאם, למשל, נוסעים עם מחשב כזה ואנטנה לרמת אביב ג´, ומחפשים הזדמנות להתקשר דרך "נקודת חיים"]<BR><BR><IMG border=0 src="http://www.bsh.co.il/forums/smilesNew/star.gif"> מדוע קבוצות דיון ופורומים של קבוצות פדופילים אינם נסגרים?<BR>כי ניתן לאתר דרכם ילדים שנעלמו.<BR>בארה"ב יש יחידה של איתור נעדרים בעזרת האינטרנט. הם מחפשים התאמה בין תמונות באתרי פדופילים לתמונות של ילדים שנעלמו, וזה מאוד עוזר כדי למצוא את הילדים הנעדרים. בארה"ב נעלמים 25 ילדים בכל 24 שעות. בעבר, הצליחו למצוא מתוכם 2-3 ילדים. כיום מוצאים כמחצית מהילדים.<BR>הדוגמא המפורסמת היא של הילדה Heather May Nancey , שמאז המקרה שלה - גדלה והתפתחה אותה יחידת חקירות.<BR><BR>בארץ: היה המקרה של פדופיל, שהשתמש בניק IDO23 בפורטל IOL . הוא התחזה לילד וקבע להיפגש עם ילד בן 13 מחיפה. כאשר הילד ראה שמדובר במבוגר - הוא ביטל את הפגישה ורצה לחזור לביתו, אבל אז הפדופיל הציע שהוא יסיע אותו בחזרה והצליח לפתות את הילד להיכנס למכונית. בדרך הפדופיל סטה למקום צדדי, שם אנס את הילד.<BR>במשך כעשרה חודשים התמקדו החוקרים, שניסו לאתר את הפדופיל, בכיווני חקירה רגילים, כמו ד.נ.א., חיפוש עדים וכד´. רק לאחר כעשרה חודשים עלה על דעתם לנסות לאתר את הפדופיל דרך רישומי השיחות במחשבו של הקורבן, ואז - תוך שלוש שעות ידעו את זהותו.<BR><BR>עוד מקרה בארץ של מציאת פושעים באמצעות רישומי שיחות במחשב: מציאת הרוצחת של אופיר רחום ז"ל.<BR><BR><IMG border=0 src="http://www.bsh.co.il/forums/smilesNew/star.gif"> הימורים באינטרנט:<BR>היקף ההימורים הבלתי חוקיים בישראל מוערך בארבע-עשר מיליארד שקל בשנה (לעומת 3.75 מיליארד שקל - מחזור הכספים של ההימורים החוקיים).<BR><BR>אתרים כאלה (וגם אתרי פדופילים) מאוחסנים בכל מיני איים. מפעילים אותם על רפסודות, מחוץ למים הטריטוריאליים שלהם.<BR>זה מאוד ריווחי.<BR><BR><IMG border=0 src="http://www.bsh.co.il/forums/smilesNew/star.gif"> סחר בסמים:<BR>*פשטות טכנולוגית<BR>*תפוצה רחבה<BR><BR>בסוף שנת 2001 (הידיעה בעיתון מתאריך 01.11.01) נעצרו בישראל 75 נערים ונערות על סחר בסמים באינטרנט.<BR><BR>אמנם, זה פשוט וקל לביצוע, אבל כל השיחות האלה נשמרות בלוג של ה- ICQ .<BR><BR><IMG border=0 src="http://www.bsh.co.il/forums/smilesNew/star.gif"> הונאות כלכליות:<BR>אתרים של מסחר אלקטרוני לא תמיד מוגנים טוב ויש פריצות.<BR><BR>אבטחה אפליקטיבית - ענף בתחום של אבטחת אתרים.<BR>לאתרי מסחר אלקטרוני יש תוכנה מיוחדת לחישוב התשלומים. ב- source של האתר אפשר למצוא את החוליה החלשה: התגיות. בתגיות אפשר לשנות את מחירי המוצרים.<BR>זה נכון גם לגבי נתונים של אתרים אחרים, כמו אתר של קופ"ח שבו אפשר לראות תוצאות של בדיקות מעבדה (קופ"ח מכבי, למשל, מאפשרת לקבל תוצאות מבדיקת מעבדה באינטרנט).<BR><BR>ישראל נחשבת למעצמה בתחום ההגנה האפליקטיבית.<BR><BR><IMG border=0 src="http://www.bsh.co.il/forums/smilesNew/star.gif"> הונאות אתרים דומים/זהים: <BR>ישנם מצבים, בהם מניפולאטורים סומכים על טעויות אנוש.<BR>למשל, מישהו מקליד Tahoo במקום Yahoo (כי T ו- Y קרובות אחת לשנייה במקלדת), ומוצא אתר שנראה כמו האתר Yahoo.<BR><BR>בארץ היה מקרה של מישהו שפתח אתר http://www.bank-hapoalim.co.il/ (כלומר, עם מקף בין שתי המילים: bank hapoalim ). <BR><BR>יש גם דרך מתוחכמת, הנקראת: Redirect - כאשר הגולשים מגיעים לאתר שרצו, אבל דרך דף נוסף בדרך, דף שבו מתבקשים להקיש שם וסיסמא. מתחת לדף הזה - ישנו דף נוסף, שקוף, שאוסף את המידע הזה.<BR>סימן האזהרה, שמדובר בדף מעין זה: כאשר הסיסמא נראית לעין, ולא נכתבת בכוכביות. זה אתר שאוסף מידע!<BR>לעולם לא להקיש סיסמא שלא נכתבת בכוכביות!!!<BR><BR><IMG border=0 src="http://www.bsh.co.il/forums/smilesNew/star.gif"> חינוך:<BR>חברה בשם mcwhortle , שבשנת 1999 אפילו נסחרה בנאסד"ק, טענה, באתר שלה באינטרנט, שיש לה מוצר העומד לפרוץ בגדול, ושכדאי להשקיע בהם כספים.<BR>מי שהתפתה, ועבר לדף התשלום - קיבל הודעה שעבדו עליו.<BR>מאחורי "המתיחה" הזאת עומד הממשל האמריקאי.<BR>המטרה היא חינוכית.<BR><BR>בממשל האמריקאי אומרים, שיש אתרים רבים כאלה שמטרתם לקבל כספים במרמה, ומאחורי רבים מהאתרים האלה - עומדים ארגוני טרור, שזו אחת הדרכים שלהם לגייס כספים למימון הטרור.<BR><BR>בממשל האמריקאי מאמינים שאתרים כאלה (כמו זה מהדוגמא לעיל) יכולים לחנך לזהירות.<BR><BR><IMG border=0 src="http://www.bsh.co.il/forums/smilesNew/star.gif"> הפרת הפרטיות:<BR>כאשר אנשים מתכתבים בצ´אט - הם מרשים לעצמם אינטימיות, שלא היו מאפשרים לעצמם לו חשבו שהם עשויים להיפגש. בין השאר, חלקם נחשפים באמצעות web cam , כולל עירום. יש כאלה השומרים את תמונות המסך האלה באמצעות catch screen, ואח"כ מפיצים אותן ברשת. יש אתרים שמתמחים בדברים האלה.<BR><BR>עו"ד אופיר ליבר סיפר על לקוחה של אינטרנט זהב, שתמונות עירום שלה הופצו באתר כזה, והיא פנתה לספקית האינטרנט בבקשת עזרה. מאינטרנט זהב פנו לבעלי האתר ההוא, והודיעו להם, שאם לא יסירו את תמונותיה של אותה אישה - הם ייחסמו בישראל. האיום של ספקיות אינטרנט בחסימת אתרים - מאוד אפקטיבי.<BR><BR><IMG border=0 src="http://www.bsh.co.il/forums/smilesNew/star.gif"> הפרת זכויות יוצרים:<BR>נתונים לגבי הארץ, במגזר העסקי: בשנת 1998 - 48% מתוכנות היישום שהותקנו בעסקים - היו לא חוקיות (ללא רישיון).<BR>הנזק הכספי באותה שנה: 63.2 מיליון דולאר (עפ"י BSA ישראל).<BR><BR>ספקיות האינטרנט יכולות לדעת מי הוריד מה ומתי.<BR>אבל הן מסרבות להשתתף בצייד הזה אחר הגולשים.<BR>הסיבות הן גם עניין של מחסור בכוח אדם, וגם עניין של פרטיות הלקוחות שלהן.<BR><BR><IMG border=0 src="http://www.bsh.co.il/forums/smilesNew/star.gif"> ספאם:<BR>70% מתעבורת הדוא"ל העולמית היא ספאם!<BR>בארץ אין חוק שמדבר על ספאם, וזה משאיר כל ספקית להתמודד עם הנושא לבד, דרך מחלקת ה- abuse שלה.<BR>לכל ספקית יש רשימה שחורה של ספאמרים, המתעדכנת בכל מס´ שעות.<BR>הבעיה היא שאין חקיקה, וכל שנותר לעשות הוא רק לנתק את הספאמר; אלא ששעה אח"כ - הספאמר כבר יכול לשלוח את הספאם דרך ספקית אחרת.<BR><BR><IMG border=0 src="http://www.bsh.co.il/forums/smilesNew/star.gif"> אז מה עושים? (לגבי כל הבעיות שהועלו):<BR>פיקוח<BR>הסברה<BR><BR>פיקוח:<BR>תוכנות ההשגחה והפיקוח מסוגלות לנטר פעילויות בלתי הולמות ע"י הפעלת מדיניות מוגדרת.<BR><BR>הסברה:<BR>ימי הורים בבתי ספר, הרצאות, וכד´.<BR><BR><IMG border=0 src="http://www.bsh.co.il/forums/smilesNew/star.gif"> <IMG border=0 src="http://www.bsh.co.il/forums/smilesNew/star.gif"> <IMG border=0 src="http://www.bsh.co.il/forums/smilesNew/star.gif"><BR>משהו מעניין, שאמר עו"ד אופיר ליבר, כדרך אגב: להערכתו, בשנים הבאות - חישוב התשלום לספקיות האינטרנט יהיה עפ"י נפח התעבורה ועפ"י שעות הגלישה; כפי שזה היה בעבר.<BR>הסיבה לכך היא, שספקיות האינטרנט לא מרוויחות, למעשה, ממתן שירותי פס רחב. הרווח שלהן, כיום, הוא ממכירת חבילות של אינטרנט בפס רחב + שיחות טלפון לחו"ל. כאשר שוק שיחות הטלפון לחו"ל ייפתח - תשתנה גם שיטת החיוב למתן שירותי אינטרנט.<BR></P> 14/03/2010 http://www.eshnav.org.il/default.asp?PageID=14&ItemID=40 פרטיות (הלקוח/משתמש) בעידן המהפיכה הדיגיטלית <P dir=rtl>עם זאת, הפרסונליזציה מעלה סוגיות אתיות באשר לפרטיות. עוד במאה ה- 19 סוגית הפרטיות העסיקה את הוגי הדעות. בין השאר היא הוגדרה כזכותו של אדם להיות מסוגל לפקח על זרימת ומניעת זרימת אינפורמציה לגביו (Warren, &amp; Brandstein, 1890) .</P> <P dir=rtl>המהפכה הדיגיטלית, שיפרה את איסוף, אחסון, שימוש ושיתוף באינפורמציה אישית. המודיעין העסקי (BI - Business Intelligence) מיועד ליצור בין השאר פרופיל לקוחות ולקוחות פוטנציאליים (קרי, משתמש באינטרנט). פרופיל הלקוחות מגיע משלושה מקורות:</P> <P dir=rtl>1. פרסומים ציבוריים – נתונים, שנאספו על ידי גופים ממשלתיים וציבוריים. קובץ הנתונים, המכיל פרטים אישיים אמור להיות מוגן על-פי חוק.</P> <P dir=rtl>2. נתונים פנימיים – נתונים, הנאספים באופן ישיר מהאינדיבידואל על-ידי מרכיב הפרופיל בארגון. טכנולוגיות המידע מאפשרות ויוצרות את הפרוצדורה שממנה מורכב הפרופיל.</P> <P dir=rtl>3. נתונים חיצוניים – נתונים, שהושגו על-ידי מרכיבי פרופיל מחוץ לארגון. הכוונה לאינפורמציה אישית המושגת בדרך של מסחר (כלומר בעבור תשלום), זליגת מידע (בגלל התרשלות באבטחת המידע) או שיתוף צד שלישי (לדוגמא, ספק [supplier] של ספק).</P> <P dir=rtl>טכנולוגיות מידע מקנות לעוסקים במסחר המקוון יכולת לפקח ולנתח את בחירות הניווט (גלישה /חיפוש) של משתמשים ברשת, ואת התנהגות הקניה של לקוחות. כמו-כן, הם יכולים ליצור קשר בין בסיסי הנתונים ולמפות את האינפורמציה שנאספה National Telecommunications and Information) Administration, 1995).</P> <P dir=rtl>איסוף המידע יכול להיעשות באופן גלוי, סמוי או תוך שילוב שניהם. ניתן לעקוב באופן סמוי אחר הרגלי הגלישה /חיפוש, באמצעות cookies. אינפורמציה המאוחסנת ב- cookies יכולה להיות מותאמת לאינפורמציה אחרת של זהות המשתמש / לקוח. כתוצאה מהעסקה המקוונת עם המשתמש / לקוח, הסוחר יודע מספר פרטים אישיים לגביו (למשל: שם, גיל, כתובת, מגדר, הכנסה, מצב משפחתי, תחביבים והרגלים). </P> <P dir=rtl>החוק איננו מותאם למציאות הדינמית של ההתפתחויות הטכנולוגיות ובעקבותיהן לאופי ביצוע העסקאות, בפרט במסחר האלקטרוני. כיום, המציאות היא שאין התייחסות משפטית מקיפה וחד-משמעית לסוגיות של פרטיות, זכויות צרכן וקניין (קניין על בסיס הנתונים) במסגרת המסחר האלקטרוני. נראה, שבארה"ב כאשר המשפטנים נאלצו להתמודד עם סוגית הקניין על בסיס הנתונים בשנת 2000, בעקבות המקרה של Smart.com, לא נפסקה פסיקה משפטית תקדימית, מתוך הנחת המשפטנים שמרחב השוק market space)) אמור להתנהל על-פי כללים של סחר חופשי. מרחב השוק מאופיין ביחסי אמון, בין הלקוחות לבין המוכרים והספקים המקוונים, שבמסגרת הפרסונליזציה לא תתבצע פעילות, העלולה לפגוע בפרטיות הלקוחות Winch &amp; Joyce, 2006)). </P> <P dir=rtl><B>פתרונות</B></P> <P dir=rtl><B></B></P> <P dir=rtl>יש ליצור ולקיים תרבות של יחסי-אמון, כדי למצות את מפגשי המשתמשים / לקוחות עם המדיום המקוון. בנוסף, יחסי-האמון יניבו יחסי-לקוח מתמשכים. </P> <P dir=rtl>מבחינת הארגונים המקוונים, הם חייבים ליצור בארגוניהם תרבות של הגנה על פרטיות המשתמשים / לקוחות. לצורך כך הם צריכים לפקח ולאבטח את המידע הנאסף, כדי למנוע את זליגתו. עליהם למנוע ביצוע מניפולציות על האינפורמציה. הם צריכים לאפשר למשתמשים / לקוחות לבקר (audit) את האינפורמציה הפרסונלית, לתקן, או לבקש להסיר אינפורמציה בלתי-רצויה (מבחינתם) מבסיס הנתונים. מעל לכל, עליהם ליצור לינק (בעמוד הבית) אל מדיניות הפרטיות של הארגון. המדיניות צריכה להיות בשפה פשוטה וברורה. לדוגמא, Dell ((www.dell.com, שעוסקת במסחר האלקטרוני מאז 1996, יוצרת שקיפות לגבי מדיניותה בענין פרטיות ואינפורמציה פרסונלית של המשתמשים באתר שלה. היא מציגה בפורטל לינק ל"מדיניות פרטיות" (privacy practices) של החברה. כך, ניתן למשתמש הסבר לגבי מדיניות הפרטיות, כולל: אבטחת בסיס הנתונים, היקף האינפורמציה הנאספת לגבי המשתמש, מהות השימוש באינפורמציה האישית, מדיניות השיתוף (של צד שלישי) באינפורמציה הפרסונלית, זכויות המשתמש בענין בסיס הנתונים לגביו, מדיניות הקסטומיזציה (customization) והשימוש ב cookies, ולבסוף הסבר לגבי אתרי צד שלישי.</P> <P dir=rtl>מבחינת המשתמשים / הלקוחות המקוונים, הם אמורים להבין כי כריית נתונים היא חלק מניהול היחסים עם הלקוח, כדי לסייע "לחברות לארגן את יחסיהן עם הלקוחות על-פי דגם של אחד-על-אחד במקום על-פי דגם השיווק ההמוני" (גייטס, 1999, ע' 227). עם זאת, כאשר הם יוצרים קשר עסקי מקוון עליהם לבחון את מדיניות הפרטיות ואבטחת המידע של הארגון. כמו-כן, עליהם להפחית את החשיפה כאשר היא לא הכרחית לצורך העסקה (כדוגמת, שיתוף מידע אישי לגבי תחביבים כאשר העסקה לא קשורה בתחביבים). כאמור, ארגונים המודעים לצורך בתרבות של הגנה על פרטיות הלקוחות / משתמשים, יוצרים שקיפות כלפיהם ומאפשרים להם שליטה על המידע הקיים לגביהם בבסיס הנתונים. על-כן, במידה מסוימת מוטלת גם אחריות על הלקוחות / משתמשים לסייע בהגנה על פרטיותם. </P>סיכום <P dir=rtl>מכיוון שבמסחר יש מפגש של קונים ומוכרים, הרי שמומלץ לאמץ את גישת משרד המסחר הפדרלי בארה"ב (Federal Trade Commission, 1998) , בענין השמירה על הפרטיות במסחר המקוון: </P> <P dir=rtl>"הגנה גדולה יותר על הפרטיות האישית ברשת לא רק שתועיל צרכנים, אלא גם תועיל לתעשיה על ידי חיזוק הביטחון (אמון) של הצרכנים ובוודאות (חיזוק גידול שיעור) השתתפותם במסחר המקוון".</P> <P dir=rtl>כותב המאמר:</P> <P dir=rtl>מנהל פרוייקטים</P> <P dir=rtl>פרילנס בכתיבת ספרות מקצועית לגופים בטחוניים</P> <P dir=rtl>תלמיד ל MBA באוניברסיטת דרבי </P> <P dir=rtl>גדי בר און</P> <P dir=rtl><A href="mailto:barongad@012.net.il">barongad@012.net.il</A></P><BR clear=all> <P dir=rtl><B>מקורות</B>:</P> <P dir=rtl>גייטס, ב. (1999). <SPAN style="TEXT-DECORATION: underline">עסקים במהירות המחשבה: מערכת העצבים הדיגיטלית שלך</SPAN>. תרגום: יורן,נ. תל-</P> <P dir=rtl>אביב: ידיעות אחרונות.</P> <P dir=rtl>הסגל, א. (2006), "אז מה זה פרסונליזציה?" <A href="http://www.vanola.dxe.co.il/">http://www.vanola.dxe.co.il/</A></P> <P dir=rtl align=right>Cabinet Office (1999)"E-commerce@its.best.uk. A performance and innovation</P> <P dir=rtl align=right>unit report - September". UK Cabinet Office. Reterived from the web:</P> <P dir=rtl><A href="http://www.cabinet-office.gov.uk/innovation/1999/ecommerce/ec.body.pdf">www.cabinet-office.gov.uk/innovation/1999/ecommerce/ec.body.pdf</A></P> <P dir=rtl align=right>Federal Trade Commission (1998), "Privacy online: a report to Congress 7 - 11". <A href="http://www.ftc.gov/reports/privacy3/toc.htm">www.ftc.gov/reports/privacy3/toc.htm</A> </P> <P dir=rtl align=right>National Telecommunications and Information Administration. (1995) "privacy and NII: safeguarding telecommunications-related personal information", <A href="http://www.ntia.doc.gov/ntiahome/privwhitepaper.htm">www.ntia.doc.gov/ntiahome/privwhitepaper.htm</A> </P> <P dir=rtl align=right>Winch, G., &amp; Joyce, P. (2006), "Exploring the dynamics of building, and losing, consumer trust in B2C eBusiness", <SPAN style="TEXT-DECORATION: underline">International Journal of Retail &amp; Distribution </SPAN><SPAN style="TEXT-DECORATION: underline">Management</SPAN>. 34 (7), 541- 555.</P><!-- - End Content - --> <SCRIPT> //<![CDATA[ if(typeof(CRLnk)=="function") CRLnk('fc2a5870-f681-462e-b320-351ab069a500') //]]> </SCRIPT> 14/03/2010 http://www.eshnav.org.il/default.asp?PageID=14&ItemID=41 <B><SPAN style="TEXT-DECORATION: underline">רשות ניירות ערך</SPAN></B> <B><SPAN style="TEXT-DECORATION: underline">הוועדה לגיבוש האתיקה של הפצת מידע על ניירות ערך באמצעות רשת האינטרנט</SPAN></B> <P dir=rtl align=center><B><SPAN style="TEXT-DECORATION: underline"></SPAN></B></P> <P dir=rtl align=center><B><SPAN style="TEXT-DECORATION: underline"></SPAN></B></P><B><SPAN style="TEXT-DECORATION: underline">דוח הוועדה</SPAN></B> <P dir=rtl><B><SPAN style="TEXT-DECORATION: underline"></SPAN></B></P> <P dir=rtl><B><SPAN style="TEXT-DECORATION: underline"></SPAN></B></P> <P dir=rtl align=right>כ"ג בסיוון תשס"ה</P> <P dir=rtl align=right>30 ביוני 2005</P><B><SPAN style="TEXT-DECORATION: underline"></SPAN></B> <P align=right>לכבוד</P> <P align=right>מר משה טרי</P> <P align=right>יו"ר</P> <P align=right>הרשות לניירות ערך</P> <P align=right>מר טרי הנכבד:</P> <P dir=rtl>אנחנו מתכבדים להגיש לך בזה את דוח הוועדה שמינית לגיבוש האתיקה של הפצת מידע על ניירות ערך באמצעות רשת האינטרנט.</P> <P dir=rtl>הוועדה מונתה על ידיך ביום 26 במאי 2003. כתב המינוי מופיע ב<SPAN style="TEXT-DECORATION: underline">נספח 1.</SPAN></P> <P dir=rtl>פרופ' שפרה ברוכסון פרשה מן הוועדה מסיבות אישיות מעט לאחר תחילת עבודתה של הוועדה.</P> <P dir=rtl>הוועדה קבעה לעצמה את סדרי עבודתה:</P> <P dir=rtl>ראשית, היא הציגה לעצמה שורה של שאלות שללא תשובות עליהן קשה לגבש המלצות אחראיות. רשימת השאלות מופיעה ב<SPAN style="TEXT-DECORATION: underline">נספח 2</SPAN>.</P> <P dir=rtl>שנית, היא הזמינה מומחים מתחומים שונים, כדי לשמוע את חוות דעתם בשאלות שעמדו לפניה. האורחים היו מתחומי הבורסה, האקדמיה והאינטרנט. רשימת המוזמנים ותפקידיהם מופיעה ב<SPAN style="TEXT-DECORATION: underline">נספח 3</SPAN>. דברי המומחים מופיעים בפרוטוקולים של דיוני הוועדה, ב<SPAN style="TEXT-DECORATION: underline">נספח 4</SPAN>.</P> <P dir=rtl>שלישית, היא קיימה דיונים פנימיים במתכונת של גיבוש תשובה לכל שאלה שהופיעה ברשימה שהוועדה הציגה לעצמה. גם דיונים אלה מתוארים בפרוטוקולים ומופיעים ב<SPAN style="TEXT-DECORATION: underline">נספח 4</SPAN>. תמצית התשובות שגיבשה הוועדה בתשובה לשאלות שהציגה לעצמה מופיעה ב<SPAN style="TEXT-DECORATION: underline">נספח 5</SPAN> , הסתייגויות חברי הועדה מופיעות בנספח 5א' ו-5ב'.</P> <P dir=rtl>לבסוף, הוועדה דנה בטיוטה של הדוח, גם בישיבות וגם בהתכתבות דוא"ל, על רקע התשובות האמורות ועל יסודן. במהלך דיונים אלה קיבל כל אחד מחברי הוועדה הזדמנות להציג את דעתו בכל שאלה שעמדה על הפרק, באופן מלא וחופשי, כמה וכמה פעמים.</P> <P dir=rtl>חברים בוועדה הניחו על שולחנה חומרים נוספים שעזרו לה בדיוניה ובגיבוש ההמלצות המוגשות כאן. החומרים שחברים בוועדה ביקשו לכלול בדוח שלה מופיעים ב<SPAN style="TEXT-DECORATION: underline">נספח 6</SPAN>.</P> <P dir=rtl>על יסוד כל אלה הגיעה הוועדה להמלצות, המוגשות לך בזה.</P> <P dir=rtl>תודתנו נתונה לכל מי שליווה את עבודתנו מטעם הרשות לניירות ערך, על העזרה שהוגשה לוועדה, ביסודיות, ביעילות וברוח טובה.</P> <P dir=rtl>אנחנו מקווים שההמלצות של הוועדה יתרמו למאמץ הראוי להגיע להסדר נאות בתחום של האתיקה של הפצת מידע על ניירות ערך ברשת האינטרנט.</P> <P dir=rtl>ובזה באנו על החתום</P> <P dir=rtl>----------------------- ------------------------------</P> <P dir=rtl>מר איתן אבריאל ד"ר נעמה כרמי</P> <P dir=rtl>------------------------- ----------------------</P> <P dir=rtl>עו"ד אביב איילון ד"ר יותם לוריא</P> <P dir=rtl>---------------------- ---------------------</P> <P dir=rtl>ד"ר אביבה גבע מר זיו סגל</P> <P dir=rtl>-------------------------- --------------------</P> <P dir=rtl>ד"ר מנחם דולינסקי עו"ד חיים רביה</P> <P dir=rtl>-------------------- ---------------------</P> <P dir=rtl>מר ברוך הינוך פרופ' אסא כשר, יו"ר</P> <P dir=rtl>תל-אביב, כ"ג בסיוון תשס"ה, 30 ביוני 2005</P><BR clear=all><SPAN style="TEXT-DECORATION: underline">המלצות</SPAN> <SPAN style="TEXT-DECORATION: underline">הגדרות</SPAN> <P dir=rtl><SPAN style="TEXT-DECORATION: underline">אתר אינטרנט רלוונטי:</SPAN> אתר אינטרנט המפרסם באופן סדיר מידע בדבר ניירות ערך הנסחרים בבורסה הישראלית או בדבר חברות הקשורות במישרין בניירות ערך כאלה או בדבר הבורסה הישראלית עצמה, בין אם זה כל תוכנו של האתר ובין אם זה רק חלק מתכניו של האתר.</P> <P dir=rtl><SPAN style="TEXT-DECORATION: underline"></SPAN></P> <P dir=rtl><SPAN style="TEXT-DECORATION: underline">המצב הרצוי 2005:</SPAN> מצב שבו כל אתר אינטרנט רלוונטי מציג בדף הבית שלו, באופן בולט, ברור ומעודכן את הפרופיל האתי שלו (כפי שיוגדר להלן), או קישורית להצגה כזו של הפרופיל האתי שלו, ונוהג על פיו בכל פעילות של האתר.</P> <P dir=rtl><SPAN style="TEXT-DECORATION: underline">פרופיל אתי של אתר:</SPAN> רשימה של תשובות לשאלות בדבר הרמה של השמירה הנוהגת באתר על היבטים מסוימים של האתיקה של הפצת מידע על ניירות ערך. הרשימה מתפרסמת באתר עצמו, מטעם המערכת, בחתימת אדם מסויים, המזוהה בשמו המלא ובתפקידו במערכת.</P> <P dir=rtl><SPAN style="TEXT-DECORATION: underline">הפרופיל האתי המומלץ: </SPAN>רשימה של תשובות לשאלות הבאות. בחלק מן השאלות, מוסכם על הכל כי התשובות המוצעות הן בסולם של הרמה האתית, 1 (הרמה הנמוכה ביותר) עד 5 (הרמה הגבוהה ביותר). בחלק מן השאלות, ייתכן ויכוח לגבי פרשנות כזו של הסולם של התשובות המוצעות. הצגת פרופיל אתי יכולה לנקוט עמדה בשאלות אלה או להימנע מכך.</P> <P dir=rtl>1. <SPAN style="TEXT-DECORATION: underline">זהות המערכת:</SPAN> באיזו מידה מוצגים באתר, באופן ברור ומזהה, השמות וכתובות דוא"ל של בעלי האתר, העורכים והכותבים?</P> <P dir=rtl>1: באתר לא מתפרסמים פרטים כלשהם בדבר בעלי האתר, עורכיו, הכותבים בו </P> <P dir=rtl>וכתובות דוא"ל שלהם.</P> <P dir=rtl>2: באתר מתפרסמת כתובת המערכת בלבד</P> <P dir=rtl>3: באתר מתפרסמים בדרך כלל שמות הכותבים של חומרי המערכת</P> <P dir=rtl>4: באתר מתפרסמים בדרך כלל שמות הכותבים והעורכים של חומרי המערכת</P> <P dir=rtl>5: באתר מתפרסמים, באופן ברור ומזהה, השמות וכתובות דוא"ל של בעלי האתר, </P> <P dir=rtl>עורכיו והכותבים בו</P> <P dir=rtl>2. <SPAN style="TEXT-DECORATION: underline">שקיפות המערכת:</SPAN> באיזו מידה מוצגת באתר כל זיקה בין בעלים, עורכים או כותבים לבין חומרים המתפרסמים מטעם מערכת האתר, בכל הזדמנות שמתקיימת זיקה כזו?</P> <P dir=rtl>1: בדרך כלל, לא מוצגת זיקה בין בעלים, עורכים או כותבים לבין חומרים</P> <P dir=rtl>2: רק במקרים קיצוניים מוצגת זיקה בין בעלים, עורכים או כותבים לבין חומרים</P> <P dir=rtl>3: הצגת זיקה בין עורך או כותב לבין חומר שפרסם נתונה לשיקול דעתו</P> <P dir=rtl>4: בדרך כלל, מוצגת זיקה בין עורכים או כותבים לבין חומרים שהם פרסמו</P> <P dir=rtl>5: כל זיקה בין בעלים, עורכים או כותבים לבין חומרים מוצגת בצד החומרים</P> <P dir=rtl>3. <SPAN style="TEXT-DECORATION: underline">בעלי עניין במערכת:</SPAN> באיזו מידה מנועים בעלים, עורכים וכותבים, על פי מדיניות האתר, להיות בעלי עניין אישי בניירות ערך מסוימים?</P> <P dir=rtl>1: בעלים, עורכים וכותבים אינם מנועים מלהיות בעלי עניין אישי בניירות ערך</P> <P dir=rtl>2: כתבים בלבד מנועים מלהיות בעלי עניין אישי בניירות ערך. בעלים ועורכים אינם מנועים</P> <P dir=rtl>3: כתבים ועורכים בלבד מנועים מלהיות בעלי עניין אישי בניירות ערך. בעלים אינם מנועים.</P> <P dir=rtl>4: בדרך כלל, בעלים, עורכים וכותבים מנועים להיות בעלי עניין אישי בניירות ערך</P> <P dir=rtl>5: תמיד, בעלים, עורכים וכותבים מנועים להיות בעלי עניין אישי בניירות ערך</P> <P dir=rtl>4. <SPAN style="TEXT-DECORATION: underline">מיקוד נושאי המערכת:</SPAN> באיזו מידה מוצגת באתר, באופן מלא ונגיש, מדינות האתר בדבר הנושאים של החומרים האמורים להתפרסם מטעם המערכת?</P> <P dir=rtl>1: אין לאתר מדיניות בדבר קשת הנושאים של החומרים המתפרסמים</P> <P dir=rtl>2: האתר אינו מפרסם פרטים על מדיניותו בדבר קשת הנושאים של החומרים</P> <P dir=rtl>המתפרסמים בו</P> <P dir=rtl>3: האתר מפרסם פרטים בודדים על מדיניותו בדבר קשת הנושאים של החומרים</P> <P dir=rtl>המתפרסמים בו</P> <P dir=rtl>4: האתר מפרסם תיאור כללי של מדיניותו בדבר קשת הנושאים של החומרים</P> <P dir=rtl>המתפרסמים בו</P> <P dir=rtl>5: האתר מפרסם תיאור מפורט של מדיניותו בדבר קשת הנושאים של החומרים</P> <P dir=rtl>המתפרסמים בו</P> <P dir=rtl>5. <SPAN style="TEXT-DECORATION: underline">אחריות המערכת לאורחיה:</SPAN> באיזו מידה אחראית המערכת על המתפרסם באתר מטעמה ע"י אורחים מוזמנים (כדוגמת אנליסטים אורחים בנבדל ממשתתפים בפורום)?</P> <P dir=rtl>1: המערכת אינה נושאת באחריות לשום חומר כזה המתפרסם באתר מטעמה</P> <P dir=rtl>2: המערכת נושאת באחריות לחלק מן החומרים המתפרסמים כך מטעמה ומסמנת אותם בתור שכאלה</P> <P dir=rtl>3: המערכת נושאת באחריות לרוב החומרים המתפרסמים כך מטעמה ומסמנת אותם בתור שכאלה</P> <P dir=rtl>4: המערכת נושאת באחריות לכל החומרים המתפרסמים כך מטעמה מלבד יוצאים מן הכלל המסומנים בתור שכאלה</P> <P dir=rtl>5: המערכת נושאת באחריות לכל חומר המתפרסם כך באתר מטעמה</P> <P dir=rtl>6. <SPAN style="TEXT-DECORATION: underline">זיהוי חומרי המערכת:</SPAN> באיזו מידה ניכר באתר, באופן מיידי ומדויק, ההבדל בין טקסט שמתפרסם באתר מטעם המערכת לבין טקסט שמתפרסם באתר שלא מטעמה?</P> <P dir=rtl>1: אין באתר סימון המבחין בין חומרי המערכת לחומרים אחרים</P> <P dir=rtl>2: במקרים מיוחדים, חומרי המערכת מסומנים בתור שכאלה</P> <P dir=rtl>3: חלק מחומרי המערכת מסומנים בתור שכאלה</P> <P dir=rtl>4: בדרך כלל חומרי המערכת מסומנים בתור שכאלה</P> <P dir=rtl>5: כל חומרי המערכת מסומנים בתור שכאלה</P> <P dir=rtl>7. <SPAN style="TEXT-DECORATION: underline">בקרת נכונות באתר:</SPAN> באיזו מידה מקיימת מערכת האתר מנגנון בקרה המוחק מתוכו בהקדם, באופן חלקי או מלא, חומר שמקורו מחוץ למערכת האתר, כשהוא נגוע בחשש ממשי להפצת נתונים כוזבים, מעבר לנדרש על פי הדין?</P> <P dir=rtl>1: מערכת האתר אינה מקיימת מנגנון בקרת נכונות כלשהו בדבר חומרים שמקורם מחוץ</P> <P dir=rtl>למערכת</P> <P dir=rtl>2: מערכת האתר מוחקת חומרים שמקורם מחוץ לאתר רק על יסוד צו בית משפט</P> <P dir=rtl>3: מערכת האתר מוחקת חומרים שמקורם מחוץ לאחר גם על יסוד פניית עו"ד</P> <P dir=rtl>4: מערכת האתר מוחקת חומרים שמקורם מחוץ לאתר גם על יסוד פנייה מנומקת </P> <P dir=rtl>היטב</P> <P dir=rtl>5: מערכת האתר מוחקת חומרים שמקורם מחוץ לאתר גם על יסוד בקרת נכונות מטעם המערכת</P> <P dir=rtl>8. <SPAN style="TEXT-DECORATION: underline">בקרת עבירות באתר:</SPAN> באיזו מידה מקיימת מערכת האתר מנגנון בקרה המוחק מתוכו בהקדם, באופן חלקי או מלא, חומר שמקורו מחוץ למערכת האתר, כשפרסומו נגוע בחשש ממשי לעבירה בתחום ניירות הערך, מעבר לנדרש על פי הדין?</P> <P dir=rtl>1: מערכת האתר אינה מקיימת מנגנון בקרת עבירות כלשהו בדבר חומרים שמקורם מחוץ למערכת</P> <P dir=rtl>2: מערכת האתר מוחקת חומרים שמקורם מחוץ לאתר רק על יסוד צו בית משפט</P> <P dir=rtl>3: מערכת האתר מוחקת חומרים שמקורם מחוץ לאחר גם על יסוד פניית עו"ד</P> <P dir=rtl>4: מערכת האתר מוחקת חומרים שמקורם מחוץ לאתר גם על יסוד פנייה מנומקת </P> <P dir=rtl>היטב</P> <P dir=rtl>5: מערכת האתר מוחקת חומרים שמקורם מחוץ לאתר גם על יסוד בקרת עבירות מטעם המערכת</P> <P dir=rtl>9. <SPAN style="TEXT-DECORATION: underline">אנונימיות באתר:</SPAN> באיזו מידה מוכנה מערכת האתר לפתוח פורומים שונים המאפשרים לקהל הרחב להשתתף בהם והנבדלים זה מזה במידת ההזדהות הנדרשת מן המשתתפים?</P> <P dir=rtl>1: האתר מקיים אך ורק פורומים בהם המשתתפים יכולים להיות אנונימיים בהחלט</P> <P dir=rtl>2: האתר מקיים פורומים בכמה רמות אנונימיות של המשתתפים, אך ללא הזדהות </P> <P dir=rtl>3: האתר מקיים פורומים ברמות שונות של אנונימיות של המשתתפים, כולל הזדהות</P> <P dir=rtl>בפני המערכת אך לאו דווקא בפני הקהל הרחב</P> <P dir=rtl>4: האתר מקיים פורומים הדורשים הזדהות מבוקרת ופורומים המאפשרים אנונימיות</P> <P dir=rtl>מוחלטת</P> <P dir=rtl>5: האתר מקיים פורומים בקשת הולכת וגדלה של רמות אנונימיות של המשתתפים,</P> <P dir=rtl>החל בהזדהות מבוקרת וגמור באנונימיות מוחלטת</P> <P dir=rtl>10. <SPAN style="TEXT-DECORATION: underline">תגובתיות האתר:</SPAN> באיזו מידה מדיניות מערכת האתר היא לעודד את השתתפות הקהל הרחב בתגובות על המתפרסם באתר?</P> <P dir=rtl>1: מערכת האתר אינה מאפשרת את השתתפות הקהל הרחב בתגובות </P> <P dir=rtl>2: מערכת האתר מאפשרת אך לא מעודדת את השתתפות הקהל הרחב בתגובות</P> <P dir=rtl>3: מערכת האתר מעודדת השתתפות אחראית של הקהל הרחב בתגובות</P> <P dir=rtl>4: מערכת האתר מעודדת השתתפות הקהל הרחב בתגובות על פרסום</P> <P dir=rtl>נתונים כוזבים ועברות בתחום ניירות הערך</P> <P dir=rtl>5: מערכת האתר מעודדת השתתפות הקהל הרחב בתגובות בקרה בתור חלק</P> <P dir=rtl>ממנגנוני הבקרה של האתר בדבר פרסום נתונים כוזבים ועברות בתחום ניירות</P> <P dir=rtl>הערך</P> <P dir=rtl>11. <SPAN style="TEXT-DECORATION: underline">פתיחות האתר:</SPAN> באיזו מידה מדיניות מערכת האתר היא לאפשר לקהל הרחב להתבטא ללא אישור מוקדם של התוכן המוגש לפרסום?</P> <P dir=rtl>1: מערכת האתר מאפשרת לקהל הרחב להתבטא במסגרות ללא אישור</P> <P dir=rtl>מוקדם וללא סינון מאוחר</P> <P dir=rtl>2: מערכת האתר מאפשרת לקהל הרחב להתבטא במסגרות ללא אישור</P> <P dir=rtl>מוקדם, תוך אפשרות לסינון מאוחר על יסוד קובלנות</P> <P dir=rtl>3: מערכת האתר מאפשרת לקהל הרחב להתבטא במסגרות הדורשות אישור</P> <P dir=rtl>מוקדם על סמך בדיקה מדגמית, תוך אפשרות לסינון מוקדם על יסוד קובלנות</P> <P dir=rtl>4: מערכת האתר מאפשרת לקהל הרחב להתבטא במסגרות הדורשות אישור</P> <P dir=rtl>מוקדם על סמך בדיקה שטחית, תוך אפשרות לסינון מוקדם על יסוד קובלנות</P> <P dir=rtl>5: מערכת האתר מאפשרת לקהל הרחב להתבטא במסגרות שונות, החל במסגרות</P> <P dir=rtl>ללא אישור מוקדם וכלה במסגרות הדורשות אישור מוקדם על יסוד בדיקה</P> <P dir=rtl>12. [ תכונה נוספת של אתרים, שמערכת האתר מעוניינת להציג את הפרופיל של האתר</P> <P dir=rtl>מבחינת תכונה זו.</P> <P dir=rtl>לדוגמה:</P> <P dir=rtl><SPAN style="TEXT-DECORATION: underline">יציבות האתר:</SPAN> באיזו מידה מדיניות מערכת האתר היא לקיים מתכונת קבועה של פרסום חומרים מטעם המערכת, מבחינת התוכן, הצורה והסגנון? ]</P> <P dir=rtl><SPAN style="TEXT-DECORATION: underline">הוועדה ממליצה:</SPAN></P> <P dir=rtl><SPAN style="TEXT-DECORATION: underline"></SPAN></P> <P dir=rtl>א הוועדה תורשה לשלוח את המלצותיה לגופים שונים הנוגעים בתחום אתרי אינטרנט רלוונטיים ותעודד אותם בכך לנקוט בשורה של צעדים שתכליתם תהיה להגיע אל המצב הרצוי 2005, בו כל אתר אינטרנט רלוונטי יפרסם את הפרופיל האתי שלו, שיכלול את הפרופיל הראשי המוצע ופרופיל משני מתאים.</P> <P dir=rtl>ב הוועדה תורשה לשלוח את המלצותיה לכל אתר אינטרנט רלוונטי ותעודד את המערכת שלו לפרסם את הפרופיל האתי שלו, במתכונת האמורה.</P> <P dir=rtl>ג רשות ניירות ערך תפרסם באתר האינטרנט שלה את המלצות ועדה זו בדבר הפרופיל האתי, על שני חלקיו.</P> <P dir=rtl>ד הוועדה תורשה להמליץ בפני גופים מתאימים ליצור, בשיתוף פעולה עם אתרי האינטרנט הרלוונטיים, רשימה של אתרי האינטרנט הרלוונטיים שנענו להמלצתה להשתמש בפרופיל האתי המוצע ושל הפרופיל של כל אחד מהם (להלן, "הרשימה").</P> <P dir=rtl>ה הוועדה תורשה לבקש מן הבורסה שזו תפרסם באתר האינטרנט שלה את המלצותיה בדבר הפרופיל האתי, על שני חלקיו, ותביא אותן לידיעת חבריה. </P> <P dir=rtl>ו הוועדה תורשה להמליץ בפני כל האתרים הכלכליים לקיים מסגרות חדשות לחילופי אינפורמציה כלכלית, על הבורסה ועל כל נושא אחר, במגוון של רמות אנונימיות ובמגוון של רמות בפרמטרים של הפרופיל האתי.</P> <P dir=rtl>ז הוועדה תורשה להמליץ בפני גופים מתאימים, שאינם גופים שלטוניים, למנות צוות מקצועי ציבורי (להלן, "הצוות"), במתכונת הוועדה הנוכחית, שינקוט צעדים נוספים, במגמה להגיע אל המצב הרצוי 2005, כמפורט בהמלצות דלהלן.</P> <P dir=rtl>ח הצוות יבדוק אתרי אינטרנט רלוונטיים שלא יפרסמו פרופיל אתי או יפרסמו פרופיל אתי השונה באופן משמעותי מן הפרופיל האתי המוצע ויבוא בדברים עם מנהליהם במגמה להגיע אל המצב הרצוי 2005.</P> <P dir=rtl>ט הצוות יפתח סיווג של פרופילים אתיים של אתרי אינטרנט רלוונטיים על פי הרמה האתית הכוללת המתבטאת בהם. הצוות יעשה זאת לאחר דיונים שיטתיים ומקיפים, במגמה להגיע להזדהות רחבה עם הסיווג.</P> <P dir=rtl>הסיווג יכלול ציון הרמה של כל מרכיב בפרופיל, בחלק הראשי שלו: "זהב" (5), "כסף" (4), "ארד" (3). הוא יכלול גם ציון כולל של הפרופיל על כל היבטיו,</P> <P dir=rtl>באותה מתכונת של "זהב", "כסף" ו"ארד".</P> <P dir=rtl>הצוות יפרסם, אחת לחצי שנה, את הרשימה (לפי סעיף ד), על תוספותיה (לפי סעיף ח), לפי הסיווג האמור.</P> <P dir=rtl>י הצוות יציע דרכים להטמעת העקרונות האתיים שביסוד הפרופילים האתיים של אתרי אינטרנט רלוונטיים, גם במערכות האתרים וגם בקהל הרחב.</P> <P dir=rtl>יא הצוות יבוא בדברים עם הבעלים, העורכים והכתבים של אתרי אינטרנט רלוונטיים במגמה לכונן מדיניות מקובלת של חתירה להעלאת הפרופיל האתי של כלל אתרי האינטרנט הרלוונטיים ושל כל אחד מהם בפני עצמו.</P> <P dir=rtl>יב הצוות יבדוק את האפשרות לכונן מנגנון לבקרת איכות אתית של אתרי אינטרנט רלוונטיים.</P> <P dir=rtl><SPAN style="TEXT-DECORATION: underline"></SPAN></P> <P dir=rtl>יג לקראת סוף שנת עבודתו הראשונה, יגבש הצוות המלצה בדבר המצב הרצוי 2006 </P> <P dir=rtl>וינקוט בצעדים נאותים כדי להגיע אליו.</P> <P dir=rtl>יד הצוות יכונן אתר אינטרנט שיכלול את המלצות הוועדה, את הרשימה (לפי סעיף ד)</P> <P dir=rtl>ודוח תקופתי, בהתאם להבנתו. </P> <P dir=rtl><SPAN style="TEXT-DECORATION: underline">הגופים שהוועדה מבקשת לפנות אליהם:</SPAN></P> <P dir=rtl>[ לפי סעיפים א, ד-ז ]</P> <P dir=rtl>איגוד האינטרנט הישראלי</P> <P dir=rtl>עמותת אשנ"ב</P> <P dir=rtl><BR><BR></P><SPAN style="TEXT-DECORATION: underline">נספח 1</SPAN> <P dir=rtl align=center><B><SPAN style="TEXT-DECORATION: underline"></SPAN></B></P> <P dir=rtl align=center><B><SPAN style="TEXT-DECORATION: underline">כתב המינוי של הוועדה</SPAN></B></P> <P dir=rtl align=right>כ"ד באייר התשס"ג</P> <P dir=rtl align=right>26 במאי 2003</P> <P dir=rtl>לכבוד</P> <P dir=rtl>מר איתן אבריאל</P> <P dir=rtl>עו"ד אביב איילון</P> <P dir=rtl>פרופ' שפרה ברוכסון</P> <P dir=rtl>ד"ר אביבה גבע</P> <P dir=rtl>מר מנחם דולינסקי</P> <P dir=rtl>מר ברוך הינוך</P> <P dir=rtl>ד"ר נעמה כרמי</P> <P dir=rtl>פרופ' אסא כשר</P> <P dir=rtl>ד"ר יותם לוריא</P> <P dir=rtl>מר זיו סגל</P> <P dir=rtl>עו"ד חיים רביה</P> <P dir=rtl>מכובדי,</P> <P dir=rtl>הנדון: <B><SPAN style="TEXT-DECORATION: underline">הקמת ועדה לגיבוש קוד אתי להפצת מידע באמצעות רשת האינטרנט</SPAN></B> </P> <P dir=rtl>הנכם מוזמנים לכהן בועדה שתפקידה לגבש קוד אתי להפצת מידע באתרי אינטרנט בהם קיימת אפשרות להפצת מסרים מיידית.</P> <P dir=rtl>אתרי אינטרנט שונים, ביניהם גם אתרים בעלי אופי כלכלי, מהווים לעתים מזומנות, מקום מפגש לשחקנים בשוק ההון. רבים מן השחקנים מתעדכנים בזמן אמת אודות המתרחש בשווקי ההון, הן מתכני האתרים והן באמצעות שירותים שונים שמספקים אותם אתרים (פורומים, קהילות, מנגנוני טוק-בק וכדומה). שירותים נלווים אלו, מהווים את הזירה הבעייתית ביותר בכל הנוגע להפצת מידע אקראי ומזדמן על ידי הגולשים.</P> <P dir=rtl>בשנים האחרונות, בד בבד עם הזינוק הטכנולוגי, אנו עדים למקרים בהם פרסמו גולשים ברשת מידע מטעה (מיטע) באתרי אינטרנט שעניינם שוק ההון. במרבית המקרים, מדובר במידע שהופץ במטרה להניע גולשים אחרים לפעול בניירות ערך באופן הרצוי למפיצי המידע. השקעה מעין זו על בסיס מידע מטעה, עלולה לגרום למשקיעים נזקים כספיים כבדים מחד, ולערער את אמון המשקיעים בשוק ההון, מאידך. נוכח מקרים אלו, נוצר צורך בגיבושה של מערכת כללי התנהגות העוסקים בפרסום עתידי של מידע שמקורו בגולשי הרשת. מרחב הפתרונות להתמודדות עם מצבים מעין אלה כולל, בין היתר, חקיקה, אכיפה ופיקוח עצמי תוך אימוץ נורמות ראויות וכללי אתיקה.</P> <P dir=rtl>אנו סבורים כי איזון נכון בין עלות לתועלת, מצדיק נקיטה של הסדרה עצמית. זרימת מידע חופשי חיונית לגיבוש עמדה ולפעולה נכונה, אך פרסום מדויק ואמין הינו תנאי ראשוני לכך שרשת האינטרנט תוכל לשמש כמקור מידע למשתמשים. יש להדגיש כי תכלית גיבוש הקוד האתי וההסדרה העצמית <B><SPAN style="TEXT-DECORATION: underline">אינה</SPAN> </B>פגיעה בזרימה החופשית של מידע באמצעות האינטרנט. נהפוך הוא: חופש הביטוי הוא זכות יסוד הכרחית לקיומו של משטר דמוקרטי. יחד עם זאת, חופש הביטוי <B><SPAN style="TEXT-DECORATION: underline">אינו</SPAN></B> כולל את הזכות להטעות, להונות ולהפיץ מידע כוזב; לפיכך, אין להשתמש בו לצרכים אלו אף לא ברשת האינטרנט.</P> <P dir=rtl>לאור האמור לעיל, נראה לנו כי ראוי ליזום הקמת מסגרת שתקבע כללי אתיקה בהפצת מידע ברשת האינטרנט באתרי המידע הכלכליים. יש להדגיש, כי ההצעה המובאת כאן כוללת בעיקרה את המטרות שאמור הקוד האתי להשיג בטווח הארוך, אך אין היא כוללת, בשלב זה, את פרטי הקוד האתי עצמם. פרטים אלו יגובשו במשותף עם ועדה המורכבת מנציגים של האקדמיה, עולם המשפט וכן תחום התקשורת, העוסקים, רובם ככולם, בהיבטים שונים של תחום המידע.<B></B></P> <P dir=rtl>כצעד ראשון, נראה כי יש מקום להקמת מנגנון וולונטרי, שאינו בר אכיפה, אשר יגדיר קווים מנחים להתנהגות ראויה באתרי מידע כלכלים ברשת האינטרנט.</P> <P dir=rtl>הקוד האתי נועד לצורך גיבוש כללי התנהגות ראויים ולקביעת קווי תיחום נורמטיביים להפצת מידע באתרים בהם קיימת אפשרות הפצת מסרים מיידית. בין אלה, ניתן למנות פורומים, מנגנוני טוק-בק , צ'אטים וכן כל אתר נוסף שבאמצעותו ניתן להפיץ בקלות יחסית מידע העשוי להשפיע על שוק ההון.</P> <P dir=rtl>המטרות המרכזיות של גיבוש הקוד האתי הן כלהלן:</P> <P dir=rtl>* צמצום הפצת מידע מטעה, חלקי, לא-עדכני, המתיימר להיות אמיתי ושלם המגלה לעתים טפח ומכסה טפחיים (דיסאינפורמציה).</P> <P dir=rtl>* עידוד פיקוח עצמי וולונטרי, בעיקר של אתרים בעלי אופי כלכלי או כאלה המספקים מידע כלכלי.</P> <P dir=rtl>* יצירת אפקט מרתיע כלפי גולשים המעבירים מסרים מידיים באתרים אלה במטרה להשפיע על התנהגות צרכני המידע. </P> <P dir=rtl>* חינוך קהילת הגולשים להפנמת כללי ערנות וזהירות מפני הסכנות הגלומות בצריכת מידע בפלטפורמות המידע שתוארו לעיל.</P> <P dir=rtl>* קידום פעילות של אתרים מסוג זה שיפעלו בהתאם לנורמות של אמינות, דיוק, יושרה מהימנות ושקיפות.</P> <P dir=rtl>* השתלבות במגמה כלל-עולמית המבקשת ליצור סייגים ונורמות להתנהגות ראויה ברשת.</P> <P dir=rtl>גב' איקה ארנון ומר אורי קציר ישמשו כמרכזי הוועדה.</P> <P dir=rtl>הרשות תעמיד לרשות הוועדה את האמצעים המנהליים הדרושים לעבודתה והגב' אריאלה איסנר תסייע לוועדה סיוע אדמיניסטרטיבי.</P> <P dir=rtl>מפאת חשיבות העניין נראה לי כי תהיה זו תרומה גדולה אם יעלה בידכם להשלים את הדו"ח עד חודש אוקטובר שנה זו.</P> <P dir=rtl>אני מודה לכם על הסכמתכם ליטול על עצמכם תפקיד חבר בועדה ומאחל לכם הצלחה.</P> <P dir=rtl>בברכה,</P> <P dir=rtl>משה טרי</P> <P>16 בנובמבר 2003</P> <P align=center><B><SPAN style="TEXT-DECORATION: underline"></SPAN></B></P> <P align=center><B><SPAN style="TEXT-DECORATION: underline"></SPAN></B></P> <P align=center><B><SPAN style="TEXT-DECORATION: underline">נספח 2</SPAN></B></P> <P align=center><B><SPAN style="TEXT-DECORATION: underline">נושאים לדיון (רשימה מתוקנת):</SPAN></B></P> <P align=center><B><SPAN style="TEXT-DECORATION: underline"></SPAN></B></P> <P dir=rtl>1. האם המצב הנתון, בתחום פרסום אינפורמציה על הבורסה באתרים כלכליים, הוא המצב הרצוי או קרוב מאוד אליו, בתחומי התופעות הרווחות, הפרצות הקיימות, התרחישים הצפויים והאפשרויות המתוחכמות?</P> <P dir=rtl>2. האם הפער בין המצוי לבין הרצוי מצדיק פעילות מיוחדת לשם שיפור?</P> <P dir=rtl>3. האם המצב מאפשר שיפור משמעותי?</P> <P dir=rtl>4. האם ראוי להתאמץ לשינוי המצב גם לשם שינוי חלקי?</P> <P dir=rtl>5. מהם הליקויים העיקריים במצב הנוכחי? האפשרויות של הרצת מניות, של פגיעה באימון הציבור בשוק ההון, של משחקים מסוכנים, ומה עוד?</P> <P dir=rtl>6. מהם השורשים העיקריים של הליקויים הללו?</P> <P dir=rtl>7. מהו המצב הרצוי?</P> <P dir=rtl>8. מי זקוק להגנה כנגד הליקויים הללו? האם היא נעוצה בזכויות?</P> <P dir=rtl>9. מהו מרחב הפתרונות של בעיית השורשים הללו? לגבי כל פתרון, עד כמה הוא ישים, מה תועלתו, מה מחירו, מה הנזק האפשרי שהוא עלול לגרום ליתרונות המצב הנתון?</P> <P dir=rtl>10. מהו מרחב הפתרונות שאינם דורשים פעילות מתמדת של הרשות לניירות ערך ואינם כרוכים במראית-עין של הגבלת חופש הדיבור בידי רגולטור?</P> <P dir=rtl>11. מהו מרחב הפתרונות הנגזרים מכוחה של הרשות לניירות ערך לרסן מרכזי כוח כלכליים לשם הגנה על האזרחים?</P> <P dir=rtl>12. בהנחה שהעיסוק באתיקה של אתר כלכלי היא במרחב הפתרונות, האם הוא צריך להיות לגמרי מבוזר בין האתרים, לגמרי מרוכז ביד כלשהי, או במקום מתאים באמצע?</P> <P dir=rtl>13. מה ראוי שיופיע בקוד אתי גנרי של אתרים כלכליים, בתחום האינפורמציה על הבורסה?</P> <P dir=rtl>14. האם ראוי שתהיה אתיקה נפרדת לבעלי אתרים, לכותבים בהם באופן סדיר כאנליסטים או כעיתונאים ולמשתתפים בהם מן הקהל הרחב, לדוגמה בסוגיות של ניגוד עניינים?</P> <P dir=rtl>15. האם ראוי לעודד פתיחת מסגרות, בחסות האתרים הקיימים או מחוצה להם, לחילופי אינפורמציה כלכלית, על הבורסה ועל כל נושא אחר, במגוון של רמות אתיקה, בנושאים שונים? איך יוגדר הסיווג ומי ינהל את חלוקתו?</P><BR clear=all> <P dir=rtl>16. האם ראוי לעודד פתיחת מסגרות, בחסות האתרים הקיימים או מחוצה להם, לחילופי אינפורמציה כלכלית, על הבורסה ועל כל נושא אחר, במגוון של רמות אנונימיות? מה יהיו מנגנוני הבקרה של האמינות?</P> <P dir=rtl>17. האם כדאי לערוך ניסויים מבוקרים של מסגרות מן הסוגים המתוארים בסעיפים הקודמים (11-12), במסגרת אתרים קיימים או מחוצה להם?</P> <P dir=rtl>18. האם כדאי לכונן מסגרת קבועה, כדוגמת מועצת העיתונות, לעיסוק בשאלות האתיקה של האתרים הכלכליים?</P> <P dir=rtl>19. מה הזיקה בין התשובות לכל השאלות דלעיל לבין האתיקה הפורמלית של הרשות לניירות ערך?</P><B><SPAN style="TEXT-DECORATION: underline"></SPAN></B><B><SPAN style="TEXT-DECORATION: underline"></SPAN></B><B><SPAN style="TEXT-DECORATION: underline"></SPAN></B><B><SPAN style="TEXT-DECORATION: underline"></SPAN></B> <P dir=rtl><B></B></P><B><BR clear=all></B> <P dir=rtl align=center><B><SPAN style="TEXT-DECORATION: underline">נספח 3</SPAN></B></P> <P dir=rtl align=center><SPAN style="TEXT-DECORATION: underline"></SPAN></P> <P dir=rtl align=center><B><SPAN style="TEXT-DECORATION: underline">רשימת המוזמנים לוועדה</SPAN></B></P> <P dir=rtl align=center><SPAN style="TEXT-DECORATION: underline"></SPAN></P> <P dir=rtl>22.6.03 גב' מיכל ברק-נבו, עו"ד, ממונה על האכיפה, רשות ניירות ערך</P> <P dir=rtl>20.7.03 גב' מיטל גרייבר-שורץ, עו"ד, מנהלת תפעול, איגוד האינטרנט הישראלי</P> <P dir=rtl>ד"ר אמיר עציוני – נשיא, איגוד האינטרנט הישראלי</P> <P dir=rtl>אלון גל – סמנכ"ל פיתוח עסקי ועורל גלובס הערב</P> <P dir=rtl>אופק גבאי – עורך האינטרנט, גלובס</P> <P dir=rtl>5.8.03 צביקה ברגמן – אתר דיבורסה</P> <P dir=rtl>משה ורנר – אתר דיבורסה</P> <P dir=rtl>גל ירדן – סמנכ"ל פיתוח עבקי, אתר ביזפורטל, חברת קו מנחה</P> <P dir=rtl>שי פאוזנר – עורך, אתר ביזפורטל, חברת קו מנחה</P> <P dir=rtl>26.8.03 ד"ר ניבה אלקין-קורן, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה</P> <P dir=rtl>סם ברונפלד – מנכ"ל, הבורסה לניירות ערך</P> <P dir=rtl>10.9.03 ד"ר דני מילין – חבר הנהלת עמותת "אשנב"</P> <P dir=rtl>1.10.03 קארין ברזילי-נהון, תחום מערכות מידע, אוניברסיטת תל אביב</P> <P dir=rtl>26.10.03 שלמה ולדמן, אתר "חבר'ה", חברת מחשבה טכנולוגית</P> <P dir=rtl align=center><B><SPAN style="TEXT-DECORATION: underline">נספח 4 – פרוטוקולים מצורפים בנפרד</SPAN></B></P><BR clear=all> <P dir=rtl align=center><B><SPAN style="TEXT-DECORATION: underline">נספח 5 – התשובות שגיבשה הועדה</SPAN></B></P> <P dir=rtl align=center><B><SPAN style="TEXT-DECORATION: underline"></SPAN></B></P> <P align=right>תשובות הוועדה לשאלות שהציגה לעצמה</P> <P align=right>האם המצב הנתון, בתחום פרסום אינפורמציה על הבורסה באתרים כלכליים, הוא המצב הרצוי או קרוב מאוד אליו, בתחומי התופעות הרווחות, הפרצות הקיימות, התרחישים הצפויים והאפשרויות המתוחכמות?</P> <P align=right>האם הפער בין המצוי לבין הרצוי מצדיק פעילות מיוחדת לשם שיפור?</P> <P align=right>האם המצב מאפשר שיפור משמעותי?</P> <P align=right>האם ראוי להתאמץ לשינוי המצב גם לשם שינוי חלקי?</P> <P align=right>מוסכם שהמצב הנתון אינו המצב הרצוי, מפני שידוע על מקרים שליליים ומפני שיש אפשרות להתרחבות התופעה, במיוחד על רקע האפשרויות המתפתחות.</P> <P align=right>מוסכם שאין נתונים של ממש בדבר ההיקף הממשי של התופעה, בעיקר מפני שקשה לאמוד את הרמה האתית בכל תחום רחב ומורכב.</P> <P align=right>אין הסכמה בדבר גודל הסכנה הנשקפת לתקינות הפעילות בניירות ערך מניצול לרעה של רשת האינטרנט.</P> <P align=right>מוסכם שגם אם התופעה לא רווחת והסכנה הצפויה אינה גדולה, בכל זאת יש טעם לעסוק באתיקה של פרסום מידע על ניירות ערך, בין השאר, לטובת אזרחים שקל יותר להטעות אותם.</P> <P align=right>מוסכם שהמצב הנוכחי ניתן לשיפור, אולי אפילו לשיפור משמעותי, ועל כן ראוי להתאמץ לעשות זאת, ככל שהמאמץ אינו כרוך בהוצאות מופרזות או בנזקים ממשיים.</P> <P align=right>מהם הליקויים העיקריים במצב הנוכחי? האפשרות של הרצת מניות, של פגיעה באימון הציבור בשוק ההון, של משחקים מסוכנים, ומה עוד?</P> <P align=right>מהם השורשים העיקריים של הליקויים הללו?</P> <P align=right>מוסכם שיש אפשרות של הרצת מניות, של פגיעה באימון הציבור בשוק ההון, של משחקים מסוכנים.</P> <P align=right>מוסכם שעבריינים מתוחכמים יכולים למצוא אפשרויות נוספות.</P> <P align=right>מוסכם שהאופי הרווח של השתתפות הקהל הרחב באתרים כלכליים מאפשר התנהגות עבריינית.</P> <P align=right>מוסכם שהמדיניות של אתר כלכלי משפיעה לטובה או לרעה על מפת האפשרויות של התנהגות עבריינית באתר.</P> <P align=right>מהו המצב הרצוי?</P> <P align=right>מוסכם שבמצב הרצוי פרסום המידע נעשה בצורה מוסרית, אתית וחוקית.</P> <P align=right>מוסכם שבמצב הרצוי הפרסום חייב להיות אמין ואחראי.</P> <P align=right>מוסכם שבמצב הרצוי מקבל האזרח המשקיע בבורסה הגנה נאותה מפני עבריינות.</P> <P align=right>מוסכם שבמצב הרצוי נשמרת ככל האפשר הרוח החופשית של הפעילות ברשת האינטרנט.</P> <P align=right>מי זקוק להגנה כנגד הליקויים הללו? האם היא נעוצה בזכויות?</P> <P align=right>מוסכם שישנם משקיעים הראויים להגנה מפני ליקויים כאלה, בעיקר מפני שהם עוסקים בהשקעה ללא רקע מקצועי או ללא הגנה אחרת.</P> <P align=right>מוסכם שדרישת משקיעים כאלה להגנה היא מוצדקת ובמובן זה המדובר בזכות.</P> <P align=right>מוסכם שהוועדה לא תעסוק בהגנה במתכונת של כינון זכויות חוקיות, אלא תגביל את עצמה לתחום האתיקה.</P> <P align=right>מהו מרחב הפתרונות של בעיית השורשים הללו? לגבי כל פתרון, עד כמה הוא ישים, מה תועלתו, מה מחירו, מה הנזק האפשרי שהוא עלול לגרום ליתרונות המצב הנתון?</P> <P align=right>מהו מרחב הפתרונות שאינם דורשים פעילות מתמדת של הרשות לניירות ערך ואינם כרוכים במראית-עין של הגבלת חופש הדיבור בידי רגולטור?</P> <P align=right>מהו מרחב הפתרונות הנגזרים מכוחה של הרשות לניירות ערך לרסן מרכזי כוח כלכליים לשם הגנה על האזרחים?</P> <P align=right>כיוון שהאופי הרווח של השתתפות הקהל הרחב באתרים כלכליים הוא אחד משורשי הבעיה, מוסכם שמן הראוי לנסות ולאתר אפשרויות לשנות את האופי הרווח, בפרמטרים אפקטיביים מסוימים ובזהירות מובהקת.</P> <P align=right>כיוון שהמדיניות של אתרים כלכליים יכולה גם היא להיות אחד משורשי הבעיה, מוסכם שמן הראוי לנסות ולאתר אפשרויות מעשיות להשפעה על המדיניות.</P> <P align=right>מוסכם שבשלב הנוכחי שינוי אופי האינטרנט יכול להיעשות רק בהסכמת הנוגעים בדבר.</P> <P align=right>מוסכם שבשלב הנוכחי השפעה על מדיניות אתרים יכולה להיעשות רק בהסכמתם.</P> <P align=right>מוסכם שבשלב הנוכחי מן הראוי לנקוט בצעדים "רכים" ככל האפשר.</P> <P align=right>מוסכם, על כן, שבשלב הנוכחי מן הראוי לעסוק בעידוד נמרץ של האתיקה של האתרים ולא לנקוט באמצעים אחרים, בכללם כוחות הרגולציה.</P><BR clear=all> <P align=right>בהנחה שהעיסוק באתיקה של אתר כלכלי היא במרחב הפתרונות, האם הוא צריך להיות לגמרי מבוזר בין האתרים, לגמרי מרוכז ביד כלשהי, או במקום מתאים באמצע?</P> <P align=right>מה ראוי שיופיע בקוד אתי גנרי של אתרים כלכליים, בתחום האינפורמציה על הבורסה<A title="" href="http://clickit3.ort.org.il/apps/ww/page.aspx?ws=0b3beadf-888c-405e-aeeb-61449e5108c1&amp;page=c43ec489-d84b-466c-992b-ac2e045da36b&amp;fol=7a47409f-0941-4cc5-9c19-ed127f0a9614&amp;code=7a47409f-0941-4cc5-9c19-ed127f0a9614&amp;box=2ef377a0-d680-4494-afe2-78535f5#_ftn1" name=_ftnref1>[1]</A>?</P> <P align=right>האם ראוי שתהיה אתיקה נפרדת לבעלי אתרים, לכותבים בהם באופן סדיר כאנליסטים או כעיתונאים ולמשתתפים בהם מן הקהל הרחב, לדוגמה בסוגיות של ניגוד עניינים?</P> <P align=right>מוסכם שבשלב הנוכחי על האתיקה להיות מבוזרת ומודרכת: כל אתר ימשיך לכונן, לטפח ולאכוף את האתיקה של עצמו, אולם הוועדה הנוכחית תסמן עדיפויות בהיבטים מרכזיים של האתיקה של האתרים הכלכליים.</P> <P align=right>מוסכם שבשלב הנוכחי יש ליצור רשימת פרמטרים אתיים ולא לכונן קוד אתי, גם לא קוד אתי גנרי, זאת כדי לשמור ככל האפשר על הרוח האוטונומית של האינטרנט.</P> <P align=right>מוסכם שאתרים יכולים להשליט מערכת אתיקה אחידה לכל המופיעים בהם או להשליט מערכות אתיות נבדלות, על פי המעמד באתר. בשלב הנוכחי ההכרעה בעניין זה שמורה לכל אתר בפני עצמו.</P> <P align=right>האם ראוי לעודד פתיחת מסגרות, בחסות האתרים הקיימים או מחוצה להם, לחילופי אינפורמציה כלכלית, על הבורסה ועל כל נושא אחר, במגוון של רמות אתיקה, בנושאים שונים? איך יוגדר הסיווג ומי ינהל את חלוקתו?</P> <P align=right>האם ראוי לעודד פתיחת מסגרות, בחסות האתרים הקיימים או מחוצה להם, לחילופי אינפורמציה כלכלית, על הבורסה ועל כל נושא אחר, במגוון של רמות אנונימיות? מה יהיו מנגנוני הבקרה של האמינות?</P> <P align=right>האם כדאי לערוך ניסויים מבוקרים של מסגרות מן הסוגים המתוארים בסעיפים הקודמים</P> <P align=right>(15-16), במסגרת אתרים קיימים או מחוצה להם?</P> <P align=right>מוסכם כי מגוון אפשרויות של השתתפות הקהל הרחב באינטרנט הוא רצוי, במיוחד כשיש בגוונים החדשים פוטנציאל של עזרה בפתרון בעיות במצב הנוכחי.</P> <P align=right>מוסכם, על כן, כי יש לעודד פתיחת מסגרות כאמור ועריכת ניסויים בניהולן, במסגרת האתרים, לפי שיקול דעתם ובאחריותם.</P> <P align=right>האם כדאי לכונן מסגרת קבועה, כדוגמת מועצת העיתונות, לעיסוק בשאלות האתיקה של האתרים הכלכליים?</P> <P align=right>מוסכם שבשלב זה, כל עוד התופעות אינן נתונות כרווחות, אין מקום להקמת מסגרת קבועה ומורכבת כדוגמת מועצת העיתונות.</P> <P align=right>מוסכם, עם זאת, שיש לעודד גופים מסוימים לקיים מעקב אחר קהילת האתרים הכלכליים, כדי לעמוד על הצורך האפשרי בשינויים.</P> <P align=right>מה הזיקה בין התשובות לכל השאלות דלעיל לבין האתיקה הפורמלית של הרשות לניירות ערך?</P> <P align=right>מוסכם שפעילות הנעשית בחסותו של גוף מתקשה להיות אפקטיבית, אם אינה עומדת בתנאי המקובל "נאה דורש, נאה מקיים".</P> <P align=right>מוסכם שפעילות הרשות לניירות ערך להטמעת אתיקה בחברות הבורסה היא מבורכת, אבל אינה תחליף לעיסוק של הרשות באתיקה של עצמה.</P> <P align=right>מוסכם שהמשך הפעילות בתחום האתיקה של האתרים הכלכליים מותנה, מבחינת האתיקה ומבחינת האפקטיביות, בפרסום קוד אתי ותכנית אתיקה של הרשות לניירות ערך עצמה.</P> <P align=right>מוסכם שהעיסוק באתיקה אינו יכול להיות מוגבל לעיסוק בהיבטי הפעילות המוסדרים בחוק.</P> <P dir=rtl><BR><BR></P><BR clear=all> 14/03/2010 http://www.eshnav.org.il/default.asp?PageID=14&ItemID=42 <P dir=rtl>זכויות קניין רוחני וזכויות יוצרים ברשת האינטרנט מוגנות מכוח חוק זכויות יוצרים, 1911 (להלן: "החוק"), ומכוח פקודת זכויות יוצרים ? 1924 (להלן:" הפקודה"). <BR><BR>אתר אינטרנט הנו כיום כלי שיווקי שבהקמתו ובהפעלתו מושקעים ממון רב, מקוריות, ומיומנות ובעידן הנוכחי הפך אתר האינטרנט לכלי מרכזי בתעשייה, במסחר בפרסום ובשיווק בקרב מרבית החברות הגדולות במשק כמו גם בעסקים קטנים ובינוניים.<BR><BR>העתקה גראפית ו/או מילולית של יצירות, לעיתים אף באותם הפונטים ובאותו הצבע תוך מודעות לזכויות יוצרים, פוגעת מטבע הדברים בבעל היצירה העמל ימים על גבי לילות על מנת לעצב אתר אינטרנט באופן ייחודי ולמלאו בתוכן וזאת בכדי למשוך קהל וליצור זירת מסחר אטרקטיבית בעולם תחרותי.<BR><BR><BR><BR>כאשר השוואתם של אתרים או חלקים מאתרים נותנת מקום לחשש בדבר העתקה, הלכה פסוקה היא שנטל הראייה להוכיח העדר הפרה של זכויות היוצרים מוטל על כתפי המעתיקים, זאת כמובן בהנחה כי בית המשפט התרשם כי קיימת זהות עד כדי להטעות בין אתרים שונים או בין האלמנטים המועתקים. <BR><BR>סעיף 3 א' לפקודה, קובע פיצויים ללא הוכחת נזק לכל הפרה, "בשיעור שלא יפחת מ-10,000 שקלים חדשים ולא יעלה על 20,000 שקלים חדשים".<BR><BR>השאלה היא כיצד יש לפרש "כל הפרה". האם מספר ההפרות הוא כמספר הדפים או האלמנטים שהועתקו או שמא העתקה של מספר דפים תחשב להפרה אחת כל עוד המדובר באותה היצירה כלומר בהנחה כי אתר אינטרנט נחשב ליצירה אחת.<BR><BR><BR><BR>על בית המשפט לבחון באם ההעתקה שהתבצעה הנה אחת לעניין הפרת הזכות והפיצוי בגינה או שמא המדובר במספר העתקות. בית המשפט ייתן משקל לשאלה האם האלמנטים המועתקים הועתקו כולם מאתר אחד או ממספר אתרים שונים והאם האלמנטים הועתקו מאותה קטגוריה באתר או שמא מחלקים שונים באתר כדוגמת דף ראשי, חנות וירטואלית, דף אודות החברה, תקנון מכירה וכדומה. לעניין זה אין נפקות לעצם העובדה כי ניתן להגיע לדפים השונים מאותו הדף.<BR><BR><BR><BR>בפסק דין ת"א 1296/99, בן אוליאל נ' אברהם זר, נפסק בבית המשפט המחוזי, במקרה בו הוכח כי הנתבע העתיק מספר קטעים שונים מתוך ספרו של התובע כי בספר גלומה זכות יוצרים אחת וההפרות השונות מהוות למעשה הפרה יחידה של זכות יוצרים שעליה נפסק פיצוי סטטוטורי אחד. מקרה זה ממחיש מצב בו בית המשפט התייחס לספר כאל יצירה אחת לעניין זכות היוצרים ועל כן מספר העתקות שבוצעו מאותה יצירה לא העלו ולא הורידו מן הפיצוי שנפסק. פסק דין זה נגע כאמור ליצירה ספרותית ואולם נשאלת השאלה האם הנו משקף נאמנה את המצב הקיים באתרי אינטרנט המתעדכנים באופן דינאמי ומציעים לעיתים מספר שירותים שונים תחת קורת גג אחת ומאכלסים בתוכם מידע עשיר מבחינת התכנים.<BR><BR><BR><BR>בפסק דין ע"א 2392/99, אשרז עיבוד נתונים בע"מ נ' טרנסטון בע"מ, נקבע מבחן והוא "מבחן הערך הכלכלי העצמאי" על פיו יצירות נפרדות הן יצירות שלכל אחת ואחת מהן ערך כלכלי עצמאי והן מתקיימות מכוח עצמן. כך לדוגמא, אתר אינטרנט המופיע במנוע חיפוש יחשב ליחידה עצמאית בפני עצמו. דוגמא נוספת יכולה להיות אתר אינטרנט בו חנות וירטואלית שהנה יחידה כלכלית עצמאית וקטגוריה של מאמרים שתחשב לצורך העניין ליחידה עצמאית נפרדת בפני עצמה אף שהיא נמצאת באותו האתר. כלומר, בית המשפט יבחן באם ניתן "לנתק" את האלמנט המועתק ולהעמידו בזכות עצמו ללא קשר לאתר האינטרנט.<BR><BR><BR><BR>מבחן נוסף שנקבע בפסיקה הוא האם הדף נצרך על ידי גולשי האתר בנפרד, כלומר האם האלמנט המועתק הנו חלק אינטגראלי מן האתר (היצירה) או שמא הוא מהווה מעין תוספת לאתר ומביא עמו ערך מוסף ועל כן אינו פונה לכלל המשתמשים באתר, כך לדוגמא אלמנט פרסומי באתר יחשב ליצירה נפרדת, ומאמר המופיע באתר יחשב ליצירה נפרדת, זאת מן הטעם כי האלמנט אינו מופנה לכלל המשתמשים והוא אינו חלק מן היצירה באופן כזה שבלעדיו אין היא קיימת.<BR><BR><BR><BR>המבחן האחרון שנקבע הנו מבחן מידת ההשקעה הנפרדת בכל אלמנט, כלומר באם אלמנט מסוים קיבל עיצוב ייחודי ואחר מהמצוי באתר אזי יש לראות בו יצירה נפרדת. לדוגמא דף אינטרנט מסוים שקיבל עיצוב שונה משאר הדפים באתר אזי סביר כי בית המשפט יכיר בו כאלמנט נפרד לעניין הפרת זכות היוצרים.<BR><BR><BR><BR>משלושת המבחנים הנ"ל ניתן ללמוד כי מבחן ה"הפרה" נבדק ע"י הזכות המופרת ולא ע"י מספר האקטים המפרים ועל כן יתכן בהחלט מצב בו בית משפט יראה במספר העתקות כאילו היוו הפרת זכות אחת בלבד.<BR><BR><BR><BR>התשתית החוקית כאמור מצויה בחוק ובפקודה. סעיף 6 לחוק קובע, שמשהופרה זכות יוצרים, זכאי בעל הזכות לכל התרופות האזרחיות המוקנות לו לפי החוק בשל ההפרה. סעיף 7 לחוק קובע כי "כל העתקות מפירות של יצירה שקיימת בה זכות-יוצרים או של כל חלק הימנה וכל הקלישאות המשמשות או מכוונות לשמש לשם יצירת העתקות מפירות כאלה, הרי הם בחזקת רכושו של בעל זכות-היוצרים...". <BR><BR><BR><BR>לאחר שבדקנו את המבחנים לשאלת היקף ההפרה, נשאלת השאלה האם כל העתקה תחשב להפרה של זכות יוצרים והאם יש חשיבות לאיכות האלמנט המועתק או שמא בהיות אלמנט זה פשוט וללא ייחודיות ניתן לעשות בו שימוש על ידי הכלל.<BR><BR>בתי המשפט פסקו במהלך השנים כי יצירה הראויה להגנת זכות יוצרים הינה יצירה שהיא פרי כישרון, מאמץ והשקעה של המחבר, ואין נפקות לשאלה האם המדובר במידת כישרון כזו או אחרת. בנוסף,נפסק כי יצירה בעלת תרומה מועטת לתרבות תהיה זכאית להגנה באותה מידה שיצירה חשובה תהיה זכאית להגנה מסוג זה.<BR><BR>אף בעניין מקוריות היצירה נפסק כי מספיקה עמידה בדרישה שהיצירה לא הועתקה מאחר ואין צורך להוכיח מקוריות ספרותית, חדשנות או איכות יצירתית, כלומר בית המשפט מסיר מעצמו ובצדק לדעת המחבר את תפקיד מבקר האיכות וכלל אינו נכנס לנושא זה. <BR><BR><BR><BR>לאחר כל הבדיקות המפורטות במאמר זה, ולאחר שנקבע כי אכן בוצעה הפרה, יש להוסיף כמובן את שאלת המדיניות המשפטית המבקשת להבטיח מניעת הפרת זכויות יוצרים. רוצה לומר כי באם יקבעו בתי המשפט כי מספר העתקות מאתר אינטרנט תחשבנה להפרה אחת אזי מרגע ההפרה לא יהיה כל מחסום בידי המעתיק היכול להמשיך ולהעתיק מידע חדש ללא כל עלויות נוספות וללא חשש מפני פיצוי מוגדל בשל מספר העתקות רב. מצב זה יגרום מטבע הדברים להפרות בוטות בהיקף נרחב שכן המפרים יבחרו להעתיק אתרים שלמים מתוך מחשבה כי ממילא יפסק כנגדם כאילו הפרו רק זכות אחת. תוצאה מעין זו אינה רצויה כמובן ועל כן בתי המשפט יתנו דעתם לכל מקרה ומקרה ויבחנו ביתר זהירות האם ההפרה הייתה חד פעמית מתוך טעות או תום לב, האם המדובר בהפרה מתמשכת לאורך זמן, האם בעקבות ההפרה נגרם נזק כספי ממשי לתובע הזכות, האם נעשה שימוש מסחרי בהפרה, האם ההפרה בוצעה בכדי להטעות את הגולשים ועוד כהנה וכאלה שאלות שיעמדו בפני בית המשפט שמטרתן להגיע לתוצאה רצויה מבחינת המדיניות השיפוטית ומדיניות ההרתעה כלפי מפירי הזכות.<BR><BR><BR><BR>בית משפט, במסגרת המדיניות השיפוטית, ייתן כמובן דעתו גם לכך כי העתקה ברשת האינטרנט קלה עשרות מונים ממקומות אחרים בשל הטכנולוגיה הזמינה לכל ועל כן באם בתי המשפט לא יגיבו בחומרה למקרי הפרות זכויות יוצרים באינטרנט אזי יהיה הדבר ככדור שלג שלא ניתן לעוצרו.<BR><BR>מדיניות קלה וסלחנית עלולה כאמור לדעת המחבר לעודד הפרת זכות יוצרים עד כדי העתקת אתרים שלמים בידיעה כי גובה הפיצוי יתייחס להפרה אחת בלבד ומכאן חשיבותה של מדיניות משפטית ברורה ותקיפה.<BR><BR><BR><BR>הנושא האחרון בו בחרתי לדון נוגע לשאלת האחריות האישית של נושאי מישרה בתאגיד במקרים של הפרת זכויות יוצרים באינטרנט.<BR><BR>על מנת שבית המשפט יטיל אחריות אישית על מעתיקים הפועלים במסגרת תאגיד, לא די בהיותם נושאי משרה, אלא שומה להוכיח כי היו בעלי מעורבות אישית במעשי העוולה וההפרה או שלקחו חלק פעיל בניהול החברה במובן כזה כי לא יתכן והתבצעה פעולה כל שהיא ללא ידיעתם ואישורם כלומר יש להוכיח כי אורגנים אלה נטלו חלק פעיל בניהול החברה ובמעשה ההפרה.<BR><BR><BR><BR>בפסק דין ע"א 4612/95 מתתיהו נ' שטיל, נאמר ע"י כב' השופט אור, לעניין הטלת האחריות בנזיקין על מנהל בחברה:<BR><BR>"לצורך גיבושה של חובת זהירות אישית עצמאית של המנהל נדרש לבסס מערכת נתונים החורגת מגדר פעילותו הרגילה והשגרתית של נושא משרה בחברה... או קיומם של יחסים מיוחדים בין המנהל לבין הצד השלישי אשר הביאו לכך שהצד השלישי נתן במנהל המסוים את אמונו ובטחונו כי המנהל באופן אישי לוקח אחריות כלפי הצד השלישי".<BR><BR><BR><BR>לצורך קביעת אחריות אישית השאלה שיש לבחון היא האם נושאי המשרה ביצעו באופן אישי את יסודות ההפרה המקימה חבות. כאשר מנהל בחברה פעל באופן אישי, אין הוא יכול למצוא הגנה תחת מטריית התאגיד ככתוב גם בסעיף 54(א) לחוק החברות, התשנ"ט-1999 :<BR><BR>"אין בייחוס פעולה או כוונה של אורגן, לחברה, כדי לגרוע מהאחריות האישית שיחידי האורגן היו נושאים בה אילולא אותו ייחוס".<BR><BR>מצד שני, חבותו של בעל תפקיד אינה נובעת מעצם חבות התאגיד באופן אוטומאטי אלא נגזרת מן השאלה האם קיים באופן אישי את יסודות עילת ההפרה.<BR><BR>על כן, כאשר מבקשים להטיל אחריות אישית על נושאי מישרה, נדרשת הצבעה על עילה ספציפית כנגדם תוך ביסוס תשתית ראייתית, המלמדת על אחריות אישית. רן פרנקל , עו"ד</P> <DIV dir=rtl align=right> <TABLE dir=rtl cellPadding=0 width="100%" border=0> <TBODY> <TR> <TD vAlign=top width=60></TD> <TD vAlign=top> <P dir=rtl><B>אודות הכותב:</B><BR>הכותב הנו עו"ד ממשרד פרנקל ושות' המתמחה בתחום המשפט האזרחי - מסחרי ובדיני אינטרנט.<BR><BR>אין באמור במאמר זה משום יעוץ משפטי ו/או חוות דעת מחייבת. כל האמור במאמר זה על דעתו של הכותב בלבד.<BR><BR>לתגובות ניתן לפנות באמצעות מייל <A href="mailto:info@ranfrenkel.com">info@ranfrenkel.com</A> או בטלפון 03-5107677.<BR></P></TD></TR></TBODY></TABLE></DIV> 14/03/2010 http://www.eshnav.org.il/default.asp?PageID=14&ItemID=43 בלעדי הקישורים, המעברים המובילים אל דפים אחרים, דף האינטרנט היה מפסיק להיות חלק מ"רשת", ולא היה לו יתרון על פני טקסט מודפס. כל כך התרגלנו אליהם, שקשה לנו לדמיין דרך אחרת של ניווט באינטרנט. אבל בעצם של מי הרעיון הנפלא שנקרא היפרטקסט, מה שידוע לנו יותר כקישור, או לינק? מתברר שעוד ב-1976 הגישה חברת בריטיש טלקום בקשה לפטנט בארה"ב על ההיפרטקסט, והבקשה אושרה ב-1989. חברת הטלפונים הבריטית טוענת, שהיא שכחה בכלל מעניין הפטנט הזה, ורק בקיץ שנת 2000, במהלך עדכון שגרתי של 15,000 הפטנטים שלה ברחבי העולם, זה עלה שוב.<BR>ככל שזה נשמע אבסורדי, בריטיש טלקום טוענת עכשיו בבית משפט פדרלי בארה"ב, שהיא אוחזת בפטנט לטכנולוגיית ההיפרטקסט, המשמשת להעברת גולשי האינטרנט מאתר אחד למשנהו. השופט קולין מקמהון הביע ספקות רבים לגבי הטענות של החברה הבריטית, בעת שימוע ראשוני שהתקיים ביום שני שעבר. מומחים משפטיים אומרים שזה בלתי סביר, אך לא בלתי אפשרי, שבריטיש טלקום תזכה בתביעה. ובכל מקרה, המומחים אינם מאמינים שיש סיכוי כלשהו שהחברה תוכל לגבות תמלוגים רטרואקטיבית.<BR>וינסנט ג'רהם, עו"ד המתמחה בפטנטים, אמר ל"וויירד ניוז": "אם נניח לרגע שיש להם תביעה תקפה, כי אז בריטיש טלקום עשתה טעות עצומה בכך שאיפשרה לפטנט לשבת בשקט במשך זמן כה רב. אילו החברה היתה משמיעה קול כאשר עלו אתרי האינטרנט הראשונים ומודיעה שטכנולוגיית ההיפרטקסט נמצאת בבעלותה, הרי חברות וגורמים אחרים שמפרסמים אתרים ברשת היו בוחרים אם להשתמש בקישורים או לא. להיזכר בזאת פתאום, יותר מעשור אחרי שהחגיגה התחילה, זה לחסל למעשה כל סיכוי לגביית דמי שימוש". לדברי ג'רהם, זה "מאוד בלתי מתקבל על הדעת, אבל אין לשלול את האפשרות", שבריטיש טלקום תקבל בסופו של דבר את הזכויות לגבות דמי שימוש על קישורים חדשים. "ייתכן שחבר מושבעים יכריע לטובת בריטיש טלקום, ושבריטיש טלקום תאכוף תשלום בכל פעם שעושים שימוש בקישור, מיום הפסיקה ואילך", אומר ג'רהם, "אבל אין לי מושג איך הם יצליחו לפקח על השימוש או לאכוף את התשלומים". <BR><BR><B>אז נכתוב קוד חדש</B><BR><BR>מתכנתים אומרים, שגם אם תזכה בריטיש טלקום, יהיה זה עניין פשוט מאוד לכתוב קוד חדש לגמרי לקישור בין דפי אינטרנט. הם אפילו יעשו זאת ברצון, מפני שהתביעה של בריטיש טלקום הרגיזה אותם. "הרשת מיועדת להיות שיטת תקשורת המבוססת על קוד פתוח, הנגישה לכל אדם בעל מחשב ותוכנה בסיסית מאוד", אמר לוויירד ניוז המתכנת וינסנט ונדל. "המתכנתים לא יניחו לאינטרנט להיכבל בדמי שימוש ובפטנטים. לא ממש קשה למצוא דרך טכנית לעקוף את הפטנט-לכאורה הזה".<BR>ד"ר יובל קרניאל, מנהל החטיבה למשפט, תקשורת וטכנולוגיה במכללה האקדמית למשפטים ויועץ במשרד עורכי-דין, אומר שהאינטרנט הוא ההפך הגמור מהתפיסה של קניין רוחני. "תפיסת הקניין היא בבסיסה אינדיבידואליסטית, קפיטליסטית. היא מיועדת לאפשר ליוצר ולממציא להפיק את מירב התועלת מהמצאתו", אומר קרניאל. "רעיון הקניין הרוחני בא לתמרץ את הפרט ליצור, להבטיח לו שאם הוא ייצור משהו - זה יהיה שלו. זאת בהנחה, שאם לא ניתן לאנשים ליהנות מפרי המצאתם, הם לא ייצרו. אבל התפיסה האינדיבידואליסטית הזאת בעייתית בהקשר של האינטרנט. היא מתנגשת עם התפיסה של הרשת כיצירה של רבים".<BR>קרניאל מציין, שהכוח של האינטרנט נובע מהשיתוף. בהקשר של האינטרנט, לא מקובל לדבר על המצאות של יחידים, אלא על קבוצות. האינטרנט התפתח לא דרך פטנטים אלא להפך - בזכות הקוד הפתוח, השיתוף. "הרשת התפתחה בדיוק הפוך מהתפיסה שמחוץ לרשת", אומר קרניאל, "היא אינה שייכת לאיש. היצירות הגדולות ביותר ברשת הן תוצאה של נתינה, חליפין, שיתוף".<BR>לדבריו, האינטרנט התחיל להתנגש בסלעי המציאות מרגע שנכנסו לרשת גורמים כלכליים. כל עוד זה היה תחום של אנשי אקדמיה, של אנשים פרטיים, זה היה בסדר. אבל מרגע שנכנסו לעניין חברות ותאגידים וראו את הפוטנציאל העסקי- התחילה המציאות הרגילה להעכיר את אוטופיית האינטרנט. גורמים מסחריים הבינו שהאינטרנט כבר אינה תופעה שולית או קוריוז, אלא איום אמיתי: אם באינטרנט אפשר להשיג תוכנות, מוזיקה, תמונות, משחקים - למה להם לשלם? בהתחלה, אמנם יש לגורמים מסחריים אינטרנט לתת דברים חינם, כדי ליצור תשתית ובסיס לקוחות. אפילו מיקרוסופט הגדולה, מציין קרניאל, עשתה זאת, עם הדפדפן שלה, אינטרנט אקספלורר. אבל אחר כך, רוצים להתחיל להרוויח.<BR><BR><B>האדם הוא אותו אדם?</B> <BR><BR>קיימות בעצם שתי אסכולות בהתייחסות המשפטית לנושא הקניין הרוחני באינטרנט. יש הגורסים, שהאדם הוא אותו אדם, לכן הערכים צריכים להיות אותם ערכים. לדעת המצדדים בגישה הזאת, יש רק בעיות של התרגלות ואכיפה של החוקים הקיימים. צריך להתגבר על נושא האנונימיות, למשל, ויש בעיה של סמכויות בינלאומיות. אבל בסך הכל, לדעתם, אין צורך בחוקים חדשים.<BR>לדברי קרניאל, בתי המשפט בינתיים בעד הגישה הישנה. הוא עצמו נמנה עם המצדדים באסכולה האחרת, האומרת שיש כאן משחק חדש לגמרי, לכן יש צורך בכללי משחק חדשים. "אני מאמין שהאינטרנט הוא מהפכה אמיתית", אומר קרניאל, "וההיאחזות בגישה הישנה עלולה לשבש מאוד את הרשת, למנוע מאנשים לעשות דברים יפים, להרוג אתרי הומור וסאטירה, למנוע גם מה שנקרא 'שימוש הוגן', כמו ציטוט מתוך משהו בציון המקור". בכנס השישי של איגוד האינטרנט הישראלי, שייפתח מחר בגני התערוכה בתל-אביב, ינחה ד"ר קרניאל את המושבים בנושא קניין רוחני, בהם ידבר משה ש. גולדברג, רשם הפטנטים, על הגנת פטנט על תוכנות ועל שיטות לניהול עסקים; בריאן ניגן, היועץ המשפטי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ידבר על יישוב סכסוכי שמות מתחם בישראל; ומרדכי טשירנומס ידבר על התפתחויות חדשות באינטרנט בנושא הקניין הרוחני.<BR><BR><B>נלחמים נגד הטכנולוגיה</B> <BR><BR>אולי בניגוד לגישה שמייצגים הדוברים במושב הזה, קרניאל, כמו קבוצה של מומחים בחו"ל, בהם אסתר דייסון ולורנס לסיג, סבור שהטכנולוגיה מחייבת שינויים גם בתפיסת הזכויות. "בעבר ניסו להילחם נגד הקלטות מהרדיו, נגד הקלטות בווידאו. עכשיו נלחמים נגד ה-DVD. הם נלחמים נגד הטכנולוגיה", אומר קרניאל. לדבריו, המגמה בארה"ב - המאסה הגדולה של משתמשי האינטרנט - מדאיגה מהבחינה הזאת. בארה"ב יש נכונות לרשום פטנטים על שיטות עבודה, יש הגנה חזקה מאוד על שמות מתחם ומתירים שיטות הגנה מחמירות (קידוד) על יצירות. במקביל, אוסרים על שימוש במפצחי-הקידוד, כמו במקרה של ה-DVD ומכשירי המולטי-זון. לפי השיטה המחמירה, אסור לבעל אתר אפילו להפנות מהאתר שלו למקומות שמציעים אפשרות להתגבר על הקידוד, כמו השבב המיוחד לפלייסטיישן. "האתגר באינטרנט יותר גדול, והפתרונות צריכים להיות יותר דרמטיים. צריך למצוא נקודת איזון חדשה לקניין הרוחני", אומר קרניאל. "חברות התקליטים עושות טעות כשהן נאחזות בדינים הקיימים. לעומת זאת, יוצר שיודע להשתמש ברשת כדי להפיץ את יצירותיו - יוכל להרוויח יותר"<BR>תרבות השימוש במוזיקה משתנה, מרכישה של דיסקים להאזנה. יכול להיות, למשל, מודל לפיו זה שמשדר את התכנים באינטרנט, כמו תחנת הרדיו או הטלוויזיה מחוץ לאינטרנט, הוא זה שיצטרך לשלם בעדה ליוצרים, ולא המשתמש הפרטי. לעומת זאת, אם יתעקשו להחיל על האינטרנט את החוקים הקיימים, הרשת תאבד את תכונותיה היפות ביותר, וכל אחד מאיתנו, גם אם הוא רואה עצמו אזרח שומר חוק, יהיה בעצם עבריין. <BR><BR><A href="http://cyberlaw.stanford.edu/lessig/">לורנס לסיג</A><BR><A href="http://www.library.yale.edu/~okerson/copyproj.html">ריכוז אתרים העוסקים בקניין רוחני</A><BR> <P><B>רעיונות הקומונה ההיפית</B> <BR><BR>במאמרו "תוכנה רוצה להיות חופשיה" מביא ד"ר יואב בן דב קישורים למאמרים בסיסיים בתחום הזה ומהדהד בין השאר דברים Free Code שאמרה גורו הטכנולוגיה אסתר דייסון כבר באמצע העשור שעבר. בן דב כותב שם: "למודלים הכלכליים החדשים, שמנצלים את העתקת המידע החופשית במקום להילחם בה, יש לא רק היבט של תועלת כלכלית אלא גם צד אידיאולוגי. רעיון ההפצה החופשית של מוצרים נולד עוד לפני הרשת, במהפכה הרעיונית של תנועת שנות השישים. בקומונות של ילדי הפרחים היה ניסיון לקיים יחסי שיתוף מעבר לחישוב הכלכלי, וזרמים אידיאולוגיים אנטי-קפיטליסטיים דיברו על 'אנרכו-קומוניזם' וביטול יחסי הקניין והרכוש. היה גם עניין גדול במודלים של 'כלכלת מתנות' הנהוגה בשבטים אינדיאנים ואחרים. חילופי סחורות בין שבטים כאלה נעשים באמצעות מתנות, כאשר כל צד מתאמץ להראות עליונות על הצד האחר באמצעות הבאת מתנות מפוארות יותר. בוגרי תנועת שנות השישים, שיצרו את מהפכת המיחשוב האישי והאינטרנט בעשור שאחריהן, העתיקו את הרעיונות האוטופיים של שיתוף משאבים מהקומונות ההיפיות אל המרחב הדיגיטלי החדש.... בעידן המסחר האלקטרוני, הרשת לא תחזור להיות קומונה היפית גדולה של אהבה ושלום. אבל הסיסמה הישנה של ההאקרים, 'מידע רוצה להיות חופשי', מבטאת כיוון מחשבה שצריך להתייחס אליו ברצינות. במלים אחרות, לא כדאי לחפש פתרונות שמגבילים את זרימת המידע, כמו פלאגים נגד העתקה או סטנדרטים שונים באזורים שונים של העולם. בוודאי אין מקום גם לאכיפה מחמירה של חוקי קניין דיגיטלי עם שוטרים ועונשי מאסר, מה שיביא ליחסים של איבה וחשד בין החברות והמשתמשים. במקום זאת צריך לאמץ את רוח המודלים החדשים, שהופכים את ההעתקה החופשית של מידע ליתרון במקום חיסרון, ושמנצלים את יכולתה של הטכנולוגיה הדיגיטלית ליצור מצבים שבהם 'כולם מרוויחים'".<BR><BR><B>שלח לחמך על פני המים</B><BR><BR>בחלון תוכנות המסרים המיידיים בהן אנחנו משתמשים, מבצבצות מודעות פרסומת. כך גם בתוכנה להורדת קבצים מקבוצות דיון, למשל, או בפורומים החביבים עלינו. אנחנו לרוב קוראים מה כתוב בפרסומות האלה, ולפעמים, אם זה מתאים לנו, פועלים בהתאם (נכנסת לצ'אט במועד מסוים, קונים מוצר בהוזלה בחנות מקוונת, או מקליקים כדי להיכנס לאתר חדש). בדיוק כמו מודעת פרסומת בעתון, ג'ינגל ברדיו או פרסומת בטלוויזיה. אנחנו מורידים תוכנות רבות, כמו תוכנת תרגום מפורסמת, או תוכנה פופולרית לעיצוב גרפי, או אנטי-וירוס, כדי לנסות אותן. אחרי פרק זמן שנקבע בראש, הן פוקעות. אם הן לא מצאו חן בעינינו - אין בעיה, שלום ולא להתראות. אם הן מצאו חן בעינינו, אנחנו מתבקשים לשלם תמורתן כדי לרכוש את התוכנה המלאה לתמיד.<BR>אנחנו קוראים באינטרנט פרק מספר חדש שיצא לאור, כדי לראות אם נרצה לקנות את הספר כולו. אנחנו שומעים באינטרנט חצי דקה של שיר, כדי להחליט אם לקנות את השיר, או את האלבום כולו, במקרים רבים דרך אותו אתר שהציע לנו לנסות אותו. אנחנו רואים תמונה מוקטנת של יצירת אמנות, ויכולים לרכוש דרך האתר בכסף את הכרזה עצמה. אנחנו רואים בחינם כמה תמונות או קליפים באתר המציע תכנים למבוגרים בלבד, כדי לפתות אותנו לעשות מנוי על התוכן המלא.<BR>במקרים אחרים, אנחנו מקבלים את התוכן חינם (תוכנה, סיפורים, שירים) ומתבקשים לשלם סכום ספציפי אם אנחנו מוצאים לנכון. היוצר מפרסם כך את עצמו ובונה לו מוניטין וקהל אוהד, שלפעמים גם מוצא לנכון לשלם בעד ההנאה. יש גם הפועלים לפי מודל נגני הרחוב, או "שלח לחמך על פני המים", ומבקשים מאיתנו, באמצעות שירות תשלומים קטנים, לתת כאשר ידבנו לבנו.<BR>באינטרנט, כמו מחוץ לאינטרנט, כל אחד נוהג לפי אופיו ולפי הסטנדרטים שהוא מציב לעצמו. יש מי שלא יעלה בדעתו לא לשלם בעד משהו שהוא משתמש בו, גם אם לא התבקש לשלם. יש מי שישלח את ידו אל הכיס רק אם הוא מוכרח. ויש תמיד גם מי שלא ישלם אפילו אם הוא מוכרח.<BR>האינטרנט, וזה כבר נושא לדיון מסוג אחר, גורם לנו, אולי בחסות האלמוניות, אולי בגלל הריחוק מבעל התכנים, אולי מפני שהתרגלנו לשפע תכני החינם, להגמיש את הסטנדרטים המוסריים שלנו. ייתכן מאוד שהסברה נכונה, ולא דווקא אמצעי אכיפה או קידוד מתוחכמים, יעבדו טוב יותר.<BR>התחום חדש עדיין, ופתרונות חדשים, יצירתיים יותר או פחות, נבדקים כל הזמן. עוד לא ברור איזה מהם יתגלה כפתרון המנצח. מן הסתם, יהיו כמה מודלים שונים, לפי העניין. כיוונים, מגמות ומודלים אפשריים ציינה אסתר דייסון כבר ב-1994, בטקסט החשוב שלה, "נכסי רוח באינטרנט". ניתן לקרוא את המאמר המפורט והמעניין, שכוחו יפה גם להיום, <A href="http://www.eff.org/pub/Publications/Esther_Dyson/ip_on_the_net.article">Ip on the net</A><BR><BR>15.12.2003 <A href="http://clickit3.ort.org.il/apps/ww/patents.htm" target=_self>http://clickit3.ort.org.il/apps/ww/patents.htm</A><BR><BR><BR></P> 14/03/2010 http://www.eshnav.org.il/default.asp?PageID=14&ItemID=44 חשוב ליידע את הציבור הרחב, ובפרט כותבים שאין להם ערוץ אחר של התבטאות והשקעה של אינטלקט, ידע, ניסיון ומומחיות פרט לאתרי אינטרנט, לנושא חשוב ביותר מבחינתם, העשוי לגרום להם נזק כבד שאין לו ערוך, ולאובדן מאות ואלפי שעות עמל, כשפרי עמלם עובר לאחרים בעוד הם עצמם יוצאים בשן ועין, בעוגמת נפש רבה. ולעיתים הם משלמים אף מחיר בריאותי כ"תמורה" לעמלם, כגון תעוקות, תחושות לחץ וכעס במצבי חוסר אונים, יתר לחץ דם, התקפות לב, וכיוצא באלה. <BR><BR>זאת לאחר שמתברר להם בהדרגה שנפלו בפח עמוק, ונתנו את פרי עמלם הרב ל"חזירים" אנושיים ציניים, להם ולעמיתיהם - לעיתים קליקה של אנשים בעלי זיקות גומלין. זאת כשאלה מנצלים כאן פרצות ולגונות בחוקי הקניין הרוחני באינטרנט, ובנושא מחוייבותיהם של בעלי אתרי תוכן, ולמעשה מנצלים היטב ולעיתים באופן קר וניבלותי במיוחד את חוסר האפשרויות החילופיות לפרסום חומר מצד היוצרים. <BR><BR>שכן, עשויה להסתמן כאן למעשה אפשרות קוסמת מאד של מינוף אדיר, מצד בעלי אתרי תוכן, לעיתים כמעט באפס השקעה, מינוף הניזון מתקוותיהם ולעיתים מיטב כשרונם ועמלם של כותבים ויוצרים, תוך הסתמכות על היעדר אפשרויות פירסום חילופיות עבורם במדיה הפקוקה ונישלטת הקליקות והקרטליזם המעמדי והחברתי בישראל. <BR><BR>עצם אפשרותו של מינוף ענק כזה, עשוי גם להיות מנוצל היטב לרעה על ידי גישה קרה וניבלותית, לעיתים נוכלית, מצד פרטים או קליקות ביזה-קידום, הרואים בכותבים ותורמי התוכן אובייקטים גרידה למינוף מדהים כמעט ללא השקעה עצמית, לקצירת טובין בהיקף נירחב במימדים שונים כגון, יוקרה ומעמד, קידום אישי ושילוב במרחב ההגמוניה החולשת או פירסום ענק לקידום אינטרסים כלכליים, ניכוס קניין רוחני של חומר איכותי. וזאת , ותוך אימוץ תכוף יותר או פחות של טקטיקות ושיטות נכלים ונבלה. <BR><BR>והרי אין להתעלם מכך שיש או נוצר כאן למעשה חוזה מכללא לא מפורש ברקע הדברים, שהרי היוצר מניח שכתמורה להצבת תוכן רב, לכל הפחות לא יונו אותו, לא יתעמרו, לא יאפשרו את הכפשתו מצד כותבים אנונימיים, ולא יסתלקו מכל אחריות כלפיו וכלפי החומר שהיציב, וכללית, שלא יקחו ממנו דברים במרמה, בשיטות שונות, חלקם פוגעניות במיוחד. <BR><BR>וכך, לעיתים ניפרש בהדרגה לפני היוצרים, מצב בו נוהגים בהם ברשעות, תוך קיפוד באמצעות עלבונות, גסות רוח מופגנת והתעמרויות שונות של ציפיותיהם הלגיטימיות והטיבעיות לתמורה לעמלם הרב במימדים כלשהם (כגון מידה של הערכה), וקוצרים על חשבון קניינם הרוחני בו השקיעו רבות, טובין ורווחים שונים שלא בדין, תוך פגיעה בהם. הנושא כאן איפוא הוא הסאוב ותרבות ניכוס הקניין הרוחני בישראל ובפרט באתרי תוכן באינטרנט, לעיתים ניכוס רחב היקף, פרי השקעת כתיבה של שנים, של יוצרים מוכשרים וחרוצים בישראל. זאת תוך הכפשתם וניאוצם והתעמרויות שונות מצד בעלי האתרים, כמו גם גסות נפש כלפיהם, למסך ולטשטש את הנבלה, להעביר לבעלותם ולבעלות עמיתיהם את התוכן, הרעיונות והחומר הרב שכתבו, ולהפוך את הפלגיאטים לקנוניים באמצעות הצנעת המקור, ותלייה בו של דברי דופי ומזעור אישי, לעיתים תוך האשמות משונות, זלזול מופגן וגסות נפש, וכיוצא באלה. <BR><BR>_________<BR><BR>פרספקטיבה כללית:<BR><BR><BR>הדפוס שייחשף כאן הוא חלק מתרבות ה"לית דין", השרירותיות הכוחנית והשקר, הנפוצה תכופות במקומותינו, בשרות השגת תועלות, יתרונות וטובין לגורמים שגיבשו כוח כלשהו. במקרים רבים מדובר בקליקות שעניינן המרכזי הוא גיבוש כוח ומשאבי הנעה למטרה היחידה של קידום פרטיקולרי (אישי) של חברי הקליקה לצמתי כוח, ממון והשפעה. לרוב מתקיימת צפייה כהחזר לפעילות הקליקה, ציפייה כלפי טובות הנאה ו"התברגות בג'וב טוב או בעמדה מצויינת" במסגרת המוסדית-מדינית, או בצמתות האקדמייה הממוסדת והעיתונות המגוייסת-מוסדית (ולא במסגרת השוק החופשי האמיתי), הזרמת כספי מוסדות המדינה, קרנות או כספים מגורמי חוץ. או למצער, בשלב מוקדם של הקליקה, קיימת ציפייה לעמדת התחככות משמעותית עם "גורמים קובעים". זאת במנותק מכל דבר ועניין שאינו נוגע למעמד אישי. <BR><BR>באשר לזכויות קניין רוחני, ניתן מכל מקום להבחין בגישה חמסנית-חטפנית מניפולטיבית מאד, גסת-רוח ללא מיצרין, באופן צפיד וחסר תקנה, המשלב דורסנות כוחנית הממהרת לראות בזולת אובייקט לניצול וגזלנות, יחד עם הונאה ושקרנות, הגם שבאופן רהוט המצלצל שקול ו"מכובד". זאת לרוב באתרי תוכן הנישלטים על ידי אנשי קליקה הנוקטים תכופות בסוג של צדקתנות הרמטית ורטוריקה סמי-פשיסטית המהדהדת "מפוקחת ופיקחית" - הן ימנית והן מעין "שמאל"-ציוני-לאומני - רטוריקה ופוזה העשויות לחפות על ציניות וניבלות חסרי גבולות. <BR><BR>גישה זאת מפגינה זיקה לממון מופרז וצבירת יוקרה שלא במשפט בחסות קרטליזם עיסקי או מערכות רישות, תכופות בתחום העסקים הזעירים או שולי הממסד: למשל איש מתחומי הרפואה, מקורנף, פיקח וקר רוח (המתרברב במוצאו הרומני, ואשר בת-זוגי בעלת הלב והשכל הישר הרב, אומרת אודותיו "אדם אכזרי, חרא של בן אדם"), מוכוון כנראה לאינטריגות וחמסנות פציינטים, המחשב בדקדקנות, כפי שהתרשמתי, את מהלכיו במעין שעשוע של דחיקת הזולת למצבי מצוקה ולמשבצת של מבוי סתום; טכנאי מחשב זריז המשווק לבעלי אתרים טריקים להונאת קהל המשתמשים, ומפתה/פונה לדחף של "פריקים של שליטה" - שליטה טוטלית לבעל האתר, אי שליטה למשתמשים וכותבי התוכן (או כוידוי אחד מבעלי האתרים הללו בפני בשיחה טלפונית: "אני פסיכופט שליטה"); כתבן טקסטים שלא מעטים מהם בעלי תוכן סנסציוני-צהוב ועתיר פיברוק מידע, שעשה חוזה קידום 50%-50% עם יחצ"ן חצוף המפתה אותו להרפתקנות בשרות אמביציה חסרת עכבות; פקיד ממסד ערמומי במכון כלשהו בעל תואר גבוה במדעי החברה (מאוניברסיטה דרג ג' או ד' במערב), הכותב באינטרנט כתיבה שמנונית וכמו מדעית, אך הלוקה שיטתית ומתודולוגית בטעויות וחצאי אמיתות. <BR><BR>ויש לאזכר זאת שוב: עשויה להסתמן כאן למעשה אפשרות קוסמת מאד של מינוף אדיר, מצד בעלי אתרי תוכן, לעיתים כמעט באפס השקעה, מינוף הניזון מתקוותיהם ולעיתים מיטב כשרונם ועמלם של כותבים ויוצרים, תוך הסתמכות על היעדר אפשרויות פירסום חילופיות עבורם במדיה הפקוקה ונישלטת הקליקות והקרטליזם המעמדי והחברתי בישראל. <BR><BR>עצם אפשרותו של מינוף ענק כזה, עשוי גם להיות מנוצל היטב לרעה על ידי גישה קרה וניבלותית, לעיתים נוכלית, מצד פרטים או קליקות ביזה-קידום, הרואים בכותבים ותורמי התוכן אובייקטים גרידה למינוף מדהים כמעט ללא השקעה עצמית, לקצירת טובין בהיקף נירחב במימדים שונים כגון, יוקרה ומעמד, קידום אישי ושילוב במרחב ההגמוניה החולשת או פירסום ענק לקידום אינטרסים כלכליים, ניכוס קניין רוחני של חומר איכותי. וזאת , ותוך אימוץ תכוף יותר או פחות של טקטיקות ושיטות נכלים ונבלה. <BR><BR><BR><BR>בישראל נפוצה למדי מציאות הרישות networking , בפרט בזיקה כלשהי למשק הציבורי והממסדי, או למערכות הנהנות מהזרמת כספי המדינה או כלפי תורמים וגופים מקומיים או בינלאומיים עתירי הון. במילים אחרות, הוויית התגודדות הקליקות ורוח החמס הקולקטיביסטי (בניגוד לזיקות אמיתיות לאינדיוידואליזם יוצר ובונה) שורה בהרחבה בתחומי הרוח, התרבות והחברה במקומותינו - הגם שהרבה פחות, ולפעמים כלל לא במדעי הטבע ובטכנולוגיה ובתחומים חופשיים יחסית, הנימצאים בזיקה למרחב <BR>משק השוק החופשי בישראל. <BR><BR><BR>הרטוריקה מכל סוג, הן מימין והן משמאל, הנינקטת בעצימות מצד חברי הקליקה הקולקטיביסטית מוכוונת חליבת משאבי הזולת, אודות "העניין הכללי, התרבות, צורך הקיום או גינוי פשעים נגד האנושות, היהדות או ההומניזם, המדינה או אחוות העמים, האחריות החברתית או דרוויניזם חברתי, הצדק החלוקתי או האנושי, החמלה הטיבעית, והאידאות או הערכים" הרטוריקה הזאת - המניפסטים או תצהירי הקרדו האישיים והקולקטיביסטיים - הרטוריקה המצהירנית-ערכית ניתפסת בדרך כלל על ידי חברי קליקות ביזה כגורם מינוף, וכמעט שום דבר אחר זולתו, גורם מינוף להשגת יעדים פרטיקולריים חסרי זיקה כלשהי לאחריות בונה כוללת. ומכאן יסוד השרירותיות המתגלה עד מהרה כעריצה, והשימוש הנירחב בשקרים (דבר העשוי להפתיע את אלה שהתפתו ללהטוטי ומקסם הרטוריקה המתגלית כחסרת שחר וכהונאת ענק צינית). תצורת הפעילות של קליקות כוח-ביזה במקומותינו הינה כמעט תמיד ללא כל מעצור מוסרי, תוך מניפולטיביות קרת רוח וניבלותית ללא כל גבולות. <BR><BR>ביטוי מרכזי של תרבות הנבלה הכבדה והשקר, "לית הדין" ושרירותיות הכוח הגס והמניפולטיבי הוא עניין קשה וכואב ללא מעטים, הנוגע להונאות נירחבות בתחום הקניין הרוחני, כדלהלן:<BR>______________<BR><BR>ושוב - לב העניין והרחבתו:<BR><BR>חשוב ליידע את הציבור הרחב, ובפרט כותבים שאין להם ערוץ אחר של התבטאות והשקעה של אינטלקט, ידע, ניסיון ומומחיות פרט לאתרי אינטרנט, לנושא חשוב ביותר מבחינתם, העשוי לגרום להם נזק כבד שאין לו ערוך, ולאובדן מאות ואלפי שעות עמל, כשפרי עמלם עובר לאחרים בעוד הם עצמם יוצאים בשן ועין, בעוגמת נפש רבה. ולעיתים הם משלמים אף מחיר בריאותי כ"תמורה" לעמלם, כגון תעוקות, תחושות לחץ וכעס במצבי חוסר אונים, יתר לחץ דם, התקפות לב, וכיוצא באלה. <BR><BR>זאת לאחר שמתברר להם בהדרגה שנפלו בפח עמוק, ונתנו את פרי עמלם הרב ל"חזירים" אנושיים ציניים, להם ולעמיתיהם - לעיתים קליקה של אנשים בעלי זיקות גומלין. זאת כשאלה מנצלים כאן פרצות ולגונות בחוקי הקניין הרוחני באינטרנט, ובנושא מחוייבותיהם של בעלי אתרי תוכן, ולמעשה מנצלים היטב ולעיתים באופן קר וניבלותי במיוחד את חוסר האפשרויות החילופיות לפרסום חומר מצד היוצרים. והרי אין להתעלם מכך שיש או נוצר כאן למעשה חוזה מכללא לא מפורש ברקע הדברים, שהרי היוצר מניח שכתמורה להצבת תוכן רב, לכל הפחות לא יונו אותו, לא יתעמרו, לא יאפשרו את הכפשתו מצד כותבים אנונימיים, ולא יסתלקו מכל אחריות כלפיו וכלפי החומר שהיציב, וכללית, שלא יקחו ממנו דברים במרמה, בשיטות שונות, חלקם פוגעניות במיוחד. <BR><BR>וכך, לעיתים ניפרש בהדרגה לפני היוצרים, מצב בו נוהגים בהם ברשעות, תוך קיפוד באמצעות עלבונות, גסות רוח מופגנת והתעמרויות שונות של ציפיותיהם הלגיטימיות והטיבעיות לתמורה לעמלם הרב במימדים כלשהם (כגון מידה של הערכה), וקוצרים על חשבון קניינם הרוחני בו השקיעו רבות, טובין ורווחים שונים שלא בדין, תוך פגיעה בהם. הנושא כאן איפוא הוא הסאוב ותרבות ניכוס הקניין הרוחני בישראל ובפרט באתרי תוכן באינטרנט, לעיתים ניכוס רחב היקף, פרי השקעת כתיבה של שנים, של יוצרים מוכשרים וחרוצים בישראל. זאת תוך הכפשתם וניאוצם והתעמרויות שונות מצד בעלי האתרים, כמו גם גסות נפש כלפיהם, למסך ולטשטש את הנבלה, להעביר לבעלותם ולבעלות עמיתיהם את התוכן, הרעיונות והחומר הרב שכתבו, ולהפוך את הפלגיאטים לקנוניים באמצעות הצנעת המקור, ותלייה בו של דברי דופי ומזעור אישי, לעיתים תוך האשמות משונות, זלזול מופגן וגסות נפש, וכיוצא באלה. <BR><BR>בסיטואצייה כזאת, שהינה שכיחה למדי, ברגע מסויים למשל, אתה שולח מאמר חדשני ל-3 במות, המאמר אינו מתפרסם, אלא באיחור, אלא שמייד מופיע פלגיאט מקוצר שלו. בנוסף, מתחילה פעולה של השחרת ונאוץ המקור, במטרה לתלות בו דופי, וכך להפוך את הפלגיאט לקנוני ולהשכיח את המקור.<BR><BR>______<BR><BR>למטה בהמשך הדברים, לאחר הצגת מספר היבטים כלליים יותר של התופעה הקשה, רבת הנזק והכאב האישי האיום והצורב, יופיע תעוד ספציפי של ארוע פלגיאט-הכפשת המקור. זאת תחת הסעיף "על חם: תעוד ארוע פלגיאריסטי", ראה בהמשך, או דלג בינתיים, לפי תחושתך. <BR><BR>ובשלב זה של פריסת הדברים נמשיך לרגע להתוות ראייה כוללת יותר, ולו מפאת ניזקיותו הכבדה של הנושא, הכרוכה בניכוס והדרת רבים מפרי עמלם - תכופות עמל ממושך וקשה, עתיר חריצות וכשרון. הדבר כרוך בבעייתיות של השתלטות גורמים זריזים על חזקות, כרוך גם בהדרה מסיבית, ובעיקר כרוך בגרימת הרבה הרבה עוגמת נפש לטובים, חרוצים ומוכשרים תוך בעיטה למעשה בפרצופם, בגסות, בבוטות, כ"תמורה" לעמלם. והדבר כרוך במסירת קניינם האינטלקטואלי לאחרים, ללא ראויים, עקב מניפולציות חמס, הונאה והשאה (סוגסטייה) ותפעול כוח שרירותי. הדבר כרוך מעט גם בשאלה, מדוע קיימת בריחת מוחות מישראל למדינות המערב, לאחר התנסות בבלתי קביל ובאבסורדים צורמים כל כך. <BR><BR>תעוד: המאמר החדשני "קיומיות ורהב" ותגובות הנאצה הכבדות, האטומות-מכניסטיות והצפודות שהופיעו בשוליו, בעקבות פלגיאט שלו וניסיון השחרת המקור, וזאת מייד לאחר שהחל להתפתח דיון ענייני:<BR>http://www.faz.co.il/story_4275<BR><BR>__________<BR><BR>רקע כללי לתרבות הפלגיאריזם העצימה בישראל (גניבת קניין רוחני מוגדרת על ידי משטרת ישראל כמכת מדינה. ישראל מדורגת על ידי משרד הסחר האמריקני במקום גבוה במיוחד של הפרת זכויות יוצרים בעולם) -<BR><BR>מאמר מקיף בנושא שזכה לתהודה: תרבות הפלגיאט בישראל, עבירות קניין רוחני ברשת וקליקות <BR><BR>http://www.articles.co.il/article/3486/תרבות%20הפלגיאט%20בישראל,%20עבירות%20קניין%20רוחני%20ברשת%20וקליקות<BR><BR>גילוי דעת בנושא השחיתות המערכתית הנירחבת ותרבות הפלגיאט בישראל, (11.05.07), רשימה שפירסמתי במגזין אינטרנט ובשולי מאמרים בהארץ וידיעות בנושאי חינוך -<BR><BR><BR>גילוי דעת: אולי דבר לא ישתפר. הנוכלות והכאוס הם אינהרנטיים <BR><BR><BR>בישראל, כאשר יהודים מתחככים ביהודים באופן מרוכז, הם נוכחים לזוועתם ולתדהמתם שחלק מטענות גדולי האנטישמים, האנטישמים הארסיים והמבחילים ביותר, היו, אבוי, נכונות, לגבי חלק מהעם היהודי - זה כנראה כך. אין לזה קשר לדעות, אתה ניתקל בישראל גם במוליכי שמאל הנראים נאורים ונוטפי זעם מעושה כלפי דברים לא קבילים, ומה מתברר? מתברר שמדובר בנוכלים מהקשים מסוגם, כשהכל זה קרנות, כספים מגורמים בינ"ל, ועניינים פרטיקולריים ואישיים תוך גניבת עבודתם של פראיירים מסורים, והתייחסות אליהם בגסות נפש והכחשה. זה כך. אשר לסיבות, מי ידעם? <BR><BR>אין כאן שנאה עצמית, אלא ההפך הגמור מכך, שנאת נוכלים וגנבים, שהיותם בקרבה אליך, בקרב עמך וסביבתך, הופכת את פגיעתם בך לקשה במיוחד, אם אתה אדם הגון, חרוץ ובעל כשרון בולט, ועל כן אתה בשדה הצייד הטיבעי שלהם. אם הם באקדמייה או בעיתונאות - אז מדובר בכיוס עבודת הזולת וסיפוחה לעבודת החלאה בעל היוקרה, שעשה פעם מאמצים עצמאיים - דבר שמאפשר לו לספח את עבודת הזולת תחת הגג הכללי של פירסומיו הקודמים. <BR><BR>ולמה הדבר קורה לבעלי התרומה הגדולה פעם אחר פעם? אולי שורש הרע בהם, באישיותם, אולי יש סיבה אחרת, כפי שהנוכלים, מרושתי קליקות בדרך כלל, שוקדים "להצדיק" את פריעתם, המלווה בהכפשה והדרת כשרונות? התשובה: לא. הנבזז יכול להיות אדם מצויין, סביר, נעים הליכות, בעל רצון חזק, חכם, ושאר מעלות טובות, קולגיאלי, ומה שלא תרצו. אין הדבר כלל קשור בו. הסביר לי פעם, אחד מהם, בשם דוב, עוד בשנת 1975: "כאשר מישהו נותן לי טרמפ לאילת, לא מעניין אותי מי הנהג". הסיבה לדפוס החוזר היא, שכאשר עוברת הרינה שיש כאן את מי לחלוב בלי לתת בתמורה כלום, אף לא פרור, ומדובר באדם יצרני וחכם באופן מדהים, אז אף אחד לא רוצה להיות הפראייר היחיד שכן נותן משהו, שכן הלעגנות בקרב חבורות הבוזזים בישראל, תפגע אז בו עצמו, ותפחת ממעמדו. מקפידים לא לתת פרור, על כן, כשם שסוחר הסמים מקפיד על שקילת כל מאית מיליגרם הרואין. <BR><BR>_ <BR><BR>מתוך מכתב ששלחתי לידידי ההיסטוריון הצבאי והפילוסוף ד"ר אורי מילשטיין:<BR>ולעורך אתר מסויים:<BR><BR>קטעים וגופי רעיונות שלי מועתקים לעבודות אחרים, רק עכשו מצאתי זאת אצל ד"ר ח. ל. ( מחשבות חדשות בנושא הקולוניאליזם, בניגוד למרקסיזם הקלאסי), לפני שבועיים אצל פרופ' א.פ., שביבי דברים ומינוח אצל ח. ב. ואקדמאים אחרים ב"גדה השמאלית", שלוקחים בדומה את קורפוס הדברים שפירסמתי שם שנתיים. הנושא של גניבת רעיונות באינטרנט הוא פרוץ, אך ניתן למזערו על ידי מניעת פעולות פגיעה במקור, מניעת התייחסות אליו בלגלוג וגסות נפש ומניעת הצנעתו והדרתו, או עיכוב מאמריו. התופעה מתמיהה, אך נראה שרבים מבלים זמנם בפעילות חברתית או הרצאות באקדמייה והכנתם, ואין להם זמן לחשיבה לעומק מעבר לצעד אחד או שניים. כשמישהו מקדיש כל זמנו לחשיבה, תוצריו יחודיים ולכן מנחים עבודות אחרים. במקביל - מציגים אותו כשנוי במחלוקת ויוצרים היצפי נאצה בכמות העולה על אחרים עשרת מונים. הנושא הינו פלילי, וצר לי לומר זאת. הפלילים אינם כל כך בהעתקה, כמו בשיטות הפגיעה והדרת המקור.<BR>__<BR><BR>והתייחסות מהבט אחר לנושא, במכתב לד"ר מילשטיין:<BR><BR>אגב, פרופ' א.פ. מכיר היטב ביכולתי וגם בכוח דברי בכתב, בשיחה חופשית או בהרצאה שלי, ל"חוקק" תפיסה חדשה (במובן הקאנטיאני, של אוטונומייה של התבונה הערה). כללית, הם מכירים במה שהם מגדירים כ"כוחי", ומה שהם מכנים "יכולתי המילולית" (בפרוייקצייה של תפיסתם העושה רדוקצייה-הפחתה של מושגים וחשיבה ל"מילים") . כמה פעמים נקטו כלפי בביטוי - "מכשף המילים", או "דמגוגיה כובשת", ולכן הטקטיקה שלו היתה לא לאפשר לי להוציא מילה מפי בנוכחות האנשים שהיקיפו אותו. דהיינו גם לא לתת לי להוציא מילה, וגם להוציאני משווי משקלי, על ידי שימת מילים אחרות לגמרי בפי. התרשמתי מהפיקחות המהירה, ההבזקית של האנשים מסוגו, לנטרל אותך (הוא לכאורה "הישאיל" בספרו החדש, בהרצאותיו בשנתיים האחרונות, בהתייחסויותיו בכתב ובעל פה, ביטויים מלאים, תפיסות חדשות ותזות שלמות מדברים שפירסמתי באתר "הגדה השמאלית" שלו וחבריו, כגון העורך שמואל אמיר). אמרתי לחברתי, אלה אנשים שמנסים להגדיר מצב באופן שרירותי, אלא שמיהם בכלל, מעין עלובים נידפים, וזו תחושת הוויתם העצמית, מעבר לגינוני ביטחון עצמי חברתי, כשלמעשה הם סובלים מהערכה עצמית ירודה ומציקה, שאינה מרפה מהם. שעל כן הגדירי המצב עבורם, ממילא אינם בטוחים באף מילה שיוצאת מפיהם, יש להם תחושה מתמדת ברקע שכל מעמדם זה בלוף של מהמר, אז במקום להגיד "כן אדוני" ולאשר את הבלוף העצמי, קחי מייד את היוזמה, ו"חוקקי" עבורו. אלא שפרופ' א.פ. מודע לכך, איש פקח וזריז, לכן לא איפשר לי להוציא מלה מפי, קטע אותי בזריזות. אלה תעלולי ההשרדות של חסרי הכישורים.<BR><BR>מעוללות השרירותיות הישראלית המפורסמת, העוטה מצג של ביטחון דמוי "חוק", חוק ביריון השכונה ההרמטי, אלא שכאן אין כלל "כוח" של משאבים עצמיים, אלא תחושת הכוח ניזונה מהתגודדות בקליקות וחבורות: ישראלי צעיר בהודו מאיים על בעל קפה קטן בהחרמתו על ידי חבורת הישראלים שם, אם לא יקח במקום 18 רופיות עבור 3 כוסות תה ששתה במשך מספר שעות שהייה בקפה (מחיר זול להפליא), שליש מהסכום. זאת כהפגנת כוח שרירותי ופורע, ו"פיצוץ" הזולת באבסורדים קשים ומוזרים, תוך מיקומו במצב של חוסר אונים מול הברבר -<BR><BR>_______________<BR><BR>דפוסי פרע אופייניים לגישה זאת או לטיפוס האנושי המתפעל אותה, חרף גינוני בן-תרבות בחלק מהמקרים:<BR><BR>הישראלי בהודו - אתמול אשראם בפונא, היום - התעמרות ומגף<BR>www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=412396&amp;contrassID=2&amp;subContrassID=2&amp;sbSubContrassID=0<BR><BR><BR>תרמילאות - אתמול, שיטוט השרדות בהרי האנדים. היום - בוכטות בלדרות הסמים<BR>www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtTower.jhtml?itemNo=372697&amp;nl=17_12<BR><BR>"ניאנדרטאלים"<BR>www.nfc.co.il/archive/001-D-37454-00.html?tag=14-33-28<BR><BR>"מרגלים וסוחרי סמים"<BR>www.nfc.co.il/archive/001-D-45489-00.html?tag=19-47-39<BR><BR><BR>________________________________________________<BR><BR><BR>על חם: תעוד ארוע פלגיאריסטי <BR>****************************<BR><BR>ושוב, לב העניין, הפעם באופן ספציפי ומדוקדק. אך אל נא תתייגעו בפרטים, הגם שיש שאומרים שאלוהים נימצא בפרטים הקטנים, אלא שאלה לעיתים מצטיירים כסבוכים מעט, עניין לעיתים יגע. אך לעיתים הפרטים הקטנים הם גם עניין מרתק מאין כמוהו ואף מדהים, אם רק נשקוד בקשב רב להבין מה קורה כאן לנגד עינינו, איזה אבסורד ענק מתרחש כאן, מבעד למילים המשחירות אודות הפרטים הקטנים. <BR><BR><BR>על חם: תעוד ארוע פלגיאריסטי -<BR><BR>תעוד: המאמר החדשני "קיומיות ורהב" ותגובות הנאצה הכבדות, האטומות-מכניסטיות והצפודות שהופיעו בשוליו, בעקבות פלגיאט שלו וניסיון השחרת המקור, וזאת מייד לאחר שהחל להתפתח דיון ענייני:<BR>http://www.faz.co.il/story_4275<BR><BR>על חם: תעוד ארוע פלגיאריסטי ומנכס של גניבת מאמר בעל גישה חדשנית, תוך "שימון" הפלגיאט בהיצף של השחרת והכפשת היוצר המקורי. זאת על מנת למסך ולהסתיר את הפלגיאט, ולמזער את תרומת המקור, תוך מאמץ מתמשך ליצור סביב יוצר המקור מעטה של איש שולי ועתיר דופי. הדבר פועל להצניע את היוצר ויצירתו החדשנית ולכן הופך את הפלגיאט לקנוני.<BR><BR>___________________________<BR><BR>- ולפני הכל, מכתבי למערכת האתר בו הופיעה עיקר הנאצה הממסכת את המקור:<BR><BR>שלום למערכת,<BR><BR>בבקשה מכם, במאמרי החדש, אם שוב יהיו הכפשות אישיות או שאלות המבליעות הכפשה, מכל סוג שאינו מתייחס לגופם של הדברים, אנא מיחקו זאת, ואל תתנו ללשון הרע להתנוסס שעות בפומבי. שהרי, כבר זמן רב, תחת שמי, במאמרים הנושאים את שמי, ממקמים הכפשות. וכך הופכים את עמלי בכתיבת מאמר, למנוף לייחצון שלילי כלפי. אם תהיה בעייה כלשהי, אבקש להוריד כליל את מאמרי. לא יתכן, שעלי להשקיע עמל רב על מנת להדוף דברים של מנאץ, היכול לכתוב ככל העולה על הדעת בחסות האנונימיות. בבמות מסוג זה נהוג לתת מינימום הגנה לכותב. ברוב אתרי התרבות, אסור ניאוץ אישי. מישהם טורחים למקם תחת שמי מזה שנים הכפשות בשיעור העולה בחריפותו ובניבלותו על ניאוץ כותבים אחרים.<BR><BR>בכבוד,<BR>מיכאל שרון<BR><BR>___________________<BR><BR><BR><BR>תאור ארוע הפלגיאט-הכפשת המקור:<BR>********************************<BR><BR>מאמר בעל גישה חדשנית והמשגה מקורית נשלח ל-3 במות ב-18 אפריל, פרסומו השתהה והשתהה, ואחר זמן מה מצאתי פלגיאט מקוצר שלו, מצד כותבת, שיש לה זיקה ופירסמה בבימתה מאמרי אנשים המשתייכים ישירות או בעקיפין לקליקה מסויימת, שאל אנשים בעלי זיקה אליה נשלח מאמרי. כאשר כבר פורסם מאמרי באחת הבמות, היה בתחילה דיון נעים ותגובות טובות וענייניות, אלא שהדיאלוג נקטע עד מהרה על ידי נאצות כבדות ושקריות מצד אנונימי, שסגנונו מוכר לי היטב, ששקד לנאצני בעבר, המתחכך בקליקה, תוך שהוא גם מתריס ומשתבח ב"כוחו" ומעמדו. הנאצות הללו, שנכתבו כאן בכינוי "סתם אחד" ומאוחר יותר בכינויים נוספים - ואשר הם מלוות את מאמרי תקופה ארוכה, ללא קשר לתוכן המאמרים, בין אם זה בנושא אמנות, סיפור קצר, נושא כלכלי או בביטחון לאומי, או בפסיכולוגיה קוגניטיבית - כולם בסגנון הסתה ונאצה כבד, לא מנומקים, לא מותאמים לדברי, פסקניים וחורצים משפט וחותרים להדביק לי כיד ההסתה דימויים מעולם אחר, על דרך האסוסיאציות הרופפות וללא כל שחר. היצף הנאצה וההשחרה הזה ממסך את מאמרי ויוצר מצג של דופי ודבר פסול, הן במאמר ובעקר בכותבו, בעוד הפלגיאט ''נהנה'' מחופש מלא מנאצה, ולכן, זוכה בקאנוניות או בלעדיות.<BR><BR><BR>ראו למשל, כמתאבן קצר, הצצה ראשונית לגישה המפלגיירת-מכפישת המקור (כשהנאצה וההתרסות הירודות, מוטחות בחסות אנונימיות-לכאורה, תחת כינויים שונים):<BR><BR><BR>________________________________<BR>________________________________<BR><BR><BR>איש החנטריש (יום ראשון, 06/05/2007 שעה 15:00):<BR><BR>יש לך עוד הוכחות לפלגיאט? <BR><BR>______________<BR><BR>מיכאל שרון (יום ראשון, 06/05/2007 שעה 15:22):<BR><BR>גם מכחישי שואה, שואלים אם יש עוד הוכחות לשואה <BR><BR>עבור כל נושא שבעולם אפשר להפעיל את שרירי הפה, ולשאול ''יש לך עוד הוכחות''? מטבע הדברים, אין לפלגיאט תצלומים של ''בשעת מעשה''. בדרך כלל אנשים מוסמכים בנושא משווים את שני הטקסטים, ומחווים דעה אם טקסט אחד הוא פלגיאט של השני. הנקודה כפי שכתבתי היא לא עצם הפלגיאט, כפי שהכותב בערמומיותו מנסה בשאלה הזאת לסבך אותי עם מבצעיו, אלא הנאצות הכבדות מצידו, ''לשמן'' את הפלגיאט הזה בצד המטרה הוותיקה של ''שימון'' דברים נוספים, תוך קטל באמצעות השחרה והכפשה של היוצר המקורי.<BR><BR>ובאשר למאמר הנוכחי שלי, אשד ממסך כאן את מאמרי ויוצר מצג של דופי ודבר פסול, הן במאמר ובעקר בכותבו, בעוד הפלגיאט ''נהנה'' מחופש מלא מנאצה, ולכן, זוכה בקאנוניות או בלעדיות. שתי ציפורים במכה אחת, ציפור קלילה (המאמר הזה) וציפור ענק (כל השאר), תוך ''תרומה'' נוספת לחורבנו של היוצר. <BR><BR>_____<BR><BR>איש החנטריש (יום ראשון, 06/05/2007 שעה 17:12):<BR><BR>למה לאלי אשד יש ערך בויקיפדיה<BR>ול מ. שרון אין???<BR><BR>_____<BR><BR>מיכאל שרון (יום ראשון, 06/05/2007 שעה 17:17):<BR><BR>שני ניחושים למה... כל אחד יכול לכתוב ערך בויקיפדייה <BR><BR><BR>פשוט נירשמים וזהו (כלומר אז כותבים את הערך או מוסיפים לו).. <BR><BR>______<BR><BR>איש החנטריש (יום ראשון, 06/05/2007 שעה 17:22): <BR><BR>עדין לא ענית לי על השאלה <BR><BR><BR>אם זה כל כך פשוט, מדוע דחו אותך מהויקיפדיה <BR>________<BR><BR>מיכאל שרון: <BR><BR>שקרן שמנסה למשוך אותי כאן לדיון <BR><BR><BR>נירשמתי לשם זמן רב אחרי שהופיע כבר הערך בויקיפדייה על כת השטן [בו היה הפנייה לפרוייקט גדול שלי בנושא], שלא אני כתבתי אותו, וזאת, למען הסקרנות, על מנת לתקן פסקה מסויימת בנושא בפסיכולוגיה, שאינו קשור אלי ולשמי (בניגוד למאן דהוא). אין לי, אף אילו רציתי, זמן לכתוב שם בהתנדבות, גם לא אודותי, אין אני מחשיב זאת. מעולם, ככל שידוע לי לא דחו אותי, איני יודע אם יש דבר כזה, לדחות מישהו. אולי רק מישהוא שיוצר שיבושים או משהו כזה.<BR><BR>שיטתך גם לחלוב מידע וגם להעסיק אותי באמצעות השמצות שאתה יזמת, על מנת שאאלץ להגן על שמי ולדחות האשמות והכפשות. חוללת לי נזק המוערך ככבד תקופה ארוכה מאד, באמצעות הכפשות, שמעתי לא מעט ממה שאתה מפיץ עלי בעיר. אתה חולה, אלי.<BR><BR>____________________<BR>____________________<BR><BR><BR>לעיתים יש דיאלוג - הכותבת ענבל בר און, ד"ר ליאון הדר וכותבים אחרים החלו עימי בדיאלוג פורה בשולי מאמרי, אלא שמייד בעקבות זאת החלה פריעה כלפי המאמר וכותבו, שנועדה לשבש דיאלוג. מסימני הפריעה הם הברבריות הגלוייה והפחות גלוייה, האופי המכניסטי, דמוי הרובוט בעל הסב-רוטינות המעטות, של הבאת הדברים, האופי הלא אנושי והמשובש, המנוגד להגיון, של הדברים, טון של טרונייה או נאצה כבדה, הניסיון ''לקפל את הכותב'' סביב לעצמו במקום לקדם דיאלוג. <BR><BR>שימו לב לקטע הדיון הבא, כאשר אני מנסה להתדיין בתמימותי, ומתברר שמדובר בפתיח צדקתני, הרמטי וחסר היגיון למטרות פרובוקציה, בדומה להשלכת חכה. ואחר, כשאני פותח בדיאלוג, מתחילה הנאצה והתגובות האטומות והמכניסטיות. זאת לאחר שהכותבת ענבל בר און וד"ר ליאון הדר הימשיכו בדיאלוג פורה ונעים איתי, השבתי בתגובות מרחיבות דעת, ואז החלה הנאצה הכבדה.. שימו לב גם לקטע המפתיע בסוף:<BR><BR>ראשית, קטע הדיאלוג שקדם לפתיחת פעילות הנאצה כלפי:<BR>****************************************************<BR><BR>ענבל בר-און (יום שני, 30/04/2007 שעה 1:21) <BR><BR>למיכאל שרון <BR><BR>מאמר זה ממחיש לטעמי כיצד בעוד שעובדות כהוויתן אינן שנויות במחלוקת, הפרשנות שכל אחד יוצק להן הינה סובייקטיבית.<BR><BR>אתה מראה כיצד יהודים נתונים לאלימות בכל מקום בעולם ויחד עם זאת מציין כי ישראל הינה המדינה בה היהודים נתונים לסכנת מוות יותר מכל. כלומר, דבר והיפוכו, סתירה מובנית בטקסט. האם היהודים בישראל נתונים לסכנת מוות יותר מבכל מקום אחר בעולם? זוהי פרשנות שלך שנובעת מתפיסה שאני מניחה שהינה פוסט ציונית. ההבדל הוא שבחו''ל יהודי עלול למות באופן מבזה ומשפיל, על ידי התעללות של כנופיית בריונים גסים (ראה את מה שעוללו לאילן חלימי ז''ל) בעוד שבארץ הוא ימות, אבל כחלק מקולקטיב על מולדתו. סיבת המוות משנה.<BR><BR>אתה מציין את התקרית שחווית בשנת 1965 כעדות לכך שאנטישמיות תתרחש בכל מקרה, אבל דווקא היות היהודים עם עם מדינה משלו, מפחיתה מגמה זו. דומה יותר שהאנטישמיות הטיפוסית שהפגין אותו אוסטרי מקורה במיתוסים שנוצרו כאשר היהודי היה עם ללא מדינה משלו. <BR><BR>-------------------------------------------------<BR><BR>מיכאל שרון (יום שני, 30/04/2007 שעה 2:33) בתשובה לענבל בר-און <BR>על הגישה לישראלים באירופה בשנות ה-60 (כולל שירים מאז) במאמר: ההיתה פעם ישראל אחרת?<BR><BR>http://www.nfc.co.il/Archive/003-D-10096-00.html?tag=02-13-16<BR><BR><BR>בחו''ל גם לא יהודי עלול למות באופן מבזה ומשפיל, על ידי התעללות כנופיית ביריונים גסים. זאת אם אתה מקומי, ולעיתים, בגרמנייה למשל, משום שאתה טורקי או ערבי, עשויים לתקוף אותך נאו-נאצים. שמעתי אגב על ישראלית, שדברה עברית עם חברתה בסופרמרקט בגרמנייה, ונאונאצים (ששהו בעבר בקיבוץ) הפכו להן את עגלת המצרכים. אך תקיפה פיזית של יהודים, אפילו מצד נאונאצים בגרמנייה, פחותה מתקיפת טורקים וערבים על ידם (הגם שהם מציירים צלבי קרס על בתי קברות וכד'). <BR><BR>היתה לי אישית ''פגישה'' עם נאונאצים במחוז נורטריין ווספל בגרמנייה ב-1990 בנסיבות הבאות: נסעתי ברכבת לפגישה עם חברתי פייה-מארייה, מקלן למינסטר (שם למדה באוניברסיטה). היה זה בשעות הערב המוקדמות, והרכבת עצרה בין היתר בעיר שדה נידחת, ושם דיברתי ממושכות עם חברתי מתא טלפון, בתחנה הריקה ממש מאדם. ואז הבחנתי ב-4 נאונאצים במדיהם השחורים, קרחת, צלבים, וכל זה המתקרבים לאיטם, אמרתי לה, רגע, יש כאן בעייה, או משהו בדומה, והם, כמו בחלום רע, ניפנו דווקא לתא הטלפון בו עמדתי לבדי, בתחנה הריקה מאדם, כשהחשכה כבר יורדת. כעבור דקה שנימשכה כנצח, אחד מהם, גבוה ושמן, פתח את דלת התא ואמר לי, בן אדם Mench, אינך יכול להעסיק ככה את הקו ולדבר כל הזמן, גם אחרים רוצים לדבר (וכל זאת בנימוס רב), הנהנתי בראשי ואמרתי לה, צ'יס (שלום) ויצאתי שפי כשהם מנידים כלפי בתודה. זהו. אבל במקרה הזה, לא התגאיתי בפניהם (כמו לפני האוסטרי ב-1965 ), על שאני ישראלי, אלא פסעתי לרכבת בלי לומר מילה, מהורהר משהו. <BR><BR>--------------------------------------------------------------------------------<BR><BR>ענבל בר-און (יום שני, 30/04/2007 שעה 3:20) בתשובה למיכאל שרון <BR>מיכאל שלום <BR>פתחתי את הקובץ של Joan Baez! (מאזינה לו ברגע זה) איזו נוסטלגיה. למען האמת, למרות שטרם נולדתי אז, יש לי געגועים עמוקים לתקופה ההיא... :)<BR><BR>בכל מקרה אולי חלק מהעובדה שניתן היה להתגאות בישראליות באירופה נבע מכך שהישראלים התגאו בעצמם. התקופה ההיא הייתה ערכית אולי משום שטרם בא הפוסט מודרניזם, שבעט בכל ערך שהוא בשם ה''הכל נכון וכלום לא נכון'' (ערך שלצערי הרב חבריך לכתיבה ב'גדה השמאלית' מקדמים אותו דרך הבעיטה הטוטאלית בציונות)<BR><BR>אתה מדבר על האמונה בערכים של פעם. אכן הציונים שהקימו את המדינה האמינו בערכים אבל יש מי שמכנה אותם כיום 'קולוניאליסטים' (אגב קראתי כאן ב FAZ את מאמרך שמעמיד דברים על דיוקם ומסביר *מדוע הציונות אינה קולוניאליסטית*). זה כל כך פשוט ונכון. אבל לא לבעלי 'מיטת הסדום' (כפי שאבנרי כינה אותם) אשר מלבישים בכוח את תבנית הקולוניאליסט-יליד על העליה הציונית (שלא בדיוק נכנסת לתבנית הזו)<BR><BR>אני חושבת שהשירים של 'פעם', עם הרוח שנושבת מהם, נבעו מאטמוספירה ערכית יותר, צינית פחות. ציונות הייתה אז ציונות ולא פוסט ציונות. הייתה חמאה ולא 'חמאה ללא שומן'. היה סבון ולא 'אל סבון' או ''סבון ללא סבון''. היו בניינים אחרים, ארכיטקטורה אחרת. כיום כל ''יוסי ובניו קבלנים'' בונים לגובה משיקולים כלכליים ללא התחשבות בסביבה. פעם בנו BAHUAUS (הוכחה לקולוניאליזם יאמרו חלק מכותבי ה'גדה השמאלית') שהשתלב בנוף היום תיכוני באופן נהדר ומימדיו הלמו את מימדי האדם וגרמו לו לחוש הרמוני במרחב (שלא לדבר על הבנייה האקלקטית שאימצה אלמנטים של המזרח, מה יאמרו אנשי 'הגדה' על זה??? שהקולוניאל משתמש בסמלים האומנותיים של הנכבש כקישוט תוך הפיכת הנכבש לקישוט יפה וחד-ממדי?)<BR><BR>מוסיקה נהדרת!<BR><BR>ענבל <BR><BR>--------------------------------------------------------------------------------<BR>מיכאל שרון (יום שני, 30/04/2007 שעה 15:11)בתשובה לענבל בר-און <BR><BR>ענבל, אהבתי מה שכתבת. הנה עוד ג'ואן באאז <BR>הנוסטלגיה במקרה זה אמיתית ומוצדקת, היה זה רינסנס של רוח החופש<BR><BR>http://www.literatura.co.il/website/index.asp?id=15473<BR><BR>--------------------------------------------------------------------------------<BR>ד"ר לי-און הדר (יום שני, 30/04/2007 שעה 3:43) <BR><BR>מאמר מעורר מחשבה. הנושא מזכיר לי ראיון בטלויזיה האמריקאית שראיתי לפני כמה שנים. המרואיין היה איש עסקים צעיר שצבר הון בזמן השגשוג בשוק ההיי-טק. הוא נזכר שבתיכון הוא היה ''יורם''/nerd שמנמן שכולם עשו צחוק ממנו, והנה כעת הוא כוכב צבורי, עם מכוניות ספורט שיוצא כל ערב למסיבות עם דוגמניות צמרת. אבל...כל פעם שהוא מסתכל בראי דמותו של ה-nerd מהתיכון משתקפת פתאום. נדמה לי שזה הבעיה של הרבה יהודים כיום. אנו נמצאים בתור הזהב של העם היהודי. במזה''ת ישנה מדינה עם רוב יהודי, עם כלכלה מערבית מתקדמת, עם טכנולוגיה מפותחת, צבא חזק עם נשק גרעיני אשר נתמכת ע''י המעצמה האדירה ביותר בהיסטוריה. במערב היהודים כקבוצה נמצאים ברובד החברתי-כלכלי הגבוה ביותר, תופשים עמדות מפתח בפוליטיקה, עסקים ובמדע ובתרבות מעל ומעבר למספרם באוכלוסיה. האנטי-שמיות הקלאסית נעלמה כמעט לחלוטין --אין כיום אף מערכת חברתית או מקצועית הסגורה ליהודים, וזה כולל את רוסיה ומזרח ארופה. ישנו הסכסוך עם הפלשתינאים שמביא לרדיקליזאצייה אנטי-יהודית של מוסלמים בעולם. אבל כדאי להתבונן בראי ולבחון את המציאות. במקום בכיינות היסטרית של יהודי גטו מסכנים יש לנצל את עמדת הכוח שישראל נמצאת בו היום כדי לא ליצור מצב שבו הסכסוך עם הפלשתינאים יהפוך לסכסוך עם העולם המוסלמי. לעיתים נדמה לי שישנם יהודים שמעוניינים שזה יקרה ושזקוקים לאנטישמיות כמו אויר לנשימה. <BR>_____________________________<BR><BR><BR>וכאן מתחילה השחלת הניאוץ הכבד (כאמור, מדובר בפתיח צדקתני, הרמטי וחסר היגיון <BR>למטרות פרובוקציה, בדומה להשלכת חכה. כשאני פותח בתמימותי בדיאלוג, מתחילה הנאצה והתגובות האטומות והמכניסטיות, בטון של טרונייה או השחרה כבדה):<BR>****************************************************************************<BR><BR>האחות אסתר (יום שני, 30/04/2007 שעה 13:32) <BR><BR>שמע ישראל יש רק שואה אחת <BR>כל מי שטיפת שכל בקודקודו מוצא בה חיזוק לאמונה. דווקא ניצולי השואה מסרו עדויות מופלאות על ניסים ועל השגחה עליונה מופלאה בתוך אימי השואה. רבים שבו אל האמונה דווקא על ידי השואה, אחרי שנוכחו כי למרות הכל עם ישראל חי וקיים. נפלאים הדברים מאתנו ולא לנו לנסות להבינם.<BR>איננו מבינים, אבל מאמינים! <BR>-------------------------------------------------------------------------------<BR>מיכאל שרון (יום שני, 30/04/2007 שעה 14:14) בתשובה להאחות אסתר <BR><BR>בגלל התנסות בהשגחה אישית וחסד האל<BR>וכלל לא בגלל ''עם ישראל חי וקיים'' שהרי הוכח ההפך הגמור מכך. הארכיבישוף של צרפת, לוסטיז'ה, יהודי בעברו, אומר שהתנצר בעקבות השואה. יהודים רבים בפולין התנצרו בעקבות השואה.<BR><BR>זו גרוטסקה לחבוש כיפה ב''יד ושם'' - כשחובש הכיפה הראשי שם כיום הוא לא אחר מטומי לפיד, זולל הכיפות בעבר. נאמנים יותר דברי השופט חיים כהן ז''ל שאמר שאמונתו באלוהים התאיידה עם העשן שעלה בארובות אושוויץ. ההתנסות היתה בהשגחה אישית וחסד האל הניתן לבני האדם באהבתו אותם, וכלל לא בקיום הברית הישנה, עם ''העם הניבחר''. <BR>--------------------------------------------------------------------------------<BR><BR>מיכאל שרון (יום שני, 30/04/2007 שעה 14:35) בתשובה להאחות אסתר <BR><BR>האמת העצובה היא שבשואה, יהודים רבים בגדו ורמסו איש את אחיו בכל דרך אפשרית: הלשנות, הקאפואים, היהודים שסייעו באקציות ובהפעלת תאי הגזים, יהודים נקרופילים שבעלו גופות נשים בין המפנים לאחר הגז, יהודים שחברו למחלקי האוכל וגזלו פת לחם ומרק מאחיהם, השוטרים היהודים, המתעשרים החדשים בגטאות. ראי עדות קפלן ורינגנבלום מגטו וורשה. ראי עדות פרימו לוי מאושוויץ בספרו ''הזהו האדם?''<BR><BR>http://www.faz.co.il/reply?id=1424&amp;rep=30403&amp;LastView=9999-12-31<BR><BR>וכך, ההתנסות לא היתה בברית הקולקטיבית לכאורה של ה' עם ''העם הניבחר'' ולא בחוסנו של העם הזה בבחינת ''נצח ישראל לא ישקר''. נצח ישראל כן שיקר, בגד, היכחיש, זנה ועוד איך, בשעת המבחן. מנהיגיו כגון ד''ר קסטנר, או ד''ר חיים רומקובסקי ''מלך היהודים'' מגטו לודג' מכרו נפשם לשטן. ההתנסות היתה בקשר הישיר בין האדם לאל, ולא קשר באמצעות ''עם ישראל והברית הישנה''. ההתנסות היתה בחסד האל הניתן לאדם, כל אדם באשר הוא, אפילו לקלגס הנאצי לרגע, שניצת בו איזה זיק סמוי, ולא ירה ביהודי בראשו, אלא סובב את ראשו כאילו אינו מבחין. ההתנסות היתה באהבת האל לבני האדם, ולא בברית קנאית עם שבט היהודים. <BR><BR>--------------------------------------------------------------------------------<BR>האחות אסתר (יום שני, 30/04/2007 שעה 14:59) בתשובה למיכאל שרון <BR><BR>אתה מכחיש שואה מן הסוג שאלחנן יקירה עלה עליו<BR>קבוצות אינטלקטואלים ישראלים - היסטוריונים, פילוסופים ואחרים - המשתמשים בשואה ובלקחיה באופן שיטתי כדי לאשש טיעונים אנטי-ציוניים או פוסט-ציוניים. הם אינם מכחישים את עובדת קיומם של תאי הגזים, כמובן, אבל כמו מכחישי השואה מן השמאל בצרפת, הם משתמשים בה בביקורתם הקיצונית - עד כדי דה- לגיטימציה - על ישראל, על מדיניותה ועל העקרונות האידיאולוגיים והמשפטיים שעליהם היא מתבססת. <BR><BR>--------------------------------------------------------------------------------<BR>עמיש (יום שני, 30/04/2007 שעה 15:08) בתשובה להאחות אסתר <BR><BR>זו אינה טענתו של יקירה<BR>אבל הודעתך בהחלט הולמת את הכוונה שלך לעצבן קצת את מיכאל... <BR>--------------------------------------------------------------------------------<BR>האחות אסתר (יום שני, 30/04/2007 שעה 15:13) בתשובה לעמיש <BR><BR>אסור לפגוע בקדשי ישראל<BR>------------------------------------------------------------------------------<BR><BR>מיכאל שרון (יום שני, 30/04/2007 שעה 16:20) בתשובה להאחות אסתר <BR><BR>''האחות אסתר'' זה אלי אשד? <BR><BR>שמשמיץ את שרון מטעמים אישיים? ''האחות אסתר'' אינו כלל יהודי דתי ולא גבר שעניינו בקודשי ישראל. שכן יהודי דתי, היה רואה מייד שכאן יש דיון בשאלת ההשגחה הפרטית מול ההשגחה הקולקטיבית, שהיא סוגייה תאולוגית. יהודי דתי היה נכנס לויכוח ודיון ענייני בסוגייה זאת. ואילו כאן אין כלל תגובה של אדם דתי, אלא של אדם הזורק בתחילה פרובוקצייה, ואחר עובר להשמצה לגופו של הדובר.<BR>_______________________________________________________<BR><BR>על חם: "האחות אסתר" בשולי מאמר מאוחר יותר<BR>********************************************<BR><BR>האחות אסתר (יום שני, 21/05/2007 שעה 16:02) בתשובה למיכאל שרון <BR><BR>אוי ליהודים הצדקנים מגלגלי העיניים<BR>לכל אותם הנלהבים מטכסי דיר יאסין וממאדירי האירועים שם. אני מציע ש:<BR>א. לכו ללמוד קצת הסטוריה על הסכסוך הישראלי ערבי.<BR>ב. מה דעתכם לארגן ולהשתתף גם בארועי זכרון להרוגי פרעות הערבים ביהודים? הטבח שם לא מעניין אתכם? מה עם נטבחי המאורעות בחברון? מה עם מעלה עקרבים? מה עם האוטובוסים שהתפוצצו בירושלים? מה עם דיזנגוף סנטר? מה עם הדולפינריום?<BR>האם השנאה העצמית שלכם ורגשי הנחיתות העבירו אתכם על דעתכם עד כדי כך?<BR>אתם בכלל מחשיבים עצמכם יהודים?<BR>אולי אתם פשוט עם מיוחד של מתחסדים שונאי עצמם...<BR>בושה !<BR><BR>____<BR><BR>מיכאל שרון (יום שני, 21/05/2007 שעה 16:23) בתשובה להאחות אסתר <BR><BR>אחות יקרה, ככה מדברת אשה? ''אני מציע ש'' <BR>והלוא בלשון זכר מדובר, מה, את טום בוי? אבל עדיין, נשים מדברות בלשון נקבה. נשגב מבינתי..<BR><BR>_________________________________________<BR>_________________________________________<BR><BR>לעיתים ניזהרים לא להגזים, כאשר מניחים שלאינטלקטואל המותקף יש קשרים בחו''ל או מעמד בישראל, ולעיתים מבזים את האינטלקטואל באופן קשה, תופעה שאינה מקובלת במדינות תרבות. זהו אקט משבש שנועד ליצור אנרכייה, והוא עתיק כמו שהשמאניזם הקדום הוא עתיק.<BR><BR>ובהמשך מובאות הנאצות הכבדות, ההתרסות, ותגובותי. הדבר מהווה תעוד חשוב, נדיר למדי, אודות השיטות השונות הננקטות כאשר יש גניבת קניין רוחני באינטרנט:<BR><BR><BR>___________________________<BR>___________________________<BR><BR><BR>מיכאל (שבת, 05/05/2007 שעה 0:14):<BR><BR>המלבין פני חברו ברבים - אילוסטרציה <BR><BR><BR><BR>אילוסטרציה<BR><BR>http://www.faz.co.il/reply?id=4275&amp;rep=97972&amp;LastView=1900-01-01%2000%3A00<BR><BR><BR>המאמר הנוכחי שזור נאוצים כלפי, בסגנון המוכר לי היטב, שכן היו גם לאורך תקופה ארוכה עשרות אם לא מאות נאוצים של א. א. כלפי, הן מזוהים (תחת כינויו 666) והן אנונימיים לכאורה, בסגנונו שאין לטעות בו.<BR><BR>כולם בסגנון הסתה ונאצה כבד, לא מנומקים, לא מותאמים לדברי, פסקניים וחורצים משפט וחותרים להדביק לי כיד ההסתה דימויים מעולם אחר, על דרך האסוסיאציות הרופפות וללא כל שחר. להלן הנאצות:<BR>___<BR><BR>סתם אחד (יום שלישי, 01/05/2007 שעה 22:11)<BR>בתשובה למיכאל שרון <BR><BR>מנוול שאין שני לו!!!!<BR><BR>חומרתם של הדברים זועקים השמיימה.<BR><BR>_________<BR><BR>אתה מכחיש שואה מן הסוג שאלחנן יקירה עלה עליו<BR><BR>קבוצות אינטלקטואלים ישראלים - היסטוריונים, פילוסופים ואחרים - המשתמשים בשואה ובלקחיה באופן שיטתי כדי לאשש טיעונים אנטי-ציוניים או פוסט-ציוניים. הם אינם מכחישים את עובדת קיומם של תאי הגזים, כמובן, אבל כמו מכחישי השואה מן השמאל בצרפת, הם משתמשים בה בביקורתם הקיצונית - עד כדי דה- לגיטימציה - על ישראל, על מדיניותה ועל העקרונות האידיאולוגיים והמשפטיים שעליהם היא מתבססת.<BR>________<BR><BR>הערה, דומה שכותב בשם עמיש חש באורח כלשהו באופי הפרובוקטיבי של הדברים הללו, שכן הגיב לכך מניא וביא:<BR><BR>עמיש (יום שני, 30/04/2007 שעה 15:08):<BR><BR>זו אינה טענתו של יקירה<BR><BR>אבל הודעתך בהחלט הולמת את הכוונה שלך לעצבן קצת את מיכאל...<BR><BR>_____________<BR><BR>על שיטת הפרובוקצייה הזאת כתבה לא. א. גב' שירן, יו''ר ועדת אתיקה באגודת הסופרים לשעבר:<BR><BR>אני מבינה את הצורך הנואש שלך לכתוב כמוהו מאמרים מרתקים, מעמיקים, יסודיים ומאלפים, אך לא ייתכן שבכל מאמר שלך תשרבב את שמו ותשים בפיו דברים שהוא לא אמר ואלה יצאו מתוך הבנת הנקרא והפרשנות שלך לעוות נושאים ולהביא אותם בפני הקוראים כדברים סנסציוניים בפיו של שרון.<BR><BR>יש הבדל עצום ברמות הכתיבה ביניכם. **הטכניקה של דייג המשליך את חכתו עם פיתיון** כבר ישנה נושנה. אל תעשה את זה אשד, תפסיק לתקוף ותכתוב לך מאמרים שישקפו את מה שאתה מבין.<BR><BR>ראיתי דברים עצמאיים שלך ודי מצאו חן בעיני, אך **כשאתה מחפש פרובוקציה**, אתה יודע ששרון יגן על לפיד האמת שלו כעיתונאי ופוליצסט מבריק.<BR><BR>זה לא המקום להשמיץ אך אני מבקשת שתהיה אתה אמין בכתיבתך ותיצור לך קהל משלך שיעריך את מה שאתה כותב מבלי להזכיר , לתקוף ולהשמיץ אדם שלא עשה לך רע. שמור על אתיקה בכתיבתך ועל מוסר, כי נראה לי שאין לך כללים בסיסיים להגן על מה שאתה כותב.<BR>______________<BR><BR>סתם אחד (יום שישי, 04/05/2007 שעה 7:53)<BR><BR>אתה כישלון אחד גדול שמנסה ללא לאות לעקוץ את מדינת ישראל<BR><BR>הכישלון הוא שלך. כשלת בגדול ואל לך לבוא בטענות לאיש.<BR><BR>השימוש הנלוז בטרגדיות שעברו על העם היהודי להלבנת כשלונך הוא יותר מפתטי ומקומם.<BR>____________<BR><BR>פרשה נוספת: אלי מתראיין לגל''צ בנושא כת השטן ורצח ראדה בעקבות המלצתי לתחקירנית גל''צ, מכחיש שיש דבר כזה ''כת השטן'' ומציגני בפומבי כאדם ''בפרוש לא אמין'' (במקום להרים אלי טלפון ולהגיד תודה על המלצתי עליו).<BR><BR>בנוסף לכל הנ''ל, בכ''ז הופתעתי מעט מהפרשה הבאה: לפני זמן מה, בעקבות מציאת הכתובת hurt ושאר סמנים של כת השטן על גופתה של ראדה שנירצחה בקצרין, התקשרה אלי באחד הבקרים תחקירנית מגלי צה''ל ואמרה שמעוניינים לראיין אותי (הפרוייקט הנירחב שביצעתי לפני שלוש שנים בנושא כת השטן מופיע בגוגל וגם הופיע באנציקלופדיה וויקיפדייה ומקומות רבים נוספים בנושא, והקנה לי מסיבות כלשהן ולמרבית האירונייה שם של מעין מומחה בנושא, אף שכתבתי על נושאים רבים אחרים). אמרתי שאיני מעוניין להתעסק עם אלה, בפעם הקודמת שרואיינתי ברדיו בנושא נעלמה חתולה נהדרת שלי בשם לוטה, ומסיבות נוספות (גם הקרובים אלי יעצו לי בשום פנים לא להתעסק עם החבר'ה האלה, שאין להם, בניגוד לעבריינים, שום רקורד במשטרה).<BR><BR>דחיתי גם מסיבות דומות פנייה מערוץ 10 להתראיין בטלויזיה בנושא רצח ראדה וכת השטן חודש לפני כן. הבחורה אמרה לי במעין יאוש, שאף אחד כמעט לא מעוניין להכנס לנושא, הפרוייקט שלי הוא נירחב ביותר, ומה עליה לעשות? אולי יש לי על מי להמליץ? אמרתי מייד, פני לאלי אשד, הוא ישמח להתראיין בנושא, הוא מעין חוקר תרבות, תוכלי למצוא מידע אודותיו בגוגל. הוא מכיר הנושא, הוספתי.<BR><BR>ובכן, לתדהמתי, אלי במקום להרים טלפון ולהודות לי על הפירסום שזכה בו חינם (לאחר שתקופה ארוכה כבר לא פונים אליו), לתדהמתי, מצאתי באקראי באתר שלו כשחיפשתי בנושא בגוגל, כי אלי אמנם רואיין בגלי צה''ל. ראשית, אלי המתהדר בכינוי 666 הכחיש מכל וכל כי קיימת כת שטן בישראל (בניגוד לכל מדינות המערב האחרות..), וכי יש בסה''כ אולי צעירים אומללים ומסכנים ושאר בלה בלה, בלשון רהוטה בעלת גינוני מכובדות.<BR><BR>כנראה שכח כי עוד ב-1993 נחשף הנושא בתקשורת, רואיינו בטלויזיה צעירים שהודו בהשתייכותם לכת השטן, כנראה שכח כי מזה זמן רב אגודות החתולים בישראל מפרסמות מידע על פגיעות פולחניות ועינויי חתולים למוות בקנה מידה גדול, כנראה שכח על עניין כת השטן בנושא רצח אסף שטיירמן. עוד ב-1994 חתולה פרסית שלי נעלמה בחיפה, ואחר התגלתה במרתף בית סמוך תלוייה, שחוטה, ועקודה בשרשראות ברזל, סממנים מובהקים של כת השטן. <BR><BR>ברחוב, רחוב חניתה בנווה שאנן, חיפה, היו בכל מקום גרפיטיס ''לוסיפר'' וגרפיטיס אחרים של כת השטן. בנוסף להכחשה כי קיים בכלל דבר כזה, טען אלי שפי ברדיו כי ''המקור שהחומר שלו מצוטט באנציקלופדייה (אני) הוא ''בפרוש לא אמין''. זאת אף שאני משקיע עבודה רבה, דומה שאני הוא שבא ממדעים מדוייקים ושיטות מחקר, בעוד אלי, עם כל הכבוד, בא ממדעי הרוח, ומפרסם חומר על סטלגים, ג'ק המרטש ושאר פנינים, ועוד מבזה אותי פומבית בהישימו עצמו אדם מכובד וסמכותי בעל גינונים רהוטים. אף שידועים לי כמה דברים שלא אכתוב כאן...). במקביל, היטיל אלי ספק בדבריה של עורכת דין שדברה על כת השטן לפניו בתוכנית. כנראה בעקבות דבריו, שיכול היה לשאתם ברדיו רק משום שאני הימלצתי עליו, בוטל בעקבות הראיון לפני שלושה שבועות הערך ''כת השטן'' באנציקלופדיה ויקיפדיה (שהסתמך על מאמרי והביא קישור אליו), ונכתב שם כי עניין הכת מוטל בספק.<BR><BR>ראיון שלי ברדיו אודות כת השטן, פברואר 2006<BR><BR>http://www.michael-sharon.com/katsatan2.mp3<BR><BR>- פולחן השטן בישראל ומקורותיו בהיסטורייה החדשה - פרוייקט מרכזי בנושא שזכה לתהודה<BR>http://www.global-report.net/a.php?c=msharon&amp;a=75&amp;rc=msharon<BR><BR><BR>- באותו הקשר: מקור השיר המפחיד "האיש שבקיר" - ראיון עם המחבר הקשיש<BR><BR>http://www.literatura.co.il/website/index.asp?id=15950<BR><BR><BR><BR>כמה ימים אחר הראיון ברדיו נעלמה חתולה נפלאה שלי בשם לוטה.<BR><BR>ראיון אלי אשד בגל''צ אודות כת השטן (באתר שלו. אלי מופיע תחת הכינוי 666): ''אין דבר כזה, כת השטן''...<BR><BR>http://www.notes.co.il/eshed/30712.asp<BR><BR>_______________________________________________________<BR>_______________________________________________________<BR><BR><BR>ניכוס קניין רוחני מגובה בנאוץ כבד של המקור<BR>*********************************************<BR><BR><BR>מיכאל שרון (יום ראשון, 06/05/2007 שעה 0:01):<BR><BR><BR>אתה מסית נגדי ללא הרף בשקרים כבדים <BR><BR>אם אני מזכיר את המילה ''שואה'' בהקשר כתיבתי, מייד אתה קורא לי מכחיש שואה, אף שדיברתי על גזל פיצויי ניצולי השואה ויורשיהם בישראל. אתה טופל עלי בצוררות אשמות כבדות. אין שום ברירה כרגע, אלא לתבוע אותך בעבור הסתה נגדי והשמטת הקרקע מתחת לרגלי.<BR><BR>יש שמסייעים לך בכך. מתוך מאות אלפי פסקאות בכתיבתי, כוונת זרקור לעבר שבר פסקה, או שניים, שנכתבו ברגע של זעם, כאשר פגעו בי באבסורדים במטרה בין היתר לחלץ ממני דיבוב מרשיע, בדומה לפרשת כרם נבות. אתה מנסה להישים עצמך כמשרת עניינם של אנשים שגזלו ממני פירות מחקר ופיתוח בני 37 שנה, והופך את הזעם שלי, למקור דיבוב ושימת דברים בפי, במטרה לקבל פרס ממישהו ולחזק את מעמדך, על חשבון אחד ממעשי הנבלה הקשים ביותר שנעשו בישראל מעולם.<BR><BR>מדובר בפיצויים בסכום שאתה יכול להעריך חלק ממנו. מאמצי ההכפשה הרבים כלפי, מעידים כאן על גודל הטובין והערכים הכספיים שמנסים לבסס את ניכוסם ממני, באמצעות הכפשתי, ולחמוק מפיצויים. היו שאמרו לי בסוג של הערכה משונה והתרסה על נפילתי בפח ''הבאת לנו חומר שיפרנס מחקר ל-30 שנה''. אתה כנראה מריח שכרגע תפיק מכך תועלת. הרי אדם שפוי לא היה מנסה להשקיע מאמץ בלתי נלאה למצוא בי דבר דופי. אתה בכל דרך, מנסה להוציא לי שם של ''אדם לא אמין'' (ברור, אם מיכאל לא אמין, אמירתו שהמחקר הזה הוא שלו ואמירתו שמגיעים לו פיצויים כאלה וכאלה אף הם לא אמינים. וזו הזדמנות לדחוק אותו גם מכל במה).<BR><BR>אני מקווה שהפרשה הזאת תזכר בסופו של דבר בהיסטוריה של המדע, כאחת הפרשות המפורסמות של גזילת קניין רוחני וגופי ידע שלמים מחוקר, תוך הכפשה והוצאתו מגדרו במניפולציות שונות על מנת לחלץ ממנו דיבוב שירשיע אותו, בדומה לפרשת כרם נבות. אתה אחד מגדולי המנוולים שפגשתי בחיי, אלי אשד, יש כאן גם אחרים.<BR><BR>בפתיל ביקורת טוב ומעניין, ניצמדת עלי בנאצה כבדה וירודה, דבר המונע מאחרים להתדיין איתי. גרמת לי, ולא רק אתה נזק כבד, במשך תקופה שאתה יודע מהי. <BR><BR>_________________________<BR><BR>מיכאל שרון (יום ראשון, 06/05/2007 שעה 14:25):<BR><BR>אלי אשד, הדחקותו לקליקות, והטרמפ על הפלגיאט. רבותי - הקיאו <BR><BR><BR>ראשית, אנשים טובים, קרה מה שקרה, ועל המאמר הזה בוצע פלגיאט (הוא נשלח ל-3 במות לפני 3 שבועות. פירסומו השתהה, ובינתיים בוצע מחטף-פלגיאט (שהרי, כמו שיש מין-ומחוייבות ומולו יש השטוץ' - מחטף-משגל; כך יש פלגיאט מתארך ויש מולו מחטף-פלגיאט).<BR><BR>והנה לפניכם המחטף-פלגיאט<BR><BR><BR>http://www.livecity.co.il/23941/%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%94_%D7%9C%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%AA_%D7%A9%D7%91%D7%A2_%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%90_2642007<BR><BR><BR><BR><BR>נפרט מעט: באתר שמאל הקרוב לאחת הבמות הללו הופיע מה שנראה כפלגיאט מקוצר המכיל את רוב הרכיבים (ולא רק קונספט יחיד או שניים) של מאמרי (בשבוע שלפני כן כתבתי אלמנטים מתוך המאמר באתר תרבות וביקורת בשם ''ארץ הצבי''). יש כאן תפיסה חדשנית בנושא ציביון ארועי העלאת זכרון השואה בישראל. תופעת הפלגיאט שכיחה במקומותינו, בפרט כשנוצר קונספט חדש בנושא מרכזי. גניבת קניין רוחני מוגדרת על ידי משטרת ישראל כמכת מדינה. ישראל מדורגת על ידי משרד הסחר האמריקני במקום הראשון או השני של הפרת זכויות יוצרים בעולם. ככל המצטייר (אף שיתכן שאני טועה כאן) הכותבת לקחה את מאמרי, ותמצתה אותו לכלל שלד מושגי קצר, לא מנומק, כמקובל במקרי מחטף-פלגיאט - תוך חצי שעה יש מאמר (מיתוס הקרבן, פולחן המוות, ההתנשאות, השרדנות, הנירדפות, ושאר האלמנטים). הסבירות שכל האלמנטים הללו, חדשניים לכשעצמם ובאופן מצרפי, במקובץ יופיעו ביחד באקראי, שואפת ל-0.<BR><BR>עד כאן סביר, קורה. פלגיאט אינו בלתי שכיח במקומותינו. יש פיתוי ויש תגמול ויוקרה.<BR><BR>אבל איך אלי אשד, המגנה את המאמר הזה בשם ''הגנה על קודשי ישראל'' נכנס לתמונה?<BR><BR>ראשית, האם אלי אשד הוא איש ירא שמים ואביר קודשי ישראל, בעל טון חגיגי וכבד ומלא שגב? או שמדובר בליצנות במסגרת קליקה של בראנז'אים כאילו שמאליים?<BR><BR>ראשית, ראו את המאמר בקישור: אשד, כדרכם של אנשי קליקות, מלקק לניר ברעם לכל האורך. ניר ברעם הוא צעיר איש בראנז'ה ספרותית, מארגן מחאה שמאלנית כביכול, ולמעשה מרד כנגד סופרים בני הדור הקודם. אין כאן אצל אשד כל חשיבה, הגות, עומק. הכל זה הוויה של פוליטיקה של קליקות והאינטריגות שם.<BR><BR><BR>http://www.notes.co.il/eshed/21812.asp<BR><BR><BR><BR>הנה משפט לקלקנות אופייני של אשד (כשגם העירו לו על ההגזמה, בשולי הכתבה):<BR><BR>''ניר ברעם ( בניגוד אולי לעמיתיו דוד בוסי ושמעון אדף וכל שאר החותמים שנראים **כלא יותר מנגררים אחרי אישיותו הדומיננטית ופרט לעצם חתימתם אינם רלבנטיים לרשימה זאת**... ) משתמש בקול קורא זה כהצהרה שיש טוען למנהיגות חדשה לספרות הישראלית'' .<BR><BR>ולמה אשד מלקלק לניר ברעם? כן, זה צעיר חשוב מאד, אמנם יש המעירים שרמתו הספרותית שואפת ל-0 (לי אין כל עמדה בנושא, לא קראתי דבר שלו), אלא שהוא ניצב בעמדה מרכזית בנוף הספרותי הצעיר, מארגן עצומות, כותב בהארץ כיום, עורך כרגע סדרה של ''עם עובד''.<BR><BR>ולמה אשד כותב כאן שאני מתנגד ''לרוסים, למזרחים''? סתם? לא. ניר כותב על המחאה המזרחית וקרוב לקשת המזרחית, והוציא גם ספר על הספרות הרוסית בישראל. יודע אלי מה שהוא עושה, ולא סתם הוא משקר. משתלם. אשד גם אומר שאני נגד הערבים. למה לא? ניר הוא שמאל ציוני? והנה אשד הרג 3 ציפורים במכה אחת. הסגנון הכבד של ''קודשי ישראל'', זה בדיחה בשביל החבר'ה.<BR><BR>עוד לקלקנות לניר מצד אשד<BR><BR>http://www.notes.co.il/eshed/17373.asp<BR><BR><BR><BR>רגע, ניר הוא גם בנו של עוזי ברעם, שכיהן כחבר כנסת מטעם העבודה בשנים 77-2001, שר תיירות בכנסת ה-13 ו-3 חדשים בשנת 95 כשר הפנים. היחוס מגיע לסבא, משה ברעם, שר העבודה והסעד בימי גדולתה של מפא''י. אחיו של עוזי ברעם הוא העיתונאי ופרשן השמאל הרדיקלי שמאלני חיים ברעם, שאליו היגיע מאמרי ככל הנראה כחבר מערכת בבמה שמאלית אליה שלחתיו. משם התגלגל המאמר לכותבת המאמר ''המקוצר'', שגם, פירסמה בבמה שלה חומר של ניר ברעם.<BR><BR>וגם חומר של מתי שמואלוף פרסמה הגברת, ושמואלוף הוא איש הקשת המזרחית הכותב באימאגו, שאלי, הכותב אף הוא באימאגו מלקק גם לו, הגם שבזהירות לפעמים, מטעמי שיקולי קליקה (שלחתי את המאמר שפלוגיאר גם לאימאגו - אלי תרם שם להבאשת ריחי ונפנף אותי מאימאגו, כנראה יחד עם עוד אדם, רמי נוי, עורך מדור ההיסטוריה שלא ממש מחבב אותי (בנו של נוידרפר ממפא''י) וכנראה עוד כמה.<BR><BR><BR>http://www.notes.co.il/eshed/17112.asp<BR><BR><BR>http://www.notes.co.il/eshed/16051.asp<BR><BR><BR><BR>אוירה מחליאה של קליקות, וכמובן פלגיאריזם, וראו מאמרי על קליקות ופלגיאריזם באתר קופירייטס.<BR><BR>http://www.copyrights.org.il/מאמרים.html<BR><BR><BR>אלי, מסייע לפלגיאט של המאמר, והרי הוא מחניף לאנשים הנוגעים בעניין, לקליקה שלהם, בכך שהוא מנאץ כאן את המקור, תוך העמדת פנים של קודשי ישראל ודתיות ומה לא.<BR><BR>אז קחו נשימה עמוקה, או אם אינכם יכולים להתאפק, הקיאו את נישמתכם בעקבות הגועל הזה, וחיזרו לעולמכם השפוי.<BR><BR><BR><BR>_______________________________<BR>_______________________________<BR><BR><BR>גמאדאוס (יום ראשון, 06/05/2007 שעה 17:26):<BR><BR>אין ראוי ממנו לערך <BR><BR>הועדה שם זה אוסף של שמאלנים קטנים<BR><BR><BR>_____<BR><BR><BR>מיכאל שרון:<BR><BR>אתה שם בפי על דרך הפרובוקצייה האבסורדית <BR><BR><BR><BR>ביטויים של אנשי ימין, שכל מה ששמאלה מהם, אף אם מדובר בפאשיזם ממסדי, או במעין ליברליזם, נחשב ל''שמאל''. איני בדיוק מה שנחשב שמאל ציוני, מגדיר עצמי כסוג של שמאל רדיקאלי וליברטריאן. יש מעט אנשי שמאל או רדיקלים אמיתיים ואנטי ממסדיים (כמוני למשל...) בישראל, וחלקם אינם כלל רואים במה שמכונה ''השמאל הציוני'' שמאל: מי שהתלהם במלחמת לבנון, בהצדיקו טבח אזרחים והרס תשתיות המדינה, מי שהתלהם בטבח עזה לפני כן, אינו שמאל אמיתי, אף אם אלה ניזכרו באיחור להפגין נגד מלחמת לבנון.<BR><BR>מאמרי: שיגיון לבנון כמשל. עוד ב-31 יולי בעיצומה של המלחמה, קראתי להקמת וועדת חקירה לחקר אחת הפשלות הנוראות במלחמות ישראל (ראו בשולי המאמר, הפנייה למאמרי "מלחמת מע"ל ?מערכת עזה לבנון)<BR><BR>http://www.hagada.org.il/hagada/html/modules.php?name=News&amp;file=article&amp;sid=4708<BR><BR><BR>אשר לקליקות משונות שיש המכנים אותם ''שמאל'', ומדובר במשהו שאין לו דימיון ולו קלוש לשמאל, הדבר ניסתר ממני, ודומני, שהוא נועד לסחוט כספים, קרנות ותקציבים מהממסד הישראלי, ממשרד החינוך והרשויות המוניציפליות, ולהשיג לחברי הקליקות ג'ובים באקדמייה וכד'. שכן מול הדימוי של ''הימין הקיצוני'' אלה מציגים עצמם כיוצרים חזות נאורה של ישראל בחו''ל, דבר המשרת את ההסברה הישראלית. אגב, בין השנים 2000 ו-?2004 הייתי קרוב לאגף הליברלי בליכוד. זאת במסגרת גישתי הליברטריאנית.<BR><BR>מכל מקום, זוכרני שפגישה קצרה עם אלי אשד וכמה אנשים, בשנת 97, אמרתי בחזרה במכוניתי כשהסעתים, לשאלתם, כי אני שמאל, ואלי וחבריו אמרו לי ''אנחנו ימין קיצוני, איך זה?'' בפגישה אחרת בת כ-30 איש אמר אלי ש''הפאשיזם תמיד ניצח'' וזעם כשאמרתי, שהפאשיזם של פרנקו, מוסוליני, והיטלר - כשלו, הפאשיזם תמיד היפסיד, שלא לדבר על הפאשיזם הרומני, ההונגרי והקרואטי בשנות ה-40.<BR><BR>בכל מקרה, איני אדם דוגמטי אך גם לא אקלקטיקן (תפזורתי) שמשאיל אלמנטים המצלצלים אופנתיים מכל הבא ליד. אני רואה עצמי בעל כוונים עצמאיים, שואף לאינטגרציות חדשות, ואיני נוהג לדקלם.<BR><BR><BR>______________________________________<BR>______________________________________<BR><BR>המשך דבר: ביטויים של מעין החרמה שלי, במישורים שונים, יומיים לאחר מכן, ככל הסביר והידוע במקרים מסוג זה - בעקבות הפעלת קשרים של קליקה: הודעות שלי לא פורסמו ה"הארץ" וב-ynet, וגם באתר נוסף, בלוגרית בעלת זיקה לקליקה, בשם איריס, כתבה לי בגסות משהו אודות ניתוק מגע איתה.<BR><BR>קיבלתי הודעה לכנס מסויים של השמאל, אך לא מישראלי כלשהו, אלא מאיש שמאל, החי בצפון אמריקה, שחי כמה שנים בישראל. להלן התכתבותי איתו ועם עתונאי ישראלי, החי בארה"ב -<BR><BR><BR><BR>משהוא על החוויה הישראלית. תעוד:<BR>*********************************<BR><BR><BR>עיתונאי אמריקאי-ישראלי:<BR><BR>מיכאל, תודה שכתבת. אני גם עוקב בעיניין אחרי חילופי הדברים בינך לבין אשד מעניין מאד.<BR><BR>אני מתאר לעצמי שהויכוח בין פפה לאבנרי היה ב"צוותא". בכל מקרה, אני מודע לבעיית ה"קליקות". זה קיים בכל מקום. תראה, בתחומים שלנו כמו מדעי הרוח והחברה, עיתונות, וכו' אין סטאנדרטים ברורים כמו למשל ברפואה או מדעי הגרעין. כך שלחצים מבחוץ, קשרים אישיים, ויחסי ציבור יכולים לקבוע אם מאמר נבחר לפירסום או לא. לא כדאי לקחת את כל זה באופן אישי ולקבל לחץ דם..<BR><BR>אני מקווה להיות ---<BR><BR>_______________<BR><BR>מיכאל שרון:<BR><BR>שלום,<BR><BR>מה שכתבת ידוע לי, אלא שיש כאן דבר אחר לגמרי. ''משאילים'' מדבריך, ומתכחשים לך לחלוטין אם לא גרוע מכך, תוך הקניית תחושה של זלזול ודיסאוריינטצייה. קליקות קיימות בכל מקום, אלא שכאן יש סוג של חוסר יושר קיצוני, שאף מנסים להפגינו ולהדגישו, באופן הציני ביותר האפשרי, לתת לך תחושת חוסר אונים בסגנון, כאלה אנחנו, ומה תעשה? נפלת בפח. אנחנו פיקחיים ו''חזקים'' והכל עובר דרכנו, ואין לך סיכוי בסיטואצייה הזאת, אינך אלא חמור עבודה..<BR><BR>כתב לי הנרי, אינטלקטואל מקנדה, ששהה בזמנו בישראל:<BR><BR><BR>Dear Michael:<BR><BR>Your description of your interactions with people at this event, the gossip, and the "cold-shoulder" brings back sad memories<BR><BR>I am glad to hear that Tali Fahima is a pleasant and focused person. She is definitely a "somebody", a person with character, unlike the masses o on the Left.<BR><BR>I would like to hear some prosaic information: How many people were there? How long was the debate portion? How long were the questions and answers with the audience? How well did Zalman Amit perform as a moderator? What new insights did you gain?<BR><BR>Regards,<BR><BR>Henry<BR><BR>______________<BR><BR>הנרי היקר, שלום,<BR><BR>הדיון היה באולם, בקומה 2 - מתחת לקומת הכניסה. אולם בינוני, אך מלא מפה לפה, אנשים הצטופפו, הביאו כסאות ועמדו גם במעברים בשולי האולם. להערכתי היו שם 800 איש, חלק מהם צעירים שהריעו לאבנרי ביחוד. חלק אחר מחאו כפיים גם לאמירות ''נוקבות'' של אילן פפה. לא ראיתי שם ערבים למעט ספורים אולי, היו שם כמה ''זרים'' אולי נציגי אירגונים בינ''ל, 2 או 3 מהם דיברו עם פפה בסיום דבריו, <BR><BR>הבחנתי גם בפלשתינאית רזה ונאה עם כיסוי ראש, מהסוג שאני רואה בכפר קאסם, מקום נעים ותרבותי - בפרט מאז התנועה האיסלאמית הפכה דומיננטית בו (חכ' איברהים צרצור הוא בן הכפר. <BR><BR>בסעודת ערב משפחתית אליה הוזמנתי שם בנובמבר 2006, בעקבות הכרותי עם צעירה קסומה אחת משם, ג'ינאן, אבי המשפחה, איש מכובד ונעים הליכות העובד במועצה, התקשר לצרצור להחליף עמו כמה מילים, ואמר לי שהוא, אדם עממי חכם ולא סנוב, ישמח להפגש איתי. אלא שמאז היא התארסה לצעיר בן 26 , כלכלן העובד בבנק לאומי, ב-4 דצמבר קיבלתי התקף לב והקשר הטלפוני בינינו נותק. <BR><BR>היו לי איתה כמה שיחות מלבבות, נערה יקרה, רומנטית ובעלת אמונה, וגם אצילית, מעין בעלת הגות מעשית, נבונה ואורח חשיבה לעיתים ''מלכותי ותקיף'', בעלת אופי, אמרה לי שהעיקר זה ''לנצח'' מבחינה אישית, נראית מסוג הנשים שמעלות גבר לפסגה. לאחרונה נמנע האב להפגש איתי, אולי משום שאני כותב באתר שמאל, אולי משום שהיו ישראלים שאמרו לו שאני ''קיצוני'' דבר שנראה מנוגד למגמתם להראות השתלבות תורמת למדינה, ואולי פשוט משום שהיא התארסה, וצפוי לה ולבעלה עתיד מצויין כאן, ולא רוצים לתת פתח ל''בעיות'' איני יודע. זו משפחה עשירה ונכבדה).<BR><BR><BR>ובכן, כל אחד דיבר 40 דקות, אחרי כן 10 דקות נוספות. אחר העבירו שאלות בכתב על דף למנחה (שניהולו היה מעט חוור, מיעט לדבר, פסיביות מוחלטת), לא היתה לקהל הזדמנות לשאול שאלות ולהשתתף. בשלב השאלות שארך כ-50 דקות, וגם בסיום, כשכל אחד דיבר כ-40 דקות, הייתי בחוץ, כנראה שיחתי עם טלי פחימה היתה ארוכה יותר, וגם הייתי עם חברתי, שהכינה קפה. <BR><BR><BR>לא היתה לי תחושה של חידוש, הרי אני כותב את הדברים הללו, לעיתים גם רעיונותי משפיעים ומחלחלים, דבר שמקפידים להצניע. פפה נקט בגישה של הפעלת לחץ חיצוני על ישראל, אלא שאת הדברים הללו כתבתי בהודעה לגדה שלא פורסמה ב-3.3.07, אולי אימץ עמדה זאת בעקבות ההודעה שראה אותה איכשהו, אולי היתה זו עמדתו קודם לכן, איני יודע. הוא נקט גם בביטויים אחרים שהיצבתי ברשימותי מזה זמן רב, כגון ''מדינת הסגרגציה'', אמר גם, מספר פעמים בכעין פליטת פה חיננית במקום ''המדינה הציונית'' - ''מדינת השרירות'' או ''המדינה השרירותית'' -ביטוי שאף בו נקטתי לראשונה, דיבר על ''האליטות ודגילתם הצבועה ברעיון שני המדינות'', דבר שהצבעתי עליו ברשימותי, וכן גם, נושא "מפעל קולוניאליסטי לא מוצלח במיוחד, שהגירת היהודים אליו עד 1947 היתה זעירה" וכללית, קבלתי רושם שהוא קרא הרבה מדברי, שהיו בולטים, ולכן השתדל כל כך להראות שדברי כלל לא מוכרים לו, ולתת לי תחושה של דיסאוריינטציה. <BR><BR>הרי כתבתי על עניין המדינה האחת באריכות ותוך גישה חדשנית ברשימות רבות, ואז הופיע ספרו בנושא. עמדתו כיום זהה לדברים שכתבתי בנקודות רבות, קשה לי להאמין שבאתר שהוא קרוב לו, לא ניתקל מעולם בדבר שלי, כפי שהעמיד פנים.. לא שמשנה לי, אדרבא, אך למה ההתכחשות והזלזול האישי הזה?<BR><BR>להלן אותה רשימה שלא הופיעה שלי, אך שפפה כנראה הושפע ממנה ואימץ כמה קווים (אולי היתה זו עמדתו קודם, איני יודע):<BR><BR>3 מרץ 07, תגובה למאמר ברעם<BR><BR>טיבעי, אחרי שזרקו לך, בשלב זה, פרור של אפשרות לפרסם את מאמריך באיזה מקומון, וגם בגלל יחוס אבות, שאתה נותן משקל אונטולוגי רב לחברה זאת שהרקב והסאוב פשע בה במימדים כה גדולים. אין זה כבוד גדול בעולם להיות ישראלי, הנוורוזה והפרע אוכלים בחברה הזאת בכל פה, ועושים רבים מהפרטים בה לאנשים קלי משקל, שדבריהם חסרי משמעות, ותנועותיהם, מכוונות בעקר לחלוקת כספים. בחברתנו אין כלל משקל כיום לעניין האפיסטמולוגי. <BR><BR>איני מנוכר משום שהשתייכתי לצד הנמוך של החברה הזאת, נהפוך הוא, סבי ד''ר ביקלס היה ממקימי המוסד של קופ''ח הכללית כמו שהיא היום, יו''ר רופאי קופ''ח שנים רבות, וכתב כמה ערכים באנציקלופדיה העברית, ועם הרכוש שסבתי הביאה מפולין ב-1924 נחשבה משפחתי לאריסטוקרטיה הא''י. הגעתי לתחושות הללו משום שאישית הייתי למושא לחמדנות יצרית חסרת גבולות, כלפי פירות עבודתי המחקרית והפיתוחית, ונוכחתי עד כמה הפרע הילדותי פושה כאן. ראיתי גם מה משקלה האמיתי של ישראל, ועד כמה מזלזלים באדם הישראלי, באנגליה למשל. <BR><BR>ולכן סבורתני, הן בגלל ניתוח ההוויה הישראלית, והן משום שאני גם בעמדה לשפוט על סמך התנסות קיומית אישית, שאין כלל לבנות על הפצת מסרים כלשהם בחברה המסואבת הזאת, ויש למקד את המאבק בלחצים חיצוניים על ישראל, והבנת דעת הקהל באירופה בעקר וגם בארה''ב, מה קורה כאן, ועד כמה אסור למסור את הדברים לגחמתה של חברה פורעת ומתעמרת ומושחתת כישראל המצויידת באמצעי השמדה המונית, ולכן יכולה להביא אסון על האנושות, גם מבחינה זאת. התערבות חיצונית מנחה יכולה להיות גם בעלת אפקט חינוכי חשוב כלפי האליטות הישראליות, בשביל לטעת בהם תחושת גבולות וסייג לפרע ולאנרכייה הנוראה והיצרית בחשיבתם.<BR><BR>מיכאל שרון<BR><BR>__________<BR><BR><BR>הארוע:<BR><BR>פורום גוש שלום מארח דיון ציבורי:<BR><BR>שתי מדינות או מדינה אחת<BR><BR>ויכוח בין:<BR><BR>ח''כ לשעבר אורי אבנרי ו ד''ר אילן פפה<BR><BR>ינחה:<BR><BR>פרופ' זלמן עמית<BR><BR>המתדיינים ישיבו לשאלות הקהל<BR><BR>ביום שלישי, 8 במאי, 2007<BR><BR>בשעה 20.00<BR><BR>בבית הקיבוץ הארצי ליאונרדו דה-וינצ'י 13, ת''א-יפו<BR><BR>______________________<BR><BR><BR><BR>From: Michael Sharon<BR>To:<BR>Sent: Wednesday, May 09, 2007 1:12 AM<BR><BR><BR>X שלום,<BR><BR>בקרוב כנראה אפרסם מחוץ לישראל, אמנם באיחור. ניסיתי מעט עוד כאן, בעברית, אך לאחרונה מאמרי לא פורסמו, בעוד שנכתבו פלגיאטים מקוצרים, של חברים לקליקה זו או אחרת. התופעה של קליקות כאן היא בעייתית, קשורה בקבלת קרנות ממשלתיות, כשחברי הקליקות ממליצים זה על זה, ואם מישהו בעל רעיונות אך מחוץ לקליקה, ''משאילים'' ממנו, ואותו מצניעים, כלומר לא מפרסמים. זאת ועוד, אם אתה פוגש את החבר'ה האלה בכנס כלשהו, הם מדיפים קור קטבים, וחלקלקות. <BR><BR>הייתי היום עם חברתי בויכוח של אבנרי מול אילן פפה, והיא נדהמה. השיחות בין חלק מהאנשים, אינן אלא רכילות, איפוא יש קרן של משרד החינוך, ומי ימליץ ואיך לסדר. אתה רואה אנשים חסרי כישורים בעליל, בכל אורחותם, כשכל פעילותם הפוליטית נעשית למטרת תמיכת קרנות. אין שם שום עניין אפיסטמולוגי, הכל אינטרס עירום וכוחניות. גם אם תרמת רבות, מתעלמים ממך, אלה שכנראה קצת פליגיארו אותך, בקור ובחלקלקות. חברתי נידהמה, אמרה שיש שם אנשים חסרי נשמה. <BR><BR>אילן פפה, הגם שהייתי חביב, אמר שלא שמע את שמי, ואף שפירסמתי חומר רב מאוד ב"גדה השמאלית", מאמרים ומאות רשימות מענייניות, רובם חדשניים בגישתם, ואמרתי לו שפרסמתי אסופת רשימות על זכות השיבה וגם תגובה למאמרו, ושאלתי בעדינות אם דברי מוכרים מעט לו.<BR><BR>הוא ענה לי בחלקלקות זריזה כפי שהודפים טרדן, או רואים בזולת אובייקט, באמרו, כלל שלא לעניין, שיגיב לזה, שיקרא זאת, דבר לא ראלי שכמובן אין כלל כוונה לבצעו, וגם לא ביקשתי זאת (היתה כאן הטיית העניין לדבר אחר לא רלוונטי שאין כלל כוונה בכיוונו) שהרי מדובר בחומר שפירסמתי לפני 6 שבועות, במרץ ואפריל 2007. <BR><BR>מייד שאלתיו אם הוא יכול להראות לי את שמואל אמיר (עורך "הגדה השמאלית"), והוא אמר שוב בחלקלקות, שנתנה לי להרגיש כאילו אני מן יצור הנחשב בעיניו למשונה או גרוע מכך, שהוא ''יקשר בינינו'' אף שלא ביקשתי זאת, ואמרתי שכתבנו אמאיילים זה לזה, ובסך הכל רציתי לפגוש פנים אל פנים אדם שכתבתי באתרו כה הרבה. גם חברתי ניגשה אליו ובקשה בנימוס. צריך להתנסות בכך, להבין כיצד אדם חש עצמו ללא קרקע מתחת לרגליו. <BR><BR>היחידה שדברה איתי היתה טלי פחימה, בחורה נבונה וסימפטית שפגשתי מחוץ לאולם כשיצאתי לעשן סגריה, דברנו כ-20 דקות או יותר, שיחה מעניינת, נתתי לה פרשנות על פי גישתי לדברים שונים שעלו, יש לי מה לומר והיא שמעה בעניין רב, זו בחורה רצינית ובעלת אופי, הצטרפה אחר כך איזו תיירת, אך מייד לאחר מכן סוכך בינינו בחור שמן ומסורבל בעל זקן בלונדי עבות, שצחנה עזה נדפה מפיו, סתמי למראה ממכיריה בשם אודי אלוני, והחלו לשוחח ביניהם בענייני רכילות וכד'. היא אמנם היציגה לי אותו, אך הוא התעלם ממני. כשעליתי לקומת הקרקע לעשן סיגריה, ספרה לי מישהי שנכחה שם כי המפוטם הזה, אחוז שביעות הרצון השופעת, החווה עלי כלפי פחימה בגינוני צחוק עוועים ופלבול בעיניו הזעירות, ואמר לה אודותי "בלון נפוח", אף שאני אדם צנוע וביישן יחסית. <BR><BR>המעניין הוא שמדובר, כפי שנודע לי, בהכפשה שנוסחה (יחד עם הכפשות מקצועיות נוספות, חסרות שחר אמנם) על ידי קופירייטר עוולה והופצה ברבים. למשל, תקופה ארוכה בטוקבקים למאמרי בעיתון התחקירים "מחלקה ראשונה" הופיעה ההכפשה "בלון נפוח" בווריאציות שונות מצד מנאץ אנונימי (ראו קישור למטה למאמרי ב"מחלקה ראשונה" NFC). זאת הכפשה "מקצועית" שכן הדבקת דימוי כזה מעוררת בשתי מילים נגטיביזם מיידי ויצרי פגיעה. שיטה דומה (והתנסיתי בזה) היא להטיח כלפי הנעשק בטון נירגן טענות מסוג "מגיע לך פרס נובל לפחות", כעילה לנישולו מזכויותיו הבסיסיות המינימליות, כגון משכורת הוגנת, פנסייה ומתן קביעות בעבודה לאחר 4 שנים, כמקובל, ו"שימון" הפשטתו עירום-מכל למעשה, כגון ממתן תמורה לעבודתו, מניעה בקטנוניות מזוויעה הופעת שמו על עבודותיו (במקום זה מופיעים שמות המפלגיירים) הדרה ממעמד מינימלי, וכל דבר סביר. <BR><BR>אלה הביטויים שמשסים הזמנה לפרוע, לגנוב, לנשל, ולהלעיג (כשהלעגה אינה אלא ביטוי של מזעור ואיון דמותו של היוצר המקורי בשרות נכוס קניינו הרוחני באופן רחב היקף במשך שנים רבות, לטובת בעלי חזקה וקליקה)<BR><BR>http://www.nfc.co.il/blog/mmsharon<BR><BR><BR>ולמה אני "בלון נפוח"? משום שאני חסר מהלכין, ונעשתה כלפי גניבת ענק של קניין רוחני של עבודת מחקר ופיתוח, אלפי עמודים, תוך ביזוי נורא והתעמרות, במשך 35 שנה, תוך הפשטתי עירום למעשה? וזאת, בדומה ל"טיפול" הנאצי באינטלקטואלים יהודים בטירת טרייזנשטאט, שם הוצגו כטפילים ומעין רפי שכל, שמעסיקים אותם במשהו דמוי ריפוי בעיסוק? וכרגע, דומה שמדירים אותי ועושים הכל להתעלם ממני ולהקטין אותי, מצד אותם הנהנתנים הריקים ואוכלי החינם הללו (לתחושתי), בעלי החזקה על קרנות שונות, תוך קידום לא ראוי של חסרי הכישורים - למשל, לפי המסופר, באמצעות "פרוטקצייה של אמהל'ה", שולמית אלוני במקרה של הבמאי המפוטם, מצחין הפה, המשעמם עד מוות אודי אלוני, וכיוצא בזאת? ומי יודע, אולי הללו סבורים בסתר ליבם שעבדכם הנאמן מציג שיעור קומה אינטלקטואלי בקנה מידה הרבה מעבר למקובל במקומותינו, מול עלובי הנפש האלה.<BR><BR>בברכה,<BR><BR>מיכאל <BR><BR>____________<BR><BR><BR>זה עתה מצאתי כלפי הכפשה נוספת, באתר בו הופיע מאמרי :<BR><BR>jk (יום רביעי, 09/05/2007 שעה 9:35):<BR><BR>תחליט מה אתה ותודיע לנו, אבל רצוי לא לשנות זהות אישית ואידיאולוגיה כל שבועיים, אלא אם זה מסיבות רפואיות.<BR><BR>מיכאל שרון (יום רביעי, 09/05/2007 שעה 13:55 בתשובה לjk):<BR><BR>אני אחד האנשים העקביים בישראל, עוד מגיל 17 אני באותו קו <BR><BR><BR>גישותי עמוקות, בעלות רבדים חדשים ואינטגרציות חדשות ההולכות וצומחות באופן עיקבי. ראה בנושא ספרו של קונרד לורנץ שיצא בעברית: החיים הם לימוד - סכום חייו בגיל 80 . אני שומר על עמדה עצמאית שאינה מלקקת לממסד ולא מתרשתת בקליקות. הניסיון להדביק המנטרה של חוסר עקביות, זה מסוג אותם היפוכים ליצניים שמדביקים לדמותי, אותם כובעים שיד כבדה ורעה מנסה לדחוף לראשי. ולמה? יש הסבר פשוט: ניכוס קניין רוחני, במשך 37 שנה. עבדך הנאמן הוא אחד האנשים המקוריים בישראל, במכון בו עבדתי נהגו להשתבח, כי אני הטוב בעולם בתחומי. בישראל, בה גניבת קניין רוחני מוגדרת על ידי המשטרה כמכת מדינה, יש כמה פרקטיקות של ניכוס קניין רוחני ניתנות לאיפיון.<BR><BR>אני מקדם גישות חדשניות ואינטגרציות חדשות גם בתחום הפוליטי, וכאן מנצלים את העובדה בהדבקת הסטיגמה, שרבים אינם מסוגלים לחרוג מעל לסכמות קבועות, ומפרשים דברים חדשים על פי הסכמות הישנות שלהם, תוך דבקות בגישה דיכוטומית של שחור מול לבן.<BR><BR>כתבתי בשולי מאמרי ''קיומיות ורהב'':<BR><BR>איני בדיוק מה שנחשב שמאל ציוני, מגדיר עצמי כסוג של שמאל רדיקאלי וליברטריאן. אני ליברטריאן מאז 1974 וכתבתי בשנים 74- 80 וגם לאחר מכן חומר רב בנושא. יש מעט אנשי שמאל או רדיקלים אמיתיים ואנטי ממסדיים (כמוני למשל...) בישראל, וחלקם אינם כלל רואים במה שמכונה ''השמאל הציוני'' שמאל: מי שהתלהם במלחמת לבנון, בהצדיקו טבח אזרחים והרס תשתיות המדינה, מי שהתלהם בטבח עזה לפני כן, אינו שמאל אמיתי, אף אם אלה ניזכרו באיחור להפגין נגד מלחמת לבנון.<BR><BR>מאמרי: שיגיון לבנון כמשל. עוד ב-31 יולי בעיצומה של המלחמה, קראתי להקמת וועדת חקירה לחקר אחת הפשלות הנוראות במלחמות ישראל (ראו בשולי המאמר, הפנייה למאמרי "מלחמת מע"ל ?מערכת עזה לבנון)<BR>http://www.hagada.org.il/hagada/html/modules.php?name=News&amp;file=article&amp;sid=4708<BR><BR><BR><BR><BR>אשר לקליקות משונות שיש המכנים אותם ''שמאל'', ומדובר במשהו שאין לו דימיון ולו קלוש לשמאל, הדבר ניסתר ממני, ודומני, שהוא נועד לסחוט כספים, קרנות ותקציבים מהממסד הישראלי, ממשרד החינוך והרשויות המוניציפליות, ולהשיג לחברי הקליקות ג'ובים באקדמייה וכד'. שכן מול הדימוי של ''הימין הקיצוני'' אלה מציגים עצמם כיוצרים חזות נאורה של ישראל בחו''ל, דבר המשרת את ההסברה הישראלית. אגב, בין השנים 2000 ו-2004 הייתי קרוב לאגף הליברלי בליכוד. זאת במסגרת גישתי הליברטריאנית.<BR><BR><BR><BR>אתרי הבית של הכותב:<BR><BR>www.cogiss.com<BR>www.cogess.com<BR><BR> <DIV dir=rtl align=right> <TABLE dir=rtl border=0 cellPadding=0 width="100%"> <TBODY> <TR> <TD vAlign=top width=60></TD> <TD vAlign=top> <P dir=rtl><B>אודות הכותב:</B><BR>Michael M. Sharon, born 1950, is a researcher in experimental psychology (Cognition, neuropsychology, attention, complex performance; emotions, psychopathology) and is the author of two books: Divided Attention - Organizers and non-Organizers (1997) and (2003) The Emotional Roots of Systematically Inefficient Behavior. He is a journalist and commentator implementing a multi-disciplinary approach encompassing issues and problems in economy, national security, corruption and economic crime, social criticism, study of cultures, general philosophy and philosophy of science, theology חוקר מדעי בפסיכולוגיה ניסויית; עיתונאי, פובליציסט, פרשן ותחקירן הנוקט בגישה רב-תחומית. </P></TD></TR></TBODY></TABLE></DIV> 14/03/2010 http://www.eshnav.org.il/default.asp?PageID=14&ItemID=45 האינטרנט הינה "רשת מחשבים גלובלית" המהווה יחד עם רשתות אחרות את אוטוסטרדת המידע. השימוש באינטרנט החל בשנות ה-60 כפרוייקט במשרד ההגנה האמריקאי כרשת תקשורת בין חוקרים. בתחילת שנות ה-90 החלה להגיע לציבור התודעה על רשת(web) שניתן למצוא בה מידע מקווןonline)). כמויות המידע העצומות האגורות בה והמסחר הרב שמתרחש תודות לה, הפכו את האינטרנט החל מסוף שנות ה-90 לגורם שמשפיע רבות על התרבות והכלכלה העולמית. אמצעי תקשורת זה הפך לאחד הראשיים בעולם ולכן ממציאים אנשים ללא הרף עוד ועוד שימושים לרשת גלובלית זו. בצורתה הנוכחית מגשימה רשת האינטרנט את חזון הכפר הגלובלי. לכאורה,אין שום רע ברשת זו, אך אל לנו להיות נאיביים,רשת האינטרנט טומנת בחובה סכנות רבות וממשיות. מאמר זה יעסוק בחסרונותיה של רשת האינטרנט ובסכנה הכרוכהבשימוש בה.<BR><BR>רשת האינטרנט, מהיותה אוסף של מחשבים רבים ,לא מאחסנת מידע במקום ריכוזי אחד אלא באינספור מחשבים ברחבי העולם. לכן אין מדינה או ארגון בעולם ששולט בה ובתכניה. אומנם אנשים רבים משתמשים בתכונה זו של האינטרנט למטרות חיוביות, אך גופים כמו ארגוני טרור מנצלים את חוסר הפיקוח והעובדה שהמידע ברשת לא מסונן, כדי לארגן פעולות טרור. לדוגמא, ניתן לראות את ארגון "אל-קעידה" מעבירה מסרים ברשת ומקיימת כך קשר רציף עם כל זרועותיה בעולם. חוסר הפיקוח ברשת והאנונימיות בה גם משמשים קרקע פורייה למעשי התחזות מסוכנים. בשנת 2001 פותה הנער אופיר נחום דרך האינטרנט להגיע לפגישה עם נערה. אופיר הגיע לפגישה,משם נחטף לרמאללה ונרצח באכזריות. הסיבה לרצח הייתה ידועה לכולם, אך הקלות הבלתי נסבלת של הדרך בה נחטף העמידה את המשטרה והורים רבים חסרי אונים מול מערכת וירטואלית ללא שיטור ופיקוח. <BR><BR>כיום ניתן למצוא מחשב בכמעט כל בית והממשלה אף מעודדת את תופעה זו באמצעות פרוייקטים כמו "מחשב לכל ילד", אשר נותן מחשב לילדים ממשפחות נזקקות. הילדים, אשר ידועים כמאמצים הראשונים של טכנולוגיות חדשות נכנסים מהר מאד בעזרת המחשב בנבכי האינטרנט, לעיתים רבות ללא פיקוח מצד הוריהם.<BR>הסכנות הם רבות: פדופילים וסוטים שמשקרים בנוגע לפרטיהם האישיים יכולים לפתות את הילדים, אתרי פורנוגרפיה רבים נמצאים במרחק של קליקים בודדים מאתרים שנתפסים לגיטימיים כמו גוגל (Google) ואפילו קיימים אתרים אשר מדרבנים את הגולש לשלוח תמונות פורנוגרפיות אישיות אשר יוצגו ברשת. דמיינו את הקלות בה ילד מסוגל לשלוח את תמונתו לאתר כזה, בלי שהוא ממש מבין את ההשלכות. לכן חשוב לדעת שהאינטרנט אינו רק חלון שדרכו ילדים יכולים להכנס לעולם מופלא של מידע, אלא הוא עלול להיות לעיתים פתח כניסה לגורמים שיכולים לפגוע ולהזיק.<BR><BR>משתמשי האינטרנט רגילים לאחסן במחשביהם מסמכים פרטיים, תמונות משפחתיות, מידע עסקי ודברים נוספים אשר מיועדים לעיניהם בלבד. אלו חושבים שיש להם פרטיות, אשר לפי המילון מוגדרת כך: "היכולת של יחיד או קבוצה להגביל את האינפורמציה הנוגעת להם מלהגיע לשאר האוכלוסייה". אך המציאות היא שונה. אתרים רבים ברשת מלמדים כיצד לפרוץ למחשבים ולגנוב מהם מידע וחברת האבטחה הגדולה SANS פירסמה כי ברגע שמחשב מתחבר לרשת, הוא יותקף או יעבור סריקה עויינת תוך כ 25 דקות. הסכנה לפרטיות טמונה גם בגורמים אשר אינם עוינים, כמו חברות פרסום ברשת אשר שומרות מידע כגון פירוט הכניסה לאתרים של כל אדם. הכוונה שלהן היא להשתמש במידע זה כידע לפלח יותר נכון את הפירסומות שלהן, אך אם מידע זה יגיע לידיים אחרות בטעות, החדירה לפרטיות תהיה ממשית ומסוכנת מאד.<BR><BR>תחום לוהט מאד כיום ברשת הוא תוכנות שיתוף קבצים. תוכנות אלו חולקות מידע בין אנשים ברשת ודרכם יכול גולש להוריד כל קובץ אשר ברשות אדם עם אותה תוכנה, אפילו אם הוא במקום אחר לחלוטין בעולם. מכיוון שתוכנות הן בסך הכל קבצים דיגיטליים וניתן לשמור היום גם מידע אודיו-ויזואלי בצורה דיגיטלית, ניתן להעביר תוכנות פרוצות, קבצי מוזיקה וסרטים בקלות מרובה. בתופעה זו מנסות מדינות רבות בעולם להלחם, אך כנראה שהמאבק בנושא הוא די אבוד, מכיוון שעל כל אתר שנסגר לאחר מאבק משפטי ארוך, מופיעים עשרות אתרים אחרים כפטריות אחרי הגשם וגורמים נזקים כבדים להכנסות תעשיות התוכנה, הסרטים והמוזיקה.<BR><BR>לסיכום, האינטרנט הוא כלי מדהים בעל כח רב. עלינו להמשיך ולמצוא לו שימושים , אך אל לנו להיות נאיביים, אנו צריכים לזכור כי הוא יכול להיות מסוכן. אני מאמין שבעזרת מספר פעולות הכוללות חקיקה ובעיקר בעזרת חינוך האנשים לשימוש יותר נכון וזהיר ברשת האינטרנט, תוכל ההתקדמות האנושית לפרוח בעזרת כלי זה.<BR><BR><BR>שלכם<BR>גלעד רביב<BR> 14/03/2010 http://www.eshnav.org.il/default.asp?PageID=14&ItemID=46 <DIV dir=rtl>ב- 19.03.07 השתתפתי בארועי היום הלאומי לאינטרנט בטוח באשכול פיס ברמת גן. מהבוקר הגיעו תלמידי בתי הספר וקיבלו הדרכות בחדרים למעלה ובאוהל ההדרכה של מדריכי בית הספר לתקשוב של צה"ל - בה"ד 7, בחצר בכניסה לאשכול הפיס. באוהל הצמוד לניידת הבה"ד, שוחחה חיילת צעירה וחיננית, שקיבלה הדרכה של עמותת אשנ"ב בנושא גלישה בטוחה ברשת, עם התלמידים הקרובים אליה בגיל. שיחה לבבית בגובה העיניים, מלווה במצגת מוקרנת על מסך לעיני התלמידים. החיילת הסבירה את יתרונות האינטרנט כרשת לימוד, מידע, קשר והנאה, אך גם העלתה את המודעות לסכנות הטמונות בה, ודרכי הזהירות וההתגוננות מפניהן.<BR><BR><BR>בשעה 11:00 באולם הגדול המלא עד אפס מקום בתלמידי בי"ס, נערך טכס היום הלאומי לאינטרנט בטוח. על הבמה ישבו שרת החינוך, מנכ"ל משרד החינוך, מנכ"ל מייקרוסופט, ראש עירית רמת גן, האחראית על עבירות נוער במשטרת ישראל, יו"ר עמותת אשנ"ב, ונציגת ההורים. בשולחן מנגד ישבו שישה תלמידי תיכון מהעיר, שבהמשך היפנו שאלותיהם לנציגים בשולחן על הבמה.<BR><BR><BR>שרת החינוך,הגברת יולי תמיר, נשאה דברים על העולם המופלא של האינטרנט, חיוניותו ויתרונותיו כחלק בלתי נפרד והכרחי בחיי התלמידים ובחיינו המודרניים, ובצד היתרונות, הצבת גבולות השימוש בה, ודרכי זהירות והימנעות מסכנותיה. גם מנכ"ל מייקרוסופט דיבר על ההסכמות שהשיג בשיח עם ילדיו בנושא הצגת גבולות זמן וסוגי אתרים לגלישתם. הוא גם דיבר על תוכנות לצמצום הסיכונים ברשת, שיכולות לעזור, אך אף פעם לא ניתן להגיע להגנה מוחלטת. ממשטרת ישראל, הקצינה סוזי בן ברוך ענתה לשאלת תלמידה וסיפרה על עבירות מחשב של בני נוער ועל לכידת פדופילים ברשת.<BR><BR><BR>תלמידה בפנל התלמידים סיפרה על "שגרירשת", מיזם בנושא, שבו משתתפים גם תלמידי בי"ס אוהל שם, שקבלו הדרכה בנושא גלישה בטוחה ברשת ועתה הם מדריכים בנושא את תלמידי הכיתות הנמוכות. <BR><BR><BR>יו"ר עמותת אשנב, מר ברוך הינוך, ענה לשאלת אחד התלמידים בפנל וסיפר על עמותת אשנב, אנשים לשימוש נבון ברשת, שהוקמה לפני שבע שנים ע"י ד"ר אבשלום אדרת, להנצחת שם בנו ערן ז"ל, שבנסיבות מותו הטרגיות, לאינטרנט משקל רב."העמותה שמה לה מטרה להגביר את המודעות ליתרונות העצומים, אך גם לסכנות שיש באינטרנט, וזאת חשוב להדגיש, במהלך כל השנה", אמר יו"ר העמותה. אנשי העמותה המתנדבים, עוסקים בהדרכה ושיתוף פעולה עם בה"ד 7, בהדרכת הנוער בחטיבות הביניים ובחטיבות העליונות, ומשלימים פעילות זו בהדרכות למבוגרים במקומות עבודה ובקהילה. ביום הזה הכריזה אשנב השנה, כמו בשנה שעברה, על תחרות פרס אשנב בחינוך לגלישה בטוחה באינטרנט, ע"ש ערן אדרת, למורה או צוות מורים המפתחים ומובילים פעילות חינוכית בנושא, ואשר פעילותם מקורית, פרי יוזמתם. הפרס יוענק בכנס אשנב בחודש יוני השנה. <BR><BR></DIV><!-- - End Content - --> <SCRIPT> //<![CDATA[ if(typeof(CRLnk)=="function") CRLnk('f84a6ae9-94c0-4c11-a3a6-c517e0120ac5') //]]> </SCRIPT> 14/03/2010 http://www.eshnav.org.il/default.asp?PageID=14&ItemID=48 <P>לפני מספר חודשים החלטתי להפוך עורי ולהיות אישה. לא בדיוק כפי שאתם חושבים, אלה רק להתחזות לאישה באחת מתוכנות ההיכרויות אודיגו. <BR><BR>אודיגו זו תוכנת מסרים בה יכול הגולש לחפש בן זוג על-פי קריטריונים שקבע מראש, גיל, שפה אזור מקצוע וכו'. הבעיה היא שלעולם לא תדע מי נמצא מעבר למסך באמת. לעולם!!! <BR><BR>לא עשיתי זאת מתוך איזו סטייה בראשי. פעמים אין ספור סיפרו לי ידידותיי על "האינתיפאדה" שהן עוברות בתוכנות, על ההצעות המגונות של גברים חסרי בושה אשר אינן בוחלים בשום דרך על-מנת לנסות להובילן למקום אחד בלבד. למיטה. <BR><BR>גברים בני 50 הופכים לבני 30. הגובה עולה, המשקל יורד. השיער שופע. כולם חכמים. סימפטיים. מוצלחים. רומנטיים ופנויים רגשית. כולם נחמדים. אוהבים לאהוב ולהיות נאהבים ומחפשים כמובן קשר רציני. <BR><BR>נכון, יש כאלה שהם "ישרים פתוחים והוגנים". הם מודיעים בתחילת השיחה שהם נשואים ומחפשים רק סקס. הם מציינים כל העת עד כמה הם אמיתיים, דוברי אמת ואפילו לא ניסו לשקר שהם פנויים. הם רק שוכחים שהם עדיין שקרנים. לפחות לרעייתם. <BR><BR>ההתחזות לאישה באודיגו אינה פשוטה. לשם העניין הייתי דנה בת 30, רווקה נאה, 174, עיניים ירוקות ושיער דבש, חזייה B2 (צריך לדעת כמובן את המידות בשפת הנשים), עוסקת בחקירות פרטיות ופתוחה להצעות מעניינות. <BR><BR>מייד עם "עלייתי לאוויר" קיבלתי רצף של הודעות שנשלחו אלי מהציידים האורבים ברשת. "עורך דין מצליח (שאח"כ נחשף על-ידי גם כרואה חשבון, רופא וטייס), האיש המגוון הזה הציע לי הצעות שאפילו המסך החוויר והסמיק. אחר-כך הגיע איש תנו לחיות לחיות אשר הוא והחתולה שלו מזמינים אותי לסוף שבוע שלא אשכח בגבעתיים השקטה והרומנטית. <BR><BR>הצעות של בואי ואעשה לך ככה וככה חולפות על המסך בכל רגע, הצעות מגונות מכל כיוון, וצריך פשוט לראות על-מנת להאמין. ואני חשבתי לעצמי, הייתכן? יכול להיות שאותם אנשים משיגים מדי פעם סקס באמצעות האודיגו כאשר כל מה שיש להם להציע זה הצעות שהמסך אינו מסוגל לסבול? שפונים אלייך האישה במשפט שאינו מותיר אפילו פתח לדמיון? יש יצירתיים שפשוט מעתיקים עמוד מספר סקס, והתיאורים שם הם פשוט "מדהימים". אם הם מסוגלים לבצע ולו אחוז קטן מההבטחות, לא נראה לי שהם היו זקוקים לחפש סקס ברשת. <BR><BR>ואז החלו גם הפניות מנשים. אחת בעלת נשמה ולב רוצה לענג את בעלה הקיבוצניק שעובד קשה. היא מזמינה אותי (את דנה כמובן) לקיבוץ ברמת הגולן לסוף שבוע מענג. היא מעוניינת לצפות בבעלה ובי וכמובן גם להצטרף. הם זוג צעיר בני 30 וכבר משועממים (חיי החברה ברמת הגולן לוקים בחסר). היא עמדה על כך שאדע לבצע עיסוי מסויים (טנטרה) ושלחה לי ללא היסוס תמונה שלה ושל בעלה (הוא ככה, היא נאה מאוד). אפילו את המינימום - לוודא מי עומד מולה, כמו למשל שיחת טלפון, לא העמידה במבחן. <BR><BR>מדי פעם פנו אלי גם גברים שהיו מנומסים, נחמדים ורציניים. אבל מהר מאוד, השיחות הולכות לכיוון של: איך את נראית, ומשם לסקס. ההצעה של בואי אלי ועכשיו לא מאחרת לבוא. <BR><BR>לא קל להיכנס לראש של אישה ולהתנהל ברשת בצורה שוטפת מול גברים ונשים ולא להתבלבל לרגע. עשיתי זאת טוב ועברתי מבחנים רבים. שלחתי תמונה של מישהי אחרת וכך ללא בעיה הייתי דנה. <BR><BR>נועה (שם בדוי) הייתה שונה מכולן. היא בת 22, צלמת עיתונות סטרייטית, עם מחשבות חולפות מדי פעם בכיוון של קשר עם אישה (רק מתוך סקרנות). המקצוע שציינתי - חוקרת פרטית, משך את תשומת ליבה. היא בחורה עם ראש על הכתפיים והשיחות איתה היו מרתקות ולעיתים שכחתי שאני לא דנה. השיחות לא היו בכיוון של הסקס ופשוט התחברנו בצורה מעוררת התפעלות. סיכמנו שכל הקשר יהיה רק באמצעות הרשת עד שנחליט בסופו של דבר להיפגש. <BR><BR>גם נועה בתחילה הייתה חשדנית. תמונה ששלחתי לה (כמובן לא שלי) הניחה את דעתה לזמן מה, רמת הפתיחות שלה עלתה מיום ליום ואני חשתי שלא בנוח עם העניין. הבנתי שאני ממש מכור לעניין עם נועה. לא דיברנו על סקס אלא על החיים. סיפרתי לה המון מהאמת שלי רק שהזכר הפך נקבה. באחד הימים, לפתע, השיחה הלכה לכיוון הסקס, והבנתי שאנו עומדים לחצות קו אדום. לא רציתי לפגוע בה ולא רציתי להביא אותה למקומות שלא התכוונתי בתחילה. הפצרתי בה שנמשיך את הקשר התמים ולא נהרוס אותו חלילה בכניסה למקומות שבסופו של דבר יגרמו לניתוק הקשר. <BR><BR>שיחת טלפון שניסתה לקיים איתי, וכמובן לא יכולתי לבצע, עמדה בנינו כרגע, כאשר הפצירה בי כי היא מבינה שאני לא רוצה להעלות את הרף לשיחות טלפון ופגישות, אבל חייבת פעם אחת לשמוע את קולי. גם לכך מצאתי פיתרון. בת אחותי, רווקה בת 30, התקשרה אליה בשמי ודיברה עם נועה כשתי דקות. לאחר מכן לנועה לא היו יותר ספיקות ולו לרגע: מולה עמדה דנה. <BR><BR>בסופו של דבר הצלחתי "לייבש" את העניין, להוריד את רצף השיחות עד שהקשר דעך. עד היום נועה משוכנעת כמובן שדנה קיימת. זה עדיין יושב על מצפוני, אבל הייתי בשבילה שם בשעות הקשות. והייתי בשבילה אוזן קשבת וכחברה וירטואלית "עקפתי בסיבוב" את חברותיה בשר ודם. <BR><BR>הסיפור עם נועה הוא סיפור אמיתי, שמוכיח עד כמה הרשת מקום מסוכן. נועה נקטה באמצעי זהירות על-מנת שלא תיפול בפח. מעט תיחכום וגם נועה נפלה בפח. מה שאומר שגם אמצעי הזהירות לא תמיד עוזרים בסוג מסוים של קשר. <BR><BR>נשים המחפשות קשר אמיתי ברשת צריכות להפעיל "פילטרים" מתוחכמים ולהיות כל העת עם היד על הדופק. שיחות לטלפון בזק של האיש/ה שממול יעזרו מאוד, וכל מתחמק משיחה כזו בתואנות כאלו ואחרות יש לפסול על הסף, שיחות ארוכות מדי ולאורך תקופה מבלי להיפגש גם הן חשודות, יתכן שהאיש דובר אמת בעניין המצב האישי (פנוי רווק גרוש), אבל כנראה אינו מתאים בלשון ההמעטה לתיאור החיצוני שמסר. אני בטוח שהוותיקות ברשת כבר למדו להיזהר ולהישמר מהמתחזים והסוטים, אבל כל העת מצטרפות חדשות למעגל והן מהוות טרף קל "לכרישים"... <BR><BR>ולגברים שבחבורה, גם אתם נופלים ברשת לגברים אחרים המתחזים לנשים, אני כגבר מתחזה לאישה חשפתי המון גברים שהתחזו לנשים, אתם אולי פחות פגיעים אבל הסכנה קיימת, גם אתם המחפשים קשר אמיתי צריכים להיות עם יד על הדופק ולהפעיל "פילטרים" כל העת. <BR><BR>הרשת כשמה היא, רבים ורבות נופלים ברשת ונפגעים קשות. נכון, היא נותנת לנו את האפשרות להכיר אנשים שמעולם לא היינו כנראה מכירים בדרך אחרת. יש גם המון אנשים ישרים ברשת שמחפשים את מזלם ויש גם שמוצאים אותו שם. אבל חייבים להיות ערים לסכנות לבדוק בציציות ולקוות לטוב.</P> 14/03/2010 http://www.eshnav.org.il/default.asp?PageID=14&ItemID=49 <TABLE dir=rtl border=0 cellSpacing=0 cellPadding=0 width="100%"> <TBODY> <TR> <TD> <DIV> <DIV dir=rtl>במסגרת פרויקט משותף של עמותת אשנ"ב ובה"ד 7 - בית הספר לתקשוב של צה"ל, מקבלים חיילי הבה"ד הדרכה של אשנב לגבי שימוש נבון ברשת. בשיתוף פעולה בין עמותת אשנב, משרד החינוך ובה"ד 7 "נולדה" הכשרה של מדריכי הבה"ד להרצאות בחטיבות הביניים ברחבי הארץ, בנושא שימוש נבון ברשת, וכיצד להישמר מפני סכנות וסיכונים בה. החיילים הדריכו בשנה שעברה כ- 4000 תלמידי חטיבות ביניים בנושא גלישה בטוחה ברשת האינטרנט. אשנב וחיילי הבה"ד גם הדריכו תלמידי תיכון שהתנדבו לפרויקט שגרירשת, פרויקט שבמסגרתו התלמידים הללו ילמדו תלמידים צעירים יותר על הסכנות ברשת.<BR><BR><BR>בפגישה שנערכה לפני שבוע בין הנהלת אשנב ומפקד בה"ד 7 הוחלט על המשך הפרויקט גם השנה. חיילי בית הספר הצבאי לתקשוב ימשיכו גם השנה בהדרכת תלמידים בבתי הספר בישראל בנושא שימוש נבון באיטרנט. סיכום עקרוני בנושא הושג בין הנהלת אשנב ומפקד בה"ד 7: אל"מ דודו גבע. חברי הנהלת העמותה, בראשות ברוך הינוך היו אורחי הבה"ד ושמעו מפי מפקד בית הספר על הפעילות שלהם בנושא בשנה שעברה. עד כה עברו את ההדרכות כ- 4000 תלמידים והוסקו מסקנות ולקחים מהפעילות הזו. צוין היתרון העצום של המפגש בין חיילים ובני הנוער, בני אותו דור, המדברים באותה שפה. הודגש הצורך במהלך משלים של הדרכת הורים במסגרות החינוכיות השונות, להגברת המודעות שלהם לסכנות האורבות לילדיהם ברשת.<BR><BR><BR>השת"פ בין אשנ"ב לבין בית הספר לתקשוב של צה"ל החל בשנה שעברה בקרב תלמידי חטיבות הביניים. לפרויקט שותפים גם משרד החינוך, מינהל החינוך והטכנולוגיה וצה"ל שמעודד את פרויקט התרומה לקהילה. במסגרת הפרויקט עמותת אשנב מכשירה את החיילים, שמופיעים בבתי הספר ברחבי הארץ ומציגים לתלמידים את הסכנות הטמונות באינטרנט, ומדריכים אותם כיצד לגלוש בצורה בטוחה ברשת.<BR><BR><BR>בתכנית כלבוטק ששודרה באחרונה, שבעקבותיה נחשף ונעצר עבריין מין שפיתה ילדות צעירות באמצעות האינטרנט, השתתף ד"ר יצחק קדמן, יו"ר המועצה למען הילד, שאמר כי קיים קושי עקרוני לשכנע בתי ספר להיפגש עם הורים כדי לתת להם הדרכות. בהקשר זה, החליטו בעמותת אשנ"ב(אנשים למען שימוש נבון ברשת) לחפש ספונסרים לפרויקט לשכנוע ההורים לבוא להרצאות בנושא זה.<BR><BR><BR>השת"פ בין בה"ד 7 לבין עמותת אשנ"ב יבוא לידי ביטוי גם ביום האינטרנט הלאומי שיתקיים השנה ב- 19 במרץ. במהלכו יקיים בית הספר הארצי לתקשוב, בשיתוף אשנ"ב, פעילויות מגוונות לילדים בכ-80 מתנ"סים ברחבי הארץ. בנוסף תכריז העמותה גם השנה על פרס מיוחד למורה היזם בתחום הגלישה הבטוחה, והפרסים יוענקו בכנס הקיץ של אשנ"ב בחודש יוני השנה.<BR><BR></DIV><!-- - End Content - --> <SCRIPT> //<![CDATA[ if(typeof(CRLnk)=="function") CRLnk('225abb8a-e292-4217-8a37-c3634ac4b2ee') //]]> </SCRIPT> </DIV></TD></TR> <TR> <TD></TD></TR></TBODY></TABLE> 14/03/2010 http://www.eshnav.org.il/default.asp?PageID=14&ItemID=50 ההבטחה <P>העידן הווירטואלי נפתח כהבטחה גדולה. ניתן לתאר את שלהי שנות ה- 90 כתקופת שיא כאשר האינטרנט נתפש כ"ארץ המובטחת", כ"אוטוסטראדת המידע" או כ"סְפָר" קיברנטי בלתי מיושב, בתולי ואוטופי. אולם, ככל שהתפתח המרחב התגלו בו גבולותיו ומגבלותיו והמודעות לתופעות בלתי צפויות עלתה, כמו הפשיעה הדיגיטאלית, הפער הדיגיטאלי, פורנוגרפיה ברשת או ספֵּם ואמצעי חדירה לתחום הפרט. </P> <P>בעיון בתופעות העידן הווירטואלי ניתן למצוא פערים בין תפישות אלו לבין המגמות שחלו בעשורים האחרונים בתרבות המחשוב והאינטרנט. לשם כך, אבחן ראשית את מערכת הדימויים שדנה במרחבי האינטרנט מקרב אינטלקטואלים, יוצרי הטכנולוגיה, משווקי התוכנות והקהל הרחב, ואבחן בקצרה כיצד אלו באו לכדי ביטוי לנוכח התהליכים החברתיים שחלו במרחב הקיברנטי בחמישה מקרים: העבודה מרחוק, השפה הדיגיטאלית, החינוך המתוקשב, הדמוקרטיה הדיגיטאלית והמעבר מאטומים לביטים. </P>הדימויים <P>מקורות שונים הזינו את דימויי האינטרנט. אינטלקטואלים בני המאה ה- 19 וה- 20 התבוננו על השפעת הטכנולוגיה על החברה בכלל, ובהשראתם הוזנו גישות שהתייחסו למרחבי האינטרנט והתרבות הטכנולוגית החדשה. </P> <P>אלו באו לכדי ביטוי בשנות ה- 90, שהיוותה, תור הזהב הראשון של העידן הווירטואלי. ניכר כי הגישות למחקר באותם ימים כלפי הרשת היו דיכוטומיות ודואליות. כלומר, הם ראו את המרחב הווירטואלי כאוטופי או כדיסטופי. בקרב אינטלקטואלים, תיאוריות דיסטופיות כלפי הטכנולוגיה הדגישו את החשש בפני יצירת ניכור פוליטי, כלכלי וחברתי העלול להוביל לפרגמנטציה של החברה. תיאוריות אלו מבוססות על חזונם הקודר של מבקרי העידן הטכנולוגי והמודרנה וביניהם נמנים עבודות מחקר מדעיות או ביטויים יצירתיים במדע בדיוני בקרב הוגים כגון : קרל מרקס (Karl Marx), ג'ורג אורוול (George Orwell), ניל פוסטמן, צ'רלי צ'פלין או לאחרונה האחים ואשובסקי (אנדי ולארי) שכתבו ובימו את הטרילוגיה הקולנועית הפופולארית <A onfocus=blur() onmouseover=footh(1);show_remark(event,1); onmouseout=hide_remark() href="javascript:void(0)">"המטריקס"</A>. </P> <P>בתחום הטכנולוגיה של האינטרנט, פירסם קליפורד סטול (Stoll, Clifford) בשנת 1995, ספר אותו הוא כינה Silicon Snake Oil בו הוא מבקר את דימוי "אוטוסטראדת המידע", ובמסגרתו הוא מתייחס למוצרי הטכנולוגיה החדשים כאל "שמן נחשים". כלומר, כוונתו לאותם שיקויי הפלא בני המאה ה- 19, בה רוכלים הבטיחו סגולות מרפא קסומים לעוברי אורח תמימים. האינטרנט נמשל, לדעת סטול, לאותם שיקויים כאשר המוצר נמכר בקצב מסחרר וללא התחשבות בטיבו וביכולתו למלא את תכונותיו של המוצר הדיגיטאלי. </P> <BLOCKQUOTE>The key ingredient of their silicon snake oil is a technocratic belief that computers and networks will make a better society. Access to information, better communications, and electronic programs can cure social problems. I don't believe them. There are no simple technological solutions to social problems….. The most important interactions in life happen between people, not between computers. While snaking a plugged bathroom drain, I yearned for a virtual-drainpipe program computer that would siphon out the muck and unclog my pipes. Just double-click on the cute icon of a clean pipe, and my problems would disappear. Watching the snake dredge glop from the drain, I wondered if the Internet might better be described as a pipeline rather than a highway… (Stoll 1955:50). </BLOCKQUOTE> <P>לעומת הגישות הדיסטופיות, ה"טכנו-אוטופיים", תיארו את המרחב כ"אוטוסטראדת מידע" (מטאפורה טכנ